גירושי הייטקיסטים – כך עושים זאת נכון

מבול האקזיטים וההנפקות של חברות סטארט אפ ישראליות מעורר שאלות חדשות ומורכבות כשמדובר בחלוקת רכוש בין בני זוג. כיצד יתחלקו האופציות או המניות? אם הבשילו, אם לאו, והאם לבן הזוג בכלל מגיע חלק בהם מכוח נישואין או שמא מדובר בתולדה של כישרון אישי שאינו בר חלוקה? הנה כמה תובנות מפי משרד עורכי דין שקלרז-תירוש שמתמחה בתיקים שכוללים חלוקת אופציות ומניות ומייצג לא מעט אנשי הייטק וסטארט-אפיסטים או בני זוגם בהליכי גירושין

גליה היפש
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צמד עורכות דין
גירושי הייטקיסטים – כך עושים זאת נכון
גליה היפש
תוכן שיווקי

הכותרות בחדשות מלאות בעוד ועוד ידיעות על סטארט אפים ישראלים שמונפקים או נמכרים – היזמים והעובדים זוכים במיליוני שקלים כל אחד (אם לא יותר) ועיני כל עובדי ההייטק נשואות אל האופציות הנכספות שמבטיחות התעשרות כמעט בן לילה. אך בפועל, המציאות הרבה פחות זוהרת: אל עורכי הדין לענייני משפחה וגירושין מגיעים יותר ויותר אנשי הייטק שמעוניינים לסיים את נישואיהם. האינטנסיביות של העבודה בסטארט אפ עד השעות הקטנות של הלילה, בתוספת סגרי הקורונה שהפכו לסיר לחץ משפחתי בחלק מהמקרים, גרמו לעלייה במקרי הגירושין בקרב עובדי ההייטק הישראלים ובכלל. אולם, כאשר אחד מבני הזוג הוא הייטקיסט, הליכי הגירושין הם בבחינת נישה בפני עצמה בעולם דיני המשפחה, הדורשת הבנה מעמיקה והכרה של המטריה המשפטית.

מי שחשות היטב בעלייה בפנייה לבקשות גירושין בקרב עובדי ההייטק הן עורכות הדין לענייני משפחה וירושה ליאת שקלרז ודנה תירוש, בעלות אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים והמוכרים בישראל בתחום דיני המשפחה והירושה - משרד עו"ד שקלרז- תירוש. המשרד דורג ברשימת משרדי עורכי הדין המובילים בתחום גם ע"י Dun's 100, וגם ע"י - BDI בין היתר בזכות התמחותו בסוגיות מורכבות בתחום הגירושין – תיקי מזונות ומשמורת, ידועים בציבור, פירוק שיתוף במקרקעין, חלוקת רכוש, תיקי הגירה, הסכמי ממון, הורות משותפת, וכן אפוטרופסות ותיקי ירושה כולל התנגדויות לצוואה וגירושי הייטקיסטים כמובן.

מה הייחודיות בתיק גירושין של עובד הייטק?
מסבירה עו"ד שקלרז: "כשאחד מבני הזוג מחזיק במניות לסוגיהן השונים ובאופציות בחברה, מועד הקרע בין בני הזוג עשוי להיות קריטי, כך גם מרוץ הסמכויות בין הערכאות, על אחת כמה וכמה שיש צורך בהערכת שווי חברה ובחישוב פוטנציאל השתכרות. כמו כן, ישנן מניות שמטיבן ומטבען הן כאלה שיתחלקו בין בני הזוג לעומת אופציות שטרם הבשילו ולעיתים תלויות ביגיעה אישית של העובד ובעתידה של החברה. לכן עולות כאן שאלות רבות: מה קורה כאשר בעל עבד בחברת סטארט אפ, האישה לקחה חלק בחלום שלו, אך החלום לא הוגשם עד לזמן הגירושין והאופציות שלו עדיין לא סחירות? כיצד מעריכים את השווי שלהן וכיצד מחלקים אותן?".

עו"ד תירוש מוסיפה: "פעמים רבות חלק מהגמול של עובד הייטק מורכב בחלקו משכר ובחלקו מאופציות, שהן גם תלויות עבודה – ככל שהעובד עובד יותר שנים בחברה – כך מספר האופציות שלו גדל. בין בני זוג שנפרדים עלולה להיווצר מחלוקת כאשר בן הזוג שעובד בסטארט אפ טוען שהאופציות הן תלויות עבודה שלו."

"ליווינו לקוחה בהליך גירושין שהחל לאחר הליך מיזוג של החברה שבעלה מייסד בה, אך ללא כניסה לבורסה. העובדים, בהם הבעל, קיבלו כסף רב, אך גם הרבה אופציות תלויות עבודה ששוות עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים. עכשיו נדרש להחליט ולחשב מה החלק של האישה באופציות הללו. אלו הן שאלות שצריך לרדת לעומקן על מנת לברר את זכויותיה כאשר הפסיקה בישראל דלה מאוד בעניינים אלה ואינה חד משמעית מה שמאלץ אותנו לדלות פסיקות מבחוץ. במקרה הספציפי הזה הלקוחה נותרה גם עם חלקה המלא באופציות שהבשילו וגם עם חלק נכבד באופצות שטרם הבשילו".

אקזיט לאחר הגירושין

עו"ד שקלרז מספרת על מקרה אחר שייצגו : "הבעל הקים חברת הזנק, עבד בה במשך 15 שנה, משך ממנה משכורת, וחודשיים לאחר הגירושין החברה עשתה אקזיט ונמכרה במאה מיליון דולר. האקזיט קרה לאחר שהשניים כבר הגיעו להסכם כלכלי ביניהם במסגרת גישור וחתמו עליו. אבל ההסכם לא כלל מצב של אקזיט. האישה ביקשה לפתוח את תיק הגירושין מחדש. התיק חזר לשולחן המו"מ, ובסיומו של הליך לא פשוט, הוחלט להעניק לה את החלק היחסי מכספי האקזיט עבור תקופת הזמן בה הם חיו יחד. צריך להבין שפתיחת הסכם גירושין בעניינים רכושיים, לאחר שכבר אושר הוא דבר חריג ונדיר במחוזותינו, לכן כאשר עורכים הסכם גירושין כאשר אחד מהצדדים הוא בעלים של חברת סטארט אפ או חברה שיכולה להפוך לציבורית ולהיסחר בבורסה, צריך לקחת זאת בחשבון ולהביא זאת לידי ביטוי בהסכם מתכתחילה".

מדוע קשה להכריע במצב כזה של אופציות בזמן גירושין? האין הדבר דומה לחלוקת נכסים אחרים כמו נדל"ן?
"זה שונה מאוד", מסבירה עו"ד תירוש "בחברה פרטית קשה מאוד להעריך את שווי החברה ושווי האופציות שלה לעומת חברה ציבורית שבה יש שווי למניה. הצד שמחזיק באופציות בחברה מפחד בדרך כלל להוציא אותה להערכת שווי, כי זו הערכה ערטילאית מאוד ותמיד מישהו יפסיד. הערכת השווי מצד האישה יכולה להיות גבוהה יותר, ויכול להיות מצב שהסטארט אפ לא יצליח להמריא, לא יצמיח דבר, והבעל יכול למצוא את עצמו חסר כל. אפשר בהערכת השווי להסתמך על הסכמי השקעה קודמים, אך אלה תחשיבי שווי שאינם מדויקים ויש כאן ניהול סיכונים משמעותי".

עו"ד שקלרז מצביעה על בעיה נוספת בחלוקת אופציות: "האופציות ניתנו על שם העובד בלבד, לא ניתן לרשום אותן על שם בת הזוג במקרה של גירושין. אך בכל זאת צריך להחליט מה עושים כי בדיני משפחה עם הפירוד מחלקים את הרכוש באופן מוחלט ומשאירים שולחן נקי. צריך לבדוק גם באיזה סוג אופציות מדובר. אם מדובר באופציות שמועד המימוש שלהן הגיע, שהן vested – ניתן לשום את ערכן. אם מועד מימוש האופציות עדיין לא הגיע – שהן unvested ומועד המימוש הוא תלוי שנות עבודה – צריך למצוא פתרון אחר. נכון שמצד אחד הבעל הוא זה שעובד והאופציות רשומות על שמו, אך הוא קיבל אותן על בסיס ידע וניסיון שצבר בחייו, כחלק מחייו המשותפים עם אשתו".

עו"ד שקלרז מביאה דוגמא נוספת לתיק בו טיפלו שתיהן לאחרונה: "בני זוג עבדו שניהם בסטארט אפ מסוים, ולאחר תקופה מסוימת הבעל עזב לטובת חברה אחרת. המשכורת שלו הופחתה אך הוא קיבל בתמורה אופציות רבות בחברה החדשה. יום לפני שהוא קיבל אופציות בחברה החדשה, הוא הגיש בקשה לגירושין בבית המשפט וטען שלא מגיע לאשתו לקבל אופציות חדשות מכיוון שיום קודם הוא הגיש תביעת גירושין. אולם צריך לזכור שמה שמוביל את בית המשפט הוא תום לב, ולא המועד שהוגשה התביעה כדי לשלול זכויות שנצברו בגין ידע. הוא קיבל אופציות חדשות על בסיס השקעה בידע שלו בשנים עברו, השקעה ששני בני הזוג עשו, ולכן לטענתנו מגיעות לה זכויות גם באופציות החדשות". התיק הזה נמצא כרגע בגישור אצל שופטת בדימוס ובקרוב צפויה להינתן בו הכרעה.

"מדובר באחד הנושאים הסבוכים ביותר בדיני משפחה", מסבירה עו"ד תירוש. "לכן אנחנו פועלות תמיד עם צוות מומחים ומעריכי שווי מטעם המשרד, כדי להבין את זכויות כל אחד מהצדדים. בתי המשפט לענייני משפחה וגם בית המשפחה אימצו את כלל הזמן – הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים הוא משותף, אך מה קורה עם רכוש שאין לו עדיין ערך כספי והוא אף יכול להיות תלוי עבודה? הרי משכורות מפסיקות להיות משותפות ביום הגירושין. ניתן להשוות זאת למקרה של שוטר שמקבל פנסיה תקציבית הנצברת החל מגיל 40. גם אם הוא התגרש בגיל 39 – לאשתו מגיע את יחס הזמן בצבירה הזו מכיוון שהיא חיה איתו בתקופה שהוא צבר זכויות לטובת הפנסיה התקציבית. לכן לטענתו כלל הזמן הוא תקף גם לאופציות שהן unvested".

אם כך, מהן העצות שלכן לאנשי הייטק צעירים?
עו"ד תירוש: "רצוי לחתום טרום הנישואין שמייתר מחלוקות ומגדיר ברורות את חלוקת הרכוש במקרה של פירוד. הסכם ששומר על הזכויות שנצברו טרום הנישואין וכן נותן פיצוי ראוי לבן או בת הזוג בגין העבודה בסטארט אפ, והסכם כזה יכול להיות תלוי זמן או הישיגים והוא יחסוך לכולם הרבה עוגמת הנפש. סטארט אפיסטים צעירים ואנשי קריירה בכלל, צריכים לזכור שבני משפחה מהווים מנגנון תמיכה עיקרי. העובדה שאחד מבני הזוג השקיע את מיטב זמנו בעבודתו בעוד השני גיבה אותו וטיפל בילדים- תרמה רבות להצלחת הסטארט אפ.

עו"ד שקלרז: "מי שמקבל אופציות חשוב שיידע שמרגע מועד הנישואין, האופציות הן בגדר זכויות לכל דבר ויכולות להתחלק בין בני הזוג, גם אם הן תלויות עבודה". אציין כי בדיני משפחה אין מנצחים ואין מפסידים, רצוי להגיע להסכם בהליכי גירושין, ורק אם לא מצליחים בגלל סוגיה משפטית משמעותית – להגיע לבית משפט. 90% מהתיקים במשרדנו נסגרים בהסכם".

עו"ד תירוש: "למרות שנשים היום יותר מודעות, עדיין יש לא מעט מקרים בהם הגברים מנהלים את הפן הכלכלי של המשפחה ונשים אינם מעורות בהיבט הכלכלי של המשפחה כלל. אישה בתוך מערכת יחסים צריכה לדעת שחל עליה חוק יחסי ממון וכל הזכויות שנצברו מיום הנישואין עד למועד הקרע הן משותפות, ואין זה משנה על שם מי הן רשומות ומי הביא אותן לתוך המשפחה. כל אישה צריכה לדעת איזה רכוש צברו בני הזוג, שווי המניות , באם ישנן אופציות ובאיזה תנאים הן מבשילות. צד שהוא מוחלש בתוך מערכת יחסים כלכלית יהיה לו קשה יותר להדביק את הפער במועד הפרידה, מאחר שיהיה קל להעלים ממנו מידע וכספים – בעל מניות בקלות יוכל למכור מניות ולהעביר זכויות מתוך הרכוש המשותף מבלי שהצד האחר ידע על כך. חשוב לזכור - ידע הוא כוח".

למידע ופרטים נוספים: שקלרז תירוש משרד עו"ד וגישור, דרך מנחם בגין 7 רמת גן טל: 03-7171611 מייל