בעיר חיפה חיים כ-70 אלף עולים חדשים, כרבע מאוכלוסיית העיר, והכוונה היא לכל מי שעשה עלייה במהלך 20 השנים האחרונות. על פי דוח נתוני עלייה וחזרה של משרד העלייה והקליטה, נכון לחודש יולי 2022, חיפה היא העיר שקלטה את כמות העולים הגדולה ביותר לשנת 2022, 4,929 איש, שהם 10.9% מכלל העולים לישראל בתקופה זו. 80%-70% מהעולים לעיר הנמל הם יוצאי מדינות חבר העמים, והיתר מארצות הברית, מדינות אירופה, יבשת אוסטרליה וארצות דרום אמריקה, נתונים שלדבריו של שי פישל, מנכ"ל "הרשות העירונית לקליטת עליה בחיפה", משפיעים על כל תחומי החיים בעיר: "למרות שמשרד הקליטה מגדיר עולה חדש כמי שנמצא בישראל עד עשור, בחיפה כל עולה זכאי לתמיכה ולמעטפת ככל שנדרש, גם אם הגיע לישראל לפני 30 שנה ויותר. מבחינתנו קליטה מיטבית של עולה חדש אחד, מובילה לכך שיגיעו בעקבותיו עולים נוספים, ועדות לכך היא העלייה העקבית במספר העולים המתיישבים בחיפה שנרשמה בעשור האחרון, זאת למרות שאנחנו לא העיר הכי מוכרת מעבר לים".
אז איך בכל זאת חיפה מובילה בתחום קליטת העלייה?
"בחיפה פועלת רשות לקליטה עלייה, שמוגדרת כתאגיד עירוני ולא כמחלקה או אגף בתוך העירייה, דבר שמאפשר גמישות והתמקצעות בתחום בכל מישורי החיים. בנוסף, אנו עוסקים גם בשלב הפרה-עלייה, ויוצרים קשר עם יהודים המתגוררים מעבר לים שמביעים עניין בעלייה לישראל. מדובר במאמץ שיווקי שאנו עושים מתוך הבנת חשיבות הנושא, כמו גם היותם של העולים החדשים, שמביאים איתם כל כך הרבה דברים טובים ורוח חדשה לעיר, מנוף כלכלי.
"כדי לאפשר קליטה מיטבית ולאורך זמן, אנחנו דואגים בשלב הראשון לכל הצרכים של העולים החדשים, מרגע הגעתם לארץ. מדובר על שנתיים-שלוש מאוד קשות שמבטאות את אחד המשברים הגדולים בחייו של אדם הנגזר מהסביבה שבה הוא חי, ונוחת במדינה אחרת - ללא שפה, עם מזג אוויר שונה לחלוטין, פערים תרבותיים ואתגרים בירוקרטיים. בתוך כל זה הוא אמור גם לפתוח חשבון בנק, לבחור בקופת חולים מתאימה, להוציא תעודת זהות ותעודת עולה, לרשום את הילדים למוסדות חינוך ולמצוא מקום מגורים ותעסוקה, וזה המקום לעזור לעולים החדשים כמיטב יכולתנו. יש המצאה חיפאית שנקראת "דירות קלט", שייעודן לארח את העולים כשבוע עד 10 ימים הראשונים בישראל, ובתשלום מינימלי. זאת בנוסף לעובדים ולמתנדבים מטעמנו, המסייעים בהתמודדות עם הבירוקרטיה המסועפת, ובשפתם של העולים. למשל, משרד הפנים בחיפה, פותח את קבלת הקהל שלו יום אחד בשבוע רק עבור עולים חדשים חיפאים, שמגיעים בליווי צמוד שלנו. בנוסף, הליווי שלנו כולל גם סיוע ברישום למוסדות החינוך, המבוסס על בקשת העולה ולא על פי אזור מגורים כמקובל".
לדברי פישל, המפתח להצלחה הוא מציאת עבודה וידיעת השפה. לימוד עברית מאפשר מציאת עבודה טובה ומשתלמת דבר שמפחית את הדאגה הכלכלית ומוביל גם להשתלבות מיטבית בקהילה. לעולים הצעירים ניתנת האפשרות להשתלב בתוכנית 'אולפן עציון כרמל' - שמציעה קורסים ללימוד השפה העברית לגילי 22-35, בעלי תואר אקדמי. האולפן מתקיים חמישה ימים בשבוע, חמש שעות ביום, ובמהלך חמישה חודשים, במסגרת שני מחזורים בשנה הכוללים 300 תלמידים בכל מחזור, ורשימת המתנה ארוכה מאוד. כך יכולים העולים החדשים לעסוק באמת במקצוע שלמדו ושבו הם טובים, ולא להישאב לשכר מינימום, רק בגלל קשיי שפה".
לאחר שהעולים החדשים נקלטים, מהי המעטפת שאתם מציעים להם לאורך השנים?
"כדי לתת מענה ארוך טווח לכל דורש, בשלב השני אנו מתמקדים בשילוב בקהילה, וזאת לאחר שיצרנו את הבסיס לקליטתם בארץ. במסגרת זו אנו מארגנים פעילות של מתנ"סים ייעודיים, ומארגנים טיולים, הרצאות ופעילויות תרבות, כולל מענה של ספרייה גדולה המציעה ספרים בשפות שונות. למעשה, רשות הקליטה וההגירה של עיריית חיפה מעורבת, מסייעת ומלווה את העולים, על פי מצבם וצרכיהם. יש לא מעט שנוטעים שורשים לאחר שמצאו עבודה טובה, פיתחו רשת חברתית איתנה, וילדיהם השתלבו במערכת החינוך, ואז הם נעלמים מהרדאר. לעומתם, ישנם עולים חדשים שנשארים איתנו בקשר לאורך זמן ומבקשים שנמשיך ונסייע להם, בין אם מדובר בפעילויות חברתיות, חוגים לילדים, סיוע בהתנהלות בעברית מול בעל הדירה או המעסיק, וכל צורך שעולה ודורש מענה, גם אם זה אומר ייעוץ משפטי, כלכלי או אחר".
מבצע אוקראינה
בשנה האחרונה, ומאז תחילתה של מלחמת רוסיה-אוקראינה, נקלטו עד כה בעיר חיפה למעלה מ-1,000 פליטים מאוקראינה ורוסיה. פישל מסביר במה שונה העלייה הנוכחית ומדוע מדובר בטלטלה גם עבור נציגי העירייה העוסקים במלאכה, כפי שהוא חווה את הדברים באופן אישי: "בימים הראשונים הגיעה לעיר בחורה צעירה, רופאה שברחה מאוקראינה בזמן שבן זוגה נשאר להילחם, וידעה אנגלית מצוין. כששאלתי אותה איפה החפצים שלה כדי לסייע לה במעבר, היא השיבה לי 'הכול כאן', והצביעה על הטלפון הנייד, זוג עגילים וטבעת אחת. סיטואציה מטלטלת אחרת היא של אישה בת 50 שברחה בזמן הפגזה, והחזיקה לאורך כל הדרך את אימא שלה הנכה והמבוגרת על הידיים. כמובן שבתוך שעה הן קיבלו כיסא גלגלים לשימושן", הוא נזכר ומסביר: "בניגוד לעלייה מסודרת המתוכננת מראש, שבה תושבי העיר החדשים נערכים מבעוד מועד, מבחינה חברתית, כלכלית ותעסוקתית, הפליטים הגיעו חסרי כל וללא אפשרות להיערך לקראת הבאות. זאת בנוסף למצב הנפשי הירוד ולפוסט טראומה שחווים רבים מהם. אתגר נוסף שאיתו אנו מתמודדים הוא חוסר האמון והחשש מהרשויות, במיוחד של הפליטים הרוסים שחוששים מהעובדת הסוציאלית, הפסיכולוגית וכל מי שרוצה בטובתם אבל מעורר חשש ודאגה, רק בגלל פערי התרבות".
ישראל היא הבית - עבור כולם
כאמור, מטרתה העיקרית של "הרשות לקליטת עלייה בחיפה" היא תיאום קליטת עולים בעיר בין המוסדות והגורמים השונים העוסקים בקליטת עולים חדשים, כמו גם ארגון וניתוב המשאבים, וכך לסייע לכל יהודי המעוניין להגיע לישראל ולהתיישב בעיר, גם אם זה אומר, כמו במקרה של פליטי מלחמת רוסיה-אוקראינה, שבשלב מסוים הם ירצו לחזור לבתיהם: "הנחת העבודה שלנו היא שחלק לא מבוטל מהאוקראינים יבחרו לחזור לארצם אחרי המלחמה, וזה בסדר. לעומת זאת, מי שירצה, תמיד מוזמן להישאר כאן. זאת לעומת הפליטים הרוסיים, שמביעים נכונות למגורי קבע בישראל, ורובם אף התכוונו להגיע לכאן בשלב מסוים בחייהם. כך או כך, ישראל היא הבית של כולם, וכך גם ההחלטה האם להישאר כאן או לא", מצהיר פישל שמתייחס גם לרוח ההתנדבות וההיענות של אזרחי ישראל בכלל ושל תושבי חיפה בפרט: "עיריית חיפה פתחה מרכז לאיסוף תרומות עבור העולים החדשים הצפויים להגיע מאוקראינה, פעילות שהייתה מלווה במודעה שפרסמנו בפייסבוק. בתוך רגעים ספורים מעליית המודעה, החלו לזרום תרומות ולהגיע מתנדבים, וכך הקמנו שני מחסנים לוגיסטיים, שמטרתם סידור ומיון הפריטים עבור הפליטים ולרווחתם.
"חשוב שכל רשות תעשה את מירב המאמצים כדי לקלוט עולים חדשים ופליטים, בדומה לעיר חיפה, שעושה זאת כחלק בלתי נפרד מהיותה עיר של דו קיום ושל מגוון אוכלוסיות ותרבויות, דבר שבא לידי ביטוי בכל תחומי החיים, כדוגמת הקיץ האחרון, במהלכו זכו הפליטים להשתתפות ללא עלות בבית הספר של החופש הגדול, ולכל הקייטנות שהתקיימו ברחבי העיר, כמו גם כרטיסים למוזיאונים, לבריכה, לבאולינג, פתיחת חדרי מוזיקה לשימושם ועוד".
"בתחילת שנות התשעים עליתי עם משפחתי מרוסיה לישראל. בחרנו בחיפה כי רצינו להתחיל את חיינו באותה העיר שבה מתגוררים חברים ובני משפחה שעלו לפנינו. נשארנו בחיפה כי התאהבנו באופייה המיוחד, בנופים שלה ובסובלנות שלה כלפי האחר", מסכמת ארינה דובקין, דוברת לשפה הרוסית בדוברות עיריית חיפה. "כשעלינו לארץ סיפרו לנו שהתושבים הוותיקים בישראל אוהבים את העלייה, אבל פחות אוהבים את העולים. שמחנו לגלות מציאות שונה לגמרי בחיפה.
העירייה משקיעה מאמצים ומשאבים רבים על מנת לסייע בקליטתם של העולים בעיר. התגאיתי בתושבי חיפה שנרתמו לסייע ככל הניתן בקליטת העולים שהגיעו השנה מאוקראינה ומרוסיה. תושבי העיר תרמו מכל הבא ליד לאלפי העולים, שחלקם הגיעו לכאן בלי כלום, עם מזוודה חצי ריקה, נמלטים מהתופת וממראות המלחמה המזוויעים".
בשיתוף עיריית חיפה
