מערך המעבדות בהדסה, אחד מהמרכזים המתקדמים בעולם בתחום הביוכימיה והרפואה, פועל 24/7 במטרה לספק שירותי מעבדה מתקדמים לבתי-החולים ולמערכת הבריאות בישראל. בראשו עומד פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מומחה בינלאומי לביוכימיה קלינית, מרצה ויזם רפואי, שמוביל את הצוות, לא רק באבחון מדויק אלא גם בפיתוח רעיונות חדשים בעולם המדע והרפואה. פרופ' חג'אזי חלק איתנו הצצה לעולם המורכב של המעבדות, לרבות חדשנות רפואית ומה שהוא מכנה "חזית הטכנולוגיה העולמית".
20,000 בדיקות ביממה – המוח מאחורי האבחון
מערך המעבדות בהדסה הוא מן הגדולים והמתקדמים בארץ ובעולם, והוא כולל את המעבדות: ביוכימיה, המטולוגיה, קרישת-דם, אנדוקרינולוגיה, פרמקולוגיה, אימונולוגיה, אלרגיה, פוריות, אונקולוגיה ומעבדה דחופה, שבהן מבוצעות כ-7 מיליון בדיקות בשנה. המעבדות משרתות את מחלקות ומרפאות בתי—החולים של הדסה ובנוסף בתי—חולים נוספים הזקוקים לביצוע בדיקות מיוחדות במעבדות ייעודיות ומורשות.
הבדיקות במערך המעבדות הוסמכו בפעילותן על פי תקני איזו המתקדמים בתחום (15189), והן עוסקות כאמור בתחומים רבים: ביוכימיה, המטולוגיה, אנדוקרינולוגיה, פרמקולוגיה, אונקולוגיה, אימונולוגיה, פוריות, אלרגיות נוירולוגיה-אימונולוגיה וקרישיות.
"אנחנו מבצעים למעלה מ-20,000 בדיקות ביום במערך המעבדות", מספר פרופ' חג'אזי. "המעבדה היא הכלי המרכזי של הרפואה המודרנית. כ-80% מההחלטות והמסקנות הרפואיות נקבעות על סמך תוצאות המעבדה. כשמבחנה מגיעה אלינו, אין מגע יד אדם – הכל מתבצע באופן אוטומטי ומדויק באמצעות מערכות רובוטיות מתקדמות תוצרת ענקית הטכנולוגיה סימנס. הרופא מקבל את התוצאות ישירות למחשב תוך דקות, כשזה תלוי כמובן גם בסוג הבדיקה, ואם יש צורך בבדיקות נוספות, המכשור שלנו מוציא את המבחנה מהארכיב, ומבצע אותן באופן אוטומטי".
פרופ' חג'אזי מדגיש כי המערכת עצמה מבוססת על מספר עקרונות שנועדו למקסם את יעילותה, בהם: מניעת בדיקות כפולות ובדיקות מיותרות שאינן נדרשות או רלוונטיות עבור החולה. צוות המערך בהדסה מהווה גורם מקצועי ומנוסה אליו מופנות דילמות ושאילתות רבות לייעוץ. אנשי המערך מעורבים בהכשרת תלמידי רפואה בביה"ס לרפואה, בביה"ס לרפואת שיניים ובביה"ס לרוקחות. כמו כן שותפים במחקרים בסיסים וקליניים, בזכותם צמחו לא מעט חברות סטארט—אפ.
לדבריו, מערכות המעבדה בהדסה מתקדמות ברמה שמשווה אותן למערכות מורכבות כמו מטוסי F35 או מערכת 'כיפת ברזל'. "מערכות הגילוי, הכמות, והמחשבים שלנו פועלות ברמת תחכום שאינה נופלת מהמערכות הללו," הוא אומר ומחדד: "הטכנולוגיה מתפתחת כל כך מהר, וזה מאפשר לנו להוביל בתחום".
מתן שירותים בכל הארץ – ואבחון ייחודי
מעבר לשירותים הניתנים בהדסה, המעבדות שמוביל פרופ' חג'אזי מספקות שירותים מיוחדים לכלל בתי—החולים וקופות—החולים בישראל. "במיוחד בתחום הנוירולוגיה ונירו-אימונולוגיה, יש לנו בדיקות שאין לאף מעבדה אחרת בארץ. בנוסף, אנחנו היחידים שמבצעים בדיקות מיוחדות בתחום מחלות כבד כמו ביופסיות כבד לרמת נחושת וברזל. אנחנו מחזיקים בפאנל של מעל 270 בדיקות שונות, מספר חסר תקדים שאינו קיים במעבדות אחרות".
פרופ' חג'אזי אף מתייחס לאתגר שבניהול המשאבים של מערכת הבריאות. "הרופא משתדל לתת למטופל את מגוון הבדיקות שהוא סבור שיש לבצע, ותפקידינו להדריך אותו ולהסביר מהי התרומה האמיתית של כל בדיקה כדי לצמצם בזבוז משאבים. יש בדיקות שמגלות הרבה יותר ממה שהוא שיער לעצמו והן מייתרות בדיקות נוספות".
ממציא, יזם ומחנך
פרופ' חג'אזי לא רק עומד בראש מערך המעבדות, אלא גם מוביל הוראת סטודנטים לרפואה באוניברסיטה העברית, וזכה מספר רב של פעמים בתואר מרצה מצטיין. הוא מלמד ביוכימיה פיזיולוגית וקלינית לסטודנטים לרפואה, רפואת שיניים ורוקחות ומעורב בהדרכת מסטרנטים ודוקטורנטים, במטרה להטמיע בהם את החשיבה היזמית. "אני מלמד את הסטודנטים כיצד לפתח רעיונות חדשים ואיך לפתור בעיות ברפואה", הוא מסביר. אחד הקורסים הבולטים שפרופ' חג'אזי פיתח הוא "כיצד לפתח רעיונות חדשים בביו-פארמה". בקורס האמור, הוא מזמין יזמים מובילים לשתף את הסטודנטים בחוויותיהם, ומנסה לעורר בהם השראה ליזמות. "זו שנה חמישית שאני מלמד את הקורס הזה, והרבה סטודנטים מעוניינים ללמוד בו. אני מזמין יזמים שבאים וחולקים מהחוויות שלהם עם הסטודנטים, וכך אנחנו לומדים להסתכל על בעיות מוכרות ולנסות להמציא להן פתרונות חדשים. לדוגמא: יש אדם שיש לו מים שמצטברים בבטן, זוהי בעיה מוכרת לאורך ההיסטוריה, ומזה כמאה שנים, הפתרון שלה הוא בניקוז הנוזלים. אבל אולי ישנה דרך אחרת? והתשובה על כך, היא שאכן יש. השבוע רשמנו פטנט על דרך חדשה לטפל בבעיה, וכולי תקווה שנוכל להגיע למדיקל דיוויס שישפר מאוד את הטיפול בחולים הללו. אני מעודד את הסטודנט לחשוב ולנסות, שואל אותו איזו בעיה חוזרת ומעיקה עליו. ומעודד אותו תוך חשיבה משותפת למצוא דרך חדשה לפתור זאת.
בנוסף, אני נותן להם דוגמאות על רעיונות חדשים. איך איינשטיין למשל הצליח למצוא את 'תאוריית היחסות'? הוא כידוע היה עוד בתיכון כשהחל לחשוב על זה. אבל הוא חשב על זה בצורה תטרה (עם ממד רביעי) ממדית. במקביל אני מפציר בסטודנט, לנסות לקדם זאת לעוד ממד, קדימה ואחורה בזמן. איינשטיין קידם רעיון מדברים פשוטים והגיע לתאוריה שהיא היום הבסיס לדברים הכי גדולים בהיסטוריה. אפשר ללמוד מההיסטוריה, ואני מקווה שקורס שמתרגל חשיבה כזאת יעזור לרפואה להתקדם. יש אנשים שנולדים עם יכולת לפתח רעיונות חדשים, ואחרים יכולים ללמוד את זה עם הקניית הידע הנכון ולמידה של צורת מחשבה נכונה ויעילה. אני מאמין שכל רופא שיקבל את הידע המתאים וההכוונה המדויקת יכול להיות גם ממציא".
עוד מוסיף פרופ' חג'אזי ומספר: "הקמתי שלוש חברות סטארט-אפ בתחום הבריאות, ויש לי למעלה מ-30 פטנטים. מה שאני מנסה להעביר לסטודנטים הוא את החשיבות של החשיבה מחוץ לקופסה. איך לקדם רעיון או לפתור בעיה על ידי פיתוח של רעיון חדש ועד לסטארט—אפ. כך גם החל הקורס הזה, שהיום נחשב על פי תגובות של הסטודנטים לאחד הקורסים הכי משפיעים בתואר. הכול החל מזה שפנה אלי סטודנט ושאל איך מפתחים רעיונות חדשים. השבתי לו שאין לי תשובה. אולם לאחר שחשבתי – הבנתי, שדווקא יש לי אחת וכך למעשה נולד הרעיון לנסות להעביר את הכלים הללו לסטודנטים באוניברסיטה העברית. כן, הכל התחיל משאלה. והאמת שאני מודה לסטודנט הזה".
הסטארט-אפ של פרופ' חג'אזי
לצד פועלו הרב תחומי, פרופ' חג'אזי מוביל כאמור גם קבוצת מחקר המובילה היום בעולם בתחום פירוק קרשי הדם. הקבוצה זכתה למספר תגליות חדשות שהתפרסמו בעיתונות המובילה בתחום, כמו Blood ו-Nature ומסקנותיה אף צוטטו בהרחבה בעולם. כפי שצוין, פרופ' חג'אזי חתום על מעל ל-30 פטנטים רשומים שרובם מתמקדים בתחום של פירוק קשרי דם, והוא הקים שלוש חברות סטרט-אפ בנושא. "חברה ראשונה בשם Thrombotech, בה פיתחנו פפטיד שמגן על המוח בזמן חבלת ראש או אירוע מוחי. החברה השניה בשם PLAS FREE, בה פיתחנו כלי רפואי שמטרתו למנוע דימומים בחולים, אחרי תאונות דרכים, בחדרי ניתוח ולנשים לאחר לידה. החברה נמצאת היום בניסוים קליניים בחולים. חברה נוספת, PAM BIO שמה, עדיין שלב הניסויים בבעלי חיים, ובמרכזה מערכת שמבקשת להגן על המוח בזמן דימום מוחי, ולהקטין את ממדי הדימום, במטרה לנוע או להקטין חסרים נוירולוגים כמו שיתוק".
חזון לעתיד הרפואה
פרופ' חג'אזי מדגיש את החשיבות של יכולת ההמצאה, החשיבה הכוללנית ושילוב בין תחומים שונים במטרה לשפר את הטיפול בחולה. "אנחנו רוצים שרופאים יגיעו להבחנות נכונות ומעמיקות יותר, וישנן כמה רמות של ידע. זה נכון שהיום הבינה המלאכותית גוברת על האדם בהמון תחומים ובכוחה להגיע לעיתים אפילו לאבחנות מדויקות יותר. למעשה, כאשר בדקו זאת לעומק, נמצא שכשלוקחים מקרים פשוטים של הרפואה היא יכולה לגבור על בני האדם, כי מדובר בניתוח של פרטים מדויקים וקטנים, אבל כאשר בדקו אותה מול רופאים במקרים רפואיים מורכבים יותר, הרופאים גברו עליה בגדול. בדברים מורכבים שמצריכים יותר דמיון ומחשבה, עומק הבינה המלאכותית עדיין רחוק מלגבור על בני האדם. אותו הדבר גם במחשבה של בני האדם. יש לנו את הידע הבסיסי, לטפל בחולה עם בעיית לחץ דם או מחלת לב. הידע קיים, אבל תמיד צריך לשאוף להגיע לידע עמוק יותר ולנסות להגיע לרמה מולטי-דיסיפלינרית. לחשוב על החולה והתחום במספר זוויות, לא רק מהזווית הפשוטה של ידע ובדיקות מעבדה ודימות כמו MRI וסיטי. זה מחשבה מורכבת יותר שאין לבינה המלאכותית, ומשיגים זאת בשילוב של יותר מדיסיפלינה אחת. לאדם שיחשוב כך יהיו הרבה יותר סיכויים למצוא פתרון לבעיות. הבינה המלאכותית יכולה לבצע משימות פשוטות בצורה טובה יותר מבני אדם, אבל ברפואה המורכבת – השילוב של ידע מדיסציפלינות שונות הוא כאמור המפתח". כששאלתי את פרופ' חג'אזי מה מניע אותו, הוא השיב בחיוך: "הרצון לחדש, להמציא, ולעזור לאנשים. אני מאמין שיש צורך במחשבה יצירתית בכל תחום, במיוחד ברפואה. בלי מעבדה אין רפואה, ובלי רעיונות חדשים – אין התקדמות".
פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי — abdal@hadassah.org.il
בשיתוף מערך המעבדות של ביה"ח הדסה
