"אין מישהו ששירת ביחידה קרבית בצה"ל ולא חווה טראומה"

במשרד עורכי הדין לזכויות חיילים ואנשי כוחות הביטחון המאירי ושות', מספרים כיצד מתנהלים המאבקים המשפטיים המורכבים מול משרד הביטחון והביטוח הלאומי, בעקבות פגיעות חיילים, תופעות של פוסט טראומה והטרדות מיניות

גיא ורדימון
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עו"ד שחר המאירי ועו"ד מירב רדיאן המאירי
עו"ד שחר המאירי ועו"ד מירב רדיאן המאירי: משרד עורכי הדין לזכויות חיילים ואנשי כוחות הביטחון המאירי ושות'צילום: תומר קצב
גיא ורדימון
תוכן שיווקי

"לדעתי, אין מישהו ששירת בקרבי ונקלע לסיטואציות קשות שלא חווה טראומה בעוצמה כזו או אחרת. השאלה היא באיזו עוצמה ואיך זה השפיע עליו משם והלאה", פותח עו"ד ונוטריון שחר המאירי.

בכל נושא פוסט טראומה ופגיעות נוספות שנגרמו כתוצאה משירות צבאי, עו"ד ונוטריון שחר המאירי הוא בעל ידע וניסיון רב. ביחד עם אשתו, עו"ד ומגשרת מירב רדיאן המאירי, השניים עומדים בראש משרד בוטיק משפחתי, המאירי ושות', בין המובילים בישראל בטיפול בחיילים ובאנשי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך שירות. כמו כן, מתמחה המשרד בייצוג ובהגשת תביעות נגד משרד הביטחון בהליכים לפי חוק הנכים וחוק משפחות שכולות, בין השאר בעקבות תופעות של פוסט טראומה, נכות ורשלנות, וכן בייצוג בוועדות רפואיות.

ערך ותרומה מוסרית וערכית

עו"ד המאירי שירת כלוחם וכמפקד בחיל ההנדסה הקרבית. בין השאר, בעזה, ביהודה ושומרון וגם באירוע אסון המסוקים ובמלחמת לבנון השנייה. במהלך השירות נפגעו לא מעט מחבריו. כיום הוא משמש כיו"ר ועדת קצין תגמולים בלשכת עורכי הדין צפון וכמרצה בתחום התמחותו.

רעייתו, עו"ד רדיאן המאירי, שירתה ביחידה 8200 של חיל המודיעין. היא מתמחה בסוגיות הקשורות לזכויות סוציאליות לאנשים עם מוגבלויות, תאונות דרכים, ביטוח לאומי ונגישות, תוך שהיא שמה לעצמה למטרה לסייע לאוכלוסיות חלשות ובתוכן הגיל השלישי.

לא בכדי בחרו שני עורכי הדין להתעסק ולהתמחות בנושא כה רגיש. "התחום הזה מאוד חשוב לנו מבחינה ערכית. כעורכי דין, ביכולתנו לסייע בצורה מאוד משמעותית לנפגעים ולבני המשפחות שלהם", מעיד עו"ד המאירי, "זה לא רק הטיפול בעניין המשפטי, שמסתיים עם הטיפול בתיק. יש הרבה נושאים מסביב לעניין המשפטי גרידא. אנו מביאים ערך ועשייה חשובה עם תמורה מוסרית וערכית בצידה, לא בהכרח כספית".

"עשייה ערכית ומוסרית". עו"ד ונוטריון שחר המאיריצילום: תומר קצב

העבודה היומיומית של המשרד מתבצעת בעזרת פסיכיאטרים, רופאים אורטופדיים ובצמוד לקציני בריאות נפש (קב"נים), במהלך המאבקים המשפטים המאוד לא פשוטים שמנהלים עורכי הדין המאירי.

כל החוקים של מדינת ישראל הנוגעים לחיילים הם משנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. החוקים, להם נוספו עם השנים מספר תיקונים, אינם מעודכנים. לדברי עו"ד המאירי, נדרש כיום הליך חקיקה מקיף, שיעדכן את החוקים ויציב אותם בשורה אחת עם ההתפתחויות המשפטיות, רפואית ומדעיות שעברו על העולם ב-60 השנים האחרונות. חוק הנכים, למשל, הוא משנת 1959; התיקון לחוק תקנות הנכים (סעיף 34 א), שמתייחס לפוסט טראומה, נכנס לתוקף רק בשנת 2000. אמנם דברים השתנו והתעדכנו מאז, אולם החוק מתקשה להדביק את ההתפתחות בעולם ואת הטיפול הרפואי.

מלבד החוקים המיושנים לא פעם הליך התביעות נגד משרד הביטחון הוא ארוך, מייגע ומסורבל. אלא שלעו"ד המאירי יש דווקא הפתעה חיובית בתחום. "יש לנו עכשיו תיק, שחמישה שבועות מהגשתו הלקוחה מתייצבת בפני ועדה רפואית והתביעה שלה תסתיים בתוך חודשיים", הוא אומר ומודה כי מדובר במקרה חריג שאינו מעיד על הכלל. "יש תביעות שמתנהלות גם שבע ועשר שנים", הוא מוסיף.

הטיפול של משרד עורכי הדין המאירי בתביעות נגד משרד הביטחון מציע שורה ארוכה של שירותים, כולל טיפול וליווי של משפחות שכולות, מקרים בהם נכים שנפטרו בגלל הנכות שלהם, או שנפטרו תוך כדי השירות.

בנוסף, מטופלים במשרד בתיקים של תביעות נזיקין ורשלנות של אנשי קבע, מקרים בהם אנשים שנפגעו, כולל מחלה או פציעה כלשהי, תוך כדי שירות. זאת, כאשר התביעה מוגשת גד הביטוח הלאומי. עו"ד המאירי מסביר: "בעקבות תיקון 29 לחוק הנכים רשאים משרתי קבע, שוטרים, סוהרים ואנשי משרד ראש הממשלה להגיש תביעה לביטוח הלאומי במקרה של פגיעה בעבודה, חבלה או מחלה, שלא אירעו בפעילות מבצעית. במקרה שהפגיעה נגרמה בעקבות רשלנות של המערכת, ניתן להגיש גם תביעה נזיקין ולזכות בפיצויים משמעותיים ביותר. רשלנות יכולה לבוא אפילו במקרה של בור שקיים בבסיס שלא תוקן, התעלמות מנהלים, אי שמירה על הוראות בטיחות ואפילו במקרים של הטרדה מינית או תקיפה מינית".

"ישנם גם לא מעט חיילים שהוטרדו מינית"

ב-50 השנים האחרונות חל שינוי דרמטי בכל נושא ההטרדה המינית בצה"ל, והצבא היום ערוך יותר להתמודד עם הנושא, אבל עו"ד המאירי מעיד שידיו מלאות בעבודה גם כיום. "ראיתי לא מזמן פרסום", הוא אומר, "לפיו חלה עלייה במספר ההטרדות המיניות וכן במספר הדיווחים והתלונות שהוגשו בגין הטרדות ותקיפות מיניות בצבא. אגב, ישנם גם לא מעט חיילים שהוטרדו מינית. הטרדה מינית, הוא אומר כמי שמלווה את התחום ומודע להשלכות, יכולה לגרום לפוסט טראומה כולל להתפרצות מחלות כדוגמת פיברומיאלגיה".

לדבריו, קיימים יותר ויותר מקרים בהם מגיעות פניות למשרד של חיילות שמבקשות ייצוג מול משרד הביטחון; לאו דווקא בנושאים של הטרדה מינית, אלא בעקבות העלייה במספר הנשים המשרתות ביחידות קרביות מעורבות, כמו קרקל, כפיר, נהגות האמר ולוחמות בחיל הים. מדובר בתפקידים פיזיים ותובעניים, שגורמים לא אחת לפציעות.

ייצוג הולם מול משרד הביטחון. עו"ד מירב רדיאן המאיריצילום: תומר קצב

קשה שלא להתייחס לקצין ת', קצין המודיעין שלפי גרסת צה"ל התאבד בכלא הצבאי. פרטי הפרשה עדיין אסורים בפרסום, ועו"ד המאירי אינו מכיר אותה. אולם הניסיון הרב שלו בייצוג חיילים שלקו בפוסט טראומה או בתופעות נפשיות אחרות כתוצאה מהפעילות הצבאית, מאפשר לו לפתוח צוהר לעולם שמעטים נחשפים אליו: "ברור שכשמישהו מתאבד בכלא, בכל כלא, זה בעייתי, משהו שאסור שיקרה. מבלי להתייחס לנושא הספציפי, המשרתים ביחידות מודיעין נחשפים למידע מאוד מסווג, מידע שיכול להשפיע עליהם נפשית. זה משהו שאנחנו פוגשים בקרב לקוחות ששירתו ביחידות כאלה ואחרות וכמובן מנועים מלדבר על השירות. הם לא היו מוכנים נפשית לראות את מה שראו. אני יכול רק לדמיין אילו מראות רואים ומה שומעים" אומר עו"ד המאירי, "זה יכול לגרום לפחד, בעיקר כשאין לך את מי לשתף".

הגיוני שכעו"ד המתעסק עם הגשת תביעות למשרד הביטחון, עו"ד המאירי נתקל גם במי שמנסה להונות את המערכת. לכן, את הסינון הראשוני הוא עושה בעצמו, כשגם בשלב הזה הוא מציב רף בין גוזמאות לבין פיברוק ראיות והמצאות עובדות פיקטיביות. "המדיניות שלנו במשרד היא לא לטפל בשום מקרה שיש בו ספק מבחינת אמיתות המידע שמוצג לנו", הוא אומר, "לא נגיש תביעה אם אנו יודעים שהעובדות לא נכונות והטענות לא נכונות ויש ניסיון לקבל זכויות שלא מגיעות. אבל זה אנחנו. בהחלט יש אנשים שבאים וממציאים סיפורים. כמו בכל דבר. יש הבדל בין מי שבא ומגזים בתלונות בכדי לייצר רווח משני – אומר שכואב לו יותר ממה שכואב באמת, או מוגבל קצת יותר, משהו שהרופאים יודעים להתמודד איתו - לבין מי שמספר סיפור שלא היה ולא נברא. אני חושב שאלה מקרים נדירים. אני בודק וקורא ומברר כל מידע שנמסר לי ולא מגיש את התביעה לפני שהדברים התבררו לאשורם".

"מפגיעה להכרה": תומכים בחיילים ובאנשי כוחות הביטחון

החוק בישראל מתיר לכל עו"ד לייצג לקוחות למול משרד הביטחון. לדבריי עו"ד המאירי, מצב זה מביא פעמים רבות לייצוג בלתי הולם ובלתי ראוי של עורכי דין שאינם בקיאים בפרטי החוקים, בדקויות ובצורת הייצוג ההולמת מול משרד הביטחון. "הבעיה במקרים כאלה עמוקה יותר", הוא אומר, "והיא של גרימת נזק ממשי ללקוח. פנו למשרדנו אנשים שיוצגו על ידי עורכי דין שלא ידעו מה לעשות, או שהגישו תביעה למקום הלא נכון, או שלא הגישו אותה בכלל, או שהגיעו לבית המשפט ולא ידעו על מה הם מדברים. אם אתה רוצה לעשות עסקת נדל"ן, לך לעו"ד שזה תחום העיסוק שלו. רוצה תביעה פלילית, לך לעו"ד שמתמחה בפלילים. זו הדרך ההגיונית לפעול. ככה מול משרד הביטחון".

בנוסף לעבודה השוטפת, משרד עורכי הדין לזכויות חיילים ואנשי כוחות הביטחון המאירי ושות' הקים את קבוצת הפייסבוק "מפגיעה להכרה", המיועדת לספק מידע על זכויות חיילים ואנשי כוחות הביטחון וכן להוות קבוצת תמיכה לחיילים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון שנפגעו בשירות והולכים לאיבוד בסבך הבירוקרטיה. בקבוצה חברים משפטנים, מומחים בזכויות חיילים וכוחות הביטחון, גורמי רפואה בצה"ל (בדימוס) וקצינות ת"ש, כמו גם משרתים ובני משפחה שעברו את התהליך מול הצבא, משרד הביטחון והביטוח הלאומי ומוכנים לשתף מניסיונם. להצטרפות לחצו כאן

שחר המאירי, עו"ד ונוטריון
קיבוץ שריד 3658900
טלפון: 04-8623020 / 0506722730
פקסימיליה:04-8623021
לפנייה בדוא"ל >>
למעבר לאתר המשרד >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>