מחלון משרדו בקמפוס צופה נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, ברכבלית שהתחילה את מסעה מעלה מתחנת הרכבת מרכזית המפרץ ועד לתוככי המוסד האקדמי הוותיק. המוני מבקרים שאינם רק סטודנטים יוצאים מהקרונות, מגיעים לטייל בקמפוס, צורכים אומנות וארכיאולוגיה, נהנים מהמצפור החדש ומתצפית מרהיבה לגבול הלבנון וסוריה ונטמעים במוסד שמציין בימים אלה יובל להיווסדו.
כחלק מציון התאריך המשמעותי, תהפוך השנה האוניברסיטה לחלק אינטגרלי מהמרחב העירוני, כשהיא מתקרבת אל שאון העיר: לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה ייפתח בנמל בעיר התחתית הקמפוס הטכנולוגי ע"ש לורי לוקיי. בנוסף מתקיימים מגעים מתקדמים להפוך את המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצ"ו חיפה שבמושבה הגרמנית לחלק בלתי נפרד מהאוניברסיטה, ובקרוב יושק מתחם חדש לחקר הים והיד עוד נטויה. על החיבור בין חלקי האוניברסיטה שבהר ובעיר מגשרת הרכבלית הירוקה, הרכבל הארוך בישראל ורכבל התחבורה הציבורית הראשון להסעת המונים.
עם המבט לעתיד
השנה אימצה אוניברסיטת חיפה חזון המחויב לקיימות חברתית וסביבתית על פי 17 היעדים של האו"ם לפיתוח בר קיימא. היא מחויבת לעסוק במחקר שמשפיע על החברה ועוסק בסוגיות הגדולות של האנושות, ואף מדורגת ראשונה בארץ במדד הקיימות של השבועון הבריטי המוביל בתחום ההשכלה הגבוהה (Times Higher Education (THE.
"אם בשנות השבעים והשמונים נהגה הסיסמהThink globally, act locally שהניעה אקטיביזם חברתי מקומי, היום אנו מאתרים ומייצרים באוניברסיטה סוגיות מחקר והוראה ברמה הלוקלית שהן בעלות השפעה והשלכה גלובלית", אומר פרופ' רובין. "האנושות עומדת על סף סדרת משברים - ממשבר אקלים שגורר משבר בהבטחת מזון, דרך שינויי אקלים שמשפיעים אפילו על מי השתייה שלנו ועד משברים שמגדילים הפערים החברתיים בעולם כולו ועלולים להביא לאי יציבות פוליטית וחברתית".
לדבריו, כל אוניברסיטה שלא תעסוק בסוגיות הגדולות של האנושות חוטאת לתפקידה, ואוניברסיטת חיפה, הממוקמת בין הר, עיר וים, יכולה לחקור ולמצוא פתרונות לסדרה של משברים שאף אחד לא יודע היום את משמעותם.
"הקורונה היא משבר בריאותי ראשון מיני משברים שיבואו בדרך. תנאי קיצון של מזג האוויר ישפיעו על כל העולם, ודאי גם עלינו, וחברות מערביות נקרעות לגזרים בגלל פערים חברתיים. כדי לקיים חברה בת קיימא, יש לטפל בכך. מאחר שמוסד כמו שלנו אינו מונע על ידי רווח ואינו מוגבל בפעילותו בשל בחירות חוזרות ונשנות, הוא זוכה בשקט ויכול לחקור סוגיות כאלה לאורך שנים".
אילו דוגמאות יש לחשיבה הגלובלית החדשה?
"מיקומה של האוניברסיטה הוא בתוך שלוש מעבדות טבעיות של הר, עיר וים, כאמור. הר הכרמל מורכב מאבולוציה, לא רק של בני אדם אלא גם של צמחים. עוד ב-1906 נמצאו בכרמל זנים ראשונים של חיטה, מצרך יסוד גלובלי. אנו מלקטים בנק גנים לדגנים ולכל סוג של חיטה, מחיטת בר וחיטה מסחרית ועד סוגי חיטה מהעולם, מבצעים להם רצף גנטי ואוגרים בבנק גנים, מתוך הנחה שאנו עומדים בפני משברים עולמיים ולצורך כך נזדקק לזן חיטה עמיד".
מבחינת העיר, מסביר פרופ' רובין, נחשבת חיפה לעיר קטנה יחסית, בת 250 אלף תושבים, אולם היא מאוד מגוונת ויש בה אתגרים והזדמנויות של מטרופולין גדול. "יש בעיר 16 זרמים דתיים שונים, שני מוסדות להשכלה גבוהה ויחד עם זאת שכונות עוני. זוהי למעשה מעבדה שאין כדוגמתה לנושאי אי שוויון ופערים חברתיים שאותם אנו חוקרים".
אחרון ולא פחות חשוב הוא הים: "ישראל היא מדינה שסגורה בגבולה המזרחי אך פניה לים, הגבול הארוך ביותר שלה והמקור ל-80 אחוז ממי השתייה שלה. הים, שמהווה 70 אחוז מכדור הארץ, הוא מקור אנרגיה ומזון, וככל שעוברים שינויים אקלימיים, מקור החלבון שלנו יבוא מהים", הוא מסביר את חשיבותו של חקר הים, נושא שאותו מובילה אוניברסיטת חיפה. "אין עוד אוניברסיטה שמשקיעה בחקר הים בצורה מעמיקה כזו, עם ציוד כבד שמגיע עד שלושה קילומטרים לעומק הים. היום אנחנו יודעים יותר על הירח מאשר על הקורה בקרקעית הים, עשרה קילומטרים מהחוף. הים הוא המשאב הכי חשוב שיש לישראל, אך זוכה לתשומת לב מפוזרת של מוסדות השלטון. אוניברסיטת חיפה רואה כמטרה עליונה לקדם את הבנת הים, את מה שאפשר להפיק ממנו וכיצד ניתן לשמור עליו למען העתיד".
להסיר חומות וגדרות
מוסד אוניברסיטאי, לרוב מקום מגודר שנפרד מסביבתו, נתפס פעמים רבות כמגדל שן המנותק מהחברה ומהקהילה. בקמפוס החיפאי מתייחסים למושג "מגדל שן" כנחלת העבר שלא מייצגת את פעילותו היום. "אנו עושים כל מאמץ להסיר גדרות וחומות. מיקומנו על ההר מושך קהל בימי חול ושבתות עם מוזיאון הכט לאומנות מודרנית וארכיאולוגיה שפתוח שבעה ימים בשבוע ללא תשלום. גן הפסלים של תפן עובר לכאן ונמצא בשלבי הקמה, והמצפור החדש פתוח לקהל הרחב. חלקה השני של האוניברסיטה, באזור המושבה הגרמנית, מוטמע באקו-סיסטם המופלא של חיים מעורבים בין יהודים לערבים, תעשייה והייטק - גיוון שלא קיים בהרבה מקומות בעולם. כך נושאי ים, אי שוויון ועוד, שהם העיסוק המחקרי שלנו, אינם מנותקים מהחברה ואף מועילים לה".
מה ילמדו בקמפוס העיר בנמל?
"ירוכזו בו המקצועות הטכנולוגיים שלנו, החוג למדעי המחשב והחוג למערכות מידע, כולל מעבדות המחקר ומשרדי הסגלים האקדמי והמנהלי. הוא ממוקם בקרבת תחנת הרכבל, הרכבת הקלה והמטרונית החיפאית כדי לייצר גישה קלה ונוחה ולחבר אותו לכל הארץ ללא צורך ברכבים פרטיים - פעולות ירוקות ובנות קיימא. אי אפשר להחזיק בדגל הקיימות בלי להיות מחובר לעיר ולהתפרס גם לאורך החוף. בימים אלה בוחרים באוניברסיטה אתר לחקר מדעי הים, במקביל לתחנת מוריס קאהן למחקר אקולוגי ארוך טווח הממוקמת בקיבוץ שדות ים. מקצת ממקצועות הבריאות באוניברסיטה יועברו לבית החולים רמב"ם, וכך יהיו חלק מקמפוס שמשרת את כל צפון המדינה".
בתפקידו הקודם כמשנה לנשיא אוניברסיטת ניו יורק (NYU), למד פרופ' רובין את עוצמתו של קמפוס עירוני ואת ההשלכות שיש לאינטראקציה המתמדת בין המרקם העירוני לבין השדה האקדמי. היטמעות האוניברסיטה בעיר מחיה את האזור, משנה אותו ואט אט גם את המציאות. "אזור הנמל, שהיה אזור פחות אטרקטיבי, היום הומה אדם. מגיעים אליו אנשים צעירים, נפתחים בתי קפה, מסעדות וסטרט-אפים שמקימים אותו לתחייה. עסקים בתחומים טכנולוגיים שמתכתבים עם נושאי הלימוד והמחקר באוניברסיטה, מבינים את האוצר הבלום שבידינו ופונים אלינו כדי לשלב אצלם סטודנטים. עשרות ערים בעולם מושכות סטודנטים לאזורים טעוני טיפוח, אנשים צעירים בוחרים לגור בהם והמציאות משתנה. אנו גאים בנוכחות שלנו בעיר ומתכוונים להרחיב אותה".
עשייה למען המדינה
כדי לעמוד באתגרי החברה הישראלית הוקם באוניברסיטה מוקד מוביל חדש, העוסק בחקר הסיבות ומציאת פתרונות למארג אי השוויון במדינת ישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאפשרת גישה לנתוניה עבור כל מי שחוקר את התמורות בחברה בקמפוס, מגוון שחוצה פקולטות ודיסציפלינות החל מסוציולוגיה, כלכלה ועבודה סוציאלית ועד גורמים פסיכולוגיים הקשובים לאי שוויון, לפערי גילים, לאוכלוסייה הולכת ומזדקנת ואף לפערים בין נשים וגברים ובין יהודים וערבים.
הם פועלים מתוך ידיעה שכעיר שנתקלת בסדרה של אתגרים ונמצאת בסמיכות למעבדות חיות של אוניברסיטאות במרקם העירוני, הסיכוי למצוא פתרונות הוא גדול.
את ההוכחה לעשייה הברוכה קיבלה האוניברסיטה בשנה האחרונה מידידיה בארץ ובעולם, שתרמו סכומים חסרי תקדים לפיתוח חזונה החדש, בין היתר לפיתוח הקמפוס בעיר והקמפוס שעל ההר, ופרופ' רובין צופה לגיוס כספים בסדרי גודל דומים גם בשנים הבאות.
"מעולם לא גייסנו סכומים כאלה, וזהו האישוש לכך שלעשייה שלנו יש הד ציבורי רחב. בדרך כלל מגיעות תרומות למיזמים רבי השפעה רחבה ולא רק מקומית, אולם הפעם הצלחנו לשכנע בעבודתנו שבאוניברסיטה מתקיימת עשייה שתיטיב עם מדינת ישראל".
בשיתוף אוניברסיטת חיפה
