ירושלים של מעלה? בואו נדבר על ירושלים של מחר. בשנים האחרונות עוברת בירת ישראל רנסנס שמשנה את פניה מקצה לקצה. מנופי עגורנים המעטרים את קו הרקיע, דרך מרכזי הייטק שצצים כפטריות אחרי הגשם ועד לרוח יזמית ששוטפת את הסמטאות העתיקות.
בלב תנופת הפיתוח הזו ניצבת שכונת תלפיות הוותיקה. מי שנחשבה בעבר לאזור תעשייה מנומנם למדי, הופכת לנגד עינינו למרכז החדש והתוסס של ירושלים. אלא שהשינוי הזה אינו מגיע מחלל ריק, אם כי כתוצר של אחת התוכניות השאפתניות ביותר שידעה העיר - "תלפיות 2040". מדובר במהלך אסטרטגי רחב היקף שמובילה עיריית ירושלים, באמצעות חברת עדן המבקשת למחוק את ההפרדה שבין תעסוקה למגורים, תוך מטרה מוצהרת - ליצור רובע עירוני חי ותוסס לאורך כל שעות היממה.
"ירושלים מציינת 59 שנה לאיחודה כשהיא בעיצומה של תנופת תכנון ופיתוח חסרת תקדים, המסתכלת עשורים קדימה", אומר אינג' יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים וראש מינהל תכנון ותשתיות. "רובע תלפיות המתחדש הוא הדוגמה המובהקת למהפכה האורבנית שאנחנו מובילים בעיר - הפיכתו של אזור התעשייה והמלאכה הוותיק למרכז חיים עירוני, שוקק ומודרני. בהתאם לתוכנית האב, אנחנו מאמצים בתלפיות תפישות תכנון מתקדמות השואבות השראה מהערים הגדולות בעולם, ומיישמים הלכה למעשה את מודל עירוב השימושים. על ידי שילוב הרמוני של אלפי יחידות דיור למגוון אוכלוסיות, מאות אלפי מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר מתקדמים ומוקדי תרבות וציבור - אנחנו יוצרים מארג חיים שלם".
מנוע צמיחה לירושלים
תוכנית האב "תלפיות 2040" אינה רק הצהרת כוונות, אלא מפת דרכים הנדסית וכלכלית המגדירה מחדש מרחב עירוני בשטח כולל של כ-1,100 דונם.
בלב התוכנית עומדת תוספת ענקית של כ-1.1 מיליון מ''ר לשטחי תעסוקה ומסחר. אלו נועדו להפוך את ירושלים למתחרה משמעותית למגדלי המשרדים של גוש דן. הפרויקט מתאפיין בבנייה לגובה, עם מגדלים בני 30 עד 40 קומות שישמשו לשימוש מעורב - החל ממסחר במפלס הרחוב, משרדים בתווך וקומות עליונות שיוקדשו למגורים (תוספת של כ- 10,000 יחידות דיור) ומגוון רחב של מוסדות ציבוריים המבקשים לתת מקום מרכזי לעולמות התרבות, האומנות והספורט. בחלק הדרומי של תלפיות, בין הרחובות משה ברעם לחרשי הברזל, תוכנית האב קובעת שימוש ל-80 אלף מ"ר מלאכה ותעשייה מודרנית בבנייה מרקמית. כל אלו ועוד עתידים להפוך את שכונת תלפיות למנוע כלכלי המגדיר מחדש את העתיד העסקי של ירושלים כולה. "רובע תלפיות הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ירושלים, ומהווה מהלך נדל"ני-עסקי מהמשמעותיים שנעשים כיום בישראל", אומר יהודה סבן, מנכ"ל חברת עדן, החברה לפיתוח כלכלי בירושלים, החברה המנהלת והאחראית על מימוש תכנית אב תלפיות. "אנחנו מובילים טרנספורמציה של אזור תעשייה מיושן למרכז אורבני מתקדם מעורב שימושים. ההשקעה הציבורית הכוללת נאמדת במיליארדי שקלים עבור פיתוח המרחב הציבורי, תשתיות, מבני ציבור ותשתיות תחבורה".
היפוך הפירמידה התחבורתית
במקביל לתנופת הפיתוח והתשתיות המשמעותית, אחת ההשלכות הבולטות ביותר עבור תושבי העיר והמבקרים בה, מתמקדת בהיפוך הפירמידה התחבורתית, הכוללת שיפור ניכר של דרכי ההתניידות לאזור. התוכנית מתבססת על מעבר הקווים של הרכבת הקלה (קווי התכלת, הכחול והסגול) בתוך השכונה; רחוב פייר קניג שיהפוך לשדרה מרכזית של הרובע, יחד עם רחובות הסדנה והאומן שיהפכו לשדרות עם חתך רחוב דומה לשדרות בן מימון בירושלים או שדרות רוטשילד בתל אביב, שדרוג מחלף אשר וינר המהווה את שער הכניסה לשכונה, וחיבור כביש 16 בעתיד לדרך משה ברעם. כל אלו ועוד יעניקו לשכונה ולשוהים בה שדרוג תחבורתי חסר תקדים.
לכך יש להוסיף ביטול של תקני חניה לטובת מדרכות רחבות, שבילי אופניים ומרחבים מוצלים - צעד נוסף שעתיד להקל בהיבט התחבורתי.
"לצד השקעה אדירה במרחב ציבורי ירוק ומזמין ומתן עדיפות מובהקת לתחבורה ציבורית עם רשת קווי הרכבת הקלה, רובע תלפיות הופך לסביבה עירונית דינמית ותוססת", מוסיף אינג' אבן. "זהו מהלך אסטרטגי המעניק איכות חיים גבוהה וממצב את ירושלים כמטרופולין אטרקטיבי ומוביל עבור תושבים, יזמים ועסקים כאחד".
מוקד משיכה למעמד הביניים
עבור המגזר העסקי, מדובר בבשורה דרמטית שעיקרה יצירת אקוסיסטם שבו חברת הייטק פועלות מעל מרכזי קניות ועסקים, במרחק הליכה מתחנת רכבת וממבני ציבור ותרבות. עיקרון זה צפוי לדעת מומחים להזניק בשנים הקרובות את ערך הנדל"ן באזור ולהפוך את תלפיות למוקד המשיכה המרכזי של מעמד הביניים החדש והקהילה העסקית בירושלים.
"תלפיות הופכת למוקד כלכלי שמייצר ערך לתושבי העיר - הן בהכנסות והן באיכות החיים", מוסיף יהודה סבן. "בשילוב תשתיות תחבורה מתקדמות, מדובר במהלך שממצב את ירושלים כעיר מובילה, חדשנית ואטרקטיבית להשקעות. תלפיות צפויה להפוך למרכז עסקי מוביל בירושלים, עם פוטנציאל להכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה לרווחת התושבים, לצד יצירת אקו-סיסטם שיאפשר צמיחה של חברות פרטיות חדשות - כל זאת במרחב נגיש במיוחד".
מובלעת היסטוריה מופלאה
על מנת לתהות על קנקנה של שכונת תלפיות יש לחזור כמאה שנים לאחור, אל ראשית שנות ה-20 של המאה הקודמת. השכונה החלה את דרכה כפרבר ירושלמי שקט ומרוחק מהעיר העתיקה, שתוכנן על ידי האדריכל הנודע ריכרד קאופמן. היא הוקמה בתקופת המנדט הבריטי, בהתאם למודל "עיר גנים". מודל זה התאפיין בבתים נמוכים עם חצרות רחבות, שהיוו ריאות ירוקות ומרוחקות מהדוחק וההמולה של מרכז העיר. כתוצאה מכך, מהר מאוד צברה לעצמה השכונה מוניטין ייחודי, כשהצליחה למשוך אליה אוכלוסייה איכותית.
רק כדי לסבר את האוזן, בראשית דרכה של השכונה היא הייתה למעוזם של משכילים ואנשי רוח, ביניהם דמויות מפתח הנחשבות עד היום לנכסי צאן ברזל של התרבות היהודית, כולל מחיה השפה העברית, אליעזר בן יהודה, הסופר ש"י עגנון, וכן ההיסטוריון יוסף קלוזנר.
התפנית הגדולה בשכונה חלה לאחר מלחמת העצמאות. הניתוק מירושלים המזרחית והצורך הדחוף בשטחי מלאכה ותעסוקה לעיר המתפתחת, הפכו את פאתי תלפיות לאזור מלאכה. כך, במרוצת השנים נוצר בה תמהיל מיוחד שכלל דיסוננס מרתק. היה זה כאשר הווילות השקטות של צפון תלפיות החלו לחיות לצד מוסכים, בתי דפוס ומפעלי תעשייה קלה שהתמקמו בחלק הדרומי והמערבי של השכונה.
כך נוצר לו השעטנז המוכר לנו כיום: מובלעת היסטורית יפהפייה המוקפת באזור תעשייה מיושן. את אותו פער קיים מבקשת עיריית ירושלים לסגור כעת באמצעות תוכנית "תלפיות 2040". היעד המבוקש: הצעדת השכונה כמרכז עירוני ראשון במעלה, התואם בתמהיל לקצב ולצרכי המאה ה-21.
"שכונת תלפיות הופכת לרובע מתקדם וחדשני בלב העיר ירושלים", מסכם ראש עיריית ירושלים משה ליאון. "תלפיות נמצאת בתנופת תכנון ועשייה, שאין שנייה לה. זה מה שראינו לנגד עינינו, זה מה שראיתי לנגד עיניי, כאשר אישרנו את תוכנית האב לתלפיות 2040. עכשיו אנו רואים כיצד החזון שלנו מתגבש וקורם עור וגידים בסביבתו, וביחד יוצרים רצף חדש ומרהיב. אלו פני העתיד, ואני גאה בכך".
