תאונות הדרכים מתרחשות בתדירות גבוהה ומשפיעות על חייהם של מאות אלפי אנשים כל שנה. על פי סקירת בטיחות בדרכים בישראל, שמרכז המחקר והמידע של הכנסת פירסם בשנת 2022, בשנים 2011–2018 נפגעו בתאונות דרכים כ–82 אלף איש בדרגות פציעה שונות (לא כולל תאונות קטלניות). בישראל נחקקו חוקים מפורטים, האמורים לתת מענה לרוב מקרי תאונת הדרכים, אך לא כולם מכירים אותם. "כל אדם יכול להיפגע בתאונת דרכים, אם הוא ברכב או הולך רגל, בכל גיל וללא הכנה מוקדמת", אומר עו"ד אריאל פרייברג, המתמחה בדיני נזיקין. "המחוקק רצה למנוע מצב שאדם שנפגע ייפול לנטל על החברה ולשם כך ביטוח חובה מעוגן בחוק. אבל גם במקרה שבו, למשל, אדם לא יודע מי פגע בו או שהנהג לא מבוטח, החוק נותן מענה". לעו"ד פרייברג ניסיון רחב בתחום תאונות דרכים, דיני נזיקין וביטוח. הוא מלמד דיני נזיקין בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ולימד בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
נזקים בטווח ארוך
המונח "תאונות דרכים" מתייחס למגוון רחב מאוד של תרחישים שבהם מעורבים כלי רכב. המקרה הקלאסי הוא תאונה בין שני כלי רכב. בחלק מהמקרים נהג כלי רכב אחד הוא הגורם המבוטח בתאונה והנפגעים תובעים את הביטוח. אבל יש מקרים שונים לגמרי, שבהם יש נזקי גוף, ורבים לא מודעים לכך שגם הם נחשבים לתאונת דרכים. "טיפלתי במקרה של אישה מבוגרת שנסעה במונית שירות. לפני שהתיישבה הנהג החל לנסוע והיא נפלה ונחבלה. הנהג הושיט לה עזרה ונתן לה את הפרטים שלו ושל חברת הביטוח. היא סבלה מנזק בברך ובגב, עשתה מעקב רפואי ובמקביל — ובתום לב — ניסחה מכתב בכתב יד ושלחה לחברת הביטוח. החברה יצרה איתה קשר ועידכנה אותה שלאחר שתשלח את המסמכים הרפואיים היא תהיה זכאית לפיצוי בסך 5,000 שקל ובנוסף עליה לחתום על מסמך שאין לה כל תביעה נוספת כלפי החברה. היא שכחה מהעניין וכעבור שנה וחצי הגיעה למשרדי בעניין אחר לגמרי, של תאונת עבודה. לפגישה היא הביאה ערימת דפים, שבהם צוינה הפגיעה במונית. החלטנו להגיש תביעה נגד המבטחת והפיצוי בסך 5,000 שקל הפך ל–155 אלף שקל. אם היא היתה מקבלת את המכתב וחותמת שאין לה תביעות נוספות, היא לא היתה יכולה לתבוע את החברה ולקבל את מלוא הסכום שהיתה זכאית לו".
נזקי גוף בעקבות תאונת דרכים יכולים להתגלות לאחר חודשים ואפילו שנים. כשמדובר בשברים או פציעות נראות לעין, הטיפול מיידי וממוקד בפגיעה עצמה, אבל לפעמים תאונה שלא הותירה נזק נראה לעין יכולה לגרום נזק משמעותי בהמשך. "יש מקרים רבים שבהם אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים נבדק במיון ושוחרר לביתו אחרי כמה שעות. למרות זאת הוא סובל מכאבים אורתופדיים או כאבי ראש וקשה לו לתפקד בעבודה. אם לא יתנהל נכון, הוא ייאלץ להתמודד בעצמו עם הפגיעה במקום לקבל פיצוי מחברת הביטוח", מסביר עו"ד פרייברג. "לכן, בין אם קיבלתם טיפול ראשוני בבית החולים או שהמשכתם כרגיל בחייכם, כדאי לפנות לעורך דין ולהישאר במעקב אחרי נזקים עתידיים. אם יתגבש נזק בהמשך, הוא יפנה בשמכם לחברת הביטוח".
נזק גוף מתגבש בחלוף תקופה. במקרים שבהם נותר נזק לצמיתות הוא מתגבש בתקופה של בין שישה חודשים לשנה, ולפעמים לא די בכך והתגבשותו עשויה להימשך גם לאחר שנה או שנתיים. אבל לאחר שבע שנים חלה התיישנות ואין אפשרות לתבוע את חברת הביטוח. "מדוע חשוב שיתגבש הנזק? כי ברגע שמקבלים פיצוי חותמים על כך שאין תביעות נוספות", הוא מסביר. "ישנם לא מעט שאחרי תאונה פנו לחברת הביטוח, קיבלו 2,000 שקל, וחשבו 'איזה יופי, לא חשבנו בכלל שמגיע לנו משהו'. אבל אחרי חודשיים פתאום מתברר שיש נזק לגב. אז חברת הביטוח אומרת 'חתמת שאין לך כל דרישה נוספת, אנחנו כבר לא אחראים לפגיעה שלך', והנפגע עשוי להישאר ללא פיצוי שהולם את נזקיו'".
גם במקרי "פגע וברח"
כדי לסייע לנפגעי תאונות פגע וברח המחוקק הקים את "קרנית", גוף מפצה במקרים שאדם נפגע בתאונת פגע וברח או נוסעים שנפגעו בתאונת דרכים כשנסעו ברכב שאין לו ביטוח. גם במקרים כאלה שאלת האשמה בתאונה בכל הנוגע לנזקי גוף אינה רלוונטית — על פי חוק חלה אחריות מוחלטת — אך חשוב להתנהל נכון גם אם אין פגיעה נראית לעין. "בדיוק כמו בתאונת דרכים שבה זהות כלי הרכב והנהג ידועה, גם במקרה של פגע וברח חשוב לצלם ולשמור את התמונות, לשמור קבלות על טיפולים, תרופות, דו"חות של מד"א, קבלות על חניון, נסיעה לפיזיותרפיה, כל הוצאה או הפסד שקשור לתאונה", הוא אומר. "עורכי דין שעוסקים בנושא מדי יום ביומו יכולים לסייע לנפגעים להתנהל נכון ולמצות את הזכויות שלהם. הם ידעו אם יש לכם זכויות בביטוח הלאומי, אם יש טיפולים בקופת החולים שיכולים לסייע, איזו הצעה לפיצוי נכון לקבל ואיזו לא".
מקרים של תאונות דרכים שבהן מעורבים אופניים או קורקינטים חשמליים — בין אם מדובר בפגע וברח או לא — הם מקרים מורכבים יותר. "אופניים וקורקינטים חשמליים לא נחשבים רכב מנועי מבחינת המחוקק. לכן אם נפגעתם, לא תוכלו לפנות לקרנית ולקבל פיצוי. זאת ההלכה שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון, עד שהמחוקק או בית המשפט העליון יקבע אחרת", מסביר עו"ד פרייברג. "אני מאמין שיש מקום לבחון מחדש את הנושא ואני סבור שמדובר בכלי רכב מנועיים בני ביטוח ושאין מנוס מלהסדיר את הנושא בחקיקה".
עו"ד אריאל פרייברג
כתובת: אבא הלל 7, רמת גן
טלפון: 03-7412358
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף עו"ד אריאל פרייברג
