ישנם הטוענים כי בתקופות של מיתון ישנו גידול במספר המיזוגים שמבצעים תאגידים ובתקופות של שגשוג ופריחה ישנו גידול במספר הפיצולים שמבצעים אותם התאגידים. לדעתי, טענה זו נכונה ברובה, יחד עם זאת ישנם חריגים לקביעה נחרצת זו.
אחת הדרכים העיקריות להתייעלות כלכלית בתאגידים היא בדרך של מיזוג סטטוטורי לפי הפרק הראשון לחלק השמיני לחוק החברות, התשנ"ט-1999.
ככלל, מיזוג תאגידים נחשב כאירוע אשר חייב במס לפי הוראות פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 בשני מישורים עיקריים: האחד, במישור החברות אשר מעבירות את כל פעילותן לחברה הקולטת (החברה השורדת) ; השני, במישור בעלי המניות אשר מחליפים את אחזקתם למניות החברה הקולטת. יודגש כי ישנם אף מקרים חריגים, בהם יכול לחול חיוב במס גם לפי חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 ו/או לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963.
החלק השני לפקודה ("חוק המיזוגים והפיצולים") הינו החוק אשר מאפשר בתנאים מסוימים לבצע את מהלך המיזוג בפטור ממס. אגב, החוק הינו חוק יחסית ישן (משנת 1993), אשר עבר מספר תיקוני חקיקה במרוצת השנים, ובשנת 2017 תוקן שוב תוך כדי שנקבעו בו מספר רב של הקלות משמעותיות על בסיס ניסיון העבר והפרקטיקה בתחום. מטרתו של חוק המיזוגים והפיצולים כפי שעולה מדברי ההסבר לחוק הינה: "...ליצור תנאים נוחים לביצוע שינויי מבנה עסקיים שיביאו להתייעלות גופים המשתתפים בתהליך ויתרמו לצמיחה כלכלית במשק, תוך כדי דחיית תשלום המס עד למועד מכירת הנכס...".
ברשימה זו אתמקד בקצרה ביתרונות מהלך המיזוג, הן מבחינה עסקית וכלכלית והן מבחינת יתרונות המס ; באפשרויות מהלך המיזוג בפטור ממס לפי הוראות הפקודה ; במועד בו ניתן לבצע מיזוג ובתנאים לקבלת הפטור כאמור מאת רשות המיסים. יודגש, כי מהלך המיזוג ברוב המקרים הינו מהלך שיש לתכננו בקפידה מראש, ומומלץ לקבל את אישורו של המוסד להחלטות מיסוי (מוסד הפרה-רולינג) לפני ביצועו.
יתרונות מהלך המיזוג
מהלך המיזוג יכול שיהיה בן תאגידים קשורים - למשל, חברת אם ובת ו/או בנות, חברות אחיות וחברות אשר בשליטה משותפת ("מיזוג בתוך הבית") - ויכול שיהיה בין תאגידים אשר אינם קשורים בשליטה משותפת, אלא קשורים עסקית בלבד בתחום הפעילות – למשל, יצרן וספק, מתחרים וכדומה ("מיזוג מחוץ לבית"). בשני המקרים למהלך המיזוג יתרונות רבים אשר יפורטו להלן:
1. התייעלות וחיסכון בהוצאות - המיזוג יביא להתייעלות כוללת של הגוף הממוזג, זאת באמצעות חיסכון בהוצאות, לרבות חיסכון בהוצאות הנהלה וכלליות (מטה, שיווק ופרסום), הוצאות שכר, הוצאות תקורה, הקטנת עלויות בתחום המערך הכספי והחשבונאי, הוצאות משפטיות והוצאות מימון ובנקים. כמו כן, המיזוג יביא לצמצום כפילויות בתקנים בגוף הממוזג.
2. גיוס הון ואשראי בנקאי - במיזוג בתוך הבית, איחוד הפעילות העסקית והכלכלית של החברות הקשורות לחברה קולטת אחת יפשט את המבנה המשפטי של הקבוצה, דבר שיקל ויוזיל את תהליכי גיוס ההון משוק ההון, ממשקיעים פרטיים, מבנקים ומגופים מוסדיים אחרים, וזאת מהסיבות הבאות:
המבנה המשפטי לאחר המיזוג יקל עסקית על הצגת הקבוצה למלווים פוטנציאלים (למשל, ועדות אשראי של גופים מממנים), זאת לעומת רמת המורכבות של המבנה המשפטי לפני המיזוג, בו מפוצלת הפעילות העסקית במסגרת ישויות משפטיות נפרדות.
המבנה המשפטי לאחר המיזוג, ישפר את טיב הביטחונות שהחברה הממוזגת תהיה מסוגלת להעמיד לנושים בעסקאות אשראי (למשל, ההון העצמי גדל).
מהלך המיזוג יביא להגדלת ההון העצמי של החברה הקולטת ויצור פלטפורמה נוחה להנפקה עתידית של החברה הקולטת בבורסה.
מיזוג לחברה שנסחרת בבורסה או ל"שלד בורסאי" מהווה יתרון בגיוס הון מהציבור ומאפשר לבצע את המהלך ביתר קלות.
3. סינרגיה - ניהול ותפעול מאוחד של עסקיהן של החברות המשתתפות במיזוג, אשר עוסקות באותו תחום, כאשר פעילות האחת משלימה את פעילות האחרת, תוך ייצור סינרגיה שתוזיל עלויות, תייעל ותפשט את המצב התפעולי, וכמובן - תיצור ערך מוסף לפעילות הגוף הממוזג (בעיקר "במיזוג מחוץ לבית").
4. יתרון לגודל - איחוד הפעילות העסקית והכלכלית לתוך החברה הקולטת יביא ליתרון ברור לגודל של הגוף הממוזג בתחומים רבים, לרבות קבלת אשראי, אפשרויות חדשות להתמודדות במכרזים גדולים בארץ ובחו"ל (בעיקר "במיזוג מחוץ לבית" כדוגמת מיזוג חברות מתחרות).
5. צמצום תחרות - מהלך המיזוג והיתרונות אשר פורטו לעיל ישפרו באופן ניכר את יכולת התחרות של הגוף הממוזג ויאפשרו לחברה הקולטת להציע מחירים אטרקטיביים יותר לציבור לקוחותיה הקיים ואף לגייס לקוחות חדשים גדולים יותר. יודגש, כי יתרון זה יכול לפגוע בתחרות במשק, ולכן במקרים מסויימים יש לבקש את אישורה של רשות התחרות (הממונה על ההגבלים העסקיים בשמה הקודם) למהלך המיזוג.
6. מתן פתרון כולל ללקוח - בעיקר "במיזוג מחוץ לבית", החברות המשתתפות במהלך משלימות אחת את האחרת, ישנו שיתוף בידע וטכנולוגיה בכל התחומים המשיקים לפעילות החברות המתמזגות, באופן שבו הלקוח מקבל פתרון כולל לכל דרישותיו. לדוגמה, חברות הכבלים מעניקות כיום מספר "מוצרים שלובים" הקשורים בשידורי טלויזייה ורדיו, משחקי מחשב, קניות, שירותי אינטרנט ושירותי טלפון, תוך כדי ניצול מאגר הלקוחות הקיים.
7. יתרונות מס - למהלך המיזוג מספר יתרונות מס ובהם אפשרות קיזוז הפסדים (בתנאים מסויימים ובמגבלות החוק), דוח מאוחד לחברות המשתתפות במהלך (גם אם אינן נחשבות לחברות תעשייתיות לפי חוק עידוד התעשייה (מיסים),התשכ"ט-1969), יתרונות מס הקשורים בחוקי העידוד, יתרונות מס הקשורים במיסוי בינ"ל ובעבר אף זכאות לשיעורי מס מופחתים, למשל במיזוג לחברה ציבורית.
האפשרויות החוקיות למהלך המיזוג
ישנן שתי אפשרויות עיקריות למיזוג תאגידים לפי הוראות הפקודה. האחת, מיזוג סטטוטורי לפיו מועברים כל כל הנכסים וההתחיבויות של חברה אחת או מספר חברות לחברה אחרת וחיסול המעבירות ללא פירוק, זאת בהתאם לצו פירוק שניתן ע"י ביהמ"ש, או לפי הפרק הראשון בחלק השמיני לחוק החברות. השנייה, מיזוג בדרך של החלפת מניות לפיו מבוצעת העברה של 80% לפחות מהזכויות בחברה אחת, או מספר חברות, בתמורה למניות שיוקצו בחברה האחרת (הקולטת). סקירה זו תתמקד במיזוג הסטטורי ותנאיו הואיל ובמיזוג מסוג זה שורדת חברה אחת בלבד, אשר מרכזת את כלל הפעילויות שהיו בכל החברות. במילים אחרות, מבוצע "מיזוג מלא" אשר יהווה מנוף להתייעלות הגופים המשתתפים במהלך וכפלטפורמה לגיוס הון ו/או חוב בבורסה מהציבור ו/או ממשקיעים פרטיים.
מועד המיזוג במיזוג סטטורי
ככלל, מועד המיזוג יהא תום השנה שבה חל המיזוג, ובלבד שלא יקדם למועד האסיפות הכלליות של בעלי המניות בחברות המתמזגות. פרקטית, מועד זה נקבע בדרך כלל בסוף השנה משום שבמרבית החברות (חברות פרטיות) הדוחות הכספיים ודוחות ההתאמה לצרכי מס ערוכים ומבוקרים ליום ה-31 בדצמבר, ולכן נוח יותר לבצע את המיזוג בסוף שנה. יחד עם זאת, בהתאם לחוזר מס הכנסה ניתן לבצע מיזוג גם בסוף כל רבעון במהלך השנה בתנאים מסויימים.
אגב, לקביעת מועד המיזוג ישנה משמעות חשובה מאוד, הואיל וממועד זה חלה "תקופת מגבלות" של שנתיים, לפיה חלות מגבלות על החברה הקולטת ועל בעלי הזכויות בה לאחר מהלך המיזוג.
הפטור ממיסים כדחיית אירוע מס
כפי שציינתי, הוראות הפקודה מעניקות פטור ממס למהלך המיזוג בשני מישורים עיקריים - במישור בעלי המניות ובמישור החברות המעבירות, כפי שיפורט להלן:
1. במישור בעלי המניות - העברת המניות בחברות המעבירות וביטולן מהווה "מכירה" כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה. למעשה הוראות החוק רק דוחות את מועד החיוב במס עד לשלב מימוש המניות שתוקצנה בקולטת.
2. במישור החברות המעבירות - העברת נכסי הון ונכסי מקרקעין חייבת במס רווח הון, מס שבח ומס רכישה (בקולטת). כמו כן, על העברת מלאי חלות הוראות סעיף 85 לפקודה. למעשה, הוראות החוק רק דוחות את מועד החיוב במס עד לשלב מימוש הנכסים והמלאי כאמור בידי הקולטת.
מכאן, הוראות חוק המיזוגים והפיצולים מעניקות פטור ממס למהלך המיזוג, יחד עם זאת, מדובר בדחיית אירוע המס לעתיד ולא בפטור ממס של קבע, ובכך מיושם עיקרון רציפות המס, אשר עובר כחוט השני לכל אורך פקודת מס הכנסה וחוקי המס האחרים.
עיקרי התנאים המזכים בפטור ממס
התנאים המזכים בפטור ממס למהלך המיזוג מתחלקים לתנאים שיש לעמוד בהם לפני המיזוג, כמו יחסי הגודל בין הצדדים למיזוג וזהות החברה הקולטת ("תנאי סף"), ולתנאים שיש לעמוד בהם במהלך התקופה הנדרשת, כגון איסור מכירה והמשך פעילות, והכל כפי שיפורט בקצרה להלן:
1. מטרת המיזוג ותכליתו - החברות מבקשות להתמזג לתכלית עסקית וכלכלית, כאשר המטרה העיקרית היא ניהול ותפעול מאוחד של פעילותן. כמו כן, הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה אינן מהמטרות העיקריות של המיזוג.
2. המשכיות הפעילות הכלכלית הקיימת בתאגידים השותפים למיזוג ואחזקה ברוב הנכסים הקבועים המשמשים לאותה פעילות בתקופה הנדרשת – למעשה, תנאי זה ממחיש את הצורך הכלכלי במיזוג בין תאגידים הקשורים מבחינה עסקית, אשר ישתמשו במשותף בנכסיהם היצרניים. אגב, פעילות כלכלית יכולה להיות גם פעילות שאינה בהכרח הכנסה מעסק. למשל, הכנסה מדמי שכירות מנדל"ן, או מנכס בלתי מוחשי כמו ידע או פטנט.
3. התמורה להעברת הפעילות מהחברות המעבירות במניות בלבד - בעד העברת הנכסים וההתחייבויות מהחברות המעבירות לחברה הקולטת, יוקצו לבעלי המניות במעבירות מניות שוות זכויות בהתאם לחלקם היחסי בכלל הזכויות במעבירות, ולא תינתן תמורה נוספת במהלך המיזוג על-ידי החברה הקולטת או על-ידי כל אדם אחר, בין במישרין ובין בעקיפין (אין זרימה של מזומן או "שווה כסף", למעט המניות המוקצות). יחד עם זאת, במקרים מסוימים, באישור המנהל, ניתן לקבל גם תמורה במזומן ובשיעור שלא יעלה על 40% מסך התמורה במיזוג.
4. הקצאת הזכויות לבעלי המניות בחברות המעבירות תהא לפי יחסי שווי שוק - תנאי זה מונע מבעלי המניות בחברות שהן צד למיזוג לקבל "תמורה סמוייה" במסגרת המיזוג.
5. החברה הקולטת תושבת ישראל, או חברה תושבת חוץ אם אושרה על-ידי המנהל - המטרה היא לשמור על "עיקרון רציפות המס" ולמנוע "בריחת מס" מבסיס המס בישראל לבסיס המס במדינות זרות.
6. מגבלת יחסי הגודל - ראשית, הוראות החוק מגבילות את מספר החברות שהן צד למיזוג לעשר חברות לכל היותר (נועד לשמור על הזיקה וההשפעה של בעלי המניות בחברות שהן צד למיזוג גם לאחר המיזוג). שנית, הוראות החוק קובעות שיש לעמוד ביחסי גודל של 1:9 בין החברות שהן צד למיזוג. יחסי הגודל נועדו ליצור מצב שהמיזוג יהיה אפקטיבי והניהול של הגוף הממוזג יהיה משותף, זאת להבדיל מרכישת פעילות או רכישת שליטה.
7. המשכיות הבעלות במניות החברה הקולטת - תנאי זה מחייב כי כל אחד מבעלי הזכויות בחברות המשתתפות במיזוג יחזיק, בתקופה הנדרשת, בכל הזכויות שהיו לו מייד לאחר המיזוג בחברה הקולטת. תנאי זה, לעניות דעתי, נקבע בשל הרצון לשמור על הבעלות בגוף הממוזג בידי אותם בעלי המניות בו, וכהוכחה שמהלך המיזוג בוצע לשם ניהול משותף ומאוחד של העסקים ולא במטרה למימוש מיידי על-ידי בעלי המניות. יחד עם זאת, בתיקון 242 לפקודת מס הכנסה תוקן התנאי כך שהחל מיום 6.8.2017 בעלי הזכויות בחברה הקולטת (מייד לאחר המיזוג) יחזיקו יחד, כולם או חלקם, במהלך שנתיים בשיעור שלא יפחת משיעור של 25% מכל אחת מהזכויות בחברה הקולטת.
במילים אחרות, מייד לאחר המיזוג הם יכולים למכור עד 75% מהזכויות בחברה הקולטת! הוראה מקלה זו פתחה צוהר לביצוע עסקאות מכר מייד לאחר מיזוג ללא מגבלה כמעט - שכן ניתן למכור שליטה, ובכך יצאו נשכרים גם בעלי המניות בחברות הנמכרות וגם רשות המיסים בגביית המס מאותן עסקאות מכירה. יש לציין שאם החברה הקולטת היא ציבורית אזי לא חלה כל מגבלת מכירה על הציבור כדי שהמסחר במניות החברה לא יפגע.
יובהר, כי במידה ותנאי הסף לא מתקיימים, לא ניתן לבצע מלכתחילה מיזוג בפטור ממס. יחד עם זאת, במידה ובתקופה הנדרשת לא מתקיים אחד מהתנאים, הרי שמדובר בהפרה שמשמעותה חיוב במס רטרואקטיבית (לרבות ריבית והפרשי הצמדה) הואיל ולא ניתן לבטל את מהלך המיזוג ולהחזיר את המצב לקדמותו (החברות המעבירות פורקו).
לסיכום, ניתן לראות כי למהלך המיזוג ישנם יתרונות רבים והוא יכול לשמש ככלי ומנוף להתייעלות ולצמיחה מהירה של הגופים המתמזגים, הרי המשפט ש"אחד ועוד אחד גדול משניים" הוא תוצאה של מיזוג מוצלח. יחד עם זאת, יש להיות ערים לתנאים המזכים את מהלך המיזוג בפטור ממס ולתכננו בקפידה, שכן מיזוג אשר חייב במס לא כדאי כלכלית.
הכותב שימש בעבר כמנהל מחלקת מיזוגים ופיצולים בהנהלת רשות המיסים. הוא מרכז לימודי המיסים בחוג לחשבונאות בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים ומרצה למיסים במסלול האקדמי של המכללה למנהל. האמור ברשימה זו הינו על דעת המחבר בלבד ואינו מייצג עמדת גורם רשמי כלשהו
