ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם מחסור מתמיד בעובדים מקצועיים בתחומי הריתוך והמסגרות וזאת בכל ענפי התעשייה. מחסור זה פוגע בייצור, בתחרותיות ובפריון של התעשייה המקומית.
בעבר השכילה מדינת ישראל להכשיר אלפי נערים ונערות, במסגרת מערכת החינוך המקצועי, לרכישת מקצוע וניסיון מעשי בעבודה, בין היתר בתחומי הריתוך והמסגרות. נערים אלה השתלבו לא אחת לאחר לימודיהם בעבודה בתחומים אלו בצבא ובתעשייה הביטחונית, והיו לגורם משמעותי ביותר בפיתוח התעשייה בישראל בכלל. אלא שבעקבות טענות הסגרגציה וההסללה, שנטענו כנגד מערכת החינוך המקצועי, לא השכילה מדינת ישראל לשפר ולפתח אותו באופן שיוכל לעמוד כמתחרה שווה ערך לחינוך העיוני. היא העדיפה במקום זאת לצמצם אותו כמעט כליל. כך, פסק גם זרם הצעירים המוכשרים היוצאים לשוק העבודה עם תעודת מקצוע וניסיון בתחום.
את החלל שנפער מילאו, החל משנות ה-90' של המאה שעברה, מאות עובדים מקצועיים שעלו ממדינות ברית המועצות לשעבר, עם ניסיון מקצועי וטכני יקר ערך שרכשו שם. כך זכתה מדינת ישראל למשך כמה עשורים ב"אור מן ההפקר" - עובדים איכותיים אותם לא הייתה צריכה להכשיר ולחנוך. אלא שהשנים חולפות ודור עובדים מיומנים זה הולך ומגיע לגיל פרישה וכיום אין כבר מי שיחליף אותו.
על-פי הערכותיו של ראש אגף הכשרות מקצועיות במשרד העבודה, ניצן ממרוד, חסרים כיום בישראל אלפי עובדים מקצועיים בתחומי הריתוך והמסגרות, והמחסור רק צפוי להעמיק עם פרישתם של עובדים נוספים.
ביקוש גובר לרתכים ולמסגרים
צעירים בעולם המערבי בכלל ובמדינת ישראל בפרט, כבר אינם מתלהבים היום מעבודה ידנית, ולמרבה הצער ענף המתכת ועבודות הריתוך זכו לתדמית שלילית. זאת, על אף שמדובר במקצועות מגוונים ביותר, עשירים בטכניקות וטכנולוגיות חדישות, המשלבים ידע ודיוק עמלני ומקצועי, עם צורך בהיכרות מעמיקה עם מדעי החומר ושיטות עבודה מתקדמות. מי שנכנס לעולם הריתוך יכול להתפתח בו לכיוונים מרתקים ולא פחות חשוב - רווחיים ביותר. החל מעבודה כקבלן ריתוך עצמאי, דרך עולמות של ריתוך תעופתי, ריתוכי צנרת בלחץ וריתוך תת-מימי, ובכלל, זהו כרטיס כניסה נהדר לעולם התעשייה ממנו אפשר להתקדם לתפקיד מנהל מחלקה, ממונה בטיחות בעבודה, הניהול וכמובן הפיקוח בתחום הריתוך.
בוגרי המכללה לריתוך נחטפים מיד לשוק העבודה. כך למשל, י' שלמד אצלנו, גבר בשנות ה-40 לחייו, השתלב והתמקצע בתחום הריתוך, עבר למספר שנים לעולם האחזקה והמסגרות וצבר בו ניסיון, ומשם המשיך לקורס מפקחי ריתוך. היום הוא מועסק כמפקח ריתוך מוסמך בקווי הגז הטבעי. תלמיד אחר שלנו, מ', למד במכללה ריתוך נירוסטה לתעופה והשתלב לאחר ההכשרה בתעשייה האווירית במשרה מאתגרת ומתגמלת.
למרבה הצער, הביקוש הגבוה לרתכים ולמסגרים והחוסר בעובדים מקצועיים ישראלים, מביא לכך שמפעלים רבים נאלצים להביא לארץ עובדים זרים מחו"ל. כך למשל, סיפר לי מעסיק גדול מדרום הארץ, כי הוא מעסיק במפעלו ארבעה רתכים בולגרים ומשלם להם שכר הגבוה בכ-30% מהשכר הממוצע בישראל. זאת, בנוסף להוצאות הבאתם לישראל ושיכונם. לצערו, הוא אינו מצליח לאתר כיום עובדים ישראלים בעלי יכולות מקבילות, והאתגר לא אחת הוא לשמר את העובדים הישראלים שכבר נכנסים לתחום – עד שירכשו את היכולות המקצועיות המקבילות לאלו של עמיתיהם מחו"ל. ייבוא העובדים הזרים המקצועיים בתחומים אלה מייקר את עלות העבודה של המעסיקים, אך גם משמר את המציאות של חוסר בניסיון מקצועי מקומי בתחומי הריתוך.
הכשרות מקצועיות וקורסים מסובסדים
הפתרון עשוי להימצא דווקא בקרב קבוצות האוכלוסייה הישראליות המתאפיינות באתגרי השתלבות בשוק העבודה. בעידן הנוכחי, יש לקוות לראות גם יותר נשים נכנסות למקצוע, שפוטנציאל ההשתכרות בו גבוהה מהשכר הממוצע במשק.
לדברי ממרוד, בשנים האחרונות פועלות שורה של תוכניות ממשלתיות להכשרת והסבת עובדים ומבקשי עבודה לתחום, בדגש על שילוב אוכלוסיות יעד בני החברה החרדית והערבית. תוכניות באגף ההכשרה שבמשרד העבודה כוללות הן תמרוץ למעסיקים להכשיר עובדים והן תמרוץ לפרטים לרכוש הכשרה. הן כוללות בין היתר מגוון מסלולים, לרבות קורסים בתקצוב מלא של המשרד, קורסים מסובסדים באמצעות תוכנית השוברים וכן קורסים בשיתוף מעסיקים. המשרד אף מציע למי שזקוק לכך, מערכת מלגות קיום לסיוע ללומדים בתקופת ההכשרה.
השכר ההתחלתי של בוגר הכשרה בתחום הריתוך, מציין ממרוד, מתחיל בסביבות ה-13 אלף שקלים, ועולה באופן משמעותי ככל שהעובד צובר ידע, ניסיון והתפתחות מקצועית. ממרוד מדגיש גם, כי הקורסים של משרד העבודה בתחום הריתוך והמסגרות מעניקים אקרדיטציה המקלה על בוגריהם להמשיך מהם ללימודי הנדסאות, שהשכר התחילי לבוגריהם גבוה מ-20 אלף שקלים. מחקר שביצע אגף ההכשרות על בוגרי ההכשרות בתחום זה, מלמד על תשואה של כ-9% בשכר הממוצע של בוגרי ההכשרות בתחום הריתוך והמסגרות לעומת עובדים עם נתונים מקבילים שלא עברו את ההכשרה.
לפתוח בתי"ס מקצועיים נוספים
למרבה הצער, במקום לחזק את אגף ההכשרות המקצועיות במשרד העבודה, הממשלה הנוכחית בחרה לקדם פיצול וחלוקה שלו, הצפויים לפגוע בו ארגונית ותקציבית, תוך העברת חלק מפעילותו למשרד הכלכלה. זאת דווקא לאחר שנתיים בהן עבר שינויים משמעותיים שהעלו אותו על המסלול הנכון והגבירו את מעורבות המעסיקים בגיבוש ועיצוב הקורסים הנדרשים בשוק התעסוקה. יש לקוות שהממשלה תתעלה על השיקולים הפוליטיים הצרים ותבחר דווקא לחזק את אגף ההכשרה המקצועית ולהגדיל את תקציבו בשנים הקרובות. זאת, לצד קידום תוכניות עידוד נוספות כגון מענקי התמדה, שיגבירו את כוח המשיכה של התחום לצעירים ולצעירות בחברה הישראלית.
ייתכן שהגיע הזמן לבחון מחדש את סוגיית החינוך המקצועי ולקדם פתיחתם של בתי ספר מקצועיים נוספים, שאינם תוצר של הסללה, אלא כאלה שיפתחו נתיב חינוכי ומקצועי נוסף, החינוך היוצר. חינוך שיאפשר לנערים ונערות בעלי כישורים טכניים טובים ואהבה לעבודה וליצירה בידיים, לדמיין לעצמם עתיד גם בעולם המקצועי של ענף התעשייה הישראלי, במקצוע טכנולוגי ששכר נאה לצידו והמציע מסלולי התקדמות משמעותיים ומגוונים.
הכותב הוא המייסד והמנהל של המכללה לריתוך בתל אביב (www.ltc.co.il) ובעל תואר שני במינהל עסקים MBA. המכללה מתמחה בהדרכת ריתוך ומסגרות להסמכת עובדי אחזקה וייצור, לצד לומדים חדשים המעוניינים בתעסוקה. למכללה מסלולים בפיקוח משרד הכלכלה והתעשייה המוכרים לפיקדון ולגמול השתלמות והיא מספקת גם שירותי השמת עובדים בתחום
