שוק המיזוגים והרכישות בישראל צמח ביציבות בשנים האחרונות והגיע להיקף עסקאות של יותר מ-17 מיליארד דולר ב-2021, וזאת על אף מגפת הקורונה, שגרמה לצניחה בהיקף העסקאות בשנת 2020 בהשוואה ל-2019. מגזר ההיי-טק המשיך להוביל את השוק עם כמות העסקאות הגדולה ביותר. עסקאות ראויות לציון בתקופה זאת כוללות את רכישת הרים ירוקים (Green Mountains) הנורווגית על-ידי קבוצת עזריאלי, ורכישת קונקסיטי האמריקאית על-ידי טאבולה.
מנתוני PwC ישראל עולה, כי מספר העסקאות של חברות ישראליות שרכשו חברות ישראליות הגיע ב-2021 ל-82 והסתכם ב-2.8 מיליארד דולר, לעומת 46 עסקות בלבד בשנה שעברה. 44 עסקות היו בתחום הטכנולוגי (בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר), ו-12 עסקות היו בתחום השירותים ומוצרי הצריכה (בהיקף של 291 מיליון דולר).
לעומת זאת, בארה"ב כמעט והוכפל שווי העסקאות והגיע ל-2.61 טריליון דולר, ובאירופה נרשמה עלייה של 47% בהיקף העסקות וסכומן הגיע ל-1.26 טריליון דולר, זאת לפי נתונים של חברת המחקר דיאלוג'יק. באסיה פסיפיק עלה שווי העסקאות ב-37% ל-1.27 טריליון דולר. חברות הטכנולוגיה והבריאות, שבדרך כלל מהוות את הנתח הגדול ביותר בשוק המיזוגים, היו גם המובילות בשנה זו. עם העסקות הגדולות ביותר שהוכרזו ב-2021 נמנית העסקה של AT&T למיזוג בין וורנר מדיה שבבעלותה לדיסקברי ב-43 מיליארד דולר, והצעת הרכש של KKR לטלקום איטליה, בשווי מוערך של 40 מיליארד דולר.
הצעת רכש ורוכשים זרים
ככלל, כללי רכישה של חברה ציבורית בישראל מעוגנים בחוק החברות תשנ"ט-1999, והתקנות, הכללים וחוות הדעת שגובשו בכפוף לחוקים אלה. תקנות רלוונטיות אחרות הן חוק התחרות הכלכלית ופקודת מס הכנסה. הרגולטורים העיקריים של עסקאות מיזוג ורכישה של חברות ציבוריות בישראל הם רשות ניירות ערך, רשות המיסים, רשות התחרות, רשות החדשנות ורשם החברות בישראל.
הצעת רכש חלה רק על חברות ישראליות ציבוריות הנסחרות בבורסה. במקרים שבהם החברה אינה ציבורית, התהליך דומה למדי כאשר השוני העיקרי הוא תהליך האישור הפנימי ודרישות הגילוי החלות על חברות הנסחרות בבורסה. חברות פרטיות כפופות לרגולציה פחותה כאשר הן עוברות רכישה ומיזוג.
ככלל, אין מכשולים העומדים בפני רוכשים זרים של חברות ישראליות, למעט של חברות מהמגזר הביטחוני, שבו החברות כפופות למגבלות על ההעברה, רכישה ובעלות של אמצעי השליטה.
להלן מספר דוגמאות לכללים הקשורים למגזרים מסוימים. קרנות פנסיה, חברות ביטוח ובנקים: רכישה של 5% או יותר מההון העצמי של ישויות אלה עשויה להצריך הסכמות ממשלתיות מסוימות ; טלקום: רכישת אחזקות מסוימות בחברות המספקות שירותי טלקום עשויה להצריך אישור ממשרד התקשורת; משאבי טבע ושירותים חיוניים: במקרים מסוימים הכרוכים ברכישה של חברות השולטות במשאבי טבע או שירותים חיוניים, מדינת ישראל שומרת לעצמה זכויות וטו מסוימות וסמכויות אחרות. על-פי רוב, מדובר בתהליך של הפרטת חברות ממשלתיות.
החבות של הצד הרוכש נובעת בדרך כלל מאי-ציות לכללים הטכניים החלים על תהליכי הצעות רכש ומצגי שווא כלשהם, אשר המציע הציג כחלק מהצעת הרכש או מסמכי עסקה אחרים. בנוסף, יש להימנע ממסחר על סמך מידע פנים ומניפולציה של השוק.
מנגנון הרכישה
שלושת הסוגים של מבני מיזוגים ורכישות המותרים לפי חוק החברות ומובילים לרכישה מלאה של חברת המטרה הם:
מיזוג סטטוטורי: החוק הישראלי מתירני מאוד ביחס למבני מיזוגים, כל עוד החברות המתמזגות הינן ישראליות. מכאן שכאשר מטפלים ברכישה על-ידי רוכשים לא ישראליים, מבנה המיזוג השכיח ביותר הוא בדרך כלל מיזוג משולש, "ישיר" או "הופכי" (בהתאם לזהות החברה הרוכשת). בנסיבות אלו, החברה הלא-ישראלית הרוכשת מקימה חברה-בת ישראלית ("merger sub"). או אז מתבצע מיזוג בין חברת הבת הישראלית החדשה לבין חברת המטרה הישראלית הקיימת. כתוצאה מהמיזוג, שתי החברות הישראליות (החברה החדשה וחברת המטרה שהייתה קיימת לפני המיזוג) מתמזגות והופכות לחברה אחת בבעלותה של החברה הרוכשת שאינה ישראלית.
הצעת רכש מלאה: למרות שמבנה זה הוא אולי המהיר ביותר, סף האישורים הגבוה הנדרש להשלמתו המוצלחת הופך אותו לחלופה המועדפת רק כאשר מיזוג סטטוטורי אינו אפשרי עקב התנגדות הדירקטוריון. להלן כמה מהתקנות העיקריות החלות על מנגנון הצעת הרכש: ההצעה חייבת להימסר לכל בעלי המניות בתנאים זהים ; ההצעה חייבת להיות פתוחה לפחות 14 יום ולא יותר מ-60 יום ; ההצעה חייבת להיות בלתי הפיכה ; קבלת ההצעה על-ידי בעלי המניות ניתנת לביטול לפני תום תקופת ההצעה ; ההצעה חייבת להיעשות דרך חברה הרשומה בבורסה לניירות ערך בתל-אביב והמציע חייב להמציא לחברה זאת ביטחון מספק לתשלום התמורה במזומן, לעיתים קרובות בצורת ערבות ; וכן, ככל שהצעת הרכש התקבלה, הרוכש חייב להציע לרכוש את כל ניירות הערך המונפקים ההמירים של חברת המטרה תוך 30 יום מתום תקופת ההצעה.
מיזוג באישור בית משפט: בית משפט רשאי לאשר בקשה למיזוג שמגישה חברת המטרה אם אושרה לפחות על-ידי 75% מהמניות המשתתפות בהצבעה של חברת המטרה. במקרה של מניות מסוגים שונים, נדרשת אותה רמת אישור לכל סוג, וגם אישור הנושים עשוי להידרש. עם זאת, השימוש במסלול זה נדיר. בנוסף, ברכישת חברה פרטית נהוג לבצע רכישת מניות אם כל בעלי המניות המוכרים מוכנים לחתום על הסכם הרכישה הרלוונטי.
המשוכות העיקריות
מלבד המשוכות הרגילות הכרוכות בכל עסקת מיזוג ורכישה, כגון בדיקת נאותות, מו"מ וחתימת מסמך תנאים ראשוני והסכמים סופיים, כל אחד ממבני העסקאות מציב משוכה ייחודית:
מיזוג סטטוטורי: עמידה בלוח הזמנים והנהלים הסטטוטוריים שדורש החוק והשגת אישורם של בעלי המניות של שתי החברות המתמזגות.
הצעת רכש: השגת הסף הנדרש כדי להוציא אל הפועל השתלטות מלאה.
מיזוג באישור בית משפט: השגת אישור בעלי המניות, הנושים (כאשר רלוונטי) ובית המשפט.
אישורים רגולטוריים: בהתאם לייחודיות העסקה, השגת אישור רגולטורי מרשות התחרות, רשות ניירות ערך או רשות החדשנות עשויה להיתקל בקשיים.
מגפת הקורונה גרמה למשבר כלכלי ששם קץ לעשור של צמיחה כלכלית יציבה בישראל, אך שנת 2021 הייתה שנת מפנה כאשר הכלכלה חזרה לפעילות וביתר שאת. הכספים הזמינים כיום וסביבת הריבית הנמוכה (אשר עוד עתידה להשתנות), יוצרים תנאי שוק ייחודיים שהינם משמעותיים מאוד להמשך תהליך ההתאוששות של המשק בכלל ושוק המיזוגים והרכישות בפרט.
עו"ד איאן רוסטובסקי הוא שותף וראש (משותף) מחלקת היי-טק והון סיכון במשרד עמית פולק מטלון ושות'. עו"ד ברק רוזן הוא שותף במחלקת ההיי-טק והון סיכון במשרד
