ההצלחות בשוק המזון הישראלי נמדדות על בסיס תוצאות, כשמעמידים למבחן את חברת "מרינה פטריות", זוהרת הצלחתה בעיקר בזכות מגמת השינוי שהצליחה לחולל בתחומה. בעוד שבעשורים קודמים כיכבו בקערת הסלט הישראלי ירקות כמו מלפפון, עגבנייה, בצל וחסה, הצעידה החברה את הפטרייה לא רק אל מרכז קערת הסלט, אלא למגוון עשיר ביותר של שימושים בארוחות ישראליות, וזאת על אף שהתפריט המקומי מתהדר בסממנים ים תיכוניים. לפטרייה אומנם מיוחסת תדמית חיובית בעולמות האנימציה, אולם, בעולם הממשי עדיין רב הנסתר על הגלוי. כנקודת פתיחה, הפטרייה אינה נכנסת תחת קטגוריה מובהקת של ירקות, פירות או זרעים והגדרתה נותרת כתעלומה למרות שערכיה עולים על כל דמיון.
"אחת הגאוות שסימנו במהלך השנים היא בהצלחה לחלוץ את הפטרייה מקופסאות השימורים המיושנות של שנות ה-80 ולהחליף אותה בפטרייה טרייה ואיכותית במטבח הישראלי, כל זאת בזכות פעילות אינטנסיבית של שיווק, חינוך השוק ועמידה באיכויות ייצור והפצה", מסביר רוני סופר, סמנכ"ל השיווק בחברת מרינה.
לאורך השנים הורחבה פעילות החברה, וכיום היא מספקת בנוסף אל שולחן האוכל הישראלי כ־400 מוצרי מזון חקלאיים שונים, שכוללים עשבי תיבול, נבטים, שום קלוף וג'ינג'ר.
המסע להפצת סגולות הפטרייה
"כיום, אחרי שתמונת המצב על מדפי הסופרמרקטים השתנתה והפטריות שלנו הפכו למוצר נצרך ומבוקש נוצר אימפקט של מחויבות כלפי הציבור הישראלי - ללמד, לחנך ולהוביל לצרכנות חכמה", מסביר סופר. "אנחנו רואים עצמנו כראש החץ בתחום, וחשוב לנו להוביל לכך שהישראלי לא רק ייקנה את המוצר וייהנה ממנו, אלא גם ידע מה הרווח שלו מכך. הרמנו את הכפפה ליצירת מודעות, ולשם כך אנחנו פועלים במספר מישורים".
במסגרת זאת, עלה לאוויר לפני כחודשיים פודקאסט ראשון מסוגו בארץ - "תוספת פטריות" בחסות מרינה – מלכת הפטריות, ובהנחיית מומחית הפטריות מיא גינזבורג והעיתונאי עידו קינן. מטרת הפודקאסט היא אחת: להגביר את השיח הציבורי סביב סגולות הפטרייה, ללא הקשר מסחרי. בכל תוכנית ניתנת נקודת מבט חדשנית שמוסיפה נדבך להיכרות עם הפטרייה. כפי שמציג תיאור הפודקאסט: "היא חיה מעל ומתחת לאדמה, מאכילה ומרעילה, עובדת בשיתוף פעולה ולפעמים טפילה, מפרקת פסולת אורגנית ומשנה לנו את התודעה", ומכאן מזמין הפודקאסט את המאזינים להצטרף למסע בעקבות האורגניזם המופלא והאניגמטי.
"לפטרייה יש סיפור מרתק של גידול. כאשר מאחורי סלסלת הפטרייה שנאספת בסופרמרקט, נמצא תהליך שנמשך 65 ימים ושעליו עומלים כ-700 עובדים ועובדות", מציין סופר. חוות הגידול של מרינה בגליל המערבי נחשבות לגדולות ולמתקדמות במזרח התיכון ובעולם כולו, וגם כאן הושקעה למידה רבה, התמקצעות ושילוב של טכנולוגיה חקלאית מתקדמת.
"מדובר בעשרות אלפי זנים שבשנים האחרונות נחשפו לסגולותיהם תעשיות וחברות הזנק ויש כבר פיתוחים שבמרכזם נמצאת הפטרייה. מחקרים מראים את השפעתה על מערכת החיסון ומניעת מחלות מסוימות. הערכים התזונתיים שלה כוללים ויטמינים מקבוצת B, סלניום, חלבון ועוד".
חברת מרינה בשיתוף משרד החינוך מחוז צפון, ובהובלת מנהלת המחוז, ד"ר אורנה שמחון – ייסדו תוכנית לימודים בנושא פטריות. מדובר בפרויקט חינוכי ראשון מסוגו, המשלב למידה תיאורטית עם התנסות מעשית, כגון גידול פטריות, ביקור בחוות גידול, קטיף, למידה וחקר. בעיתונות הצפונית צוין כי מדובר "ביוזמה פורצת דרך שפותחת צוהר לעולם שלם, וממנו ניתן להתפתח לתחומים רבים". לדברי סופר, "הכוונה אינה ללמד את הדור הצעיר על פטריות מרינה, אלא לחנך וללמד אודות יתרונות השימוש בפטרייה בהיבטים שונים, והזדמנות מופלאה להיחשף לעולם מרתק".
פיתוח מזונות מפטריות
את נפתולי הדרך של חברת מרינה להצלחה, בלתי אפשרי לתאר ללא אזכור סיפורו הייחודי של מייסד החברה, רמו בן שושן, שבשנות ה־80 "נדבק בחיידק הפטריות", והחל לגדל את הפלא בחצר ביתו במושב בגליל המערבי. אלה היו שנים רוויות במתיחות לאומית בגבול הצפוני, אולם אלה לא הניעו את רמו מעשייתו והוא דבק בה בעקביות ראויה לציון. התמדה זו מסמלת את אחד מסמני ההיכר של החברה, שמאז ועד היום אוחזת בערכים שמשקפים ציונות, וזאת בין היתר על־ידי שיתופי פעולה ארוכי שנים עם חקלאיים מקומיים.
החל משנות ה־80 פיתחה החברה את פעילות גידול הפטריות כענף מרכזי, כאשר כלל הפעילות סביב גידולן נעשה על טהרת ה"כחול־לבן", החל מייצור עצמאי של המצע לגידולן, תהליכי ההזרעה באינקובציה, ועד לאריזתה ומכירתה בשווקי ישראל.
פעילות החברה הורחבה מפונקציה של מגדלת פטריות לכדי פלטפורמה של מוצרי חקלאות איכותיים נוספים תחת המותג "מרינה מלכת הפטריות", שמשונעים לרחבי הארץ, החל מדוכן לממכר מזון בשוק, לבתי מלון ועד למרלו"גים של רשתות המזון הגדולות. מדובר במגוון של ירקות עליים, נבטים, ג'ינג'ר ושום קלוף.
לפני כשלוש שנים הוקם מפעל לפיתוח מוצרים מוכנים מפטריות טריות, כשעד כה יצאו לשוק מוצרי המבורגר, מיני המבורגר ושווארמה פטריות. בקרוב עתיד המפעל להשיק מוצרים נוספים – נקניקיות וקבב מפטריות. "גולת הכותרת היא שהמוצרים שלנו אינם באים לחקות את מוצרי המדף שמופקים בהנדסת מזון, מתחליפי בשר, כגון קמח סויה או חלבון. מכנים את הפטרייה 'הבשר של הטבע', כיוון שמעבר לערכים התזונתיים, נשמרת תחושת שדומה לנגיסה בבשר".
מוצרי המזון מכילים פטריות בהיקף של קרוב לכ-60%. "מהפטריות שנקטפו בבוקר מייצרים המבורגר עד הצהריים והן נמכרות לשווקים בצורה מצוננת או כמוצר קפוא. מדובר בתהליך חדשני בעולם שזוכה לכינוי 'תווית נקיה'. כלומר, נקי מתוספות עד כמה שניתן".
לדברי סופר, בחברה חותרים להמשיך ולפתח מוצרים נוספים, כמו פשטידות וקישים שיגוונו את התפריט הישראלי. ברשתות החברתיות מוסיפה החברה ערך רב לעוקבים, ומציעה שפע מתכונים שמוצר העל שוכן במרכזם וזאת לצד הסברה והרחבת הידע על עולמה המופלא של הפטרייה.
"אנחנו עקביים בשיתופי הפעולה עם החקלאיים המקומיים, ומאמינים בערך המוסף שהם מעניקים למותג שלנו", מדגיש סופר. "השיתוף הזה מצליח בזכות ערכים משותפים של נאמנות, שמירה על סטנדרט גבוה של גידול, ויכולת לספק תוצרת בכל מזג אוויר. מדי שבוע אנחנו קולטים במחסנים שלנו תוצרת של כ־120 חקלאיים שהאיכות משחקת בה תפקיד מרכזי".
ומה מתוכנן לעתיד?
"נמשיך להרחיב את החדשנות דרך סגמנט המוצר, דרך אריזות מאריכות חיי מדף ועד לחדשנות שבאה לידי ביטוי בגישה. הפטריות מובילות כיום את התחום הקולינרי כמוצר פרמיום, והשאיפה שלנו להפוך אותה לשימושית, דוגמת העגבנייה הבאה".
בשיתוף מרינה פטריות
