אם יש עיר בישראל שיכולה להתהדר בתואר מובילת מהפכת התחבורה הציבורית בישראל, הרי שללא ספק זו ירושלים. ככה זה כשרשת התחבורה הציבורית העירונית עתידה לכלול חמישה קווים ו-77 תחנות, מה שיתבטא בכ-350 אלף נסיעות ביום בממוצע. למעשה עם התרחבות רשת הרכבות הקלות, הקמת מחלפים והפרדות מפלסיות, פיתוח שבילי אופניים ופתרונות טכנולוגיים ייחודיים לטופוגרפיה הירושלמית, העיר מציבה סטנדרט בינלאומי חדש של ניידות עירונית.
"בשש השנים הקרובות, ירושלים תעבור מהפכה תחבורתית משמעותית, עם הקמת רשת מסילתית של 75 קילומטרים של רכבת קלה. פרויקט זה, הנעשה בשיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה ובזכות השקעות ענק, יהפוך את ירושלים לעיר המחוברת והמקושרת בישראל", אומר אינג' יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים וראש מינהל תכנון ותשתיות בעירייה.
מי שנמצא בחזית פעילות הרכבת הקלה בירושלים ומכיר את הדברים לעומק הוא צבי דקל, מנהל האגף לתחבורה ופיתוח תשתיות בעירייה. "הקו האדום, המהווה מודל לחיקוי ארצי, פועל בהצלחה כבר 14 שנה עם כ-180 אלף נסיעות ביום. באחרונה השלימה העירייה את הארכת הקו לכל אורכו - 21.5 קילומטרים ו-36 תחנות - מנווה יעקב ועד לבית החולים הדסה עין כרם. כיום פועלות על הציר 25 רכבות המבצעות כ-300 נסיעות יומיות", הוא מספר. "רשת הרכבות הקלות היא עמוד השדרה של החזון הזה. אנחנו פועלים בנחישות להרחבת הרשת שתחבר את כל קצוות העיר במערך הסעת המונים יעיל, ירוק ומהיר".
במקביל, מוקם בימים אלה הקו הירוק, שיחבר בין שכונת גילה בדרום לבין הגבעה הצרפתית בצפון, ויכלול שלוחות למלחה ולמוקדים מרכזיים נוספים כגון קריית הספורט, הר הצופים וגבעת שאול. קו זה יקשר את השכונות הגדולות בעיר למוסדות הציבור, האקדמיה ומרכזי התעסוקה. בחלק ניכר ממקטעי הקו כבר הושלמו עבודות התשתית ובוצעו נסיעות הרצה. החלק הראשון של הקו הירוק, שיכלול שני קווי שירות מרכזיים, ייפתח במהלך 2026, ופתיחת קו שירות נוסף מהר נוף לנווה יעקב תשלים את הפעלתו המלאה ב-2027. עם השלמת הרשת המשולבת של שני הקווים, צפוי זינוק משמעותי בהיקף השימוש, שיעמוד על כ-400 אלף נסיעות ביום.
מתרחבים לעתיד: הקווים הכחול, הסגול והתכלת
לדברי דקל, התשתית התחבורתית תמשיך להתרחב כדי להבטיח כיסוי עירוני מלא: הקו הכחול ישתרע לאורך 31 קילומטרים ויכלול 52 תחנות מגילה ועד רמות, עם שלוחות לרמת אשכול ולמלחה. העבודות על מקטעים מרכזיים, בהם דרך חברון, עמק רפאים וקינג ג'ורג', כבר החלו. המקטע הדרומי צפוי לפעול ב-2029 והפעלה מלאה מתוכננת לקרות ב-2031. אליו יצטרפו הקו הסגול, שישמש כקו רוחב בדרום העיר ויקשר בין קריית היובל לתלפיות, והקו התכלת, שיאפשר רצף תחבורתי בין תלפיות וגוננים להר הצופים ובית החולים הדסה.
כיצד העיריה פועלת על מנת להקל על עומסי התנועה בכניסות לעיר?
"אנו מקדמים את בנייתם של רשת חניוני "חנה וסע" חכמים שיאפשרו לנהגים להשאיר את רכבם מחוץ למוקדי העומס ולעבור לרכבת הקלה. בסך הכול יתווספו לעיר כ-7,500 מקומות חניה חדשים. בין הפרויקטים הבולטים ניתן למצוא את חניון נחל צופים שנפתח באחרונה בגבעה הצרפתית עם כ-1,000 חניות, ואת החניונים המתוכננים בהר חומה, הר חוצבים, ורוזמרין שבגילה שייפתחו בשנים הקרובות. פרויקטי דגל נוספים כוללים את חניון מחלף בייט, שיכיל 2,275 מקומות וישלב עמדות טעינה חשמליות רבות, חניון שז"ר התת-קרקעי בכניסה לעיר, והרחבת חניון פסגת זאב".
פתרונות משלימים לטופוגרפיה של העיר
לצד החניונים, זרימת התנועה משתפרת משמעותית באמצעות הקמת הפרדות מפלסיות ומנהרות המפרידות בין התנועה המקומית, התחבורה הציבורית והתנועה הבין-עירונית. "לצד הרכבות אנחנו מקדמים פתרונות משלימים וקריטיים של פתיחת מנהרות והפרדות מפלסיות לשחרור עומסי התנועה", מרחיב דקל. "דוגמאות בולטות לכך הן מנהרות שדרות שז"ר, ופרויקט הגבעה הצרפתית, שכלל הקמת ארבע מנהרות המאפשרות נסיעה רציפה למעלה אדומים ופסגת זאב ונפתח במלואו ב-2024. במקביל, הושלמו עבודות ההרחבה בכביש המנהרות, הכוללות את נתיב התחבורה הציבורית המתחלף הראשון בישראל. פרויקטים נוספים שנועדו להקל על העומסים כוללים הפרדות מפלסיות בדרך חברון ובקלנדיה, וכן את השלמת הכביש האמריקאי במזרח העיר".
ירושלים לא מסתפקת רק ברכבות וכבישים, אלא מפתחת פתרונות משלימים המותאמים לטופוגרפיה הייחודית שלה. על שינוי התפיסה הזה מרחיב אינג' אבן, מהנדס העיר. "אם בעבר הרכב הפרטי עמד בראש הפירמידה, כיום אנחנו נותנים עדיפות לתחבורה הציבורית, לשבילי האופניים ולמסלולי הליכה. בנוסף, אנחנו עושים מאמץ ליצור רציפות בין כל האלמנטים האלה, כך שכל תושב ומבקר יוכלו להתנייד בצורה יעילה ונוחה", הוא אומר. "בהתאם לחזון זה, מהפכת האופניים בעיר צוברת תאוצה, כאשר מ-49 קילומטרים של שבילים ב-2020, הגיעה העיר לכ-90 קילומטרים כיום, בדרך ליעד סופי של 200 קילומטרים. כדי לגשר על הפרשי הגבהים המאפיינים את העיר, מקודמים פרויקטים מצרניים הכוללים מעליות, מסועים ודרגנועים (דוגמת דרגנוע שח"ל ומעליות גילה) וכן מנהרת הולכי רגל לבית החולים שערי צדק. בנוסף, פרויקט הרכבל לעיר העתיקה צפוי להסיע כ-3,000 נוסעים בשעה בכל כיוון, יפחית משמעותית את זיהום האוויר וינגיש את אתרי המורשת לבעלי מוגבלויות. מהלך אסטרטגי נוסף הוא הארכת מסילת הרכבת המהירה מתל אביב אל עומק העיר, במסגרתו יוקמו שתי תחנות תת-קרקעיות חדשות במרכז העיר וברובע התחנה הראשונה הסמוך לתיאטרון החאן, שהפעלתן מתוכננת ל-2030".
השילוב בין רשת רכבות קלות מסועפת, חניוני ענק, הפרדות מפלסיות ופתרונות נגישות טכנולוגיים, מבטיח כי בעשור הקרוב איכות החיים והניידות בירושלים יעלו מדרגה. "בסופו של תהליך, כל תושב ומבקר בירושלים יוכל לבחור בחלופת נסיעה נוחה, מהירה ומתקדמת, שתהפוך את העיר למודל ארצי של עיר חכמה. מהלכים אלה, המקודמים בשיתוף פעולה נרחב של כלל הגורמים העירוניים והממשלתיים, מעצבים מחדש את פניה של ירושלים כעיר מודרנית, ירוקה ונגישה", מסכמים אבן ודקל.
קריית הממשלה החדשה יוצאת לדרך
לאחרונה העניקה עיריית ירושלים טופס אכלוס למבני קריית הממשלה המחוזית החדשה. בעירייה מסבירים כי מתן אישור האכלוס לאחד הפרויקטים הציבוריים החשובים בבירה מהווה ציון דרך משמעותי במימוש חזון הכניסה לעיר. קריית הממשלה המחוזית החדשה, הממוקמת בלב המרכז התחבורתי המשולב של ישראל (סמוך לתחנת יצחק נבון והתחנה המרכזית), תאגד את מרבית משרדי הממשלה המחוזיים הפזורים כיום ברחבי ירושלים. המעבר המרוכז נועד לייעל דרמטית את השירות לציבור: במקום מעבר בין שלוחות מרוחקות ומפוזרות, יוכלו תושבי העיר והמחוז לקבל מענה מקיף במתחם אחד נגיש.
קריית הממשלה המחוזית תאכלס שורה ארוכה של משרדי ממשלה ורשויות, ובהם: משרדי האוצר, המשפטים, הפנים, הבינוי והשיכון, הבריאות, החינוך, הרווחה, העלייה והקליטה, הגנת הסביבה והמשרד לביטחון לאומי. לצידם יפעלו במתחם רשות מקרקעי ישראל, רשות האוכלוסין וההגירה ושירות התעסוקה. באי המתחם ייהנו מנגישות חסרת תקדים בזכות מוקד המפגש בין רכבת ישראל המהירה והקווים האדום והירוק של הרכבת הקלה. הקישוריות הישירה תאפשר הגעה מהירה לעובדי המדינה ולקהל הרחב, תוך הפחתת העומס בכבישים והסתמכות על מערכת הסעת המונים מתקדמת.
הפרויקט, שתכנן משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין עבור מינהל הבינוי הממשלתי במשרד האוצר, כולל שני מבנים המתנשאים לגובה של כ-30 קומות מעל חמישה מפלסים תת-קרקעיים, בהיקף בנוי כולל של כ-83 אלף מ"ר. לנוחות הקהל, הוקמו שלוש קומות ייעודיות לשירות הציבור וקומת מסחר פעילה במפלס הרחוב, וכן חניון תת-קרקעי הכולל כ-400 מקומות חניה. את הפרויקט יזם והוביל מינהל הבינוי הממשלתי במשרד האוצר בשיטת DBOT (פרויקט זכייני הכולל תכנון, בנייה ותפעול) על ידי אפי נכסים ודניה סיבוס, ועם קבלת טופס 4, נמצא הפרויקט בימים אלה בהכנות לקראת אכלוס ושלבי ההפעלה הסופיים.
לדברי ראש עירית ירושלים, משה ליאון: "אלו הם פני העתיד של עיר הבירה ירושלים. רובע הכניסה לעיר הולך ומתגבש כרובע העסקים החדש של ישראל. הוא מהווה דוגמה מצוינת למהפכה העוברת על העיר, עם בנייה מתקדמת וחדשנית, לצד שימור ושמירה על העיר ההיסטורית והזהות הירושלמית, שאותם משרתת רשת תחבורה ציבורית ורכבת קלה, לשירות קהילת העיר והקהילה העסקית בישראל".
