קרה לכם פעם שנזקקתם לשירות ברגע מסויים, פתחתם את האפליקציה והיא לא עבדה? תוך שניות אחדות כנראה שסגרתם אותה ועברתם לאחרת. האפליקציה, או במילים אחרות השירות, היא ליבו הפועם של הארגון. מכאן משתמע, שתקלה, איטיות או חוסר זמינות עשויים להשפיע באופן ישיר והרסני על הארגון, כגון פגיעה בתדמית החברה, נטישת לקוחות, פגיעה כלכלית ועוד. ולכן, תשתיות נבנו מלכתחילה בצורה שתבטיח 100% זמינות לשירות.
בעבר נדרשנו לתכנן את התשתיות בצורה שתאפשר זמינות מקסימלית, להפגין ידע בפרוטוקולים, שתפקידם לייצר תשתית שרידה דיה שתוכל להגיב לכל אסון פוטנציאלי. מנגד, האפליקציה המודרנית מפותחת במתודולוגיות פיתוח דינאמיות (Agile Software Development) מבוססות על "מיקרו-שירותים" (Microservices). מתודולוגיות אלו מאפשרות את דינאמיות האפליקציה - כלומר, הן מאפשרות למפתחים להפיץ שדרוגי גרסה באופן מהיר ובטוח, לשנות את מרכיבי האפליקציה באופן אוטונומי, להבטיח את ריצתה התקינה של האפליקציה 24/7 ולנצל את התשתיות באופן אידאלי ובתצורה החסכונית ביותר. זמינות ודינאמיות לרוב אינן הולכות יחד. ולכן, נדרשת חשיבה מחודשת ונקיטה של גישות מודרניות מתקדמות בעולם התשתיות (פיזיות, וירטואליות, ב-On-Prem וכמובן גם בענן).
קשירה בין תהליכי הפיתוח לבין התשתית
בעוד אנשי הפיתוח עושים צעדים מהירים באימוץ גישות פיתוח חדשות, התשתיות נותרו מסורתיות וסטטיות במובנים רבים. עובדה זו השפיעה באופן דראסטי על המפתח ועל יכולתו להיות דינאמי כמתבקש. וכך, יותר ויותר ארגונים מאמצים מודלי DevOps המאפשרים האצה של תהליכי הפיתוח, תוך ניתוק צוואר הבקבוק המוכר של אנשי התשתית. מודלים אלו מחייבים קשירה בין תהליכי הפיתוח לבין התשתית. כך למשל, מתבקש כי כל שינוי באפליקציה המצריך שינוי תשתיתי יתבצע באופן אוטומטי.
קשירה זו ניתן לבצע במגוון רחב של דרכים וכלים. אחת הגישות הנפוצות מאפשרת המרה של קונפיגורציה תשתיתית לקוד. במילים אחרות, ביצוע הגדרות ושינויים בתשתית באופן תכנותי, ומכאן שמה - Infrastructure as Code, או בקיצור IaC. בדרך זו, בדומה לניהול גרסאות של אפליקציה, ניתן לבצע שינויים בתשתיות, לבצע "חזרה-לאחור" במקרה של תקלה, לבצע השוואה בין שתי גרסאות מצב ועוד שירותים נוספים.
אחד הפתרונות הדומיננטיים כיום בשוק הינו HashiCorp Terraform. זהו פתרון קוד פתוח (Open Source) מקיף לבנייה, הגדרה, תחזוקה וניהול התשתיות באופן בטוח ויעיל. הפתרון מבוסס על צריכה של ספקים (Providers). תפקידו של ה-Provider הוא לבצע את התרגום הנדרש בין ההגדרות של הרכיב לקוד. קיימים מאות Providers בקהילה עבור מרבית השירותים הפופולאריים השונים, החל בניהול שרתים פיזיים, אחסון, רשת ועד לניהול של שירותי ענן.
סיסקו ממנפת שיתוף פעולה עם HashiCorp לכתיבה, ניהול ותחזוקה משותפת של Providers שונים עבור מוצריה. כך למשל, בעזרת שימוש ב-(ACI Provider Application Centric Infrastructure) ניתן להתקין, להגדיר ולבצע תחזוקה שוטפת של כלל תשתית ה-ACI - מהדאטה-סנטר הפנימי ועד לענן הציבורי. בעזרת כלים אלו ניתן לבצע שילוב פשוט, מהיר ומאובטח של שינויים והגדרות תשתית אל תוך תהליכי הפיתוח. בדרך זו גם ניתן לתפעל ולתחזק תשתית גמישה ודינאמית המאמצת שינויים ומטמיעה דרישות בהתאם לצורך העסקי במהירות וביעילות.
המעבר לענן
האם הענן הוא באמת פתרון מספק לדרישות המודרניות של האפליקציה?
ארגונים רבים נוהרים אל עבר הענן. אותה פלטפורמה דינאמית, מודרנית, זמינה בכל מקום על פני הגלובוס, המכילה מגוון אין-סופי של כלי פיתוח, אוטומציה ואופטימיזציה של השירות. אך בבואו של ארגון לבצע מעבר או התרחבות לענן מתגלים אתגרים אשר הארגון נדרש לתת להם מענה:
- כיצד אוכל לבצע חיבור מאובטח בין הדאטה-סנטר המקומי אל הענן?
- איך אוכל להבטיח את ריצתה התקינה של אפליקציה בשלב המעבר לענן?
- האם אוכל לנהל ממקום אחד מרכזי את חוות השרתים ב-on-prem ובענן?
- האם יש דרך לממש מדיניות אבטחה באופן אחיד, ללא תלות במיקום השרת?
- כיצד אוכל לתפעל תקלות בסביבה שאיני שולט עליה קצה לקצה?
אתגרים רבים אלו מצריכים גישה אגנוסטית וגמישה, הן לספקי הענן והן לשירותיו. זהו שירות Cisco Cloud Application Centric Infrastructure עבור סביבות מרובות עננים. הפתרון ממנף שימוש ב-APIs של ספקי הענן השונים לתוך ממשק יחיד, המאפשר ניהול מרכזי על גבי כל ספקי הענן. בדרך זו ניתן לנתר, להגדיר, לתפעל תקלות באופן חוצה regions ,sites, אפליקציות, שירותים ואובייקטים השונים לכל ספק וספק.
ניטור חוויית לקוח
חשבתם פעם כמה זמן לוקח לכם לבחור באפליקציה אחת על פני אחרת? כמה הזדמנויות אתם נותנים לשירות עד שאתם מחליטים לנטוש אותו? כל אלה מעלים את השאלה עד כמה אנשי התשתיות מחוברים לצד העסקי.
נניח ומשתמשים או לקוחות של ארגון מתלוננים על זמן התחברות ארוך. לכולנו מוכרת הסיטואציה בה אנשי התשתיות והאפליקציה אינם מסכימים על מקור האיטיות. וככל שלארגון תשתיות דאטה-סנטר גדולות ומבוזרות יותר, המשימה הופכת לקשה יותר. כשמסתכלים על חוויית משתמש דיגיטלית, עלינו לקחת בחשבון שלושה פרמטרים - ביצועי האפליקציה, אופטימיזציה של משאבים, וכמובן אבטחת מידע.
סיסקו מספקת ללקוחות יכולת ניטור קונטקסטואלית מתקדמת, ניהול משאבים ואופטימיזציה של עלויות, בקרת ביצועים ואבטחת מידע, וכך קושרת ביחד את התשתית לאפליקציה באופן החוצה את כל הצוותים בארגון. גישת Full-Stack Observability של סיסקו חוצה את כל ה-Stack בארגון החל בתשתיות הפיזיות, דרך קווי ה-WAN וספקי הענן ועד לקוד המממש את השירות. הגישה מספקת תובנות עסקיות עם צעדים אותם ניתן ליישם בפשטות על מנת לשפר את חוויית הלקוח הדיגיטלית.
לסיכום, סיסקו משקיעה רבות בפיתוח תוכנה וחומרה, אשר מספקות מענה למירב הצרכים של האפליקציה המודרנית. פתיחות המערכות (Open APIs), האינטגרציה ביניהם ושיתופי הפעולה העסקיים עם החברות הגדולות בתחום מאפשרים לנו לספק ללקוחות שלנו יכולות של ניהול תשתיות, אוטומציה, אינטגרציה, זיהוי תקלות, זיהוי אירועי סייבר וניטור אפליקטיבי דרך כל השכבות וצוותי העבודה.
הכותב הוא מהנדס מערכות בסיסקו ישראל
בשיתוף סיסקו ישראל
