לפני כמה שנים, מתוך סקרנות עמוקה ורצון אישי ומקצועי להבין באמת את גיל 60 – לא כשלב של פרישה, אלא כתחילתו של פרק חדש – יצאתי למסע למידה. עניין אותי לדעת מה אנשים מחפשים בגיל הזה: מה מרגש אותם, מה מניע אותם ואיזו חוויית חיים הם שואפים לבנות לעצמם. רציתי לגלות איך נראים חיים שיש בהם המשך ליצירה, לעשייה, לחלומות.
בלי לדעת לאן בדיוק אני נוסעת, עליתי על מטוס למקסיקו. אחרי טיסה ארוכה ונסיעה של שעתיים ברכב, הגעתי למקום קסום: מלון שקט ומעוצב להפליא, ממש על קו החוף, עם ארבעים חדרים בלבד, כולם משתלבים בנוף ובסביבה. כל פרט במקום הזה – מהעיצוב ועד יישום עקרונות הקיימות – היה מדויק, חכם וקשוב. גן ירק מקומי, חקלאות בת קיימא, שילוב של תושבי האזור בעשייה. הכול הרגיש חלק ממארג שלם שחי, נושם ומכבד את הסביבה.
בלב המקום עומד אדם אחד, צ'יפ קונלי. יזם, מייסד רשת המלונות Joie de Vivre, מי ששימש כסגן נשיא בכיר ב־Airbnb ובעשור האחרון – האיש שמוביל תפיסה חדשה של Midlife. בעיניו, גיל 60 אינו סוף אלא שער. שער לצמיחה, להתחדשות, לתרומה עמוקה ומשמעותית לעולם. מתוך החזון הזה הוא ייסד את MEA – Modern Elder Academy, בית ספר לחוכמת החיים.
להניע תהליך חדש
הסדנה שבה השתתפתי, שנערכה במסגרת ה־Wisdom School של MEA, התמקדה ביזמות בגיל שמוגדר כ"אמצע החיים". השתתפו בה 25 איש, כולם בגילאי 60-40, אנשי מקצוע מצליחים שבאו בדיוק מאותה סיבה שאני הגעתי: לעצור, לחשוב ולתכנן מחדש את ההמשך. מה שהפך את החוויה למיוחדת כל כך הוא שכל משתתף הגיע עם שאלה אישית – לבטים או רצון להניע תהליך חדש. לאורך השבוע עבדנו לעומק על אותם נושאים, לא רק בשיחות קבוצתיות, אלא גם בתהליך אישי שהוביל כל אחד ליצירת תוכנית פעולה מעשית.
כל בוקר התחיל בשיעור יוגה מול הים, מתוך הבנה שהדרך לחיים טובים בגיל הזה עוברת גם בגוף, גם בנפש וגם בקשר אנושי. לאורך כל היום התקיימו מפגשים, הרצאות, הפתעות קטנות, ובעיקר: שיחות עם אנשים שלא פגשתי קודם ושפתאום הרגשתי שהם חברים ותיקים.
הדבר המרגש ביותר היה הנוכחות של צ'יפ קונלי עצמו. הוא ליווה את הסדנה, חלק את סיפור חייו, את רגעי השיא והאתגרים, ויצר קשר אישי עם כל אחד מהמשתתפים. כמי שהיתה הישראלית היחידה בסדנה, נוצר בינינו חיבור אישי מיוחד. לשמחתי, הוא נמשך עד היום. צ'יפ הביע עניין אמיתי בישראל ואפילו דיברנו על האפשרות לקיים בעתיד סדנה מקומית, כזו שתביא את רוח MEA גם אלינו.
מאז הקמתה, האקדמיה של צ'יפ קונלי צמחה והתרחבה. היום פועלות סדנאות במקסיקו, בסנטה פה, באוסטרליה וגם און־ליין, וכולן יצרו יחד רשת גלובלית של אלפי בוגרים. אנשים סקרנים, פתוחים, שבשלב הזה של חייהם לא מבקשים לפרוש, אלא להפוך לשגרירים של משמעות, תרומה וחוכמה. זהו לא מועדון חברים – זו קהילה בין—לאומית תוססת, שמתפתחת ללא הרף.
ליצור תפקידים וזהויות חדשים
חוויית האקדמיה העשירה את עולמי המקצועי והאישי בחידוד חוויית האדם של אמצע החיים – גיל 60. תפיסת חיים שבאה לידי ביטוי הלכה למעשה בחשיבה מעמיקה ובתבונה בפרויקט SEA ONE.
אני כל כך שמחה לשתף כאן את הריאיון שצ'יפ העניק לי – על החיים, החזון, החיבורים החדשים שהוא יוצר בעולם ועל מה שמחכה לכולנו, כשאנחנו בוחרים להמשיך לחלום, לצמוח וליצור גם בפרק הבא של חיינו.
אתה טבעת את המונח "זקן מודרני". מה המשמעות שלו עבורך ומדוע הוא רלוונטי יותר מתמיד עבור אנשים בשנות ה־60 ומעלה?
"למעשה, היו אלה מייסדי Airbnb שהתחילו לקרוא לי כך, כי הם אמרו שאני 'סקרן כמו שאני חכם'. הם גם כינו אותי 'מנטורן' – שילוב של 'מנטור' (Mentor) ומתמחה, 'אינטרן' (Intern). זה מאוד רלוונטי לאור העובדה שאנשים חיים יותר זמן וסביר שיהיו מעורבים בעבודה לפרק זמן ארוך יותר. יש לנו גם הזדמנות מצוינת לקדם שיתופי פעולה בין־דוריים במקום עבודה עם חמישה דורות".
המסע שלך לקח אותך מהקמת אימפריית מלונות למנטורינג ב-Airbnb, ועכשיו להובלת ה-Modern Elder Academy. מה עורר את ההתפתחות הזו, ומה גילית על עצמך באמצע החיים שעד אז לא ידעת?
"גיליתי שחשוב להיות פתוחים לשחרור זהויות ולקבלת גישה של צמיחה לגבי יצירת תפקידים וזהויות חדשים. זה דורש גם להיות מוכנים לעשות טעויות וללמוד מהן. אני קורא למצב באמצע החיים 'גולם', כמו גולם של פרפר. זה לא משבר, כי אני רואה את זה כתקופה של שינוי, שבה אנחנו משחררים זהות ישנה כדי לקבל זהות חדשה".
רבים בגילאי ה־60 תוהים אם חוכמתם עדיין מוערכת בעולם המהיר של היום. מה למדת על כוח הניסיון בסביבה רב־דורית כמו Airbnb?
"ככל שאנחנו מתבגרים, האינטליגנציה הנזילה שלנו (מהירות וריכוז) יורדת, אך האינטליגנציה המוצקה שלנו (חשיבה הוליסטית וקישור נקודות) גדלה. לכן זה מאוד חשוב שיהיו כמה דורות בצוות, כי המוחות שלנו מתפקדים אחרת ואנחנו יכולים ללמוד אחד מהשני".
לשתף את חוכמת הניסיון עם אחרים
במהלך הריאיון שאלתי את צ'יפ קונלי אילו תפיסות מוטעות על הזדקנות הוא היה רוצה לנתץ, במיוחד לקוראים שעדיין מקשרים "60 פלוס" לפרישה או לאי־רלוונטיות. הוא השיב לי בהצגת מחקר עולמי על עקומת האושר, שמראה כי אחרי ירידה ארוכה ואיטית בסיפוק מהחיים, שמתמקדת סביב גילאי 50-45, אנחנו מאושרים יותר בכל עשור לאחר מכן. לכך הוא הוסיף מחקר של פרופ' בקה לוי מאוניברסיטת ייל, שמצא כי כאשר משנים את התפיסה על הזדקנות מתפיסה שלילית לחיובית באמצע החיים מרוויחים שבע וחצי שנים נוספות של חיים! לא פחות.
ה-Modern Elder Academy מתואר כ"בית ספר לחוכמת אמצע החיים". איזה סוג של שינוי עוברים המשתתפים שם? האם תוכל לשתף סיפור או רגע שנגע בך במיוחד?
"יש מעט מאוד מוסדות למידה לאנשים בגילאי ה־40, 50, 60 ומעלה, אך אחד הנכסים שצברנו עם הזמן הוא חוכמה. אנחנו עוזרים לאנשים לזקק את חוכמת הניסיון שלהם כדי לקבל החלטות טובות יותר בעתיד ולשתף את החוכמה עם אחרים. עם יותר מ־7,000 בוגרים מ־60 מדינות ו־56 סניפים ברחבי העולם, יש לנו אין־ספור סיפורים. אחד האהובים עליי הוא של עורכת דין בת 60, שהתלבטה אם להמשיך עוד עשר שנים בתחום הליטיגציה שנמאס לה ממנו. היא חשבה שהאופציה היחידה שלה היא להיות יועצת משפטית ומומחית לתביעות, אבל בסוף שהותה ב-MEA היא הבינה שהיא תמיד רצתה להיות שף קונדיטורית, עוד כנערה, אך אביה, שהיה עורך דין בעצמו, חשב שזאת לא פרנסה ראויה והיא דחתה את החלום. עכשיו היא בעלת עסק למאפים".
ב-SEA ONE אנחנו מאמינים שאיכות החיים כוללת יופי, חיבור, מטרה וקהילה תוססת. מה לדעתך הם המרכיבים המרכזיים לחיים מלאים ומשמעותיים באמצע החיים?
"מחקרים מראים ששלושת המרכיבים החשובים ביותר, בסדר יורד, הם חיבור חברתי וקהילה, מטרה ורווחה פיזית ורגשית. אני גם מאמין שחשוב לטפח את ההערצה בחיים".
אתה מדבר על "לגדול בשלמות" במקום "להזדקן". איך זה נראה בפועל – רגשית, מקצועית ורוחנית?
"רבים מאיתנו נחלקים לחלקים שונים שלא נפגשים כביכול, וחלק מתהליך ההזדקנות הוא לאחד את הקטבים השונים בחיינו לאדם שלם ונוכח. גיליתי שאני גם סקרן וגם חכם, גם בעל עומק וגם קליל, גם מוחצן וגם מופנם, רוחני וחילוני, גברי ונשי. אני מרגיש שלם יותר מאי פעם וזה מרגיש נפלא".
להיות פתוחים ללמידה דרך טעויות
חיית ועבדת בכמה מהמקומות הדינמיים בעולם. מה המשמעות של "בית" עבורך היום? וכמה חשוב למצוא מקום, או קהילה, שבהם אפשר באמת לפרוח באמצע החיים?
"בעיניי, יש שני צדדים לבית. יש את הבית הפנימי המגונן – מקום שבו אני מרגיש אחדות עם הטבע, מקום שאני אוהב לעשות בו מדיטציה וכדומה. ואז יש את הבית החיצוני – עם מי אני חי ואיך אני מתחבר לקהילה. חשוב לי שהסביבה שלי תתרום לאושרי וחשוב לי שהחוץ והפנים יעבדו יחד".
טכנולוגיה והעולם הדיגיטלי נתפסים לעיתים כ"משחק של צעירים". איך יכולים מבוגרים לגשר על הפער ולהביא את האינטליגנציה הרגשית שלהם לסביבות מונעות טכנולוגיה, כפי שאתה עצמך עשית ב־Airbnb?
"אני ממליץ לומר: 'אני עדיין לא מבין את זה... אבל עדיין'. הוספת ה'עדיין' היא הדרך לעבור ממנטליות קבועה לצמיחה, להיות פתוחים ללמידה דרך טעויות".
לאחר שפגשת אין־ספור אנשים בני 60 ומעלה, אילו נושאים או אתגרים חוזרים אתה רואה בשלב הזה – ומה עוזר להם לעבור את האתגרים בהצלחה לחיים מספקים יותר?
"אולי נאבד חלק מחושינו בגיל מתקדם יותר (ראייה, שמיעה וכדומה), אבל החוש הכי חשוב שיש לשמור עליו הוא חוש ההומור. גם בתוך מה שאנחנו מתמודדים איתו, הוא מוסיף לנו אנושיות ונשמה לחוויה. אז שמרו על חוש ההומור!"
מיכל גאון אביחי היא מייסדת ומנכ"לית חברת How to Wow המסייעת להעצים ולייצר חוויית לקוח לארגונים שמנסים לבלוט בתחומי האירוח וחוויית הלקוח. בעבר שימשה בתפקידי ניהול ברשת המלונות שרתון־מוריה וכשותפה בחברת "פירמידה חוויית לקוח", שמייצרת עבור לקוחותיה תוכן וחיבור למותג דרך חוויות ואירועים
בשיתוף קבוצת אורנים
