בנה של עדי אסולין, מפיקת אירועי ילדים משדרות, החל לגלות התנהגות מעט אלימה שאינה אופיינית לו, מאז פונה למלון באילת, בעקבות אירועי אוקטובר. כמו ילדים אחרים שנעקרו מביתם, גם הוא מופנם מהרגיל ולא נוטה לשתף במה שעובר עליו. אסולין מספרת כי "הכל השתנה כשנקשר לחיבוקי, החבר החדש המונח לעיתים על צווארו. הייתי בשוק מאיך שהוא מוציא את הרגשות שלו החוצה עם חיבוקי. פתאום ראיתי אותו יושב עם חיבוקי, מתייחס אליו ומטפל בו, מכסה אותו בשמיכה ומספר לו שהוא מתגעגע לחבר הטוב שלו ושהוא מרגיש בודד. דמעות חנקו את גרוני, חשתי את הכאב שלו, מה שעובר עליו צף, ומצאתי את המילים לגשת אליו. הצעתי שנכיר את חיבוקי לחברו. ראיתי שרווח לו!"
תהליך טיפולי שמתחיל בבובה
"תרפיה בחיבוקי", מיזם פרי פיתוח משותף של ג'וינט-אשלים, השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך (שפ"י) והחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שנועד לסייע לילדים שנחשפו לאירועי לחץ וטראומה, החל ממלחמת לבנון השנייה ב-2006. מאז סייעה השיטה ליותר מ-50,000 ילדים בגילאי 3-8 במצבי טראומה - בין אם ממצבי לחימה בצפון ובדרום, או משברים כמו אסון השריפה בהרי יהודה. בנוסף סייעה השיטה גם לילדים יפניים בעקבות הצונאמי ביפן ב-2011, וכן לילדים אוקראינים בעקבות המלחמה באוקראינה.
חיבוקי היא בובת כלב עצוב עם ידיים ארוכות היכולות לחבק את הילד ולהיצמד אליו. התערבות "חיבוקי" מאפשרת לילד להפנות את הקשב מעיסוק בפגיעות שלו עצמו לטיפול בבובה, לחוות שליטה ולהתגבר על מצבים מעוררי חרדה, בלבול ומצוקה, להיות פעיל ולהתחבר לכוחותיו ולמשאביו.
הילדים, שמתקשים לשתף ברגשותיהם במצבי טראומה נפגשים עם הבובה, וכך יוצא לדרך תהליך טיפולי שנפתח באופן הכי פשוט ותמים שניתן לדמיין. הצוות הטיפולי או הגננת מציגים לילדים את חיבוקי, חבר חדש שהגיע לגן. "בדרך כלל הוא מאוד שמח ואוהב חיבוקים, אולם לאחרונה הוא עצוב, הסתכלו עליו – מה אתם רואים?", נשאלים הילדים.
מאחורי התמימות הזו מסתתר כאב גדול, והילדים מתחילים להביע רגשות דרך הבובה. "התשובות שמתקבלות קשורות למצב ולעיתים קורעות לב", אומרת שחר בר עין-דור, דרמה תרפיסטית ומטפלת באומנויות במיזם "חיבוקי". "בחודשים שחלפו מתחילת הלחימה, ילדים שאיבדו את ביתם אומרים שלחיבוקי אין יותר מלונה, וילדים שנפרדו מחבריהם אומרים שלחיבוקי אין חברים, אחרים אומרים שהוא עצוב בגלל האזעקות או כי יש מחבלים רעים". הילד מטפל בבובה ומזדהה איתה, ובעקיפין הוא מטפל כך במצוקותיו שלו. במשחק יכול הילד לעבד את החוויות הקשות שהוא עובר, מבלי לדבר עליהן ישירות. ההשתתפות במשחק מאפשרת לו לקבל מהמבוגר הכרה ברגשותיו ואמפטיה, והוא יכול לבטא את מצוקתו ולחלוק אותה עם אחרים.
לעזור להורים וצוותי החינוך לעזור לילד
משפחות רבות מתקשות לבטא במילים את מה שעבר ועובר עליהן, ולעיתים יש גם חשש לדבר על המצוקה, מתוך ניסיון לגונן על הילד ולמנוע עיסוק בטראומה. דרך התערבות חיבוקי, גם ההורים והצוותים החינוכיים מתחברים למצוקות ולמועקות שלהם, והם לומדים שרק בעזרת המודעות למצבם הנפשי והעזרה לעצמם הם מקבלים את הכוח והדרך לעזור לילדים. "צריך להבין שגם ההורים במצב נפשי קשה מאוד, כולנו יודעים מה הם עברו ומה הם ראו", אומרת ד"ר פלורה מור, ראש תחום אתגרי מערכת החינוך בג'וינט-אשלים. "ילדים מפתחים מצוקות קשות, התקפי זעם, שיתוק והתכנסות בתוך עצמם, ולכן בטרגדיות כמו מה שאנו חווים היום, אך לא רק, חובתנו לספק להם כלים שיעזרו להם לעבד את החוויות הנוראיות בדרך טבעית, המאפשרת לכל ילד לשתף בקצב שמתאים לו וככל שנפשו יכולה לשאת".
יפעת הגלילי, תושבת קיבוץ נירים, היא אמא לשלושה ילדים וגננת מנוסה כבר יותר מ-20 שנה. "כל אחד מאיתנו חווה משהו אחר, חלק נחשפו למצבי סיכון עם מחבלים שנכנסו הביתה או היו עדים לאירועים, וחיבוקי נותן לילדים תמיכה, עוגן, אפשרות לטפל במישהו שבעקיפין מטפל בילד. חיבוקי ממש מציל נפשות". לדבריה, באמצעות עולם המשחק עם חיבוקי, הילדים יכולים לעבד את מה שעברו בשבת השחורה. הילדים מצפים בכיליון עיניים לפעילות עם חיבוקי בגן, חיבוקי הפך להיות חלק מחייהם. "הדרך עוד ארוכה", היא אומרת, "אולם הטיפול נותן תקווה שלילדים צפויה גם ילדות מאושרת ובריאה".
ריבה שכטר, מנהלת היחידה להתמודדות במצבי משבר, חירום ומניעת אובדנות, בשירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך, מספרת כי אנשי חינוך וטיפול שהגיעו ראשונים לבתי המלון זיהו במהרה את הצורך במענים רגשיים ומנחמים לילדים, וחיבוקי גויס למשימה. "מיד ראינו כל כך הרבה משפחות וילדים שנעקרו מבתיהם, מדי יום נפתחו מרכזי פינוי חדשים ובתוכם צמחו 'מרכזי יחד' כמענה חינוכי, והכל בהיקפים שלא היכרנו". בשיתוף פעולה בין משרד החינוך-שפ"י וארגון הג'וינט התקבלה ההחלטה להוביל מהלך רחב היקף בעזרת ההתערבות ב"חיבוקי" ככלי טיפולי שיעניק נחמה, תקווה ותמיכה. המיזם מקיף למעלה מ-5,000 ילדים, משפחותיהם וצוותי החינוך. "הקו המנחה שלאורו אנחנו פועלים בשירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך, ואשר בא לידי ביטוי גם בתוכנית 'חיבוקי', הוא לאפשר לילדים לזהות את כוחות ההתמודדות והחוסן שגלומים בהם, תוך הכרה במורכבות המצב ונקיטת פעולות להשבת תחושת שליטה ומסוגלות", אומרת שכטר, ומסכמת: "חיבוקי ימשיך ללוות את הילדים וכמוהו גם אנחנו, בתהליך ההתמודדות עם המשבר והצמיחה ממנו".
הג'וינט מפתח בשיתוף עם משרד החינוך-שפ"י מיזמים התומכים בהתמודדות מערכת החינוך עם נפגעי טראומה כבר מימי האינתיפאדה הראשונה. מטרתם של מיזמים אלה הוא לקדם מיזמים לאומיים לפיתוח החוסן, מניעת פגיעה פוסט- טראומטית וטיפול בילדים במרחב בתי הספר, סיוע לבני המשפחה, ולא פחות חשוב מכך סיוע לצוותים החינוכיים, כאשר השילוב של כל אלו מוביל לחיזוק החוסן הלאומי. "ככל שיינתנו מענים מניעתיים וגם טיפוליים במרחב הטבעי שבו נמצאים הילדים, החוסן יתחזק ונצליח להחלים טוב ומהר יותר ממצבי מצוקה וטראומה", מסכמת ד"ר מור, "אם לא נייצר את המענה עכשיו - נתמודד עם בעיות גדולות הרבה יותר בעתיד".
בשיתוף ארגון הג'וינט
לאתר >>> ארגון הג'וינט
