לידה היא אחד המאורעות המשמחים במעגל החיים, כאשר "ליילוד וליולדת- שלום". אולם, לדאבון הלב, חלק מהלידות אינו מסתיים בדרך זו - ונגרם בהן נזק ליולדת, ליילוד או לשניהם. מתי מדובר ברשלנות רפואית ומתי לא? מתי כדאי לערב עורך דין לאחר נזק בלידה?
ניהול לידה דורש מיומנות גבוהה והשגחה מוקפדת הן על היולדת והן על העובר. לא לחינם קבע משרד הבריאות כי בכל חדר לידה חייב להימצא רופא מומחה בכל ימות השבוע, בכל שעה משעות היום, בכל רגע נתון (24/7).
הלידה עצמה אמנם מתחילה, מבחינה פיזיולוגית, בהתכווצויות של הרחם, אבל מבחינתצוות חדר הלידה תחילת התהליך הרפואי מוקדם בהרבה ועיקרו הואמעקב הריון מסודר. כאשר מגיעה היולדת לחדר הלידה לאחר מעקב תקין - בדיקות שגרה, סקירות מערכות, הערכת משקל ושלל בדיקות נוספות - קל לצוות חדר הלידה לקבל החלטות מבוססות- מידע. בהיעדר מידע מסוג זה, על הצוות לברר בזמן אמת את הנתונים הבסיסיים ההכרחיים (הערכת משקל העובר, מיקום השלייה, בעיות רפואיות של האם ועוד), ורק אז לקבל החלטות. לא תמיד יש זמן לכך בטרם הלידה, ולרוב יעמוד לרשות הצוות המטפל מידע חלקי בלבד.
נזקים ליולדת:אלו עלולים להיגרם כתוצאה ממגוון פעולות, לרבות נקיטת פעולות לחילוץ העובר באמצעות ואקום, שעלול לגרום לקרעים ברצפת האגן (אם לא משתמשים במכשור כראוי), להישארות של שליה (כתוצאה מכך שלא בוצעה סריקת רחם ידנית וסונוגרפית) אולתפירה שגויה של חתך החיץ (חיתוך שמתבצע במיקום מתוכנן מראש, במטרה לאפשר את יציאת ראש העובר). כאשר מדובר בניתוח קיסרי, קיימים סיכונים וסיבוכים נוספים הכרוכים בניתוח עצמו.
כל הפעולות הללו הן פעולות שבשגרה, המבוצעות עשרות פעמים ביממה בכל חדר לידה, ועדיין יש צורך לבצען במיומנות ובקפדנות רבה.חובה להשגיח עליהן היטב במיוחד כאשר הן מבוצעות על ידי מתמחים, שניסיונם מועט יחסית. מידת הנזק שעלול להיגרם ליולדת יכולהלהגיע עד כדי נכות קשה.
כך למשל, כאשר תופרים את חתך החיץ באופן שגוי, עלול להתעוות המבנה האנטומי של הנרתיק ולגרום ליולדת לכאבים קשים במיוחד ולהפרעות בחיי האישות, שיחייבו ניתוחים לתיקון המעוות. השארת שאריות שליה עלולה לגרום לחום ולדימום. אם תאובחן בתוך ימיםמעטים ניתן יהיה להסיר את השאריות באמצעות היסטרוסקופיה, אבל אם שאריות השליה יישארו ברחםבמשך חודשיים-שלושה, יתכנו הידבקויות לא הפיכות והיווצרות תסמונת אשרמן, שמשמעותה היא חוסר יכולת להרות.
נזקים לעובר: ניטור מצבו של העובר הוא מלאכה מורכבת. למרות התקדמות הטכנולוגיה, בתחום מסוים זהלא קיים עדיין מכשור שיכול להעיד בבטחה על מצבו של העובר, והצוות מסתמך באופן עקיף על ניטור קצב הלב של העובר. הבעיה העיקרית היא הצורך לפרש את הניטור. נדרש ניסיון רב בקריאת מוניטור עובריכדי לתת פרשנות ראויה, תוך התחשבות במצבים נוספים בלתי צפויים.
כך לדוגמה, היפרדות של השליה מקיר הרחם, עלולה לגרום לניתוק של העובר מכלי דם שמספקים לו חמצן, תופעה שמתבטאת בניטור קצב הלב. אבל, אם מוסיפים לתמונה הקלינית יולדת שמספרת על כאבי בטן חזקים ודימום נרתיקי- כאן כבר מדובר במצב חירום המחייב שליפה מיידית של העובר.
רשלנות רפואית בלידה- מתי כדאי לבחון אפשרות כזו: נזק ליולדת צריך להיבחן לפי התיק הרפואי שלה, על מנת לברר האם היו חלופות לטיפול שיכלו למנוע את הנזק או חלק ממנו. מצד העובר, לידתו של העובר עם מצוקה במהלך הלידה, עם הפרעות במערכות הגוף השונות או עם מומים שלא היו ידועים טרם הלידה, דורשות התייעצות משפטית, שבמסגרתה נאסף תיק מעקב ההיריון, תיק הלידה ותיק היילוד, במטרה לאתר את החלטות הצוות הרפואי שיכולות היו למנוע מצוקה עוברית ונזק לילוד.
עורך דין שהוא גם רופא יכול להביא לביטוי את היכולת המשולבת שלו, כדי להבין את מורכבות התמונה הרפואית-משפטית בכללותה. לרשותו של עורך דין שהוא גם רופא מכלול המידע המלמד האם ניתן היה לפעול בדרכים חלופיות ראויות יותר, האם ניתן היה למנוע או לשנות את התוצאות, והאם קיימת רשלנות בקבלת ההחלטות (או אי-קבלת החלטות) במסגרת ההליך הרפואי ו/או רשלנות בביצוען, וזאת על מנת לאפשר לתובע לזכות במלוא הפיצוי המגיע לו.
הכותב הוא ד"ר דוד שרים, רופא ועורך דין, מתמחה בתביעות רשלנות רפואית.
כל הכתוב לעיל מוגש כמידע כללי, אינו בא להחליף את הוראות החוק והתקנות ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי. במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק, הנאמר בחוק הוא הקובע. המסתמך על מידע זה עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
