אירועי השבת השחורה ומלחמת "חרבות ברזל" בעקבותיה הכניסו את ישראל למצב חסר תקדים בכל קנה מידה, הנמשך מזה למעלה משלושה חודשים.
התקפת מחבלי חמאס שחדרו באותה שבת ליישובי העוטף, מספר הנרצחים, החטופים והנעדרים, ועקירתם מבתיהם של תושבי העוטף ובהמשך תושבים מיישובי קו הגבול בצפון, שעד ימים אלה מוגדרים כפליטים בארצם, חייבה את המערכות השונות לתת מענה מידי לצרכים החדשים שנוצרו.
אחד המשרדים הממשלתיים החשובים, שנאלץ מאז אותה שבת, לבצע שידוד מערכות תוך הקמתן מאפס של תשתיות חדשות עבור המפונים, הוא משרד החינוך, שבין לילה החל לבצע תהליכי עומק שבימים כתיקונם אורכים חודשים ושנים, וכאן נעשו בלוחות זמנים קצרים באופן כמוהו לא היה.
"עוד באותה השבת של השבעה באוקטובר הקמנו מינהלת נפגעים בניהולה של דלית שטראובר, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, אשר טיפלה בצרכים המיידים של הילדים במערכת החינוך של העוטף, במורים ובאנשי הצוות", משחזר שר החינוך יואב קיש. "יום למחרת הקמנו את מערכת 'יחד בחינוך' במסגרתה צוותו נציגי משרד החינוך לכל אתר אליו פונו תושבים מקווי העימות. הפעולות הראשוניות האלו נתנו לנו את היכולת להתמודד אחר כך עם מספר המפונים בצורה יסודית יותר ולהתחיל להקים עבורם מסגרות חינוכיות חלופיות".
על כמה מוקדי פינוי כאלה אנחנו מדברים?
"בשיא המשבר היו 350 אתרים ברחבי הארץ, וכיום המספרים נמוכים יותר. נוכח המצב האקוטי לקח קצת זמן לתת מענה לכל המפונים ולכל מסגרות החינוך, וכאן דווקא הכניסה של החברה האזרחית העניקה סוג של עזרה ראשונה, תוך כדי ההתארגנות של משרד החינוך. נכון להיום, בכל אתר בו שוהים המפונים פועלים מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר ותיכונים. ראוי לציין שהדברים קרו בצורה דינמית והשתדלנו להיענות לדרישות מהשטח. דוגמה לכך הייתה של תלמידי תיכון 'נופי הבשור' מהעוטף שביקשו ללמוד במסגרת פנימייה בכדי שיוכלו להיות ביחד לאור האירוע הקשה אותו עברו. משרד החינוך בא לקראתם והקמנו להם פנימייה באנ"א עין גדי. למעשה המשרד כולו היה מגויס מהרגע הראשון לצורך בניית מעטפת מענים למפונים".
וכל זה קורה, בלוחות זמנים שלא היו מעולם.
"בהחלט. לאור המצב הצלחנו לקצר תהליכים בירוקרטיים ארוכים ולבנות קומפלקסים חינוכיים, לעיתים בתוך חודש וקצת. אין לזה אח ורע במשרד החינוך. הראשון שבהם היה בית ספר שנבנה במועצה האזורית תמר עבור המפונים השוהים במלונות ים המלח. בתחילת חודש ינואר פתחנו בית ספר ענק עם עשרות כיתות גם למפוני הצפון והוא ממוקם במתחם ביג בטבריה, ובנוסף הקמנו באילת שני בתי ספר חדשים עבור המפונים. אפשר לומר, שנכון להיום, אנחנו במקום אחר ומעבר לזה שיש לנו מסגרות עבור רוב הילדים, האתגר עכשיו הוא להחזיר אותם למסגרות הרגילות שלהם ביישובים מהם הם התפנו, תוך התמודדות עם חוסר הוודאות בצפון".
חינוך לתקומה: שיקום תשתיות פיזיות ופדגוגיות
מי שכידוע שילמו את המחיר הכבד ביותר כתוצאה מהאירועים הם תושבי יישובי העוטף ושדרות, עבורם בנה משרד החינוך את תוכנית "חינוך לתקומה". מטרת העל של התוכנית היא לבנות מחדש את מערכת החינוך הכוללת כ-30,000 תלמידי שדרות ויישובי עוטף עזה, שעלותה מסתכמת בכמיליארד שקלים, בהתאם לחלוקה הבאה: 250 מיליון שקלים עבור בינוי מידי של מוסדות חינוך (בשלב הראשון), 150 מיליון שקלים לצורך בינוי נרחב של מוסדות חינוך נוספים (בשלב השני) וכן 600 מיליון שקלים לגיבוש תוכנית פדגוגית מותאמת לתלמידים.
"משמעות התוכנית היא תוספת גמישה של כ-20 אלף שקלים עבור כל אחד מהתלמידים, כשהתוכנית מתמקדת בשיקום ובניית התשתיות הפיזיות והפדגוגיות כאחד לרבות מענה רגשי-חברתי, לימודי ובלתי פורמאלי, המותאם לתלמידים אלה, שנאלצו להתמודד עם תופת, חורבן ואובדן נוכח המתקפה הרצחנית שארעה בידי ארגון הטרור חמאס", מציין קיש. "נכון להיום אנחנו נערכים ליישום השלב הראשון של התוכנית, כלומר בניית בתי הספר העורפיים בדרום, בהם יוכלו התלמידים ללמוד בביטחון ללא קשר למצב המלחמה המתמשך בעזה. בתקציב 2023 שאושר על ידי האוצר קיבל משרד החינוך תקציב מיוחד (במסגרת תוכנית תקומה) לבניית אותם בתי ספר".
בתוך כל המורכבות המלחמתית ממשיכה מערכת החינוך לפעול במתכונת פחות או יותר רגילה בשאר אזורי הארץ, וזאת בהתאם לעוצמת האיום הרקטי. אך יחד עם זאת, במהלך המלחמה היו מספר שבועות בהם לא התקיימו הלימודים כסדרם ומי שנפגעו מכך בצורה הדרמטית ביותר הם תלמידי התיכונים הניגשים לבגרויות. עבורם הגה משרד החינוך תוכנית הקלות בהתאם לפגיעה הלימודית אותה חוו התלמידים. "במסגרת המתווה החדש, בחינות הבגרות במועד החורף יידחו לחודש מרץ 2024 וכפועל יוצא מכך, בחינות הבגרות במועד הקיץ יידחו בשלושה שבועות, לסוף חודש מאי 2024", מונה השר קיש את עיקרי ההקלות. "ההקלות לכלל התלמידים והתלמידות הנבחנים כוללות תוספת זמן של 15% לכלל הבחינות החיצוניות המתקיימות במועדי חורף וקיץ, וכן מיקוד חומר הבחינה או הרחבת אפשרויות הבחירה במענה לשאלות הבחינה במועדי חורף וקיץ".
"עבור תלמידים שפונו מאזורי העימות, ניתנות הקלות ייחודיות נוספות: במקצועות בהם משקל הבחינה הוא 70% ומשקל הציון השנתי 30%: ציון הבחינה ישתנה ל-50% ומשקל הציון השנתי יהווה 50% מהציון הסופי, ובמקצועות בהם משקל הבחינה הוא 50% ומשקל הציון השנתי 50%: ציון הבחינה ישתנה ל-40% ומשקל הציון השנתי יהווה 60% מהציון הסופי".
"לתלמידים מיישובי תקומה ולתלמידים מיישובים בהם התקיימה לחימה פעילה (אופקים, נתיבות, שדרות, מועצת שער הנגב, מועצת חוף אשקלון, מועצת אשכול ומועצת שדות נגב), וכן לתלמידים מכלל הארץ שבן משפחתם מקרבה ראשונה נרצח או נחטף, יינתן בהמשך מענה מותאם, בהתייעצות עם מנהלי בתי הספר הרלוונטיים והגורמים המקצועיים. המשרד מתחייב לתת לתלמידים האלה את המענה הנכון ביותר על מנת שהם לא יפגעו".
בתחילת המלחמה התבשרנו על הפעלת מיזם נוב"ה לגיוס בני נוער להסברה. מה הייתה מטרתו והאם לדעתך הוא הצליח?
"חד משמעית המיזם הצליח. אנו מאמינים כי בכוחו של הנוער ליצור קשר עם בני נוער וצעירים בעולם באמצעות המדיה החברתית, להסביר נכונה את המתרחש, ולהוביל לשינוי בתודעה ובשיח העולמי ולתרום בכך רבות לתדמיתה של ישראל. משום כך, יזם משרד החינוך, בהובלת מינהל חברה ונוער ובשיתוף משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, משרד החוץ, ארגון גשר ומרכז מאיר, בניית קבוצת הסברה של בני נוער. המיזם כלל את גיוסם של בני נוער מתנדבים משכבות ז' עד י"ב למאמץ ההסברתי של מדינת ישראל, הכשרתם לכך וליווי שלהם במהלך עשייתם".
"הפעולות שמתקיימות על ידי הנוער במסגרת המיזם כוללות תמיכה באתרים ובפוסטים פרו ישראלים על ידי סימון לייק ושיתוף ברשתות (פעולות שמקפיצות את מנועי התפוצה), איתור תכנים אנטי ישראליים ודיווח על פייק ניוז, הפצת תכנים מפוקחים שבני הנוער מקבלים בקבוצות פעמיים בכל יום, פיתוח תוכן, כולל ליווי והנחיה ופיקוח ליצירת מסרים איכותיים, העברת המידע על ידי הרצאות וגיוס פעילים נוספים להכשרה בבתי הספר שלהם או המסגרות הבלתי פורמליות אליהן הם שייכים ועוד. נכון להיום כ-2,500 בני נוער מתנדבים ברמות התנדבות שונות, הוקמו 7 קבוצות מחוזיות והוקמה קבוצה אחת של יוצרי תוכן. התוצרים עד כה הם 211 צילומים שפורסמו, 82 קטעי וידאו, 278 קישורים ו-71 מסמכי הסברה. כל אלו הופצו ע"י אלפי בני הנוער הפעילים ברשתות החברתיות בהן הן פועלים. כמו כן, ב-21 בינואר התקיים מפגש בינלאומי בין בני נוער המשתתפים במיזם לבני נוער ממדינות שונות בעולם בשיתוף ארגון הצופים העולמי, צבר וההסתדרות הציונית".
הגברת האקדמיזציה במערכת החינוך
אחת הסוגיות הבוערות כיום בעולם החינוך נוגעת למוסדות האקדמיים, ולשאלת מעמדם של הסטודנטים המשרתים במילואים. משרד החינוך אמנם אינו אחראי על מוסדות האקדמיה אך השר קיש מכהן גם כיו"ר המל"ג, כך שלעמדתו יש השפעה מכרעת על המוסדות. "קיימנו מספר ישיבות של המל"ג וההחלטה הייתה שיש למנוע כל פגיעה בסטודנטים שגויסו לשירות מילואים", הוא אומר. "כתוצאה מכך, מרבית המוסדות הנהיגו מודל של דחיית פתיחת שנת הלימודים ככל שניתן, וזאת על מנת למנוע את ביטול הסמסטר, צעד שיש לו השפעות מרחיקות לכת על המשק (כניסה מאוחרת יותר של עובדים חדשים למקומות התעסוקה). נכון לעכשיו אנו בוחנים מתן השלמות לימודיות לסטודנטים המילואימניקים, כשאחת ההצעות היא קיום סמסטר השלמות בקיץ".
נחזור למוסדות החינוך בדרום ובצפון. מטבע הדברים התושבים לא יחזירו את ילדיהם למסגרות ללא מיגון מהותי. האם כל המוסדות כבר ממוגנים?
"האחריות על המיגון מוטלת על פיקוד העורף ולא על משרד החינוך, ונכון להיום קיימים פערי מיגון בסדר גודל של 20 אחוז בלבד, כך שחלה התקדמות רבה".
לבסוף, המלחמה לא תימשך לנצח, מה הן תוכניות המשרד ליום שאחרי?
"אנחנו מתכוונים להמשיך היכן שעצרנו. למשרד היו תוכניות רבות שנבלמו בעקבות המלחמה. אחת העיקריות שבהן היא הגברת האקדמיזציה במערכת החינוך, תוך הפעלת תוכניות אקדמיות בבתי הספר כדי שהתלמידים יוכלו לקבל נקודות זכות, אותן יממשו בהמשך הלימודים במוסדות האקדמאיים השונים. המטרה שלנו היא להוציא בוגרי תיכון בעלי שנת לימודים אקדמית אחת. ואני לא מדבר על מצטיינים בלבד אלא על כיתות שלמות שיעשו קורסים אקדמיים. זה בהחלט נושא שנחזור אליו עם תום הלחימה".
"לסיכום אני חייב לציין שהייתה אמירה בתחילת המלחמה כאילו הממשלה לא נמצאת באירוע והדהוד הדברים הזה פגע בין היתר באנשי משרד החינוך שמהיום הראשון פעלו ויום ולילה לטובת הציבור. אנשי המשרד מלווים את המפונים מימי הלחימה הראשונים והמשרד השקיע עד כה מאות מיליוני שקלים בהקמת מינהלות ומערכות חינוך מאפס. אנשי משרד החינוך עשו ועושים דברים מדהימים מאז השבעה באוקטובר וצריך לשבח אותם על כך ולא לרפות את ידיהם".
