מתחילת העשור האחרון, סטארט-אפים גדולים ומשמעותיים צמחו בתוך הענן הציבורי. ענקיות הענן - אמזון, גוגל ומיקרוסופט - הצליחו לייצר פלטפורמות חזקות המכילות עשרות אלפי שירותים שונים, הן ברמת התשתית והן ברמת האפליקציה, והעתיד של עולם התשתיות מעולם לא נראה ורוד יותר. סטארט-אפים וארגונים טכנולוגיים שונים הצליחו לפתור סוגיות שבעבר נדרשו להן עשרות שנים, בדקות אחדות. הכלים אפשרו שינוי ושדרוג מודלים עסקיים למוצרים ושירותים ול-Go to market מהיר ביותר גם בשוק הגלובאלי.
עשר שנים קדימה, אנחנו בעשור חדש, כשקצב ההתפתחות הטכנולוגית בשיאו. אחרי שנתיים של פנדמיה המתאפיינות בביקושי שיא לשירותים דיגיטליים, ובצורך תמידי להתאים את הארגון לאירועים המתהווים, היתרונות המהותיים שהביא איתו הענן כבר לא מאפשרים לאף ארגון לחמוק מהנושא. ארגוני אנטרפרייז מסורתיים, ממשלות ומגזר ציבורי כבר מבינים שהגיע זמנם להיכנס לתוך הנתיב המהיר של הטכנולוגיה המתפתחת, ושאם הם רוצים להתאים את עצמם למציאות המשתנה, לפרוץ לשווקים חדשים, להתמודד עם איומי שוק ולשפר את השירות ללקוחות, עובדים ושותפים - המעבר לענן הכרחי.
אבל איך עושים את זה? החסמים קיימים: דאטה סנטרים מקומיים, מערכות לגאסי (מערכות מסורתיות בטכנולוגיות ובארכיטקטורות שלאו דווקא מתאימות לענן), צוותים חדשים של מנהלי סיכונים, מנהלי ציות, מנהלי אבטחת מידע, יועצים משפטיים, כל אלו ועוד. ומנגד? מנגד, יש גורמים עסקיים שרוצים לקדם את הפתרונות, המוצרים והשירותים של הארגון במודלים חדשים, שרוצים את הגמישות, את החדשנות, את התגובתיות ומבינים ולוחצים על הארגון לעבור לענן.
מאיץ נוסף לתהליך הוא פרוייקט "נימבוס" של ממשלת ישראל. מדובר בפרויקט דגל רב-שנתי גדול ומשמעותי אשר מטרתו להוביל מהפכה בתקשוב הממשלתי, ולעודד העברת תשתיות של גופים ממשלתיים וציבוריים לענן. מכרז "נימבוס" הביא את ענקיות הענן הציבורי למדינת ישראל. בראש ובראשונה אמזון וגוגל שזכו במכרז, אבל גם מיקרוסופט ואורקל שלקראת ההתמודדות במכרז הקימו גם הן אזורי ענן ציבורי בישראל. כל אלה יאפשרו לארגונים במדינת ישראל להעלות את המערכות, השירותים והתשתיות המהותיים שלהם לענן הציבורי, כשהמידע הרגיש נשאר במדינת ישראל, בריבונות ישראלית, ועם זמן תקשורת מקומי ומהיר הרבה יותר.
תוכניות תמיכה במעבר לענן
אז מה עכשיו ? מאיפה מתחילים? איך עושים את זה נכון? את כל השאלות הגדולות האלה שואלים ארגונים ברחבי מדינת ישראל כהכנה לקראת המהלך המשמעותי הזה.
המסע לענן, מחייב לשרטט מפת דרכים של התהליך, במטרה לקיים אותו נכון ולקבל את כל היתרונות. ב-Matrix CloudZone (חברת הענן של מטריקס) פיתחנו תוכנית בשם Enterprise Launch Program, המסייעת לארגונים לעשות את המסע הזה באופן מושכל. התוכנית מסתכלת על השינוי שהארגון צריך לעבור ומתבססת על חמישה נדבכים: ארגוני, אבטחתי, תשתיתי, פיתוחי ופיננסי.
לשמחתנו, גם השותפות שלנו, ענקיות הענן, אשר מחזיקות בניסיון רב מפרויקטים בעולם, מציעות, יחד איתנו, תוכניות תמיכה במעבר לענן של חברות ישראליות. Amazon, לדוגמה, פרסמה את תוכנית ה-MAP שלה, Migration Acceleration Program, המאפשרת לארגונים באמצעותנו, לקבל מסגרת מסודרת ומתודית למעבר לענן. התוכנית כוללת בתוכה את כל המרכיבים הנדרשים: משלב המיפוי והגילוי של המבנה הארגוני, המערכות והתשתיות, דרך שלב התכנון - המאפשר להעריך סדרי הגודל של לו"ז ושל משאבים - ועד לשלב המיגרציה עצמה וליווי של הארגון בתהליך המעבר. כל זאת, תוך הסתכלות בנקודות המבט הרלוונטיות (ארגונית, אבטחתית ורגולטורית, תשתיתית, פיתוחית ופיננסית).
התוצר של פרויקט מיגרציה כזה הוא שער כניסה לענן הציבורי, המאפשר הקמה מהירה של פרויקטים חדשים והתייחסות למרכיבים הטכנולוגיים, התהליכיים והרגולטוריים החשובים, וכמובן - גם פיתוח מקצועי של האנשים העוסקים בתחומים השונים הרלוונטיים בארגון. השער הזה יאפשר לפרויקטים העתידיים של הארגון להיבנות מלכתחילה באופן הממנף את הארגון באמצעות פלטפורמת הענן.
הורדת חסמי הכניסה הכלכליים
חסם נוסף שמתמודדים איתו בארגונים הוא ההשקעה הראשונית הנדרשת. כמו תמיד בפרויקטים תשתיתיים, ההשקעה בתחילת הדרך היא גדולה יותר והתועלות העסקיות מתקבלות רק ככל שהיישום מתרחב. ולכן, ענקיות הענן ייצרו מודלים שבהם תהליכי המעבר, אשר מבוצעים באמצעותנו, ממומנים על-ידן, בחלקם או בשלמותם, מה שמאפשר לארגונים להוריד את חסמי הכניסה הכלכליים.
חשוב מאד גם להבין את המשמעות הכלכלית הכוללת של מעבר לענן. בבניית התוכנית, אנחנו מאתרים את המקומות בהם מעבר לענן יוביל להוזלה ישירה בהוצאות - כלומר, באותם מקומות שבהם המעבר לענן מוביל לערכים עסקיים אחרים של גמישות, Time-to-market, חדשנות, התמקדות בליבת העסקים של הארגון, יצירת שיתופי פעולה ועוד. בנוסף לכך, תפעול פיננסי של הענן מחייב חשיבה כלכלית/תפעולית אחרת והכנסת תהליכים של תפעול ואופטימיזציה כלכלית מתמשכת (FinOps).
הגבינה לא רק זזה - היא יצאה למסע
ההזדמנות הטכנולוגית שמה את הגורמים העסקיים במרכז, ומאפשרת להם לחלום ולחשוב בגדול. לא בכדי, גרטנר מציינים שהענן עבר משיבוש של עולם התשתיות לשיבוש של העולם העסקי. הענן מציע פתרונות ומודלים עסקיים חדשים לחלוטין אל מול המוצרים והשירותים של הארגון. בנוסף, יחידות ה-IT בתוך הארגונים הללו מקבלות פלטפורמות ניהול וחיזוי שלא נתקלו בהן מעולם.
בשנים הקרובות מדינת ישראל, על כל מגזריה - המגזר הציבורי, הארגונים המסורתיים, ואפילו הארגונים הקטנים - יעשו את הצעדים המשמעותיים הראשונים שלהם בענן הציבורי, וההשפעה עלינו תהיה משמעותית מאוד. השירותים ישתכללו, הקצב יעלה, ונחווה דברים שלא דימיינו בעולמות הבריאות, הערים החכמות, השירותים לאזרח, השירותים הבנקאיים וכדומה. הגבינה לא רק זזה - היא יצאה למסע.
שוק הענן העולמי
על פי גרטנר, שוק הענן העולמי הגיע לסך של 408 מיליארד דולר ב-2021 וב-2022 צפוי לגדול ל-474 מיליארד דולר. הצפי הוא שיותר מ-85% מהארגונים בעולם יאמצו את עקרון ה-Cloud-First עד 2025, ולא יוכלו להוציא לפועל אסטרטגיה דיגיטלית ללא שימוש בכלים וטכנולוגיות Cloud-Native.
הכותב הוא מנכ״ל קלאודזון, חברת הענן של מטריקס
בשיתוף Matrix CloudZone
