ישראלי עבר להתגורר בארצות הברית. חי שם מספר לא מבוטל של שנים, אך המשיך לשמור על קשר הדוק עם חבריו בישראל, ובמיוחד עם חבר אחד. כשנה לפני מותו, בעת בה ביקר בישראל, ערך צוואה בפני עורך דין ישראלי, ובה ציווה את מלוא הרכוש שיש לו בישראל לאותו חבר ישראלי. אך כעבור מספר חודשים ערך צוואה בארצות הברית ובה נכתב: "זו צוואתי האחרונה, מבטלת בזה כל צוואה אשר נעשתה על ידי בעבר". בצוואה זו ציווה את מלוא רכושו לקרוב משפחה שלו.
עם פטירת האדם התעוררה השאלה: האם הצוואה האמריקאית "דורסת" את הצוואה הישראלית, ועל כן כל עיזבונו (הרכוש) של המנוח, הן זה אשר בארצות הברית והן זה אשר בישראל, עובר לקרוב המשפחה, או ששתי הצוואות משלימות האחת את השנייה ויכולות להתקיים במקביל: הרכוש בישראל לחבר הטוב והנאמן בישראל; והרכוש בארצות הברית לקרוב המשפחה.
עורך הדין משה יונאי, שותף מייסד של משרד עורכי הדין החיפאי הוותיק רולוף & יונאי, שחגג לא מכבר 37 שנים לקיומו, ועורכת הדין הילה סלומון, שותפה במשרד, ייצגו את החבר הישראלי, שזכה ברכוש אשר בישראל, ומסבירים את הסוגיה המשפטית ואת האתגר שמקרה זה הביא אל שולחנם.
ניצחונה של הפרשנות התכליתית
"אם אנו הולכים על פי הלשון המפורשת של הצוואה שנערכה בארצות הברית, אכן קרוב המשפחה מקבל את כל עיזבונו של המנוח", מסביר עו"ד יונאי. "לפי לשון הצוואה האמריקאית – זו מבטלת כל צוואה קודמת. התוצאה לכאורה ברורה: מתייחסים אל הצוואות 'בטור' – הצוואה המאוחרת, זו אשר נערכה ונחתמה בארצות הברית – היא הקובעת. אולם הדברים אינם כה פשוטים וברורים. מאחורי הצוואות היה אדם ולאותו אדם היו רגשות, רצונות ומטרה עת ערך את צוואותיו. אנחנו מצווים לחקור וללמוד מה היה לנגד עיניו של המנוח בעת שבה ערך את שתי הצוואות. האם התכוון להוריש את עיזבונו אשר בישראל לחברו הטוב, ואת הרכוש אשר בארצות הברית אל קרוב משפחתו, או שמא התכוון כי קרוב משפחתו יקבל את מלוא עיזבונו, לרבות זה אשר בישראל?
"בנקודה זה אנו זקוקים לפרשנות התכליתית של הצוואות. זו הגישה שהתווה הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, כבוד השופט אהרון ברק. בהתאם לגישת השופט ברק אין להסתפק בטקסט הכתוב, אלא עלינו להתחקות אחר כוונתו ורצונו של המנוח. זו לא משימה קלה ופשוטה, כאשר העד המרכזי (המנוח) אינו יכול להעיד. עלינו ללמוד את כוונתו ורצונו מתוך ראיות חיצוניות לצוואות, מתוך מעשים אשר עשה ודברים אשר אמר וכתב. לשמחתי ולשמחת החבר הישראלי, בית המשפט לענייני משפחה פסק כי אכן מדובר בשתי צוואות המשלימות האחת את השנייה, ועל כן מתקיימות במקביל: הרכוש אשר בישראל יעבור אל החבר, והרכוש מחוץ לישראל יעבור אל קרוב המשפחה".
על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, שם דנו בתיק שלושה שופטים. שני שופטים הלכו בעקבות בית המשפט לענייני משפחה, ופסקו בהתאם לפרשנות התכליתית, זו אשר חוקרת ובוחנת מה היה אומד דעתו של המנוח. שופט שלישי פסק כי לדעתו יש ללכת על פי הפרשנות המילולית, ועל כן לדעתו קרוב המשפחה זוכה בכל, והחבר הישראלי לא יקבל דבר. השופט השלישי היה בדעת מיעוט, ולכן גם בית המשפט המחוזי פסק כי מדובר בצוואות המשלימות האחת את השנייה, ושתיהן תקפות.
מהי המשמעות של הדברים?
עו"ד סלומון: "המשמעות היא, כפי שאמר נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק בזמנו, שעל מנת להגיע לרצונו האמיתי של מצווה הצוואה, ניתן לסטות אפילו מלשון הצוואה. במתח הפנימי שבין ה"גוף" (הטקסט של הצוואה) לבין ה"נשמה" (הלך הרוח של המצווה), יש לתת משקל מיוחד לאותה נשמה, כלומר למה שהמנוח באמת התכוון. העובדה שבית המשפט נקט בגישה של מה שמכונה 'פרשנות תכליתית', ולא בגישה מצמצמת של לשון הצוואה — כפי ששופט המיעוט סבר — מהווה בעיניי הצלחה משפטית לא קטנה. ניתן פסק דין ייחודי, אשר מכיר בקונספט של 'צוואות משלימות' - שתי צוואות תקפות המשלימות האחת את השנייה".
מהו מוסר ההשכל של הסיפור?
"עו"ד יונאי: "יש לזכור כי בתי המשפט בשנים האחרונות מעדיפים את הגישה הטכנית, לפיה יש לפסוק לפי הטקסט הכתוב בלבד, ונמנעת מלחקור אחר הלך הרוח של המצווה, וזאת בהנחה כי את אשר רצה – העלה על הכתב, ואין לחקור מעבר לכך. אשר על כן, בעת עריכת צוואה יש להקפיד על הבאת רצונו והלך הרוח של המצווה.
"יש להימנע מצוואות אשר נעשות בדרך של שבלונה קבועה. צוואה היא 'תפירת חליפה פרטנית וייחודית על פי מידתו של המצווה'. במקרה זה – לו המנוח היה מקפיד לומר לעורך הדין בארצות הברית כי רצונו בצוואה משלימה ומקבילה לצוואה ישראלית, ומוודא כי דבריו נכתבו בצוואה המאוחרת יותר – המחלוקת היתה נמנעת, ומבית המשפט היתה נחסכת הדילמה. במקרה של מי אשר יש לו רכוש בכמה מדינות, ומבקש לצוות את רכושו ליורשים שונים, עליו להקפיד שבעתיים בעת עריכת צוואותיו במדינות השונות".
משרד עו"ד רולוף & יונאי
רד"ק 11, חיפה
לפנייה טלפונית 04-8539111 >>
לאתר החברה >>
בשיתוף משרד עו"ד רולוף & יונאי
