במבנים רפואיים כל מטר מרובע נושא אחריות כבדה בהרבה מאשר באדריכלות רגילה, שכן מדובר במקום שתפקידו להציל חיים ולרפא חולים 24 שעות ביממה. "תכנון מבנה רפואי אינו רק עניין של קירות וחללים – הוא משפיע ישירות על איכות הטיפול בחולה ועל רווחתם של הצוותים הרפואיים ושל המשפחות", אומר האדריכל דן לופוביץ', מנהל במשרד לופוביץ'-וייסנר.
משרד האדריכלים לופוביץ'-וייסנר מתמחה משנת 2004 בתכנון מבני ציבור ומתמקד בתכנון קומפלקסים של בתי חולים ומבני רפואה. את המשרד מוביל אדריכל דן לופוביץ' לצד האדריכל רוברט וייסנר, שניהם בעלי תואר מוסמך בארכיטקטורה מטעם הטכניון, ולכל אחד מהם ניסיון של מעל ל-35 שנים בתחום. לאורך השנים ביצע המשרד מגוון פרויקטים, בהם: במרכז הרפואי שיבא, מרכז הסרטן, המרכז למחלות אוטואימוניות, מערך היולדות, המרכז לרפואה דחופה, מחלקת טיפול נמרץ ומבנים נוספים. כמו כן למשרד פרויקטים נוספים בבתי חולים ובמרכזים רפואיים שונים בארץ ובחו"ל.
"מבנה רפואי הוא למעשה מערך עירוני בזעיר אנפין, עם כל הפונקציות המוכרות מעיר גדולה: מגדלי אשפוז, מבני מרפאות, מבנים לוגיסטיים, אולמות כנסים, מתחמי מסחר עם חנויות ומזון, מגורי סגל, כבישים וגנים ציבוריים. כל אלה צריכים להתקיים יחד בתוך קומפלקס מתפקד ויעיל", אומר דן.
בין לוגיסטיקה לרווחת החולה
דן מונה את השיקולים המרכזיים העומדים בבסיס תכנון של מרכז רפואי. לדבריו, "הלוגיסטיקה היא אתגר מרכזי: תנועה חופשית וחסכונית במרחבים וללא התנגשות של הצוותים הרפואיים והלוגיסטיים. הפרדה מוחלטת בין פינוי אשפה וכביסה מלוכלכת לבין אספקות נקיות של ציוד רפואי ומזון".
לצד זאת יש לדאוג לנתיבי תנועה נוחים ונפרדים לחולים, לקהל המבקרים ולספקים חיצוניים, ללא הפרעה לתפקוד סגל המרכז הרפואי. "ככל שאנו משלבים את הפונקציות בצורה חכמה יותר, כך המערכת עובדת טוב יותר בפועל", הוא מסביר.
"ב-20 השנים האחרונות המטופל נמצא במרכז התכנון. הכל נועד כדי ליצור עבורו חוויה נעימה שבה הוא לא ירגיש במקום עוין. מרחב, אוויר, ירוק בעיניים וחללים אנושיים שמשפיעים לטובה על הנפש", מספר דן ומתאר את המעבר מחומרים קרים ופונקציונליים לחומרים חמים ומזמינים: עץ, גינון וצבעים ביתיים שיוצרים חוויית בוטיק נעימה במקום תחושה מנוכרת.
איך זה משפיע על תכנון המחלקות השונות?
דן: "למשל, במחלקות הגריאטריות מושם דגש על נגישות ואווירה המתאימות לגיל המבוגר. בבתי חולים לילדים יוצבו אביזרים ויזואליים הלקוחים מעולם הילדים, שנוגעים ללבם ומשפיעים על ההחלמה. בבתי יולדות המגמה כיום היא אשפוז יחד עם התינוק – מה שמצריך מרחב ומקום לעריסה ולהחתלה. בתי החולים מציעים מלוניות למנוחה נוספת ליולדות בתנאי בוטיק הכוללים ספא וארוחות. במרכז לרפואה דחופה יושם דגש על תהליך מיון מהיר ונוח, ובחדרי ניתוח על לוגיסטיקה מורכבת והפחתת סטרס למטופל ולמשפחתו".
מרכזי סרטן: מחקר, אבחון, ייצור וטיפול
חשיבות התכנון האדריכלי בולטת במיוחד במרכז לטיפול בסרטן, המצריך לעתים אשפוז בבידוד סטרילי מוחלט או אשפוז יום מתמשך, עם אינטראקציה מותאמת בין סוגי החולים המגוונים והצוות. "הכיוון היום הוא שהחולה לא ירגיש שהוא מגיע לחוויה נוראית, אלא למרחב ידידותי שמורגש בתכנון ובאווירה ונמשך ביחס הצוות", אומר דן.
במרכז הרפואי שיבא תכנן משרד לופוביץ'-וייסנר מרכז גדול לטיפול בסרטן, הכולל תוספת בנייה של מעל 20 אלף מ"ר, עם כלל תחומי האונקולוגיה והמטו-אונקולוגיה. בצמוד תוכנן מכון לרפואה גרעינית ורדיו-רוקחות, שכולל מכשירי הדמיה מתקדמים לאבחון והתאמת טיפולים אישיים לכל חולה. במרתף המבנה תוכנן מפעל רדיו-רוקחות שמייצר איזוטופים רדיואקטיביים להכנת תרופות הזמינות באופן מיידי לשימוש במרכז הדימות בשיבא ובמרכזים נוספים ברחבי הארץ. לצדו תוכנן מכון אימונו-אונקולוגי שחוקר ומציע טיפולים על בסיס המבנה החיסוני האישי של כל מטופל. המכון כולל גם חדרים נקיים ברמה גבוהה.
הקומפלקס כולו מחובר פונקציונלית: מחלקות אשפוז, אשפוזי יום, מרפאות ייעודיות, אגף מחקר וניסויים קליניים, רדיו-תרפיה עם מאיצים בבונקרים ממוגנים מפני קרינה ומיון ייעודי לחולי סרטן בלבד. "תכנון נכון מאפשר לצוות לנוע במהירות בין אבחון, מחקר וטיפול – מה שנותן מענה רפואי מתקדם ואיכותי יותר, תוך שמירה על רווחת החולה", מציין דן.
אדריכלות פורצת גבולות
פעילותו הענפה של המשרד מתפרשת גם לחו"ל, עם תכנון המרכז הרפואי האוניברסיטאי באקרה, בירת גאנה - המונה כ-700 מיטות אשפוז, בשטח כולל של 65,000 מ"ר, עם טכנולוגיות מערביות מתקדמות, הגדול מסוגו באפריקה. הפרויקט נבנה בשיתוף אוניברסיטת אקרה ובמימון ממשלתי, משלב טיפול ולימוד, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה עם ישראל.
בזמביה תכנן המשרד את בית החולים הצבאי מאינה–סוקו בלוסקה, בירת המדינה – בית חולים צבאי של כ-200 מיטות אשפוז, עם כל הפונקציות הרפואיות הנדרשות וטכנולוגיה מתקדמת. "הפרויקט היה מאתגר יותר עקב מיקומו בתוך העיר הצפופה, אך נבנה בהצלחה ומשרת את הצבא והציבור", משתף דן.
לאור הוותק והניסיון שלכם בתחום, כיצד אתם רואים את עתיד האדריכלות של מבנים רפואיים?
"בעתיד הטכנולוגיה תפחית דרישה לאשפוזים ותעביר טיפולים פשוטים לבית ולקהילה, בעוד שבתי החולים יתמקדו בניתוחים ובטיפולים מורכבים – עם תקשורת ובינה מלאכותית לטיפול מרחוק", צופה דן. "מבנים רפואיים הם דינמיים ומשתנים בקצב המחקר הרפואי והטכנולוגיה. תפקיד האדריכל הוא להתאים אותם למגמות ולצרכים המשתנים. זו תרומתנו לרווחת החולים ולשיפור המערך הרפואי בכללותו", הוא מסכם.
בשיתוף לופוביץ'-וייסנר אדריכלים בע"מ
