רובנו רגילים לחשוב על פלסטיק כמזהם סביבתי. בצד זה, לפלסטיק יש גם הרבה יתרונות ויש המבקשים להציף את היתרונות האלה ולעזור לשנות את נקודת המבט שלנו על פלסטיק. אחת מהן היא חברת קוטרימקס (Cotrimex), המשמשת כנציגה של יצרנים רבים ובהם יצרני פולימרים מהגדולים בעולם - מיפן וקוריאה, ארה"ב ואירופה - וכן חברות המייצרות מוצרים פלסטיים. כמי שנמצאים בקשר הדוק עם התעשייה למעלה משישה עשורים, אנשי קוטרימקס גם רואים עצמם כגורם היכול לתרום לתעשיית הפלסטיק המקומית להפוך למזהמת פחות.
את קוטרימקס הקים לפני 60 שנה יוסי בן ארצי, (88). בן-ארצי, יליד מצרים, עלה לישראל דרך צרפת בגיל 13 במסגרת עליית הנוער, יחד עם אחיו אשר ז"ל, אשר תרם רבות להצלחת החברה. הוא התחנך בבית הספר החקלאי מקווה ישראל ובמהלך שירותו הצבאי השלים בגרויות ולמד הנהלת חשבונות במסלול לימודי ראיית חשבון וכלכלה. ב-1957 החל לעבוד כמנהל חשבונות בבנק אוצר השלטון המקומי. במסגרת עבודתו, טיפל בין היתר ביישום הסכם השילומים עם גרמניה, ותוך כדי כך התאהב בתחום הסחר הבין-לאומי. שש שנים אחרי, החליט בן-ארצי לעזוב את הבנק ולהקים עסק בתחום הסחר. הוא שכר משרד קטן ברחוב קרליבך בתל-אביב, והתחיל "לחשוב עם מי לעבוד". הוא הגיע למסקנה שתחום הסחר עם ארה"ב ועם אירופה די ממוצה והחליט להתמקד בסחר עם יפן, שהייתה אז שדה לא חרוש מצד אחד, אך בשל מצד שני, לאחר השיקום ממלחמת העולם השנייה.
שת"פ עם תעשיית הצמיגים המקומית
ההתחלה הייתה עם יבוא גומי סינתטי וכמו הרבה דברים בקריירה של בן-ארצי, זה היה במקרה. "הכרתי יהודי מומחה בתחום זה מפריז, שהיה בעל מפעל בצרפת, והתיידדנו", הוא משחזר. "הוא המליץ לי להתרכז ביבוא גומי סינתטי וכך עשיתי. הצלחתי להתקשר ליצרן בסדר גודל עולמי, שייצר גומי סינתטי בידע אמריקאי, והוא הביע את הסכמתו להעניק לחברה את הזכות לייצג אותו בישראל". בהמשך, הצליח בן-ארצי לחדור לתעשיית הצמיגים המקומית - שהייתה בזמנו מ"צמיגי אליאנס" ו"צמיגי שמשון" - כמו גם לחברות שייצרו מוצרים מגומי למטרות שונות.
הקפיצה המשמעותית של העסק היתה אחרי מלחמת ששת הימים. קוטרימקס, שבינתיים התרחבה לתחום הפלסטיק, נהנתה מהשגשוג ויצרה קשרים נוספים עם יצרני פולימרים. בסוף שנות ה-90' של המאה הקודמת הצטרפו לעסק גם בני הדור השני: אסף, בן אחיו של בן-ארצי, שגדל בארה"ב; בנו רועי, ובנו יואב, שניהם בוגרי לימודי משפטים. בן נוסף מתגורר בחו"ל, שם הוא עוסק בנדל"ן. "ויש עוד בן", מציין בן-ארצי: ה"בן" הרביעי הוא סמנכ"ל קוטרימקס ביפן, איסאו שיממורה (ISAO SHIMAMURA), שבן-ארצי רואה בו חלק מהמשפחה.
בקו הראשון של החדשנות בתחום
היקף תעשיית הפלסטיק בישראל הוא כחמישה מיליארד דולר. היצרנים העיקריים הם מפעלים קיבוציים "כחול לבן" ומפעלים רב-לאומיים. יש כיום כ-500 יצרנים בשוק המקומי, חלקם ייעודיים, כמו מפעלים המייצרים פלסטיק לתעשיית התרופות, הרכב, ההשקיה וכדומה. כמחצית מייצור הפלסטיקה בישראל מיועד לייצוא (כ-35% לארה"ב וכ-30% לאירופה) מגיע ל-6%-8% מסך הייצוא הישראלי כולו. השאר נשאר כאן ומשמש מגוון תעשיות, כמו תעשיית אריזות המזון, שהיא למעשה הצרכנית העיקרית של פלסטיק בארץ ובעולם.
כחברה המשמשת כסוג של גשר בין יצרני הפלסטיק ללקוחות, קוטרימקס משתדלת תמיד להיות ממוקמת בקו הראשון בכל הנוגע לחדשנות בתחום הפלסטיק. "החברה שלנו מתמחה במציאת מוצרים רלוונטיים ללקוחותינו", מסביר יואב בן ארצי, מנהל השיווק בחברה. "התכונות הן אין-סופיות וכל מוצר זקוק לתכונות ייחודיות. תפקידנו הוא לעזור ללקוחות למצוא את החומרים המתאימים, לבנות קשר יציב בינם לבין היצרנים בכדי לספק את אותם חומרים באופן יציב וקבוע וגם במחירים המאפשרים לשני הצדדים להתקיים ולשגשג יחד לאורך זמן. לשמחתנו, בזכות המוניטין וההשקעה הרבה של אבא, יש לנו כיום גישה למספר רב של ספקים איכותיים. יחד איתם ועם הלקוחות אנו מפתחים את מוצרי העתיד".
מה מייחד אתכם?
"הייחוד שלנו זו היכולת להיות נאמנים כלפי שני הצדדים. כשאתה גם קניין וגם מוכר כסוחר או מפיץ, אתה תמיד נמצא בסוג של ניגוד עניינים אל מול הצדדים. אצלנו העסקה היא בין הלקוח לספק והסכום שאנחנו מקבלים הוא קבוע וידוע מראש. זו תעשייה מאוד הפכפכה. יש תקופות של עודף חומרים ויש תקופות של חוסר בחומרים. כשאנו משמרים את הקשר בין הלקוח לספק, נוכל להמשיך לקבל את המוצרים גם בתקופות של עודף והלקוח יוכל לקבל מוצרים גם בתקופות של חוסר".
לשלב בין הפלסטיק לחומרים טבעיים
כ"שגרירים" של תעשיית הפלסטיק, יואב בן ארצי רואה לנכון להגן על שמה של תעשיית הפלסטיק, שיש לה, לדבריו, "בעיה קשה של תדמית". "העניין הוא לא הפלסטיק, אלא אופן השימוש בו. אם אתה משתמש בפלסטיק באופן חד-פעמי, זו באמת בעיה, היופי הוא שאפשר להשתמש בו באופן רב-פעמי. הבעיה נעוצה בתרבות הצריכה המוגזמת. בעצם, הפלסטיק החליף חומרים כמו זכוכית ועץ, שהם לכאורה חומרים טבעיים. אלא שבייצור זכוכית אתה משתמש בחום אדיר, ובייצור עץ, אתה כורת עצים ובכך פוגע בסביבה, גם תהליך המחזור של חומרים אלו מזיק משמעותית יותר מאשר זה של פלסטיק".
ולמה הפלסטיק מזהם פחות?
"תעשיית הפלסטיק עצמה לא מזהמת יותר מתעשיות אחרות, אפילו פחות, מכיוון שהיא מאוד יעילה. העניין הוא שההתפרקות של הפלסטיק איטית בהרבה. בגלל השימוש המופרז בפלסטיק, כמות הזבל הפלסטי גדולה בהרבה. אבל אותן תכונות שהופכות את הפלסטיק לחומר לא מתכלה, מאפשרות לו להתמחזר מאוד בקלות. אמנם יש שימוש הולך וגובר בחומר פלסטי ממוחזר, אך זה עדיין לא מספיק כדי ליצור סיבוב תנועה".
אז מה הפתרון?
"כיום מנסים לשלב בין הפלסטיק לחומרים טבעיים, כך שהמוצר יתכלה מהר יותר. למשל, פלסטיק בשילוב של קליפות אורז, או קליפות קוקוס. וכאן זה WIN-WIN: הפלסטיק נותן לקליפות הקוקוס את הקשיות הדרושה, והחומרים הטבעיים מאפשרים לצמצם את כמות הפלסטיק בכל מוצר.
"כל החברות כיום מנסות להגיע לאפס פליטה וזיהום פלסטי וכולן עוסקות בזה באופן מעמיק. מי שנושאות את הדגל אלה יצרניות המזון הגדולות. הסיבה היא שהפלסטיק בשימוש הגדול ביותר בשוק המזון. הניסיון המתמיד הוא לייצר כמה שיותר מוצרים ממוחזרים ולצמצם את כמות הפסולת, אך אלה תהליכים ארוכי טווח וצריך לתת להם את הזמן שלהם".
>>> לאתר החברה
בשיתוף קוטרימקס
