במערכת הבריאות הישראלית מתרחשת בשנים האחרונות תנועה כפולה: מצד אחד עומס מתמשך על בתי החולים והקהילה, עלייה בפניות לבריאות הנפש, צורך גובר בשיקום והרחבת שירותים פרא־רפואיים; ומצד שני צמיחה מואצת של תחום הלונג'ביטי – רפואה מונעת שמבקשת להאריך לא רק את תוחלת החיים, אלא את שנות החיים הבריאות.
מגמות גלובליות כמו תזונה מבוססת מניעה, מודלים תזונתיים דוגמת קיטו, מדידות מתקדמות ומענים לגיל ביולוגי, ושילוב בין רפואת שינה, פעילות גופנית, טיפול רגשי, הזרקות ויטמינים ועוד הפכו מחזון עתידני לשירותים מבוקשים. יותר רופאים, תזונאים, פיזיותרפיסטים ומומחי רפואה מונעת פותחים קליניקות ומרכזים ייעודיים ומחפשים מרחב שיאפשר להם לפעול ולהתרחב.
"הביקוש העולה לסביבת עבודה עבור עסקים מתחום הרפואה וה-well being מצריך מענה יישומי טוב. הוא דורש תשתית פיזית שונה ממשרד רגיל: חיבורי חשמל מתוגברים, מערכות אוורור נפרדות, רצפות מותאמות לציוד, אפשרות להפרדה בין אזורי טיפול לאזורי קהל ותב"ע שמאפשרת שימוש רפואי. במילים אחרות: סביבת עבודה שמבינה רפואה", מסביר אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים ת"א.
"אקו-סיסטם עירוני כחלק מהטיפול"
בצפון תל אביב ניתן לראות את ההתכנסות של המגמה הזו לכדי ציר ברור. פארק עתידים תל אביב, המשתרע על פני כ-80 דונם, כבר כולל בית חולים פעיל (רפאל), מכון צנתורים חדש, בית רופאים, מעבדת הדגל של כללית, "מאר" מעבדות, חברות מדיקל מתקדמות וסטארטאפים בתחום הבריאות. ובשנתיים האחרונות מתעורר עניין גובר במענה פרקטי למרכזים רפואיים וקליניקות המתמקדים בלונג'ביטי, שיקום ואיכות חיים.
"הסמיכות לבתי חולים ולשירותי דימות ומעבדות יוצרת רצף רפואי, והחיבור למסחר, להייטק, לתחבורה ציבורית ולשכונות מגורים סמוכות מציב את השירותים בלב החיים העירוניים", מסביר גרין. "עבור עסקים בתחום הלונג'ביטי, מיקום כזה אינו רק יתרון תפעולי, הוא חלק מהמודל הטיפולי עצמו. אנחנו רואים בשנים האחרונות התרחבות ברורה של שירותי רפואה מונעת, שיקום וכאמור לונג'ביטי. מדובר בגופים שמחפשים לא רק שטח, אלא תשתית רפואית מלאה – עם רישוי, התאמות פיזיות ויכולת להתרחב. מרחב כזה חייב להיות חלק מהעיר, לא אזור מבודד. הקרבה לקהילה ולשירותים משלימים היא חלק מהיכולת לתת טיפול איכותי".
"עיר 15 דקות היא ה-wellbeing החדש"
בניגוד למרפאה מסורתית, מרכז לונג'ביטי משלב לרוב כמה דיסציפלינות: רופא, תזונאי, פיזיותרפיסט, מאמן, בדיקות מעבדה ויועצי איכות חיים לסוגיהם, מפסיכולוגים ומטפלים רגשיים ועד נוירופידבק. הוא דורש במידה רבה נגישות גבוהה, זמינות חניה ותחבורה ציבורית, ומעטפת מסחרית שמאפשרת לצוותים ולמטופלים לשלב את הביקור בשגרת היום.
המודל של "עיר 15 דקות" שבו עבודה, שירותים ובריאות נמצאים במרחק הליכה או נסיעה קצרה הופך בהקשר הזה לתשתית תפקודית. "עסקים בתחום אינם מחפשים רק משרד, הם מחפשים סביבה שמאפשרת רצף, גמישות וגדילה", מסביר גרין ומוסיף: "גוף רפואי מצליח הוא גוף שצומח. אם אין לו אפשרות להתרחב בתוך אותו מתחם, הוא ייאלץ לעבור שוב, עם כל העלויות והמורכבות הכרוכה בכך. לכן גמישות תכנונית ויכולת להוסיף שטחים הן חלק מהשיקול".
שירותים פנים מול פנים
בהנהלת פארק עתידים ת"א מספרים כי בעוד חלקים אחרים בשוק המשרדים מתמודדים עם עודפי היצע והתאמות לשוק העבודה ההיברידי, תחום הרפואה הכללית, לרבות תחומי הלייף סטייל החדשים, מציג יציבות יחסית ונרשם ביקוש לשירותים פיזיים.
מסתמן כי ציר הבריאות בצפון תל אביב – שבו משתלבים בית חולים, מעבדות, קליניקות ומסחר – מציג מודל שבו נדל"ן משרדי הופך לתשתית רפואית. לא עוד הפרדה בין "אזור רפואי" ל"אזור תעסוקה", אלא מרחב משולב שבו הבריאות היא חלק מהעיר. "הצמיחה של תחום הלונג'ביטי, כך נראה, אינה טרנד חולף אלא שינוי עומק בתפיסת הבריאות – ומכאן גם בתכנון המרחב העירוני", מסכם גרין.
אילו תחומים נכללים בלונג'ביטי ומה הם דורשים מהמרחב?
מרכזי לונג'ביטי ורפואה מונעת משלבים לרוב: רפואה פנימית ומניעתית, בדיקות סקר שונות, תזונה רפואית, רפואת שינה, פיזיותרפיה ושיקום תפקודי, איזון הורמונלי, בריאות נפש ותמיכה רגשית. בפארק עתידים תל אביב מסבירים כי על מנת לפעול הם זקוקים למרחב שמספק להם בין היתר:
* תב"ע ורישוי רפואי – ליווי מול הרשויות כבר בשלב התכנון
* תשתיות חשמל, מים ואוורור מותאמות
* חיבור ישיר למעבדות ודימות
* פרטיות וזרימת קהל – הפרדה בין אזורי טיפול לאזורי המתנה וצוות
* גמישות להתרחבות – להוספת משרדים ושטחים בתוך אותו מתחם
* חניה ונגישות תחבורתית בזמינות מקסימלית
* שירותים משלימים – מסעדות, מסחר ושירותי יום-יום
בשיתוף פארק עתידים תל אביב
