סרטן הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב גברים בישראל ובכלל ומהווה גורם רביעי בשכיחותו לתמותה מסרטן בקרב גברים בישראל לאחר סרטן הריאה, המעי הגס והלבלב. הגידול מאופיין בגדילה לא סדירה של הרקמה והיווצרות גוש גידולי אשר עלול לחדור לאיברים סמוכים או להתפשט לאיברים מרוחקים. בשנים האחרונות מאובחנים בישראל מדי שנה למעלה מ- 2,400 חולים חדשים עם סרטן הערמונית.
בלוטת הערמונית (פרוסטטה) ממוקמת בבסיס איבר המין מתחת לשלפוחית השתן וקדמית לחלחולת (רקטום). היא מייצרת את הנוזל בו נמצאים הזירעונים וחיונית לפוריות הגבר, אך חסרת תפקוד ממשי בגיל מבוגר יותר. גודלה וצורתה משתנים עם הגיל והם שונים מאדם לאדם. החל מהעשור החמישי לחיים, עלולים להתפתח בערמונית שני תהליכים: הראשון והשכיח ביותר הוא הגדלה שפירה (לא ממאירה) של הערמונית, והשני הפחות שכיח- גידול ממאיר (סרטני). לרוב, המחלה לא תופיע מתחת לגיל 50. "שיעורי ההיארעות של סרטן הערמונית עולים באופן ברור החל מגיל 50 כאשר הרוב המוחלט (99.9%) של החולים שאובחנו היו בני 40 ומעלה בעת האבחנה, ועיקר התחלואה נצפתה בבני 65 ומעלה", מציין ד"ר גאלב לדאוי, רופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי הלל יפה. "שיעורי ההיארעות והתמותה מסרטן הערמונית המתוקננים לגיל בישראל הושוו לאלה של 20 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר באירופה. על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) עולה כי שיעור ההיארעות בישראל נמצא באמצע (מקום 11 מבין 21 המדינות) בעוד ששיעור התמותה מהמחלה הוא הנמוך ביותר".
גילוי מוקדם
"עקב שכיחותה הגבוהה של המחלה הושם דגש על גילוי מוקדם שיאפשר החלמה מלאה כתוצאה מהטיפול. לעיתים לא יופיעו כלל תסמינים מוקדמים ולכן ישנה חשיבות רבה לאבחון המוקדם. האבחון מבוסס על בדיקת דם ל- PSA שהינו חומר חלבוני שהערמונית מפרישה ובדיקה ידנית של הערמונית. במקרים של חשד לסרטן, תילקח דגימה בעזרת מחט מהערמונית לטובת ביופסיה. בעידן החדש ניתן לקחת דגימות בעזרת סונר רקטאלי (TRUS) בהרדמה מקומית. לאחרונה נוספה שיטה חדשה ומדויקת יותר לביצוע ביופסיות בשילוב של שני אמצעי הדמיה- סונר רקטאלי (TRUS) ותהודה מגנטית (MRI)", מציין ד"ר רונן רוב, מנהל המחלקה האורולוגית ב"הלל יפה".
הטיפולים
בשונה ממחלות סרטניות אחרות, התפשטות המחלה הינה איטית. הסיכוי שהמחלה תתפשט ותגרום לסיבוכים או מוות תוך מספר שנים הוא קטן. "השאלה העולה היא האם להציע לחולה טיפול רדיקאלי כגון ניתוח, כאשר ממילא סיכוייו למות מהמחלה קטנים? יחד עם זאת, תוחלת החיים בעולם המערבי, כולל בישראל, הולכת ומתארכת ולכן גם גידולים המתפתחים באיטיות עלולים להוות סכנה ממשית בטווח הארוך. בנוסף אין כיום בידינו אמצעים מדויקים לקבוע בוודאות את הקצב הצפוי של התפתחות הסרטן והתפשטותו ולכן לגברים מתחת לגיל 75 לערך, מקובל להמליץ על טיפול במחלה. גברים קשישים שסובלים ממחלות משמעותיות אחרות, העמדתם בפני טיפול רדיקלי (כירורגי או אחר) לא תהיה תמיד הבחירה הנכונה. במקרים אלה יש מקום לטיפול שמידת הסיכון/ הסיבוך יחסית קטן. במילים אחרות, הטיפול האידיאלי בסרטן הערמונית אמור לרפא את החולה או לעצור את המחלה תוך גרימת מינימום פגיעה באיברים אחרים ובאיכות החיים של המטופל", מסביר ד"ר רוב.
בחלק מהמטופלים ניתן להסתפק במעקב צמוד עם בדיקת דם תקופתית אחת למספר חודשים של ערכי PSA וביופסיות חוזרות ואז לקבל החלטה בכפוף למאפיינים נוספים, כגון גיל המטופל, מחלות נלוות, הרגלי השתנה וגודל הערמונית, על אופן הטיפול במידה שהמחלה מראה סימני התקדמות.
הטיפולים השכיחים כוללים ניתוח, טיפולי קרינה ממקור חיצוני או פנימי (ברכיתרפיה), הקפאת הבלוטה (קריותרפיה) והרס רקמת הבלוטה באמצעות גלי על שמע.
ניתוח - שיטת הטיפול השכיחה ביותר כיום במדינות המערביות - מתבצע במספר שיטות:
השיטה הישנה "ניתוח בגישה פתוחה" - נעשה באמצעות חתך בבטן התחתונה, ניתוח לפרוסקופי (ללא פתיחת בטן) וניתוח באמצעות רובוט (השיטה החדשה שמובילה כעת) - ניתוח בגישה זעיר פולשני ללא פתיחת בטן אשר במהלכו מסירים את בלוטת הערמונית יחד עם שלפוחית הזרע, ומשיקים את צינור השתן (השופכה) מחדש לשלפוחית השתן. הניתוח שונה לחלוטין מניתוח ה"פרוסטטה" הידוע והנפוץ המיועד לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית ולא בסרטן. "זהו ניתוח בהיקף גדול יחסית ומחייב נשיאת קטטר לשבוע. הניתוח אינו מתאים לאנשים מעל גיל 75 או לחולים עם מחלות משמעותיות אחרות. כתופעות נלוות לניתוח עלולות להיות הפרעות בשליטה על מנגנון ההשתנה (חוסר שליטה) בכ- 5% מהמנותחים, והפרעות בזקפה (אין-אונות) כ- 80%-70%. גם בשיטות ניתוח בהן נעשית שמירה על העצב האחראי לזקפה, נפגעת הזקפה ב- 50% מהמנותחים", מציין ד"ר לדאוי.
קרינה חיצונית - מטרת הקרינה היא להרוס את התאים הסרטניים ולעצור את המשך גדילתם. הקרינה חודרת דרך רקמות הגוף הבריאות ומגיעה עד לאזור הגידול. הקרינה ניתנת מספר ימים בשבוע במשך שמונה שבועות. מאחר שלא מדובר בטיפול ניתוחי הוא נטול סיכון ממשי לחיי החולה והוא נסבל יותר ע"י חלק מהחולים, בעיקר המבוגרים יותר. ברוב המקרים אין צורך באשפוז והסיבוכים שהוזכרו ביחס לניתוח מועטים יותר: הסיכוי לאין-אונות הוא 50%-40% ושיעור בעיות השליטה הוא 4%-2%. ייתכנו סיבוכים עקב נזק לרקמות בריאות מסביב לערמונית, כגון הפרעות במתן צואה, שלשול דמי, כאב בפי הטבעת, כאב בזמן השתנה ותכיפות במתן שתן.
קרינה פנימית - ברכיתרפיה (קרינה עם גרגירים של יוד רדיואקטיבי)- מבוצעת בהרדמה אזורית או כללית, בהתאם לבחירת המטופל והמנתח, ללא צורך בחתך. לפני החדרת הגרגרים תבוצע בדיקת נפח של בלוטת הערמונית כדי לקבוע את גודלה ואת מיקומה המדויק. הליך ההשתלה נמשך כשעה ומבוצע תחת הנחיית אולטרה סאונד. תופעות הלוואי זהות לאלה שהוזכרו לעיל.
טיפול בסרטן ערמונית מתקדם (גרורתי) - נעשה לרוב באמצעות תרופות שחלקן יגרמו להפסקת ייצור ההורמון הגברי (טסטוסטרון) שתוביל להפוגה בשגשוג הגידול. ד"ר רוב מציין כי הטיפול הראשוני הוא טיפול הורמונלי להורדת רמת ההורמון הגברי (טסטוסטרון) לטווח הסירוס. בעבר טיפול זה היה מתבצע ע"י כריתת האשכים. ברפואה המודרנית ניתן לעשות זאת באמצעות הזרקת תרופה מסוג LHRH - AGONIST או ANTIAGONIST בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי. בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי ניתן לטפל בכימותרפיה.
לסיכום, מציינים השניים: "גידול ממאיר של הערמונית הינו אחד מסוגי הסרטן הנפוצים בקרב גברים. בשנים האחרונות הוכנסו טיפולים חדשים המכוונים באופן מדויק נגד מנגנונים מולקולריים המעורבים בתהליך המחלה, אשר הוכחו כמאריכי חיים. כיום מתגלים יותר ויותר מקרים עקב ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של המחלה והעלאת המודעות של האוכלוסייה. גבר מעל גיל 50 חשוב שייבדק אחת לשנה אצל אורולוג וגברים שבמשפחתם אב/אח שחלו במחלה, צריכים להיבדק כבר מגיל 40. בדיקה זו יכולה להציל חיים״.
