בקיץ האחרון חגג מכון מופת 40 שנה להיווסדו. המכון הארצי למחקר ולפיתוח בחינוך נודע כגוף המפתח מודלים יישומיים שונים כדי לטייב את פעילות מערכת החינוך, כשהוא עובד עם משרד החינוך על כלל אגפיו בנושאים מגוונים. "מכון מופ"ת הוא מנוע משמעותי להתפתחות מערכת החינוך, שמטרתו ליצור בה אימפקט חיובי וארוך טווח", אומר ראש המכון, פרופ' חן שכטר. "לשם כך אנו פועלים בשלושה מימדים: פיתוח, מחקר והוראה. העיסוק שלנו במחקר ובפיתוח טכנולוגי וחדשני נמצא בכל התחומים הללו, כשהשאיפה היא לקדם שילוב מושכל של טכנולוגיה בפדגוגיה במערכת החינוך, במיוחד לסגלי הכשרת המורים והמרצים באוניברסיטאות ובמכללות. אנו עובדים עם כל המוסדות שמכשירים מורים ורואים עצמנו כמעין Hub, צומת, רשת שעובדת עם מוסדות החינוך במטרה לייצר מודלים חדשים שמיטיבים עם מערכת החינוך בישראל".
המפתח הוא השפה האנושית
מודל צומח ועולה הוא הבינה המלאכותית. במכון מופ"ת מבינים שלא רק שמדובר בנדבך משמעותי של עתיד החינוך, מדובר למעשה בהווה שלו, הודות לפריצה המהירה ולשימוש הער שכבר נעשה בכלים השונים בתחום. את העבודה בתחום הבינה המלאכותית מרכזים במכון ראש ערוץ המו"פ לטכנולוגיה ולחדשנות בחינוך ערן עדי ציובן והיועצת המומחית לפדגוגיה דיגיטלית קרן טייטר.
כשהבינה המלאכותית פרצה בגדול לחיי כולנו לפני שנה, זיהו ציובן וצוותו שמתרחש משהו שונה ממה שלרוב קורה עם כניסת טכנולוגיה חדשה. הצוות החל לחקור את הנושא,הגיע לתובנות ופעל בהתאם. כיום מציע מכון מופ"ת שורה של הרצאות, סדנאות, פיתוחים ותהליכים בנושא בינה מלאכותית עבור מוסדות אקדמיים וגופים אחרים.
"אנחנו מבינים שיש כאן מיומנות חדשה וחשובה שחובה להכיר", אומר עדי ציובן. "רבים כבר מכירים את הבינה המלאכותית ואף מתעסקים איתה, וניכר שהם באמת מצליחים לשפר ולקדם בעזרתה את יכולותיהם ומיומנויותיהם. עם זאת, אנחנו במכון מופ"ת מסתכלים עליה ממקום אחר. רעיון הבינה המלאכותית מלווה את עולם הטכנולוגיה כבר עשרות שנים, הרבה לפני שהיה ניתן להשתמש בפועל ביכולות הללו. זמן רב חיפשו את הדרך בה מכונה תתנהג ותחשוב כמונו. בעינינו, אנחנו עוד לא שם - למרות שעם ה-Chat GPT נראה לכאורה שכן. מה שכן יש כאן זו התפתחות של טכנולוגיה שעשתה קפיצת מדרגה משמעותית בשנה האחרונה והגיעה למיינסטרים במהירות שלא נחזתה גם על ידי טובי החוזים, עד למצב בו היא כבר נמצאת בידיים של כל אחד מאיתנו".
קרן טייטר: "מדברים על בינה מלאכותית בתחום החינוך לפחות מ-2014, אם לא קודם. הייתה ציפייה שהיא תגיע ונוכל לעשות את מה שאז קראו לו 'מערכות אדפטיביות', כלומר שהמערכת תלמד את מה שאנחנו עושים ובתגובה תיתן לנו תרגיל כזה או אחר או המלצה כזאת או אחרת. אכן נוצרו לאורך השנים מערכות שעושות דברים כאלו, אך התברר שלמרות שמערכות חינוך ואנשי טכנולוגיה בחינוך היו ממוקדים סביב התפיסה הזאת - הסיפור הוא לא שם אלא דווקא בשפה האנושית. זה אולי החידוש הגדול, ההבנה ששפה אנושית היא מפתח לתקשורת עם בינה מלאכותית. לכן, כל מי שרוצה לעשות שימוש בבינה מלאכותית צריך לפתח יכולות הנוגעות לתקשורת נכונה, להבין איך לבטא רעיונות ומסרים בצורה ברורה מספיק".
למקסם ולקדם תהליכים פדגוגים
זה המקום בו נכנסת המורכבות. כלי בינה מלאכותית יוצרת דוגמת Chat GPT אמנם מתקשרים עם משתמשיהם בשפה אנושית אך לא באמת מבינים אותה. בסופו של דבר, מדובר במכונה חכמה עם אלגוריתם מתוחכם המבוסס על סטטיסטיקה של מילים.
"כל זמן שהכלי עונה לי הגיונית - לא אכפת לי איך הוא עובד - אך יש בכך התעלמות מפקטור חשוב", מסביר ציובן. "כפי שאם אני כישראלי אלך להרצות בפני קהל יפני - לא אבין את הניואנסים של התקשורת שלהם, את תפיסת העולם, את השפה כדרך הנעה לפעולה - וכתוצאה מכך לא בהכרח אעביר מסרים נכונים - כך גם עם מיקסום יכולתי להוציא את המיטב מבינה מלאכותית. כשמתרגמים זאת לתחום החינוך - מגלים שרגילים לעבוד על סמך הנחות יסוד שנדמה לנו שהן משותפות לכולם, אך זה לאו דווקא כך בפועל, ופעמים רבות אנו עובדים על סמך מידע חסר. אנשי חינוך שלא מבינים שהטכנולוגיה עובדת בצורה מאוד מסוימת - נתקלים בבעיה: הם שואלים את הבינה המלאכותית שאלה, מקבלים תוצאה, אולי אפילו מרוצים ממנה - אבל לא יודעים שהתוצר שהתקבל אינו מספיק טוב ושלטכנולוגיה יש את היכולת לספק תוצר טוב יותר".
טייטר: "זו טכנולוגיה שצריך ללמוד ולהבין. כבר כיום ברור שהבינה המלאכותית תשנה מאוד את הדרך בה הלומדים צורכים מידע ושהיא תייעל ותקדם תהליכים פדגוגיים שבמשך שנים רבות היו מאתגרים והצריכו זמן רב. הבינה המלאכותית יכולה לקדם את נושא החשיבה הפדגוגית למקומות בהם ניתן לעשות צעדים גדולים. היא מאפשרת לכל אחד להגיע למאגר ידע עצום בו הוא יכול להשתמש, אם הוא יודע איך לעבוד איתה נכון, וכך גם לשפר את מיומנויותיו כאיש חינוך ולחסוך לו זמן על פעולות שונות, לדוגמה כתיבת מבחן. חינוך הוא מהמקצועות התובעניים ביותר בזמן. אם הבינה המלאכותית תחסוך לי את הזמן הזה - את השעה שהתפנתה אוכל להקדיש לחשיבה פדגוגית, מה שיהפוך אותי למחנכת טובה יותר".
ציובן: "מכיוון שמדובר בנושא שמשבש כל כך מערכות קיימות - קשה מאוד להתמודד איתו באותה הדרך בה התמודדנו עם כל נושא טכנולוגי אחר עד עכשיו. כדי להשכיל ולקחת את הבינה המלאכותית למחוזות מתקדמים יותר בכל ארגון יש לחשוב מחדש על עצם הדרך בה הארגון מתנהל. זה אתגר, אבל כזה המספק כרגע הזדמנות פז להבין את הטכנולוגיה החדשה הזאת בזמן שהיא עדיין לא מאוד משמעותית בחיים שלנו. זו נקודה קריטית כיום, כי גם התלמידים עדיין לא משתמשים בה בהיקפים גדולים, בעיקר בגלל המחסום השפתי - הבינה המלאכותית כרגע טובה יותר משמעותית באנגלית מאשר בעברית ובערבית. עוד אנחנו רואים את אלו שמנסים להשתמש בה כדי להוציא דברים מורכבים ומכיוון שהם נכשלים בכך - הם מתייאשים מהטכנולוגיה וחוזרים לבצע את המשימה בעצמם. אך המצב הזה ישתנה תוך שנים ספורות. תלמידים ישתמשו בבינה המלאכותית כמעט כברירת מחדל ומורים ישתמשו בה כדי לבצע את עבודתם בצורה טובה ויעילה יותר. קיים פוטנציאל ברור לביצוע עבודה נכונה, מסודרת ושיטתית מול המכונה שתאפשר לעובדים - כולל אנשי חינוך - לבצע את עבודתם בצורה טובה ומהירה יותר. כל זה תלוי לימוד העבודה מול הבינה המלאכותית. אלו שילמדו אותה - יפתחו פער מול אלו שלא".
סדנאות התנסות ובניית תוכניות ארוכות טווח
התובנות הללו הובילו את מכון מופ"ת לבנות ולקדם תפיסה ייחודית ומתקדמת בכל הנוגע לבינה מלאכותית בעולם החינוך ולשאוף להכשיר אנשי חינוך, וגם כאלו שאינם מהתחום, להשתמש בה נכון וכך לקבל ממנה תוצאות מועילות בצורה עקבית. אנשי המכון עושים זאת בשורה של דרכים: הרצאות פתוחות לקהל הרחב, סדנאות וסדרות מפגשים בנושא.
"אנחנו שמחים להזמין את כל מי שמעוניין לשמוע", אומרת טייטר. "יש לנו, למשל, הרצאות Master Class ללא תשלום, אליהן מגיעים מרצים מהאקדמיה, מרצים ממכללות להוראת מורים, מורים וגם הורים סקרנים. למפגשים שלנו מגיעים ממגוון רחב של סקטורים, מחברות מרכזיות במשק ועד עמותות מהמגזר השלישי, כשתמיד במפגשים הללו המטרה היא להנגיש את המידע העדכני ביותר בתחום בצורה רלוונטית, תחת ה'אני מאמין' שלנו. כשמוסד אקדמי מזמין מאיתנו סדנת בינה מלאכותית אנחנו ממש תופרים לו חבילה אישית לפי צרכיו".
ציובן: "חלק מה'אני מאמין' שקרן הזכירה הוא האמונה שההתנסות היא קריטית, וזו לא בהכרח עבודה פשוטה וקלה. כן, הבינה המלאכותית תיתן תשובה בקלות, אבל אם רוצים לקבל ממנה תשובות מועילות ועקביות - צריך לעבוד בזה. לכן הסדנאות ותהליכי הרוחב שאנו עושים לשיפור יכולות ומיומנות באות מהתפיסה שצריך להעמיק בנושא כדי להתגבר על האתגר. אין טעם רב בלייצר מהבינה המלאכותית משהו שהייתי יכול לייצר לבד. המטרה היא לייצר בעזרתה משהו יותר טוב. ואם לא אוכל להבטיח לעצמי שכך יהיה בכל פעם שאשתמש בבינה המלאכותית - השימוש שלי בה ידעך".
טייטר: "סדנאות החשיפה שאנו מציעים נותנות לארגון אפשרות לדגום את העניין. לארגון שכבר מזהה פוטנציאל בבינה המלאכותית אנו יכולים להציע סדנאות ארוכות יותר, בהן נחקור ונפתח כשירות סביב הניואנסים שחשוב להדגיש. סדנה כזאת לרוב מתפרסת על פני 20 שעות שבמהלכן קבוצה פנימית מתחילה את המסע לשילוב בינה מלאכותית בארגון. לאחר הסדנאות מתקיים תהליך ליווי, המסייע לארגון לבסס את השימוש בבינה המלאכותית. במסגרתו אנו יכולים לשבת עם הנהלת הארגון או מי שאמון בה על הנושא ולבנות תוכנית ארוכת טווח. אנו לוקחים את התובנות שעלו ומכשירים עובדים להשתמש בבינה המלאכותית בצורה מושכלת, מועילה ועקבית".
"הבינה המלאכותית היא מהטכנולוגיות הדמוקרטיות ביותר שאנו מכירים", מסכם פרופ' חן שכטר. "מכון מופ"ת מאמין שכל אדם וכל ארגון יכולים לנצל אותה היטב, בהינתן שהם משקיעים את הזמן הדרוש ללמידתה ולהתאמתה למימד האנושי בארגון".
בשיתוף מכון מופת
לאתר >>> מכון מופת
