בתוך אוקיאנוס הדמעות, התסכול והחרדה, שפקדו את החברה הישראלית מאז השבעה באוקטובר, ניצבת ההירתמות של החברה האזרחית לטובת המאמץ המלחמתי והלאומי כמגדלור של נחמה ותקווה. אין ספור יוזמות, קטנות כגדולות, צצו מייד לאחר פרוץ המלחמה, במטרה לסייע למשפחות החללים והפצועים, לתמוך במפונים מבתיהם, בצפון ובדרום, ולהושיט עזרה למשפחות החטופים.
אחת היוזמות היצירתיות היא של פרופ' דב שורץ, שרתם אחריו קבוצה גדולה של אקדמאים בכירים, רובם גמלאים מהאקדמיה וממערכת הביטחון המתמחים במקצועות מדעי הטבע וההנדסה, על מנת לסייע בהתנדבות לתלמידי ומורי העוטף בלימודי המקצועות המדעיים והטכנולוגיים. לימודים אלה נקטעו עקב הפינוי בשבעה באוקטובר ועומדים להתחדש בקרוב. המדובר בלימודי מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב וכן בתחומים טכנולוגיים כמו מכטרוניקה, רובוטיקה, הנדסת תוכנה ועוד הרבה אחרים.
קבוצת המתנדבים, שגרעינה מונה כ-25 אישים, ממקדת את מאמציה בתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות, בכיתות ז' עד י"ב, בכל קיבוצי ומושבי הנגב המערבי.
הסיוע, מבהיר פרופ' שורץ, יינתן בשלושה מעגלים: סיוע למורי הכיתות עצמם, בין היתר במקרים בהם כל או רוב ההוראה נעשית בזום בגלל פיזור התלמידים באתרי עקורים שונים; סיוע ותמיכה בהפעלת מעבדות לימוד וחקר - שיתבססו על מרכזי מדעים ומעבדות המחקר של בתי הספר במקומות בהם נמצאים התלמידים העקורים וכאלה שיוקמו מכוח תרומות; וחונכות אישית לתלמידים על ידי סטודנטים ומתנדבים משטחי המדעים וההנדסה, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט התמיכה הרגשית.
"בשל הטראומה שהילדים נמצאים בה, הניתוק מהסביבה הטבעית שלהם ותנאי הלימוד הבעייתיים, נראה לנו שרוב רובם של התלמידים יזדקקו לחונך אישי, שיסייע לכל אחד מהם בלימודים וגם ישמש להם מעין אח גדול", הוא מסביר. "לפי ההערכה שלי נזדקק לכ-2,000 חונכים, וזה עוד לפני שמביאים בחשבון - כמו שאני צופה - את תלמידי הערים נתיבות ואופקים וייתכן שאף אשקלון".
"אנחנו נלווה כל תלמיד וכל תלמידה, לכל אורך הדרך, עד סוף לימודיהם בכיתה י"ב", מדגיש שורץ. "המרצים והסטודנטים המתנדבים ישבו בכיתות ויסייעו למורים ויהוו 'מחליפי מורים' כאשר חסרים מורים, או 'עוזרי מורים' כאשר המורים יבקשו עזרה. צריך לזכור שבמערכת חסרים כיום הרבה מורים, כולל מורים לחמש יחידות, שחלקם לא חזרו למערכת אם בשל גיוס למילואים ואם בשל העתקת מקום מגוריהם. חלקם מלמדים מהבית כמו שעשו בתקופת הקורונה. זה אומר שהתמיכה שלנו במערכת החינוך תצטרך להיות מקיפה מאוד".
על כמה תלמידים מדובר כיום?
"כרגע מדובר על כ-2,000 תלמידים (ללא העיר שדרות, שהתארגנה בשלב זה בנפרד, בהיותה שייכת למינהל אחר במשרד החינוך) וזאת במגמות המדעיות-טכנולוגיות בכל הקיבוצים והמושבים הנכללים במסגרת פרויקט תקומה. במידה וגם שדרות, אופקים ונתיבות, שנפגעו אף הן, יכללו במיזם - המספר עשוי לגדול לכ-9,000. אם תצטרף גם אשקלון, עיר ששנים סובלת קשות מהרקטות שנורות מעזה, המספר עשוי להגיע לכ-15,000. זו אי ודאות ענקית שהמדינה וגם אנחנו נצטרך לחיות איתה ולהתאים את עצמנו בשנים הקרובות".
מאין יגיעו החונכים? מדובר בכמות לא קטנה.
"אכן, ולצורך כך אנו מגייסים סטודנטים מהאוניברסיטה והמכללות בנגב, שיקבלו מלגה במודל מעין פר"ח. שבתמורה למלגה, יקדישו ארבע שעות בשבוע מזמנם לחניכה אישית שתכלול לצד לימודי המקצוע גם תמיכה רגשית. אנחנו פועלים מול ות"ת להכליל את חלק החונכות במיזם שלנו, במסגרת תוכנית החונכות הארצית של פר"ח. בהמשך נפנה גם לסטודנטים מאוניברסיטאות ומכללות אחרות ברחבי הארץ ולשם כך הצטרפו אלינו מספר פרופסורים מאוניברסיטאות תל אביב, בר-אילן, מכון ויצמן והטכניון, שיהיו מובילי הנושא במוסדות שלהם. לגבי הצפון - כבר קיבלנו פניות מבתי ספר באזור ואנחנו מסייעים בחיבורם עם הטכניון ומכללת אורט-בראודה".
מרכזי מדעים לתלמידים
כששורץ מתאר את המיזם - שזכה לכינוי סל"ע (סיוע לתלמידי עוטף עזה בחינוך מדעי-טכנולוגי) - הדחיפות ניכרת בקולו. הסיבה לכך היא שתושבי העוטף מתחילים לחזור לביתם והלימודים אמורים להתחדש. המדינה, באמצעות מנהלת תקומה, שמיזם סל"ע חבר אליה, מעודדים זאת, לא מעט בזכות ההבטחה שמערכת החינוך תשוב לתפקד.
"לא כולם יחזרו וחלקם יישארו באילת, בים המלח ובעשרות מקומות ברחבי הארץ", מסביר שורץ. "מי שהתגורר ברדיוס של 0-4 ק"מ מהרצועה ימשיך להתגורר במגורים הזמניים עוד מספר חודשים לפחות. אלה שהתגוררו ביישובים ברדיוס של 4-7 ק"מ, אמורים לחזור כבר בחודש הקרוב. לאלה שיחזרו - אם ליישובים שלא נפגעו או לקיבוצים אחרים - ייבנה פתרון זמני של מגורים בקרווילות. למשל, לקהילת בארי בקיבוץ חצרים. בתי ספר בעורף הקרוב לרצועה יקלטו אליהם את תלמידי המפונים שמשפחותיהם יחזרו. כך למשל, ביה"ס 'נופי הבשור', שיעבור למקומו העורפי בקיבוץ גבולות, יקלוט את תלמידי חבל אשכול; ביה"ס 'שער הנגב', שכנראה יעבור למקומו העורפי בברור חיל, יקלוט את ילדי חבל שער הנגב, וביה"ס 'שקמה', שיעבור למקומו העורפי בשדה ניצן, יקלוט את תלמידי חבל חוף אשקלון. אני מודאג מהמצב שבו חלק מהתלמידים יחזרו לבתי הספר היעודים שלהם וחלק לא, אנחנו נשתדל להיות שם בשביל כולם, בעזרת משרד החינוך ומנהלת תקומה שעושים עבודה מצויינת".
דיברת קודם על הקמת מעבדות. מדובר בעניין יקר. מאין יבוא הכסף?
"אנחנו מגייסים לשם כך תמיכה כספית. אנחנו פועלים גם מול משרד החינוך ומנהלת תקומה לממן סכומים אלה או חלקם. צוות מעבדות הלימוד שלנו, בהשתתפות מומחים חיצוניים, המליץ להקים שני מרכזי מדעים בינוניים באזור העוטף, שבבוקר ישמשו כמעבדות הלימוד של בית הספר, במסגרת החינוך הפורמלי, ואחר הצהריים ישמשו את כל ילדי הקהילה - בחוגים כמו רחפנים, רובוטיקה ומדעים - במסגרת החינוך הלא פורמלי. מודל זה עובד מצוין כבר למעלה מ-20 שנה במספר יישובים. כמו כן, נסתמך על מעבדות המחקר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על מעבדות בית יציב בבאר שבע ועל מרכזי שוורץ-רייסמן, שבנה ומפעיל מכון ויצמן למדע בהובלת פרופ' דניאל זייפמן, נשיאה לשעבר, בכל רחבי הארץ, כולל האזורי בנתיבות. אנחנו גם נשען על מספר מרכזים מדעיים בינוניים ביישובי האזור ועל ניידות מדעיות של חברת אופנים. נראה שנזדקק לתגבור הציוד במעבדות הבינוניות ולמספר נוסף של ניידות מדעיות. חלקן יוקמו בתוך אוטובוסים או קרווילות. אנו נגייס למעבדות טכנאים מתנדבים מהקריות למחקר גרעיני בדימונה ובנחל שורק".
רשימת הגופים והמוסדות ששורץ וחבריו גייסו למיזם מרשימה וכוללת את הוועדה לאנרגיה אטומית, על עובדיה וגימלאיה, בשני מרכזיה - קמ"ג בדימונה וממ"ג בנחל שורק; המכללה ההנדסית סמי שמעון ומכללת ספיר, אליהם הצטרפו גם המכללה האקדמית חמדת ועמותת בוגרי היחידה הטכנולוגית של אמ"ן. המיזם גם נמצא בקשר עם היחידות הטכנולוגיות של הצבא שיורדות בקרוב דרומה, במסגרת העברת מחנות צה"ל לנגב, ועם חברות כמו אלתא, שאף היא יורדת דרומה, ויתכן אף התעשייה האווירית כולה.
"האבא של לימודי המדעים בירוחם"
פרופ' דב שורץ, שחבריו קוראים לו דובי, הוא הרוח החיה במיזם והוא זה שמוביל את צוות המדענים. מביתו בעומר, שם מתנהל חמ"ל קטן, הוא נפגש עם עשרות גורמי חינוך וממשל, לצד יזמים ומתנדבים בקהילה היוצאים ובאים כדי לממש את הרעיון ולרתום אליו עוד ועוד גופים ותמיכה כספית.
שורץ הוא מן האנשים שללא רוח הנתינה וההתנדבות שלו, הנוף החינוכי בישראל היה נראה אחר - שומם וצחיח יותר. הוא איש עשייה, התנדבות ודאגה לזולת, מורה ומחנך, שהתואר "איש אשכולות" הולם את מידותיו. מעל הכל הוא איש ציבור מעורב שלא הסתגר בדלת אמותיו ועשה ועושה למען החברה בה הוא חי. הוא גם לא מהסס להביע את דעתו בעניינים שעל הפרק ובתקופת הקורונה ייעץ לקבינט הקורונה, כראש צוות המומחים באוניברסיטת בן-גוריון, ואף יצא בראיון מתוקשר נגד פרופ' יורם לס שזלזל במגפה.
עיון ברזומה המקצועי מגלה שהוא נשען של שתי רגליים מרכזיות: אקדמיה ומערכת הביטחון. הוא חוקר במחלקות לפיזיקה והנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ולשעבר ראש אגף מחקר ופיתוח, המשנה למנהל הקריה למחקר גרעיני נגב והמדען הראשי של הוועדה לאנרגיה אטומית כולה. מאחורי התארים הרשמיים הללו מסתתרת קריירה ממושכת באחד ממוקדי העוצמה הביטחונית של ישראל, ששורץ תרם לפיתוחו.
במהלך השנים הוא זכה בשורה של אותות ופרסים ובהם פרס א.ד. ברגמן מטעם האקדמיה הלאומית למדעים והוועדה לאנרגיה אטומית, מדליית אדוארד טלר היוקרתית מטעם האגודה האמריקאית למדעי הגרעין ופרס דוד בן-גוריון מטעם יד בן-גוריון. שורץ הוא גם עמית של האגודה האמריקאית לפיזיקה, חבר ועדת ההיגוי של הפורום לאסטרטגיית-על למדינת ישראל והיה ממובילי אשכול מדע, טכנולוגיה וחינוך מדעי-טכנולוגי בפורום. הוא גם מייסד ובונה תוכנית המדעים בירוחם, שהעלתה דרמטית את מספר הזכאים לבגרות במדעים שם. במועצה הדרומית אף הודבק לו הכינוי "האבא של לימודי המדעים בירוחם".
בכוח אישיותו הנמרצת הוא גייס למיזם סל"ע למעלה מ-20 מדענים בכירים ובהם נשיאי אוניברסיטאות בעבר ובהווה, חברי ויו"ר ועדות מנהלים של אוניברסיטאות, חברי האקדמיה למדעים ונשיאה לשעבר, מקבלי פרס ישראל, מקבלי פרס ביטחון ישראל ואחרים, חלקם מעוטרי פרסים יוקרתיים בארץ ובחו"ל, אליהם הצטרפו ראש ומנהלי המרכזים של הוועדה לאנרגיה אטומית, ראשי מכללת ספיר והמכללה ההנדסית סמי שמעון וכן מדענים ישראלים בולטים שמתגוררים בחו"ל. "מדובר בחבורה מרשימה של ישראלים טובים, שהחליטו להקדיש מזמנם וממרצם לטובת ילדי העוטף, מתוך ראייה של חשיבות ההמשכיות והרציפות של לימודי המדעים באזור ובארץ - הן לתועלתם האישית של התלמידים והתלמידות והן לתועלת חברת העוטף והחברה בישראל כולה", מדגיש שורץ.
בין האישים שצירף שורץ לוועד הפעולה: פרופ' יהושע יורטנר - מבכירי המדענים בישראלים, יו"ר ועדת ההיגוי של מיזם סל"ע, חתן פרס ישראל ופרס וולף, מרצה לכימיה באוניברסיטת תל אביב ולשעבר נשיא האקדמיה הישראלית למדעים; פרופ' אורי צ'צנובסקי – מרצה לכימיה באוניברסיטת תל אביב ולשעבר מייסד מכון הננו-טכנולוגיה, המכהן כיו"ר וחבר ועדות ופורומים של גופים ממשלתיים שונים; פרופ' ידין דודאי - חוקר מח וזיכרון במכון ויצמן ופרופסור מיוחד באוניברסיטת ניו יורק (NYU) בארה"ב, המשמש כיו"ר החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה למדעים; ד"ר אירית אידן - פיזיקאית ולשעבר סמנכ"לית למו"פ ברפאל; פרופ' אבי לוי - מרצה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן גוריון בנגב והדיקן היוצא של הפקולטה להנדסה; גיל דגן - מנהל קמ"ג היוצא, האחראי על קשרי קהילה ווא"א; פרופ' אלי אברמוב - יו"ר הוועד המנהל של המכללה ההנדסית סמי שמעון המנהל חברות יעוץ טכנולוגיות; פרופ' ניר קידר - מרצה למשפטים והיסטוריה ונשיא מכללת ספיר; ופרופ' יוסי שיין, שייסד ועמד בראש בית הספר למדע המדינה ממשל ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטת תל אביב.
מהן המטרות המיידיות שלכם? למה אתם חותרים?
"אנחנו כרגע באמצע העשייה, כי הקהילות על תלמידיהן עוברות בימים אלה מבתי המלון באילת וים המלח למקומות מגורי הביניים, כאשר חלקן אמור לחזור ליישובי האם שלהן. אנחנו חותרים לכך שהתוכנית שלנו לשיקום החינוך המדעי טכנולוגי של ילדי העוטף תשולב בתוכנית החמש-שנתית של מנהלת תקומה. נכון להיום, כולנו עושים את הכל בהתנדבות, אבל קשה לראות סטודנטים, מרצים ואנשי מנהלה מתנדבים בהיקף של שעות רבות בשבוע למשך תקופה של שנים. לכן, חשוב לנו לגייס תמיכה וכספים ממקורות שונים ואנחנו נמצאים במגעים עם קרן עזריאלי, הסוכנות היהודית, מפעל הפיס ואיחוד הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ובמיוחד זו של קהילת קליבלנד שתומכת בלימודי ה-STEM בארץ. אני אפילו חושב שיש להציע גיוס כספים מהציבור באמצעות 'מלווה מלחמה מרצון', כפי שהיה נהוג במלחמות קודמות כשכולנו תרמנו. מה יותר מתאים וחשוב מאשר החינוך המדעי של ילדי העוטף, שנפגעו בשיעור משמעותי יותר מכל ילדי המדינה? השקעה זו היא חובתנו האזרחית ותחזיר את עצמה עשרות מונים. ברור שאת הסכומים הגדולים המדינה תצטרך לספק, לפחות בחלקם".
אם צוללים לעומק התוכנית הרי שהיא עשויה להתאים לכל מערך לימודי המדעים והטכנולוגיה בישראל, הלא כן?
"אכן. אם אתה מסתכל על דוח 2017 של "הפורום לאסטרטגיית-על למדינת ישראל", שמספר מחברינו היו מכותביו, עיקרי המודל כבר נמצאים בו. יש משבר חריף בלימודי המדעים בישראל, דבר שמהווה סכנה קיומית למדינה והתוכנית שלנו יכולה לסייע בפתרונו. אבל צריך להביא בחשבון את ההבדלים. במיזם סל"ע המטרה שלנו היא להביא את התלמידים לחזור למסלול הלימודים ולסיים את הבגרויות. במיזם ארצי כולל המטרה היא גם לשדרג את לימודי המדעים באופן שיועיל לחברה, למחקר ולתעשייה הישראלית לטווח ארוך".
מרצים, סטודנטים לתארים גבוהים, סטודנטים להנדסה ומדעי הטבע, טכנאים והנדסאים שמעוניינים להצטרף למיזם מוזמנים לפנות ליואב, טל': 054-4320920
בשיתוף מיזם סל"ע (סיוע לתלמידי עוטף עזה בחינוך מדעי-טכנולוגי)
