רבים רגילים לחשוב על בריונות כתופעה שמוגבלת לעולם הילדים והנוער. לרוב, כשחושבים על התעמרות, עולים בדמיון חבורת ילדים במגרש המשחקים של בית הספר, חרם בחטיבת הביניים או מפקד בעייתי בצבא. אלא שהתעמרות נוכחת גם בעולמם של המבוגרים. אינספור אנשים בוגרים, נורמטיביים ומצליחים נתקלים בעל כורחם בהתעמרות באחד המקומות הרגישים ביותר: מקום העבודה.
התעמרות במקום העבודה עשויה ללבוש מגוון צורות. היא יכולה לבוא לביטוי במנהל מתעמר שדוגל בבריונות, בהשפלות ובצרחות — או ללבוש צורות סמויות יותר. במקרים רבים גילויי ההתעמרות בעבודה הם הטלת משימות משפילות או מבזות על עובד. לעתים קרובות הגורם המתעמר אינו מגיע מהדרג הניהולי של החברה — אלא מקרב עמיתיהם של העובדת או העובד. כך נוצר מצב שעובדים רבים אשר סובלים מדי יום ביומו מפגיעה נפשית במקום העבודה אינם מודעים כלל לכך שהם עוברים התעמרות.
סביבה לא בטוחה
עובדים רבים הם מושא להתעמרות והם חווים בצורה יומיומית את מקום העבודה שלהם כסביבה לא בטוחה ולא מכבדת. ההשלכות השליליות של תופעה זאת רחבות היקף. מעבר לעובדה שמדובר בהתנהגות שאינה הולמת ועשויה לפגוע באופן חמור בבריאותו הנפשית של העובד, ברווחתו ובתחושת הביטחון האישי שלו — גישה תוקפנית ואגרסיבית במקום העבודה עשויה לפגוע גם ביעילות העובדים ולשחוק את מסירותם ואת תחושת המחויבות שלהם לארגון. עובדים שסובלים מהשפלות או מחוסר כבוד עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם תסמינים נפשיים חמורים ומנזק ארוך טווח, שיקשה עליהם להשתלב בשוק העבודה בהמשך דרכם המקצועית.
עדות להיקפה הרחב של התופעה אפשר למצוא במחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות שפורסם ב-TheMarker. ממצאי המחקר הראו כי 33.7% מהעובדים בענף ההיי־טק סבלו מפגיעה או מהתנהגות תוקפנית מצד מנהל ו–42.4% מהם נפגעו מעמיתיהם לעבודה. לפי המחקר, ענף האבטחה מככב לשלילה בכל הקשור להתעמרות: יותר מ–51% מהעובדים בתחום האבטחה נפגעו ממנהליהם ו–43.6% נפגעו מקולגות.
נתונים שונים נרשמו גם בקרב עובדי התיירות, האירועים והמסעדנות, הפיננסים והביטוח, המינהל הציבורי ומוסדות הציבור. למעשה, מהמחקר עולה כי באף אחד מהענפים לא נרשם שיעור התעמרות מצד מנהלים שהיה נמוך מ–30%. אותם עובדים שסבלו מהתנהגות תוקפנית דיווחו על עלייה בשחיקה, בלחץ ובקשיי השינה.
החוק משתרך מאחור
בשנת 2015 חל ניסיון משמעותי ראשון להסדיר בחוק את נושא ההתעמרות בעבודה. לא פחות מ–28 חברי כנסת חתמו על הצעת חוק מקיפה למניעת התעמרות בעבודה. בכנסת הקודמת הוגשה שוב אותה הצעת חוק ותיקה — אך הניסיונות לקדמה נזנחו עקב הקדמת הבחירות. בהצעה נכתב במפורש כי התעמרות בעבודה היא אסורה. וכי בתי המשפט ובתי הדין לעבודה רשאים לפסוק לנפגעי התעמרות פיצוי של עד 120 אלף שקלים ללא הוכחת נזק.
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי שורת מחקרים הראתה כי התעמרות בעבודה מזיקה למושא ההתעמרות, לעמיתיו לעבודה ולמעסיק. "התעמרות בעבודה גורמת נזק גם למעסיק, זאת בשל ימי היעדרויות רבים של עובדים. נזק עקיף למעסיק עלול להיגרם בשל פגיעה ברמת המוטיבציה והמחויבות של העובדים, פגיעה באווירת עבודה בריאה, פורייה ונקייה מהתנכלויות — ויצירת תרבות ארגונית קלוקלת, דבר המשליך על פעילות הארגון ועל איכות השירות הניתן לצדדים שלישיים", כך צוין.
עוד נכתב בהצעת החוק כי החוקים הקיימים העומדים לרשות בתי הדין לא נותנים מענה מספק לתופעה: "מקורות אלה אינם מיועדים למקרי התעמרות בעבודה, הם אינם מקיפים, בהירים ויעילים דיים למיגור ולטיפול בתופעה הרחבה של התעמרות בעבודה ולמיגורה. החוק המוצע נועד לענות על צורך זה".
על אף שלא נחקק מעולם חוק ישראלי המסדיר את נושא ההתעמרות בעבודה, בתי הדין לעבודה הגדירו בצורה מחמירה את התופעה. כיום הפסיקה בארץ רואה בחומרה גילויים של התעמרות בעבודה. מדינת ישראל מחייבת את כלל המעסיקים לספק לעובדיהם סביבת עבודה מכבדת ובטוחה, השומרת על כבוד האדם.
התנהגות של התעמרות, בריונות והשפלות באופן תדיר מהווה עבירה על החוק. בהגדרתה המקובלת, התעמרות בעבודה היא תופעה מתמשכת. כלומר, תקרית חד פעמית אינה מספיקה כדי לבסס התעמרות. כאשר תופעות שליליות אלו חוזרות על עצמן לאורך זמן, בית הדין עשוי לקבוע שמדובר בהתעמרות — ולזכות את העובד הנפגע בפיצויים. בתי הדין נוטים לבחון את מכלול האירועים, כך שגם אוסף של תלונות שאינן משמעותיות עשוי לבסס התעמרות בעבודה.
בפסק דין משמעותי של בית הדין הארצי לעבודה משנת 2021 נכתב כך: "אין חולק כי כל עובד זכאי לסביבת עבודה ראויה ומכבדת, שההחלטות בה מתקבלות באופן ענייני, ושאין בה פגיעה בכבוד האדם שלו על היבטיו השונים". באותו פסק דין אף הובהר כי למרות היעדר חקיקה רשמית, בתי הדין רשאים לפעול כדי למגר את תופעת ההתעמרות בעבודה: "ביחס לעיגון המשפטי של עילת התעמרות בעבודה, כידוע זו טרם מצאה ביטוי בספר החוקים, על אף שכיחות התופעה וחומרתה, ומשכך ניתן לה מענה על ידי בתי הדין לעבודה במסגרת הדין הקיים, לרבות בהתבסס על חובות תום הלב וההגינות בהן מחויב כל מעסיק".
ההגנה שמעניקים בתי הדין לעובדים לא ניתנת רק לעובדים המועסקים ישירות על ידי הארגון. גם עובדי קבלן זכאים לאותה הגנה הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. במקרה שבו נוצרת סביבה של התעמרות הפוגעת בעובד הקבלן — גם חברת הקבלן וגם החברה שהזמינה את שירותיה עשויות להיות חשופות לתביעה.
יש חשיבות גדולה להגברת המודעות לתופעת ההתעמרות בעבודה. עובדים רבים כלל אינם מגדירים את החוויות השליליות שלהם כהתעמרות ואינם מודעים לזכויותיהם. כיום פועלים בישראל מגוון ארגונים, מומחים ועורכי דין שנותנים מענה לעובדים שסובלים מהתעמרות ושפועלים לשינוי המודעות הציבורית לנושא.
