עו"ד אילן ורדניקוב בכלל לא התכוון להיות עורך דין. הוא כיוון יותר לעבוד כאנליסט בשוק ההון. בסופו של יום, החיבור בין השניים הוליד את עיסוקו כיום: עורך דין המגיש תביעות ייצוגיות - תביעות המוגשות בשם ציבור הנפגעים מפעולותיהם של תאגידים גדולים המפרים את החוק לטובת רווח כלכלי. פעילותו בתחום לאורך השנים הביאה עד כה לפיצוי של למעלה מ-110 מיליון שקלים.
במקרה של ורדניקוב, אפשר לומר שהחיים הכינו אותו לזה: הוא נולד לפני 39 שנה בחיפה, כבן בכור להוריו. האב, יגאל, היה הלום קרב ממלחמת יום כיפור. "בדיעבד", אומר ורדניקוב, "אני מבין כמה זה השפיע עלי ועל הדרך שלי. אבא היה נכה 100%. איכשהו הוא הצליח להקים משפחה לאחר הטראומה, ולאורך השנים הוא נאבק במשרד הביטחון, שקבע לו רק 20% נכות. הוא לקח עורך דין שייצג אותו במאבק ולא הצליח. אחרי זה לקח עורך דין שני, נלחם, ושוב לא הצליח. רק ב-2001, עם עורך הדין השלישי, משרד הביטחון הכיר ב-51% נכות, ואנחנו, בני המשפחה, שודרגנו מעוני למעמד ביניים. אבי ניהל מאבק משפטי עיקש, לא ויתר והלך עם זה עד הסוף. למזלנו זה הצליח".
בדיעבד, הוא מדגיש, המאבק שניהל אביו לאורך חייו נגד המערכת, הוא שנטע בו את התמריץ להיות עורך דין הנלחם את מלחמתו הצודקת של האזרח הקטן כנגד התאגידים הגדולים. ואכן, במסגרת המאבקים שניהל ורדניקוב בבתי המשפט, עלה בידו לזכות במספר תביעות משמעותיות לאורך השנים.
הרתעה עתידית
התביעה האחרונה שהגיש השנה נוגעת למאות אלפי ישראלים: תביעה ייצוגית נגד חברת התעופה אל על, על התנהלותה בזמן מלחמת "חרבות ברזל". "במהלך המלחמה נמנעו חברות תעופה רבות מטיסות לישראל ואל על הפכה למונופול בקווים רבים" הוא מספר. "לנוסעים רבים לא הייתה ברירה אלא לטוס עימה. לטענתי, היא ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי להעלאת מחירי כרטיסי הטיסה בצורה בלתי הוגנת. כתוצאה מכך, רווחיה של אל על זינקו פי-חמישה (למעל חצי מיליארד דולר בשנת 2024 לבדה), אך ציבור הצרכנים, שנאלץ לשלם את מחירי הכרטיסים הגבוהים, ללא ספק הפסיד.
טענות ההגנה של אל על יוגשו לבית המשפט בתחילת שנת 2026, אך בדיווח מיידי של החברה לבורסה, מיום 11.06.25, נאמר כי "החברה, בעזרת יועציה המשפטיים, תלמד את הנטען בבבקשה לאחר שתומצא לה כדין ותגיש את התייחסותה לבית המשפט. בשלב זה אין באפשרותה של החברה להעריך את סיכויי הבקשה".
"מכעיס אותי שגוליית רומס את דוד. שהחזקים והעשירים משתמשים בכוחם וכספם לרעת הציבור ולטובתם האישית. זה לא צודק ולא הוגן", מוסיף ורדניקוב על נסיבות הגשת התביעה. "אל על והמנכ"לית שלה שלפו כל מיני הסברים שהצדיקו לכאורה את העלאת המחיר, כמו למשל, שהעלויות שלהם עלו. ואז אני הולך ובודק ומגלה שהעלויות דווקא ירדו".
התביעה, שהוגשה באמצעות ד"ר טל רוטמן, נתמכת בחוות דעת של יו"ר רשות התחרות לשעבר, פרופ' דייוויד גילה. במידה שתביעתו תצליח, נוסעים רבים יזכו לפיצוי כלשהו, דרך מנגנון כזה או אחר שייקבע בית המשפט. הוא מצפה כמובן שזה יקרה גם לצורך הרתעה מפני הפרות חוק בעתיד. הוא מקווה שבפעם הבאה כשתיווצר סיטואציה דומה, החברה לא תחשוב אפילו לנצל את המצב לטובתה.
להילחם למען ציבור המשקיעים
הרצון להתייצב כמפקד לפני המחנה, בשם הנפגעים מהציבור, התבשל אצל ורדניקוב רק אחרי שעבר מספר תחנות בקריירה המקצועית שלו. אז הבין שזה הייעוד שלו וזה מה שהוא רוצה לעשות.
את התואר הראשון שלו, במשפטים וכלכלה, הוא למד באוניברסיטת חיפה. בסיום הלימודים התמחה במשרד עו"ד מהמובילים בתחום המיסוי. אלא שהוא התחבר יותר לשוק ההון ואחת האהבות שלו היתה "לחפור" בדוחות כספיים ולנסות "לדוג" מהם מה שבעלי השליטה דווקא רוצים להסתיר, כמו למשל עסקאות בעלי עניין (עסקאות של החברה הציבורית, שלבעלי מניות בה יש עניין אישי), שלא בהכרח אושרו בהתאם לחוק ולתקנות; לזהות היכן מנסים להסתיר קושי כלכלי ואיפה מנסים להרדים את המשקיעים.
בשל חיבתו לדו"חות ואחרי שעבר את בחינות לשכת עוה"ד, הוא החליט דווקא להיות אנליסט בשוק ההון. באותה עת היו לו כבר מספר השקעות בשוק ההון שניהל עבור עצמו ואחת המניות הראשונות שרכש, הייתה מניית בזק. כמי שהשקיע במניות החברה, הוא עקב אחריה וגילה שהחברה הרוויחה יפה, כשני מיליארד שקל בשנה. לפחות זה היה המצב עד שעברה לשליטת איש העסקים, שאול אלוביץ', שרכש את השליטה בחברה ב-2010 ולצורך כך נטל הלוואות בגובה של כחמישה מיליארד שקלים.
"ואז אני מגלה", משחזר ורדניקוב את תחילתו של האירוע שעיצב את הקריירה המקצועית שלו, "שהחברה מחלקת דיבידנדים לבעלי המניות ולצורך כך לוקחת הלוואות במיליארדים, כל זה כשהיא מסתירה את הקשר בין ההלוואות לדיבידנדים. אני מתחיל לחקור את העניין ומבין שאם אלוביץ' לא יקבל דיבידנדים, הוא לא יוכל להחזיר את ההלוואות ששימשו אותו לרכישת השליטה בבזק. למעשה, טענתי, שהוא 'חלב' את בזק וגרם לחברה נזקים במיליארדי שקלים. מחברה רווחית ויציבה היא הפכה לחברה ממונפת".
אלוביץ' ובזק טענו מנגד שאין ניגוד עניינים וקיים שיקול דעת עסקי לדירקטוריון ליטול הלוואות וגם לחלק דיבידנדים שהם לטובת בזק ובעלי מניותיה.
הוא היה אז, רק נזכיר, עורך דין טרי שרק קיבל את הרישיון שלו. אבל זה לא ריפה את ידיו ולאחר שהתייעץ עם מספר מומחים ועבד סביב השעון במשך ארבעה חודשים, הוא הגיש את התביעה הראשונה שלו בשורה של תביעות מאג'וריות שהגיעו לאחר מכן. התביעה שהגיש נגד אלוביץ' והדירקטורים של בזק, הייתה במתכונת של תביעה נגזרת - מנגנון שבו משקיעים בחברה יכולים לתבוע בשמה נזק שנגרם לה על ידי בעלי השליטה, הדירקטוריון ונושאי המשרה.
ולא חששת? בכל זאת, עם כל הצניעות, היית עורך דין בן יום.
"במקרה של בזק, זיהיתי הפרות חוק, התייעצתי עם מומחים ואספתי ראיות רבות. אז מה כבר יכול להשתבש? כמו שיזם מזהה בעיה ואז הוא פועל כדי לתקן אותה. כדי להיות יזם, אתה צריך אופטימיות (קיבלתי מאימא), ביטחון עצמי, מוכנות לקחת סיכונים גדולים ולהתמודד במשך שנים עם חוסר ודאות. ועדיין, להמשיך להילחם עבור מה שאתה מאמין בו. הייתה לי גם המון אופטימיות לגבי בית המשפט הכלכלי החדש. אז נכון, זה היה נועז, אבל הרגשתי שאני יכול וצריך להילחם למען בזק וציבור המשקיעים".
"המנהיגות והאופי נמדדים במצבים קשים"
אך עוד בטרם התקבלה הכרעה בתביעה הזו, ורדניקוב כבר היה בעיצומה של הכנת תביעה נוספת נגד אלוביץ'. הפעם לא תביעה נגזרת, אלא ייצוגית, בשם ציבור הנפגעים, משקיעי בזק.
גם הפעם, מתוך התעמקות בדוחות בזק, ורדניקוב זיהה כי בזק דיווחה באופן חסר בדוחותיה, על השלכתה הצפויה של רפורמה שהוביל אז משרד התקשורת, רפורמת השוק הסיטונאי, שנועדה לפתוח את שוק תשתיות האינטרנט לתחרות ולאפשר לחברות שאינן מחזיקות תשתיות אינטרנט (כמו בזק והוט), לרכוש מהן תשתיות אינטרנט.
בזק דיווחה בדוחותיה, כי הרפורמה עשויה להשפיע עליה באופן חיובי, בעוד שבדו"ח מקצועי שהוגש למשרד התקשורת, נקבע כי הרפורמה תביא לפגיעה בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל בבזק. יותר מכך: בזק גם עתרה נגד משרד התקשורת. היא טענה בעתירה שהרפורמה תפגע בה קשות ושחייבים לבטלה..
אז מה מבין השניים נכון? הרפורמה תעזור לבזק או תפגע בה? לך תדע. כך או כך, ורדניקוב גילה עוד, שזמן קצר לפני אותו דיווח חיובי של בזק (על השפעות חיוביות כביכול של הרפורמה), אלוביץ' ועוד נושאי משרה מכרו מניות בה וקיים חשד שעשו זאת מתוך הבנה שהרפורמה תפגע בבזק.
בכל מקרה, בעודו שוקד במרץ על התביעה החדשה, ניתן פסק דין בתביעה הראשונה שהגיש נגד אלוביץ, שדחה את התביעה וחייב את ורדניקוב, כתובע, בהוצאות משפט בגובה 60 אלף שקלים. "אמנם, פסק הדין כלל הרבה אמירות לטובתנו", מציין ורדניקוב, "אך במבחן התוצאה זה היה כישלון, כי התיק נדחה וחויבתי בהוצאות. זו היתה מכה קשה".
בעקבות זאת, שותפו בתביעה החדשה, שאל אותו, אם הוא רוצה להמשיך בה, אחרי המפלה שספג ואף הציע לו לוותר על התביעה. מבחינתו של ורדניקוב, הרגע הזה, שבו נשאל אם הוא רוצה להמשיך, הוא רגע מכונן. "זה היה רגע האמת שלי", הוא משחזר. "אמרתי שברור שאני ממשיך בתביעה החדשה, ולא רק זה: אני אגיש ערעור על פסק הדין שניתן (בתביעה הראשונה). בסופו של דבר, זו ההחלטה שאני הכי גאה בה. המנהיגות והאופי נמדדים במצבים האלה, של משבר. כשחוטפים מכה וצריכים להמשיך".
הפעם התוצאה היתה מוצלחת בהרבה: בית המשפט הכיר בצדקת התביעה, ובהמשך הגיע הסכם פשרה בשנת 2023 בו נקבע שהנתבעים ישלמו פיצוי של 75 מיליון שקלים. "אני גאה בזה שגרמתי להם לשלם", אומר ורדניקוב בסיפוק. "בעלי שליטה ותאגידים גדולים פוגעים בציבור ואנחנו גורמים להם להחזיר כסף לציבור".
למקסם את הפיצוי
התביעות שהגיש ורדניקוב נגד אלוביץ' על הנזקים שגרם לבזק ובעלי מניותיה מהציבור, הקדימו בכחמש שנים את ההליך הפלילי שפתחה רשות ניירות ערך כנגדו בגין עסקת בזק-יס. לאלוביץ' קיימת חזקת החפות שכן הוא לא הורשע. "אלוביץ' נאשם כיום על עסקה שהתבצעה ב-.2015. אילו התביעה הנגזרת הראשונה שהגשתי הייתה מתקבלת בשנת 2014, אז סביר שהוא היה מאבד את השליטה בבזק ולא יכול היה לבצע את העסקה המזיקה שבגינה הוא נחשד בפלילים בדיעבד, הייתי כמו הילד שצעק: 'המלך הוא עירום!'. לקח למערכת כמה שנים טובות להבין שאני צודק".
גם תביעה ייצוגית אחרת שניהל, נגד חברת הבנייה א. דורי, שהסתיימה בהצלחה וזיכתה את המשקיעים בפיצוי, אך לא הולידה מבחינתו את התוצאה הצודקת ביותר, לפחות לא במישור האכיפתי. גם שם, כמו בבזק, ורדניקוב מצא, כי הדוחות הכספיים של החברה לא שיקפו את המצב כפי שהוא ודורי סיפקה למשקיעה תמונה ורודה בעוד היא היתה שקועה בבוץ.
כחברה גדולה, דורי נעזרה בטובי עורכי הדין. ב-2016, מספר ורדניקוב, עורכי הדין מטעמה הציעו פשרה של 15 מיליון שקלים. התובעים, בהובלת ורדניקוב ועורכי דין נוספים, סירבו. ב-2018 דורי העלתה את הצעת הפשרה ל-20 מיליון וגם הפעם התובעים השיבו בשלילה. הם המשיכו להילחם שנים כדי למקסם את הפיצוי לציבור ולבסוף בית המשפט העמיד אותו על 34 מיליון שקל שיחולקו השנה.
"מצד אחד, ניצחנו והושג פיצוי גבוה; מצד שני, התביעה לא הולידה סנקציות ברמה הפלילית נגד החברה", מציין ורדניקוב. "למרבה הצער, רשות ניירות ערך לא פתחה בהליכים פליליים כנגד החברה בזמן אמת. רק אחרי שהצלחנו בתביעה, נזכרו להטיל קנסות נמוכים על רואה החשבון המבקר ומספר נושאי משרה. אנחנו מבחינתו, כעורכי דין של התובעים, עשינו את המיטב, כדי למקסם את הפיצוי. בסוף, אנו שם לא בשביל עצמנו, אלא במטרה להחזיר כמה שיותר כסף לקורבנות".
"משתלם להפר את החוק"
ייחודו של ורדניקוב בתביעות ייצוגיות ונגזרות נובע, בין היתר, מהיכולת לזהות הפרות חוק מתוחכמות ולאסוף ראיות להוכחתן. "זה מה שמייחד אותי. זה דורש הרבה ידע, זמן ומשאבים שאני משתמש בהם לטובת הציבור. אני מנהל את המאבקים האלה מתוך הכרת החשיבות לעקרון השוויון בפני החוק. לצערי, בישראל לא מספיק אוכפים את החוק כנגד הגופים הגדולים והחזקים".
עבודת התזה שלו, במסגרת התואר השני, בחנה מדוע רשויות ציבוריות כושלות באכיפת החוקים והגנה על הציבור. כיום, בין הגשת תביעה אחת לאחרת, הוא מלמד קורסים במסגרת לימודי תואר שני במינהל עסקים ומשפטים, בין היתר באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן. אחד הקורסים שלו, שנושא את הכותרת "האם הפשע הכלכלי משתלם?", הפך השנה לפודקאסט בעל שם זהה (זמין לצפייה ביוטיוב ופלטפורמות נוספות).
איך אתה רואה את עתיד התביעות הייצוגיות בישראל?
"מקשים כאן על תביעות ייצוגיות ומפחיתים את התמריץ לעורכי הדין המייצגים אותם. בעיניי זה חבל. הייתי שמח אם כולם היו שומרים על החוק ולא היה צורך בתביעות ייצוגיות, כמו למשל באירופה, ששם אין מנגנון כזה, פשוט מפני שרשויות האכיפה מבצעות את תפקידן. אבל אנחנו במדינת ישראל, רשויות האכיפה בררניות, ולכן הכלי הזה חשוב ותורם לכך שתופעל הרתעה כלפי תאגידים ופיצוי לקורבנות.
"בשורה התחתונה, לאורך כעשור, כתוצאה מתביעות ייצוגיות, הציבור בישראל קיבל חזרה כמיליארד שקלים. לצערי, הכותרות עוסקות בשכר שקיבלו עורכי הדין בתביעות ייצוגיות, אבל לא נכון להסתכל על זה כך. עורכי הדין לוקחים על עצמם סיכונים אדירים. בארה"ב, עורכי דין בתביעות כאלה מקבלים 25%-30% מגובה הפיצוי (בישראל בדרך כלל כ-15%-5%). בסופו של דבר, התביעות האלה משרתות את הציבור, ויש בהן הרבה ערך חברתי. אם הציבור יכיר את הפשעים הכלכליים, הוא יוכל להתגונן ופחות אנשים יפלו קורבן", מסביר ורדניקוב. "לכן, הפודקאסט שיזמתי עם אשתי ג'ני הוא מאוד חשוב כדי להעלות מודעות ציבורית לתופעת הפשע הכלכלי המשתלם ולתת כלים למאזינים שלנו להתגונן מפניו.
"כשאני מסתכל במבחן התוצאה, כשבית משפט נותן החלטות רק כעבור עשור מפתיחת התיק, כשהעונשים לא גבוהים מספיק ושאנשים יוצאים מהכלא שנה-שנתיים אחרי, אז לצערי אפשר לומר שבישראל הפשע הכלכלי משתלם. ההרצאות, הפודקאסט והפעילות שלי בבתי המשפט, זו הדרך שלי להילחם בפשיעה כלכלית ולייצר ערך חיובי לציבור".
בשיתוף עו"ד אילן ורדניקוב
