מה גורם לאדם לעזוב משרה בטוחה במקום עבודה סולידי ולעבור ליזמות עתירת סיכונים? אם תשאלו את אסנת אביגיל-ענבי, שקטעה קריירה מצליחה כרוקחת בקופת חולים גדולה, התשובה היא משולבת: רעיון שמקנן במוחך ואתה חייב לממשו, דחף להצליח ורצון כן לעזור לאנושות, תחושה שמלווה אותה מאז ילדותה כשסעדה את אמה החולה ורצה נואשות לבית המרקחת לחפש לה תרופה. זה גם מה שגרם לה ברבות הימים ללמוד רוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים ולעבור קורס לרישום תרופות באוניברסיטת תל-אביב, לצד תואר נוסף באוניברסיטת לונד בשבדיה - המדורגת בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם.
הדחף להקים את הסטארט-אפ שלה AGAVIנולד על סמך התבוננות וקריאת דוחות מהם התברר ש-6,000 בני אדם מתים מידי שנה בישראל מזיהומים נרכשים בבתי החולים. הזיהום לא נגרם להם מהתהליך הטיפולי או מרשלנות, אלא מחיידקים ו-וירוסים שעוברים מחדר לחדר, בין היתר באדיבות מערכת מיזוג האוויר, שמזרימה אוויר לא מסונן לחללי בית החולים, שמחלחל גם לחדרי הניתוח הסטריליים בדרך כלל.
"הגעתי למסקנה הזאת ממעקב שיטתי אחר התופעה ובשיטת האלימינציה: הרי בית החולים הוא מקום שעובר סטריליזציה קפדנית ביותר, הן של המשטחים והן של הלבוש של הצוות הרפואי. אז מקור הזיהום לא בא משם", היא משחזרת את התהליך שהביא להקמת המיזם. "לעומת זאת, הסתבר שמערכות מיזוג האוויר הן לחלוטין לא סטריליות. הן משנעות שלל נגיפים, דרך תעלות וצינורות, כפי שקורה בחללים סגורים במקומות אחרים - שדות תעופה, מטוסים, כלי רכב וכדומה. למעשה מערכת מיזוג האוויר מהווה מעין צלחת פטרי גדולה, שכתוצאה מהשילוב בין מקום סגור, מים וחום מביאה לגדילה והתרבות של עובשים, פטריות וחיידקים. האוויר הנגוע חולף בתעלות ומופץ לחדרים ולחללים. הבנתי שאם אוכל למצוא פתרון לכך אוכל לא רק למנוע תחלואה, אלא ממש להציל חיי אדם".
מוצר נגיש ויישומי
מכאן הדרך לפיתוח פילטר מיוחד, שיורכב במערכות מיזוג האוויר וימנע הפצת חיידקים ו-וירוסים לחלל האוויר הייתה קצרה, לפחות תודעתית. בינתיים באה הקורונה ועימה החשש מחללים סגורים והמחישה לכל מי שהיה לו ספק בעניין עד כמה מערכות מיזוג האוויר הן פרובלמטיות, מה שדחף לשורה ארוכה של פיתוחים טכנולוגיים שיימנעו זאת. במובן זה גם המזל שיחק לידיה של אביגיל-ענבי - הוא יצר שוק למוצרים שיפחיתו או יימנעו את זיהום האוויר במערכות מיזוג האוויר. המערכות שכבר פותחו, חלקן על-ידי ענקיות מיזוג האוויר, לא סיפקו תשובה אולטימטיבית. גם אלה שפיתחו פילטרים עם חומרים פעילים מצליחות לתת תשובה רק לחללים של 50 מ"ר ופיתוחים אלה הם גם מאוד יקרים.
"פיתחתי פילטר - שיהיה גם מספיק דק שלא למנוע מעבר אוויר בחזרה לחדרים, וגם שיוכל לטפל בחיידקים שנמצאים בצלחת הפטרי הענקית שמתקיימת בתוך הצינורות". גם עלות הפילטר היא סבירה - 6.5 דולר למ"ר בעוד אצל אחרים המחיר עומד על 5,000 שקלים . "זה מאפשר נגישות למוצר גם למוסדות וארגונים שתקציביהם מצומצמים מאוד ואין להן אפשרות להחליף את מערכות מיזוג האוויר", היא מדגישה את הצעת הערך שלה. "המוצר שלי הוא בעת ובעונה אחת נגיש ויישומי".
למי את פונה?
"לחברות שמוכרות פילטרים, או לחברות תחזוקה שמספקות שירותי אחזקה וניקיון למוסדות, בניינים, בתי מלון, קניונים וחברות מזון - שמקפידות מאוד על תברואה וניקיון. אין בכוונתי לפנות לחברות מיזוג האוויר למבנים, שממילא שוקדות על פיתוחים משלהן. כרגע אני במשא ומתן מתקדם לחוזה עם חברת מערכות מיזוג אוויר לרכבים".
את מנסה לגייס משקיעים?
"בהחלט. יש פה פוטנציאל כלכלי ועסקי אדיר לצד יתרון חברתי-בריאותי. חשוב רק על אובדן ימי העבודה כתוצאה מתחלואה של מזגנים שאפשר למנוע. אני נושאת עיניי לשיתוף פעולה עם משקיעים פרטיים, קרנות השקעה, קרנות הון סיכון וכדומה".
ניסוי קליני ראשון
הדחף להצלחה ותרומה לחברה לא נעצר אצל אסנת אביגיל-ענבי עם פיתוח הפילטר. במקביל היא שוקדת על פיתוח תרופות על בסיס צמחים ובעלי חיים. גם כאן ההתבוננות הסקרנית הולידה רעיונות ויוזמות. "ראיתי שיש לא מעט יצורים בטבע שעושים שימוש ברעלנים ותהיתי מדוע הטבע העניק להם זאת? בדרך כלל התשובה היא לצרכי התגוננות. למשל, מדוזות, דבורים וחלזונות. במיוחד הסתקרנתי לגבי הארס הצורב של המדוזות ותהיתי האם אפשר לעשות שימוש בו לצרכים רפואיים. ידעתי כרוקחת שיש שימוש בארס של עקרבים, נחשים ודבורים בתרופות והתחלתי לבחון את ההשפעה של ארס המדוזות על תאי דם סרטניים".
את הסקרנות הזאת תיעלה אביגיל-ענבי למחקר קליני מקיף, שנערך על-ידי צוות חוקרים בראשותו של פרופ' ראובן אור - פרופסור לרפואה והמטולוג, לשעבר מנהל מחלקת השתלת מח עצם ואימונותרפיה של סרטן בבית החולים הדסה עין כרם, וחוקר ראשי במעבדה לחקר אימונותרפיה חיסונית של הסרטן. לצידו בצוות פועלים ד"ר אסנת אלמוגי חזן, מומחית לאימונולוגיה, וד"ר דור אדליסט, ביולוג ימי, ממובילי תחום חקר המדוזות בישראל.
"הצוות הזה נערך לניסוי הקליני הראשון בהדסה עין כרם במטרה ליצור תרופה ביולוגית המתאימה מאוד לטיפול בסרטן ללא תופעות לוואי. מדובר בהתוויה ספציפית לטיפול בגידול ספיצפי. אם זה יצליח תהיה בכך בשורה גדולה לחולים".
אני מניח שגם כאן את מנסה לעניין משקיעים.
"מן הסתם. פיתוח תרופות זהו עסק יקר וממושך מאוד ולא תמיד מובטחת בו הצלחה. אני כמובן אפנה גם לחברות תרופות גדולות שיכולות להשקיע במיזם וליהנות מפירותיו. עם זאת, כדאי לזכור שאם פעם השקעות בסטארט-אפים רפואיים היו שמורות רק לבעלי ממון, כלומר, משקיעים גדולים ומקושרים שהיו הראשונים לשמוע על כל פרויקט והם אלו שנהנו מהאקזיטים, היום עולם ההשקעות התרחב ונפתחו ערוצי השקעה נוספים גם על-ידי קבוצות משקיעים קטנות וגיוס המונים".
בשיתוף AGAVI
