כמו הרבה דברים טובים בחיים, גם הבירה התגלתה במקרה, עוד לפני שידעו איך להכין יין. על פי כתבים עתיקים, מסתבר שדגן שהושאר בחוץ וספג לחות הביא בני שבטים קדמוניים לשתות לשוכרה, לראשונה בחייהם. מאז ועד היום השתכלל המתכון שכלל בתחילה דגן ומים, וחלחל לתרבויות רבות בעולם, עד למיצובו כמשקה החברתי האהוד ביותר בעולם.
עם השנים והגידול בביקוש עבר יצור הבירה בעולם תהליכי תיעוש וחברות ענק יצרו בירה בכמויות גדלות והולכות. תהליכי היצור ההמוני חייבו שימוש במרכיבים פשוטים יותר ותהליכי שימור והארכת חיים כמו סינון ופיסטור שפגעו בטעמי הבירה המקוריים. בתגובה לתעשיית הבירה ההמונית, אט-אט החלה תחרות מכיוון חברות בוטיק ליצור בירות קראפט, בכמויות קטנות יותר, ובאיכות גבוהה יותר, שבישלו ורקחו טעמים חדשניים ומלהיבים במבשלות קטנות ואיכותיות.
חברות הבוטיק הללו, שפרחו בעיקר בארצות שמעבר לים: באירופה ובארה"ב, הביאו את היזם אורי שגיא, טייס קרב בעברו וחובב בירה מושבע (BeerGeek), לחשב מסלול מחדש. "הטריד אותי שאין לנו בירה ישראלית טובה בארץ, יש לנו יין ישראלי מעולה, וגבינות ולחם, ובירה עדיין לא היתה לנו והרגשתי שמגיע לנו שתהיה לנו בירה מעולה ושאני רוצה לעשות את זה", הוא מסביר את החלטתו להקים מבשלת בירה לאחר פרישתו מהצבא.
האתגר: ליצור בירה ישראלית מעולה
מסתבר שביר-גיק זה לא כינוי עצמי, אלא קהילה הולכת וגדלה של חובבי בירה, שחורשת את העולם תוך טעימת הבירות הטובות בערים שונות בעולם, חלקם אף עוסקים בבירה כתחביב או בצורה מקצועית. שגיא, שנפתח לטעמי בירה מגוונים במסגרת הקריירה שלו כטייס, היה מתוסכל, כאמור, ממבשלות הבירה התעשייתיות, וביקש לבצע שינוי אמיתי בייצור הבירה המקומית. לאחר שהתנסה בהכנת בירה ביתית, כתחביב, החליט להקים את הדבר האמיתי.
"רציתי ליצור בירה ישראלית מעולה, שתתחרה 'ראש בראש' עם מיטב מבשלות הבירה באירופה ובארה"ב, ותציע חלופה איכותית וטעימה לבירות התעשייתיות המוכרות", הוא אומר.
בשנת 2008 הקים את בירה אלכסנדר, ששמה ניתן לה בשל סמיכות מיקומה לנחל אלכסנדר. המבשלה המקורית בפארק התעשייה של עמק חפר, שהעתיקה את מיקומה לפני כשלוש שנים והושקה מחדש במרחק מטרים ספורים מקודמתה, כוללת כיום מרכז מבקרים שמאפשר סיורים, טעימות ואירוח של חברות ועסקים שונים, עם קירות זכוכית שמאפשרים הצצה ללב המפעל המתקדם והחדשני מסוגו.
"גם מי שלא חובב בירה 'מומר' וחוזר הביתה עם שתי בירות שאהב, לכל הפחות", אומרת דנה ביטון, מנהלת השיווק של החברה. "הלקוחות זוכים כאן ל'הארה', ממש כפי שאורי חווה כשטעם לראשונה בירה בוטיקית בחו"ל". לדברי ביטון אלמנט ההפתעה הזה נעוץ בהבדל הגדול בין בירה אלכסנדר לבין הבירות התעשייתיות שהקהל הישראלי התרגל לטעום. "הדגש בבירות התעשיתיות הוא על מחיר זול וחיי מדף ארוכים וזה בא על חשבון טעם וריח. החברות האלה משקיעות בייצור כמויות גדולות ומוצרים מפוסטרים, עם תוקף ארוך", היא אומרת. "אנחנו, לעומת זאת, מקפידים בראש ובראשונה על יצירת בירה טעימה מאוד במגוון טעמים, זה מתחיל בשימוש בחומרי גלם מעולים בתהליך ארוך ומעודן יותר ועל ייצור בירה טריה שאינה מסוננת ואיננה מפוסטרת. אחרי שטועמים את הבירות שלנו קשה מאוד לחזור לבירה תעשייתית".
ומלבד חומרי הגלם מה הסוד של בירה אלכסנדר?
"הרעיון שעומד בבסיס החזון של החברה הוא לא ליצור סתם בירה, אלא את הבירה הכי טובה שאפשר. זה מתחיל בשימוש בחומרי גלם הכי איכותיים שניתן לקנות, ושילוב חומרי גלם איכותיים ומקומיים, כמו גרעיני חיטה ישראלית משדות הארץ, או תפוחים איכותיים מרמת הגולן, שמהם אנחנו מכינים את ה'אלכסיידר' המצוין שלנו, אבל הסוד האמיתי הוא בנחישות שלנו לעשות בישראל את הבירה הישראלית הטובה בעולם, בירה ישראלית שעושים ישראלים שאוהבים בירה ואוהבים אנשים".
בירה אלכסנדר מתחרה בכל שנה באולימפיאדת הבירה בגרמניה מול הבירות הטובות בעולם וזוכה פעם אחר פעם באחד המקומות הראשונים, ולכן ניתן לומר בגאוה שזו הבירה הישראלית הטובה בעולם. "בנוסף לטעם וריח חשוב לנו גם לעשות את הבירה שלנו מתוך גישה של מינימום פגיעה בסביבה. כל הפסולת שנוצרת בתהליכי הייצור ממוחזרת כמזון לפרות, ובנוסף בתהליכי הייצור עצמם אנחנו ממחזרים אנרגיה ומים, לצמצום מרבי של הפגיעה בסביבה".
מהן הבירות הפופולאריות ביותר?
ביטון: "שני הסוגים הראשונים שיצאו מהמבשלה בשנת 2010, הבלונד והאמברה, הם ה'בסט סלרס' שלנו עד היום. לצידן יש את בירת החיטה שלנו, שאנחנו עושים עם חיטה ישראלית, את הבירה החזקה שלנו – בלייזר, בירה עם 8% אלכוהול ואת ה-IPA הישראלית הראשונה – אלכסנדר גרין (בירה פירותית בעלת מרירות עדינה וטעמי כשות מודגשים, ממשפחת האיילים הבהירים. ל"מ). בנוסף, אנחנו דואגים גם ליישם את ערכי החדשנות שלנו בבירות חדשות במהדורות מוגבלות, מידי שנה. קהל הלקוחות שלנו מכריע מי מהן תיכנס לרשימה הקבועה".
מה לדוגמה?
"יש לנו את סיידר התפוחים המופלא, 'אלכסיידר', שזוכה לפופולאריות עצומה. הישראלים מכירים את הסיידר כמוצר מתוק שעשוי לרוב מתרכיזים ומסוכר, אבל הסיידר האלכוהולי שלנו הוא ממש כמו יין יבש לבן. לא מתוק ומאוד מעודן. אנחנו מכינים אותו פעם בשנה, בעונת קטיף התפוחים מתפוחים מזן 'פינק ליידי' שגדלים ברמת הגולן, בוחרים אותם בקפידה וסוחטים אותם בשיא העונה. חוץ ממנו יש לנו גם בירת דובדבנים בשם RED, גם כאן השימוש בחומר הגלם האיכותי הוא פחות מתוק ומגלם הערכה למאפייניו הטבעיים של הפרי, החמצמצות שלו. התוצאה: בירה מהממת בגוון אדום, עם קצף ורוד שהיא חמצמצה ולא מתוקה. וגם בירה מיוחדת נוספת, פרי שיתוף פעולה עם מסעדת 'בית תאילנדי'. אורי ויריב (שגיא, הבעלים של "בירה אלכסנדר" ומלילי, הבעלים של "בית תאילנדי", בהתאמה) חיפשו בירה שתתאים למאכלים התאילנדים ויצרו את THAIPA, בירה פירותית ויבשה, שמלווה את האוכל האסייתי החריף ומאזנת אותו".
קיבלתם פידבקים מהתאילנדים על הבירה הזו?
"האמת שממש עכשיו שלחנו לשגרירות ישראל בבנגקוק את הבירה הזו ועוד כמה להצגת פנים נוספות בתעשייה הישראלית בקבלת פנים מפוארת שעושים שם לכבוד יום העצמאות. אבל אני יכולה להגיד לך שיש פידבקים מעולים במסעדות של הבית התאילנדי וקאב קם שם הבירה נמזגת מהחבית".
בשיתוף בירה אלכסנדר
