כמו פסל מודרני, שמשלב בתוכו זרימה ורכות עם קווים נקיים ומתוחכמים, ריזורט המגורים החדש SEA ONE ממוקם ישירות על החול במרחק פסיעה מהים. הריזורט בנוי משני מגדלים יוקרתיים, בקווים אדריכליים רכים ועכשוויים שתוכננו להשתלב בטבע המקומי. חזיתות המבנים מצופות חומרים טבעיים, ממשיכות את מראה הגלים ואת רחש המים הנסחפים אל החוף. תכנון מתחם SEA ONE נעשה באדריכלות מדויקת של משרד האדריכלים המוביל יסקי מור סיון, באופן שמכבד את הטבע וקו החוף. הפרויקט מתוכנן עם קימורי ארכיטקטורה עדינים, הנותנים תחושה של תנועה, כאילו רוח עדינה ליטפה ועיצבה את צורתו הייחודית. לשקט האדריכלי יצטרפו בקרוב דיירים, שהחוויה של הים היא עבורם מיידית ובלא חיץ. ממעלית האטריום בקומת הקרקע יוצאים מיד לטיילת החוף, והים במרחק נגיעה. הושט היד וגע בו.
"החוויה היא ישירה, בלתי אמצעית, כאילו רק אתה נמצא בקו החוף הפתוח, בלי חציצה של מכוניות ובלי כביש שירות. כמו ים פרטי שנפרס מולך כל ימות השנה, רק אתה והגלים", מספר האדריכל ערן בינדרמן, האחראי על עיצוב הפנים של הריזורט. "היה חשוב לנו למקסם את האור הטבעי בכל מקום בפרויקט, שכן הוא משפיע על ה-wellness שלנו לא פחות מהקרבה לים".
קוביית זכוכית גבוהה, שמכניסה פנימה אור טבעי רב, נפתחת לכיוון מזרח ומהווה את הכניסה למתחם, הכולל כ־250 דירות. הריזורט מורכב כאמור משני בניינים, היושבים על שתי קומות ציבוריות שקופות בגובה כפול. הן מחדירות את קרני השמש בזריחה ממזרח ובשקיעה ממערב ישירות למרחבים הציבוריים.
"אטריום הכניסה הוא אחד ממקורות האור של הפרויקט, ודרכו נחווים מפלסי השטחים הציבוריים. זהו חלל קבלת הפנים, חם בתחושה, מחופה עץ במבוק עם תאורה טבעית ובריכות שיקוף שמרמזות לים ולרוגע איתם ייפגשו בהמשך", מתאר בינדרמן. "הים נכנס פנימה כבר במבט, הצמחייה עוטפת מסביב. החל מרגע זה יעטפו חומרים וטקסטורות טבעיים את האורחים בבניין ליצירה של תחושת רוגע והרמוניות".
עיצוב פונקציונלי וזרימה
מהבחינה הפונקציונלית היה חשוב למתכננים לשמור על תחושת זרימה ונינוחות. בכל בניין משרתות את דיירי הריזורט בין שלוש לארבע מעליות, בנוסף למעלית שקופה שמשרתת את כל המתקנים הציבוריים. כך מתקבלת תנועה מהירה וקלה מהדירות אל שתי הכניסות לבניין – כניסה ראשית פורמלית עם אטריום מואר ומפואר וכניסה פרטית של הדיירים ישירות מהים. גם מבחינת ההורדה של האורחים ניכרת הקפדה על הפרטים הקטנים, עם מתחם חניה פרטי ממש מול הכניסה. הוא כולל מפרץ הורדה והעלאה למכוניות פרטיות, שירות מוניות או כניסה לשתי קומות של חניון תת קרקעי.
חוויית המרחבים הציבוריים מלווה את הדייר גם במעליות עצמן, הכוללות זכוכית בגוני כחול עדין, המשנה בהדרגה את הגוון מכחול בהיר לכהה. מסדרונות שטופי אור, רחבים במיוחד, מלווים את הדיירים לדירות וכוללים קוביות אור עם הדפסי צמחים המדמות פטיו סגור. הגוונים והטקסטורות חוזרים על עצמם ויוצרים מקצב קבוע. מפתחי הדלתות שקועים מעט פנימה כדי לשמור על מפתן בית עם פרטיות לכל דייר. לכל כניסה אפיון משלה עם חזית אלגנטית, מספר ותאורה רכה.
עיצוב פנים בהשראת החוץ
בינדרמן מספר על תהליך עיצוב הפנים של הריזורט. במשך שבע שנים הוא בנה פרוגרמה מדויקת, לצד תהליך עיצובי שכלל בחירת חומרים, טקסטורות וגוונים המייצרים חוויה של בית, מקום לאנשים, שבו החושים עוטפים מכל כיוון. הים, שהיה המרכיב המרכזי והעוצמתי ביותר, לא התחרה באדריכלות אלא הוזמן לחלחל פנימה אל החללים הציבוריים ואל הדירות בנוכחות שקטה אך עוצמתית.
האדריכלות מושפעת מהגלים. חומריות הים נשאבת פנימה עם צבעי חול וצדפים, מנעד כחול־טורקיז של ים ושמים וירוק של לגונות, עם עומק ושקיפויות משתנות. בעוד קומה אחת מעוצבת ברוגע ובתחושה של זן, הוקדש לקומה השנייה עושר של צבעים ומרקמים, עם תהליך אוצרות חוצה יבשות לריהוט שנבחר. בכולן עץ אלון טבעי, גוני חול, ים ושמים, שזולגים גם לדירות המגורים.
פלטת הצבעים הותאמה לכל פונקציה ואור טבעי חודר לכל חלל דרך שני פטיואים. אלה מהווים ארובות של אור בתוך המבנה ומחברים את חלליו הציבוריים ורטיקלית. ניתן לצאת אל הפטיו מתוך הספא והבריכה הפנימית הזנית, להמשיך ליהנות מהרוגע עם כוס שתייה ואור טבעי מסונן. על הגג בר ובריכה עם נוף לים ומתחם ירוק שבו צמחייה וטבע שוהים בכל פינה. בלובי בדים נעימים וגוונים יוצרים רכות. בביזנס סנטר, שבו העץ מועצם בנוכחותו, אזורים שקופים ומוארים מעודדים את השימוש בהם, וספריות שבהן משולבים אלמנטים אמנותיים, מצניעות אזורים קטנים יותר כדי לשלוט בפרטיות.
עיצוב שמעורר השראה ומעודד חיבורים
שירה אורן־נחמיאס, משנה למנכ"ל קבוצת אורנים ויזמית הריזורט SEA ONE, מאמינה בהוליסטיות של הריזורט, שבו מרכיבים שונים מתמזגים ויוצרים הרמוניה. "בחרנו בתפיסה שאין סטקאטו, אין שחור־לבן, אלא רצף, גוונים ורכות עם הקשבה מתמשכת ודיאלוג פתוח. כמו ליצור תבשיל מושלם שיש בו מבחר טעמים. כשנכנסים פנימה, החושים נפתחים והלב מתרחב עם תחושת 'וואו' ונינוחות אמיתית. כל מרחב מקרין את ההוויה של המקום: מהשקט המדויק של הבריכה, שמרגישה כמו גן זן, ועד לארוחה מול נוף ים פתוח שממלא את העיניים והלב".
אורן־נחמיאס מסבירה כי חלק משמעותי בעיצוב הפרויקט היה השאיפה לייצר עיצוב שמעודד חיבורים. "קיימת שאיפה לקשרים חברתיים ולחברה נעימה, אבל לא בכל מחיר. זוהי הזמנה פתוחה במסגרת שמאפשרת לך להחליט איך ייראו החיים שלך. כל אחד בוחר את מקומו כמשתתף פעיל, או כצופה מן הצד".
לדבריה, עיצוב הפנים התבסס על גמישות מקסימלית, שבמסגרתה חללים וחדרים יכולים להתחבר ולהיפרד למען סוגים שונים של קבוצות אנשים. חדר יכול לשמש בבוקר למדיטציה ובערב לארח את המשפחה לארוחת ערב.
בינדרמן מציין שהחללים הציבוריים מעודדים מפגשים חברתיים, כמו הלובי הרחב, שחולק למרחבים נפרדים. "כל אחד מהם יקבל אופי וסיפור שונה כדי לייצר חוויה באמצעות טקסטורות וצבעים אחרים. המעברים בין החללים חושפים־לא חושפים את מה שמתרחש, וספריות עץ מחלקות את החלל ומאפשרות פרטיות לצד סמי־פרטיות".
כדי לייצר תחושה נעימה וזורמת שמר האדריכל על קנה מידה אנושי עם מרחקים קצרים בין פונקציות שונות במבנה, שלא יאריכו את ההליכה ממקום למקום. לכל קומה אפיון משלה – האחת קשורה לגוף־נפש עם ספא, בריכה, חדרי כושר, חדרי טיפול ופילאטיס, והשנייה מוקדשת לתרבות ולמיינדפולנס עם תוכן וחוויות חברתיות שאינן ספורטיביות. "ההבדל משתקף גם בצורת הלבוש של הדיירים, שמשתנה מקומה לקומה, שכן בפעילות ספורט אתה משוחרר יותר ולא חוצה את הלובי עם בגדי ספורט או חלוק, אבל בלובי, במתחם ההרצאות או בביזנס סנטר – האווירה מזמינה להיות קצת יותר לבוש. אתה מרגיש שזו סיטואציה שמתלבשים בשבילה, מקום שמכבד אותך ואתה מחזיר לו באותה מידה".
הוא מסביר כי בכל פרט ופרט במבנה ביקשו לעורר תחושת ביתיות וחום, מקום עוטף שאתה מרגיש בו רגוע, בטוח ונינוח. "קשת החומרים, הגוונים והמינון המדויק ביניהם יוצרים את המנעד שמבדיל בין מקום למקום. נעשתה מלאכת מחשבה רבה בהתאמה של העיצוב לפונקציונליות של כל חלל, אם באקוסטיקה מיוחדת ואם בריהוט שתומך בפעילות או בתאורה מתאימה ומדויקת. החיבורים בין אזורי המבנה השונים נעשו תוך שימת דגש על הרמוניות ורוגע על ידי שימוש באור טבעי, מבטים פתוחים מאזור לאזור ופלטת חומרים בגוני חול בהירים".
אירוח או עבודה? הדירות מותאמות לצרכים מגוונים
הדירות עצמן מוצעות במבחר של עשרות סוגים שונים – קטנות, בינוניות וגדולות במיוחד – מ־50 מ"ר ועד 130 מ"ר. בכל אחת מבט פנורמי לים, ממ"ד גדול מהסטנדרט וחלון כפול בגודלו בגובה 1.4 עם נוף לים. התחושה בכל דירה מרווחת בזכות תכנון יעיל ונוף הים המפעים הנשקף מהסלון. הוא מתאפשר הודות למעקות זכוכית שקופות ומעוגלות, המחזקות את הקשר עם החוץ.
בסיור במסדרונות המרווחים בין טיפוסי הדירות מספרת אורן־נחמיאס כי לפני התכנון בוצע פילוח שוק, שנועד לייצר מגוון של דירות המתאים לדרישות השונות של הדיירים. "הישראלים אוהבים לארח ולכן במרבית הדירות מפתח הסלון גדול במיוחד. התברר גם שיש ביקוש משמעותי לדירות עם שתי סוויטות נפרדות, שלכל אחת חדר רחצה משלה. בנוסף גילינו כי יש ביקוש לחדר עבודה או חדר אירוח קטן, ולכן הדרישה הזו הוטמעה במרבית הדירות. כמובן, יש גם דירות מפנקות במיוחד למי שמעוניין לעבור לפנטהאוזים בגודל של 100 מ"ר ומעלה עם מרפסות נרחבות בנוף ישיר לים. ביקוש גדול התגלה ביחס לדירות הגן, שממוקמות בקו ראשון לים ולבריכה, ומיועדות למי שהחליט לא להיפרד מהגינה ועדיין להיות קו ראשון לים. חלום".
שלושה סוגים של מרחבים קולינריים
על אף שהחלל משותף, חולקו המרחבים הקולינריים לשלושה אזורים: מסעדת בראסרי בהגשה, עם בר טרנדי; אזור Grab&Go לשירות עצמי; ואזור של ישיבה נינוחה בכורסאות בסגנון של high tea לנשנושים ותה/קפה של אחר הצהריים. מרפסת חיצונית מזמינה לשבת מתחת להצללות, עם ריהוט חוץ המתאים לכל סוגי המרחבים הקולינריים: מרחב לישיבה בבראסרי, מרחב ישיבה שהוא נינוח עם Grab&Go ואזורי ישיבה של בר לדרינק של שקיעה. המרחב הכחול העצום שבחוץ נוכח גם באודיטוריום המחולק לאזורי ישיבה עם שולחנות עגולים המייצרים שיח ומבט.
"מגורים על קו המים משפיעים באופן חיובי על הבריאות"
פרופ' דפנה פישר גבירצמן, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, חקרה את השפעתם של מתחמי מגורים על קו החוף
על נפש האדם וזיהתה ירידה בלחץ הנפשי ועלייה בתחושת הרוגע והרווחה הנפשית (well being)
לימור קלר
בביקוריה בערים שונות בפינלנד, דנמרק, שוודיה, אנגליה, ספרד ואיטליה בחנה פרופ' דפנה פישר גבירצמן, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מתחמי מגורים על דופן ימית. במסגרת מלגת אונסק"ו לחוקרות צעירות לאחר דוקטורט, עמדה אז לנגד עיניה העצמת החשיפה של מתחמי המגורים לנוף הים – החל בפיתוח השטח, דרך פריסת הבינוי כך שלא יסתיר למרקם הבנוי מאחור ויחשוף את יחידות הדיור לים כמה שיותר, ועד הגדלת שטח הפנים של כל יחידה, כך שתתקבל מקסימום חשיפה לנוף.
במקביל היא מפתחת מודלים אנליטיים לניתוח סביבות עירוניות ולניבוי השפעה של סביבות על תפיסת האדם וה-well being, מתוך הערכה שנוף ירוק או כחול של ים, המשולב באופן נרחב, מוגדר כמרגיע וחיובי יותר ולכן סביר להניח שתורם לבריאות האדם. "במספר רב של ניסויים שערכנו לאורך השנים במעבדה, ראינו שכאשר סביבה מסוימת מקבלת הערכות חיוביות, היא מוערכת כפחות צפופה, יותר מרווחת, יותר מוארת, משרה הרגשת רוגע ויותר בטוחה", היא אומרת. "נבדקים הגיבו שהיו שמחים להסתובב בסביבה כזאת שוב, ועל השאלה 'האם היית חושב לגור שם' בדרך כלל היינו מקבלים דירוג גבוה של הסכמה".
במחקר שערכה באוניברסיטת ניו יורק מצאה גבירצמן הלימה מדויקת בין הערכת הצפיפות הנתפסת ובין מדד הלחץ הנפשי. "כשסביבה כמו דירה או מרחב עירוני נתפסה כמאוד צפופה, נמדדו גם מדדי מוח שהצביעו על רמת סטרס גבוהה ולהפך, כלומר פתיחות רבה לנוף טבעי, כולל עצי רחוב וגנים עירוניים, מורידה רמות לחץ באופן משמעותי". מחקרים אחרים בדקו השפעה של נוף טבעי, ירוק או כחול, על ימי החלמה בבתי חולים, ומצאו כי הם פוחתים כשמישהו שוהה בחדר עם נוף טבעי.
שני מקרים בקופנהגן ובהלסינקי מוכיחים, לדבריה, כי בסקנדינביה כבר הטמיעו את רעיון המגורים מול נוף המים. במסגרת פיתוח הנמל התעשייתי שנעשה בעבר בקופנהגן, נהפך חלקו למתחם מגורים, המשלב נגישות להולכי רגל ולכלי רכב יחד עם קשר לנתיבי תנועה במים. במתחם אחר, שכלל פיתוח חדש לגמרי, נכח עיקרון של הרחבת שטח הפנים של חזית מבני המגורים והממשק עם המים, פיזית וויזואלית. קו המים עקב, באמצעות תעלות מפותלות, אחר אזורי המגורים וכך עזר להגדיל את מספר הדירות שפונות למים. בהלסינקי שבפינלנד, מדינה עם תפיסה סוציאלית מובהקת, נבנו מתחמי מגורים שבהם שולבו באינטגרציה בעלי דירות עם שוכרי דיור בר־השגה. כולם נהנו ממשאב הנוף לים באותה מידה, ללא הבחנה ביכולת הכלכלית בין המתחמים.
מה שמפתיע יותר הוא ההשפעה הניכרת גם כשהחלונות לנוף גדולים יותר בסביבה עירונית צפופה: "ביחידות דיור מינימליות בהונג קונג נמצא, כי ככל שהחלון גדול יותר ונפתח אל הנוף, הנבדקים סברו שהחלל פחות צפוף, על אף שכל הדירות היו זהות בשטחן ובנפחן. מדדי המוח הצביעו על הרבה פחות סטרס, ולכן הסיקו שכאשר הפתיחות גבוהה יותר פוחת הלחץ. מכאן ניתן להניח שנוצרת השפעה חיובית על הבריאות".
הקשר בין פתיחות לנוף טבעי, כגון נוף ירוק או נוף לים, לבין ירידה במידת הצפיפות הנתפסת ועלייה בתחושת הרוגע והרווחה הנפשית (well being), נמצא באופן מובהק במחקריה של פרופ' גבירצמן. ממצאים אלו מדגישים את תרומתו החיובית של מאפיין זה לבריאותם של התושבים.
בשיתוף קבוצת אורנים
