"בסיורי הרבים אני נשאל תכופות מהו הדבר המייחד את הטכניון מאוניברסיטאות טכנולוגיות הנדסיות מובילות בעולם. התשובה שזורה בהיסטוריה של הטכניון ובעובדה שהוא פתח את שעריו רבע מאה לפני קום מדינת ישראל. הטכניון ובוגריו נשאו על כתפיהם את האחריות לפיתוח התשתיות האזרחיות והתעשיות הביטחוניות. באותם ימים הוטבע הדנ"א שלנו כך שבנוסף לשאיפה למצויינות מחקרית וחינוכית המלווה את כלל אוניברסיטאות המחקר, אנו חשים גם אחריות עמוקה לביטחונה של מדינת ישראל, לכלכלתה ולחוסנה החברתי. מחוייבות זו נוכחת בחיי היום-יום ומשפיעה באופן עמוק על התנהלותנו".
"איני מכיר עוד אוניברסיטה בעולם שהשפיעה וממשיכה להשפיע במידה רבה כל כך גדולה על חוסנה של המדינה שבה היא פועלת", אומר פרופ' סיון ומסביר: "רוב התעשייה במדינת ישראל התחילה מהטכניון, מחברי הסגל או מבוגריו, בין אם מדובר בתעשיות הביטחוניות, בתעשייה האווירונוטית, תעשיית המזון, התעשייה הכימית, הנדסה אזרחית, ארכיטקטורה, מיקרו-אלקטרוניקה ובשנים האחרונות גם ננו-טכנולוגיה וטכנולוגיות קוונטיות. גם בהקשר החיפאי קשה לחשוב על מוסד כל כך משמעותי לעיר ולתושביה".
הטכניון חובק עולם
ההשפעה של הטכניון על חיפה ניכרת בכל התחומים, לרבות משיכת חברות בינלאומיות המקיימות שיתופי פעולה עם הטכניון, כמו גם הקשרים ההדוקים עם חברות ישראליות הפועלות במטרופולין חיפה. "הטכניון מושך את התעשייה צפונה והדבר ניכר בפארקים התעשייתיים בחיפה ובערים הסובבות אותה. הטכניון מקים בממוצע כ-15 חברות הזנק בשנה על בסיס טכנולוגיות מתקדמות שמפתחים חוקריו ותורם לתעשייה בתהליכי מחקר ופיתוח. "הפכנו לחברת האחזקות הגדולה במשק", אומר פרופ' סיון. הוא מתייחס גם לחברות בינלאומיות נבחרות שמעתיקות את מרכזי המחקר והפיתוח שלהן לחיפה ולקמפוס בנווה שאנן במטרה למסד שיתוף פעולה הדוק עם הטכניון: "ענקית הטכנולוגיה PTC מקימה את מרכז המחקר והפיתוח החדש שלה בקמפוס, וזו דוגמה אחת מני רבות. לאחרונה גם נחתם הסכם מסגרת מחקרי בין חברת גוגל לטכניון, במסגרתו משלחת בכירים מגוגל ומ-Verily ביקרה בקמפוס לבחינת שיתופי הפעולה, אינטל בחרה בטכניון כאחד משש שותפות אקדמיות אסטרטגיות בכל העולם, ועוד. ההשפעה האדירה של הטכניון נפרשת על פני הגלובוס, עם שני קמפוסים הנמצאים האחד בסין והשני בארצות הברית.
כיצד בא לידי ביטוי הקשר החזק לעיר חיפה?
"הטכניון מושך לחיפה 15,000 סטודנטים מרחבי הארץ שחלקם נשארים בעיר ובסביבתה גם לאחר תום הלימודים ותורמים לפיתוח הכלכלה, החברה והתרבות. תרומת הטכניון באה לידי ביטוי גם בקשר ההדוק עם רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, ועם שני בתי החולים הנוספים בחיפה: המרכז הרפואי כרמל ובני ציון. שיתוף הפעולה ההדדי מתחיל בחיבור בין הרופאים למהנדסים וממשיך ברופאים רבים המשמשים כחברי סגל בטכניון ולהפך. השנה גם קיבלנו תרומה גדולה להקמת מרכז וולף לרפואה תרגומית, יוזמה משותפת לטכניון ולרמב"ם, שישלב הנדסה ורפואה לטובת בריאות האדם. בתחום החינוך אנו פועלים להקנות ידע ולספק תוכניות העשרה לילדים ולנוער הלומדים במסגרות החינוך השונות ברחבי העיר. רבים מהסטודנטים והסטודנטיות שלנו משתתפים בפעילויות פר"ח, הקושרות בינם לבין בני נוער וילדים הזקוקים לעזרה לימודית ורגשית. בנוסף לפעילות נוער שוחר מדע ולתוכנית 'מהתיכון לטכניון', סטודנטים מהטכניון מקיימים הדרכות ופעילויות העשרה בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובתיכונים. המדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל הפועל בעיר בבניין הטכניון ההיסטורי בהדר, משמש גם הוא כמוקד חינוכי חשוב בו אנו מעורבים ומושקעים. הטכניון גם מארח את תוכנית First, במסגרתה 20 אלף בני נוער מכל הארץ, מגיל הגן ועד סוף התיכון, נחשפים לתחום הרובוטיקה ורוכשים כישורים טכנולוגיים, מדעיים וחברתיים. דוגמאות נוספות הן האולימפיאדה בכימיה שאנו מובילים, תוכניות העשרה במתמטיקה ועוד.
"תוכנית הדגל של החממה החברתית בטכניון מתמקדת בעירוניות מעגלית וחלוקת הטוב, במטרה להבין כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע במיתון אי-שוויון חברתי. במסגרת החממה החברתית נוצרות שותפויות בין הסגל האקדמי והמנהלי והסטודנטים בטכניון לבין גורמים שונים, בעיקר בעיר חיפה ובסביבתה. מטרת הפעילות היא להתאים פתרונות טכנולוגיים ומקצועיים מתקדמים לסוגיות חברתיות כמו חלוקה מחדש של טובין במרחב עירוני ולעודד חוסן קהילתי. כך מטמיעים הסטודנטים את החומר האקדמי באופן מוצלח ויישומי יותר, לרווחת העיר חיפה ותושביה ולהעשרתם העצמית".
איך הטכניון משקף את רב התרבותיות של העיר חיפה?
"אין כלי יעיל יותר לניידות חברתית וקידום הפריפריה הכלכלית והגיאוגרפית מהשכלה טכנולוגית אקדמית".
"כגוף הרואה בשוויון הזדמנויות יעד לאומי וחברתי, ומתוך ההכרה כי גיוון מוביל למצויינות, הטכניון פועל רבות לשילוב כלל המגזרים ואוכלוסיות מוחלשות מהפריפריה הכלכלית והגיאוגרפית. 23% מבוגרי התואר הראשון הם מהמגזר הערבי. 44% מהסטודנטים שהתחילו השנה את לימודיהם בטכניון הן נשים, והאחוז הכולל של סטודנטיות בתואר הראשון בטכניון עלה ל-42%. אנו פועלים גם בקרב המגזר החרדי באמצעות תוכנית מיוחדת המיועדת לשילובם בלימודים בטכניון."
כדי להגשים מטרות אלו מונתה השנה לראשונה סגנית נשיא לגיוון והכללה, פרופ' עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.
בסיוע ידידי הטכניון בארץ ובעולם מפעיל הטכניון רשת תמיכה רחבה בסטודנטים ובסטודנטיות באמצעות מלגות והלוואות מיוחדות, מתוך החלטה נחושה שאיש מהסטודנטים לא יאלץ לוותר על לימודיו בשל קשיים כלכליים. הטכניון הוא האוניברסיטה המובילה בארץ בפתרונות דיור לסטודנטים ואנו נמשיך בבניית מעונות נוספים".
האתגרים המרכזיים
לדבריו של פרופ' סיון, אחד האתגרים הבולטים הניצבים היום בפני אוניברסיטאות מחקר הוא הפער בין המבנה המסורתי של אוניברסיטה שהוא דיסיפלינרי במהותו, לבין האתגרים המרכזיים של המאה ה-21 שהם כולם רב-תחומיים.
"בריאות האדם היא אחד האתגרים העיקריים הניצבים בפני האנושות במאה ה-21. כדי להביא את מכלול יכולותיו של הטכניון לידי מיצוי בתחום זה הקמנו את היוזמה לבריאות האדם המאגדת חוקרים מכלל הפקולטות - רפואה, מדעי החיים, המדעים המדוייקים, ההנדסות, מדע הנתונים ועיצוב.
חזיתות מחקר נוספות שנבחרו הן קיימות ותעשייה דיגיטלית. גם הן קוראות לחיבורים הרב-תחומיים הנדרשים להתמודדות עם אתגרים מרכזיים כמו אנרגיה ירוקה, מים ומזון.
"אתגר נוסף איתו בחרנו להתמודד הוא החיבור בין התעשייה היצרנית לתעשיית ההייטק – תעשייה החשובה למדינת ישראל אך מעסיקה רק כ-10% מכוח העבודה. אם נלמד לממש יחד עם התעשייה היצרנית את שלמדנו בתחומי ההייטק, נוכל לתרום להגדלת הפריון בתעשיות המסורתיות ולצמצום פערי השכר הגדולים למען יצירת חברה שוויונית יותר. זהו פרויקט נוסף שלקחנו על עצמנו מתוך מחויבות לכלכלת ישראל ולחוסנה החברתי".
שינוי חוויית הלמידה ומעמדו של המרצה
פרופ' סיון מתייחס לנושא נוסף שבו נרשמים שינויים מרחיקי לכת - תפקיד המרצים, הקמפוס וצורת ההוראה. תהליכים שהחלו לפני עשור ויותר והואצו בעקבות משבר הקורונה: "המרצים שיחד עם ספרי הלימוד שימשו מקורות מידע בלעדיים איבדו את המונופול. המידע זמין היום במגוון כלים ופלטפורמות מקורסים מקוונים דרך סרטוני וידאו למציאות מדומה וטכנולוגיות הוראה דיגיטליות מתקדמות. ההוראה באקדמיה שהתקיימה בכלים מסורתיים במשך 900 שנה משתנה במהירות וכל האוניברסיטאות מנסות ללמוד תוך כדי תנועה כיצד לרתום את הטכנולוגיות הדיגיטליות לשיפור חוויית הלמידה של הסטודנטים ואופן ההוראה. תפקידו המסורתי של המרצה מאותגר וכך גם תפקידו של הקמפוס הפיזי. בתגובה אנו מגדילים את היחידה לקידום ההוראה ומפתחים תוכניות בשיתוף מומחים בפקולטות השונות.
"הטכניון שוקד על הכשרת חוד החנית של מהנדסיה, רופאיה, אדריכליה ומדעניה של מדינת ישראל - עילית המשפיעה על סדר היום של מדינת ישראל ומעבר לה. הבוגרות והבוגרים שלנו תופשים עמדות בכירות בהן הם נדרשים להחלטות מקצועיות בעלות השפעה מרחיקת לכת על החברה והסביבה. עליהם לפתח מודעות להיבטים אלו וכדי לסייע להם בכך החלטנו להגדיל את המחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות ואת החשיפה לנושאים באתיקה, היסטוריה ופילוסופיה, זאת כחלק מהחינוך המדעי – טכנולוגי".
אבני דרך בהקמת הטכניון
בשנת 2024 יציין הטכניון 100 שנים ליום בו פתח את שעריו, עם הכיתה הראשונה שמנתה 16 סטודנטים וסטודנטית אחת.
הוגיו היו שלושה אישים בשנות העשרים לחייהם - הסטודנט לפילוסופיה מרטין בובר, הסופר והעורך הפוליטי ברתולד פייבל ומי שהפך לנשיאה הראשון של מדינת ישראל, המדען, ד"ר חיים וייצמן. השלושה הבינו את הצורך בהקמת בית ספר טכני בארץ ישראל אם ולכשתוקם מדינה לעם היהודי. בהנהגת ארגון "עזרה" הגרמני הובילו להקמת הטכניקום - מוסד להכשרת צעירים במקצועות הבניה והטכנולוגיה במתכונת הגרמנית של בית ספר גבוה לטכנולוגיה. לימים התפתח הטכניקום לאחת האוניברסיטאות הטכנולוגיות הידועות בעולם – הטכניון.
מיקומו של הטכניון נקבע דווקא בעיר הקטנה חיפה כדי לאפשר חדשנות בסביבה משוחררת מכבלי ההיסטוריה והפוליטיקה היהודית של אותה תקופה.
בשנת 1912 הונחה אבן הפינה לבניין, שאותו תכנן האדריכל היהודי-גרמני אלכסנדר ברוולד (לימים, חבר הסגל הראשון בפקולטה לארכיטקטורה) בשכונת הדר שבמרכז העיר חיפה. שרטוט המבנה ההיסטורי כפי שהוגש עם תוכניות הבנייה לרשויות העותמניות תלוי בלשכתו של נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון.
ב-1913 פרצה "מלחמת השפות" סביב מקומה של העברית במערכת החינוך המתחדשת. המאבק התחולל בין התומכים בשימוש בשפה העברית לבין אלה שביקשו לעשות שימוש בשפה הגרמנית, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והמדעים. העברית, כידוע, ניצחה.
מלחמת העולם הראשונה וכיבוש הארץ על ידי הצבא הבריטי עיכבו את פתיחת הטכניון. לאחר קשיים רבים הוא פתח את שעריו בשנת 1924 ובכך הפך לאוניברסיטה הראשונה בארץ ישראל. בשנת 1953 עבר הטכניון למשכנו הנוכחי על הר הכרמל, ולימים הפך הבניין ההיסטורי בהדר למשכנו של המדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל.
בשיתוף הטכניון
