בחודשים האחרונים צבאו טרקטורים, דחפורים ומשאיות אשפה על רחובותיהן של השכונות הוותיקות בחיפה. צוותי העירייה ועובדי קבלן, לבושים באפודים זוהרים ומצוידים בכלים הנדסיים ובכלי עבודה, בשקיות ענקיות ובתועפות של רצון טוב, ליוו אותם והחלו בעבודות תיקון, שדרוג וטיפוח החזות העירונית. שכנים יצאו ממרפסות וירדו לחצרות, לא מאמינים למראה עיניהם. המרחב בשכונות, שלא טופל עשרות שנים, מתעורר לחיים ומשנה צורה, והם מתקרבים למקום ההתרחשות, שקית קניות בידם או כוס קפה שלא סיימו ללגום, כדי לחזות בפלא.
איכות חיים ורווחת התושבים
הפלא הזה הוא לא גימיק, שכן מדובר בהחלטה של ראש העיר עינת קליש-רותם, להפנות תקציבים אדירים לטובת חידושן של שמונה שכונות מוזנחות כחלק ממהפך קהילתי. הפרויקט, שזכה לשם "אצלנו בשכונה", נועד לשפר את איכות החיים וכולל - בתור התחלה - ניכוש קוצים ועשבים, עבודות גיזום, הוספת מדשאות ועצים, שטיפת מערכות הניקוז, חידוש מעקות ומעברי חצייה, סימון מדרכות וחניות, סלילת אספלט לכבישים, צביעה של קירות ורצפות במרחב העירוני, החלפת אשפתונים וניקוי טונות של פסולת. "לצד קידום אזורי תעסוקה עתירי ידע והתחדשות עירונית, שיביאו לפיתוח כלכלי ושגשוג של כלל העיר, ראתה ראש העיר צורך בקידום האזורים המוחלשים של העיר ואי השארתם מאחור", מסביר מנכ"ל העירייה אוהד שגב. מדובר בשכונות מאותגרות שבהן הוגברו אמצעי הניקיון בעזרת הקצאה של יותר משאיות ניקיון ופועלים ותוספת של משמרות ניקיון בשעות הערב, השקעה בגינון, תוספת תאורה וחיזוק הביטחון האישי, הדורשים תקציבי עתק ומטרתם לצמצם פעם שנוצר עם השנים.
המבצע הכמו-צבאי החל לפני כחצי שנה, והגיע עד עתה לשכונות נווה דוד, שער העלייה, שפרינצק, נווה פז ושני אזורים בקריית חיים, בהם חיים כעשרת אלפים בתי אב מתוך 80-70 אלף בתי האב בחיפה כולה. בסוף החודש ימשיך המבצע גם להדר, שכונה בלב העיר שנמצאת בתנופת התחדשות עירונית. תחילה הוגדרו השכונות שייכללו בפרויקט ולאחר מכן נעשה תהליך מיפוי צרכים שעירב את התושבים ואת פעילי השכונות. לאחר שצוותים מקצועיים של העירייה סיירו בשכונות והוכנה תוכנית פעולה עם תיחום אזורים בני 3-2 קמ"ר, ניתנה פקודת המבצע ואנשי העבודה יצאו לדרך, שנמשכה כשבועיים בכל שכונה.
התושבים נרתמים לאתגר
אם מישהו היה נכנס לאחת השכונות לפני הפרויקט, סביר שהיה מחפש מהר את דרכו החוצה. שבילים בוציים ודרכי מעבר מרוסקות, תאורה שלא עובדת, עשבים שוטים ומאות טונות של לכלוך ואשפה שלא טופלו היוו פער כל כך עצום, עד כדי כך שדיירי השכונות כבר הפסיקו להתלונן למוקד 106.
"רבבות של אנשים, אוכלוסיות שלמות, הוזנחו במשך שנים והעירייה הדירה עצמה מהמקומות האלה בתחומים רבים, המרכזי שבהם הוא הנראות", מסביר שגב. "מילא לא הייתה עבודה קהילתית שתאסוף את האנשים ותרתום אותם לשמור על ניקיון החצרות והסביבה הפרטית, אבל גם באזורים הציבוריים, שהם מחובתה של העירייה, התגלתה הזנחה".
כמו בכל עיר, גם בחיפה יש שכונות ותיקות שבהן החתך הסוציו נמוך יותר באופן טבעי. צוות העירייה בדק ומצא כי האוכלוסיות בשכונות הללו, שנבנו לפני שנים רבות, התחלפו ולבתים הקטנים באזורים הפחות חזקים נכנסו אוכלוסיות חלשות יותר, דוגמת עולים או אוכלוסייה מעורבת. "לצערנו, ההזנחה אופיינית לשכונות ותיקות גם בערים חזקות אחרות כמו תל אביב או ראשון לציון. נכון שעם השנים יורד ערכן של שכונות ותיקות וסר חינן, אבל זהו אתגר שמצריך טיפול ולא רק המתנה לכוחות השוק וליזמים", מדגיש שגב. "אנחנו מאמינים שבעזרת הפעולות שעשינו הוספנו לתושבים שמחת חיים, אפשרנו להם לחיות בכבוד ראוי ובסביבת חיים נעימה שלא נופלת משום שכונה אחרת. עכשיו כשיגיע יזם, הוא כבר יתאים למצב החברתי והסוציולוגי החדש של השכונה".
מעבר לתחום התברואה, הניקיון והגינון תגדיל העירייה בשנתיים הקרובות פי 4 את כמות המצלמות בעיר – מ-300 ל-1,200 לכל הפחות, בתקציב של 7 מיליון שקלים, ותוסיף כוח שיטור עירוני רב תכליתי כדי לחזק תחום שחיפה הייתה בו בפיגור גדול – הגברת תחושת הביטחון האישי. לטיפול בשכונות הקצתה העירייה קרוב ל-10 מיליון שקלים, ולאחזקה השוטפת של התברואה, הניקיון והביטחון האישי – 30 מיליון שקלים. מלבד אלה, הוקצו באופן חד פעמי 60 מיליון שקלים לריבוד כבישים ושיקומם בכל רחבי העיר, השקעה שתחזיק שנים רבות. "כצומת דרכים משמעותי היה עלינו לטפל בתשתיות של מטרופולין שנכנסים ויוצאים ממנו כלי תחבורה רבים. אנחנו רואים בחיפה עיר שחוברה לה יחדיו על כל שכונותיה", מבהיר שגב.
התחדשות פיזית וחברתית-קהילתית
אבל עבודות הליטוש והתחזוקה לא נגמרות כאן. בנוסף לטיפול בשטחים הציבוריים ובתשתיות, להקמת מגרשי ספורט ומשחק, לשדרוג שבילים ולהוספת ספסלים, בעירייה מתכננים להמשיך לתחזק את השטחים הפרטיים המשותפים לבניינים בעזרת קבלנים. "הרכב האוכלוסייה לא מסוגל להתארגן לגבייה של דמי ועד לצורך גינון ותחזוקה, כפי שנהוג בשכונות עם אוכלוסיות מבוססות יותר, ולכן הצענו לדיירים מיזם", ממשיך שגב. במסגרת המיזם כל אחד מהדיירים משלם סכום סמלי של 20 שקלים, והעירייה דואגת לתחזוקה של גינות בכניסה לבניין, לדוגמה, כדי שהמצב לא יחזור לקדמותו. "מה שעשינו עד עכשיו היה מחובתנו כעירייה, ובכוונתנו להמשיך עם עבודה קהילתית של עובדים סוציאליים, שתארגן ועדי בתים ותרתום אנשים לשמור על הקיים ויום אחד לתחזק זאת בעצמם ללא העירייה. כשהצבע חוזר להם ללחיים, חוזרת גם האמונה ואנשים שלא זכו להשקעה 30 שנה, מרגישים שרואים אותם".
כלומר, המאמץ הגדול הושקע בתפיסת השינוי הדרוש ויושקע בשימור שיבוא בעקבותיו.
"נכון מאוד. אנחנו רואים בשינוי הזה מהפך חברתי שמתבצע בשכונות הוותיקות של חיפה. חשוב לנו לא רק איך הסביבה נראית, אלא גם איך זה ישליך על כלל האוכלוסייה. יש כאן סוג של צדק חברתי, שנעשה לראשונה בתולדותיה של חיפה כעיר מודרנית. ראש העיר, שהיא גם דוקטור לאדריכלות, היא הראשונה שהחליטה לטפל בשכונות הוותיקות מתוך הבנה שאין התחדשות עירונית פיזית בלבד אלא גם חברתית-קהילתית".
לצד מינהל הרווחה נבנה בעירייה אגף שלם לטיפול בקהילה, שמטרתו להעצים את אנשי השכונות באמצעות תהליכים חברתיים עמוקים. "התחדשות עירונית איננה רק החלפה של בטון ישן בחדש או הפיכה של בניין מ-5 קומות ל-12 קומות, אלא הטמעה של תרבות, דרך חיים ותפיסת עולם חדשה של התושבים", מסכם שגב. "מהפיתוח הכלכלי האדיר נהנים תושבי שכונות חזקות כמו הכרמל ונווה שאנן שעובדים שם, אבל העירייה תייעד את המשאבים שמגיעים אליה מהארנונה לאוכלוסייה שלא נהנית מהפירות הישירים של בנייני ההיי-טק. בעזרת ההעצמה החינוכית לנוער והפעילות הקהילתית, נדאג לכך שיום אחד גם הם ייהנו מהם ולא רק מניקיון החצר ליד ביתם".
