מראשית ההתיישבות השיתופית בארץ ישראל, לפני למעלה ממאה שנה, היה ברור לחלוצים הציונים בקיבוצים ובמושבים שלהקמת יישובים בכל חלקי הארץ ועיסוק בעבודת האדמה תפקיד משמעותי בהתחדשות העם היהודי והתבססותו בארץ ישראל. הייתה זו הדרך הטובה ביותר להיאחזות בחבלי ארץ חדשים ולהרחבת מפת הבית הלאומי ליהודים.
למעשה, חקלאות ישראלית מקפלת בתוכה קשת רחבה של רגשות: אהבה, נוסטלגיה, רומנטיקה, חיבור לשורשים וקשר להיסטוריה היהודית. מי שהיטיב לבטא את מכלול ערכיה של החקלאות הישראלית הוא א"ד גורדון, הוגה ומורה-דרך לחלוצים ולחלוצות בתקופת העלייה השנייה והשלישית, אשר קבע כי "תחיית העם, התחדשותו לעם עובד ויוצר, לא תוכל לבוא אלא על ידי עבודה, עבודה בכל צורותיה, אבל בעיקר על ידי עבודת כפיים, ובייחוד על ידי עבודה בתוך הטבע (תר"פ, 1920).
החקלאות אם כך היא הבסיס והלב הפועם של התנועה הקיבוצית, ומאז הקמת הקיבוץ הראשון ב-1910, היא הציר סביבו נבנתה כלכלת הקיבוץ. מראשיתה שימשה החקלאות הקיבוצית כלילמימוש תפקידים ומטרות בשליחות העם והיישוב העברי בארץ ישראל, הרבה מעבר לאספקת מזון טרי ונגיש לאוכלוסייה בשגרה, ובתנאי אי-ודאות פוליטית, כלכלית, אקלימית וביטחונית שחווה היישוב העברי, וחווה מעת לעת החברה הישראלית כיום.
מייצור חקלאי לצריכה עצמית עד לאספקה לכלל האוכלוסייה
החקלאות הקיבוצית התרחבה במרוצת הזמן משניים עשר חלוצי הקבוצה הקטנה דגניה לאלפי חקלאים ב-279 הקיבוצים בכל רחבי הארץ, מייצור חקלאות לתצרוכת עצמית - לייצור ואספקת מיליוני טונות של מזון מן החי והצומח לכלל החברה הישראלית.
החקלאות הקיבוצית, כמו הקיבוץ, קיבלה על עצמה כבר מיום היווסדה תפקידים נוספים בשירות היישוב העברי, ואחר כך במדינת ישראל, בהם: שמירת קרקעות היישוב העברי והשבחתן, יצירת מקורות תעסוקה ישירה ועקיפה בכל חלקי הארץ בכלל ובפריפריה בפרט, וייצורתועלות סביבתיות ונופיות, כלכליות, תרבותיות וחברתיות. במקרה הישראלי המיוחד כל כך קיבלה על עצמה החקלאות הקיבוצית גם תועלות ביטחוניות - החקלאות והחקלאים הינם אבן יסוד ובסיס מרכזי בתקומת ישראל ובהגנה על גבולות היישוב העברי והמדינה, הן בביטחון השוטף של ישראל בימי שלום והן בעתות מלחמה ממש. זאת ועוד, החקלאים, ורק הם, הם מעצבי הנוף הירוק הלא טבעי של ישראל, החולייה היחידה המקשרת עם לאדמתו – דבר שאף ענף כלכלי אחר אינו יכול לעשות.
צועדים לעבר חקלאות העתיד
החקלאות הישראלית מבטאת אפוא מחויבות גדולה, השקעה רבה ואהבה לרעיון הציוני. אולם "חקלאות נראית פשוטה מאוד כאשר המחרשה שלך היא עיפרון ואתה במרחק של אלף קילומטרים משדה התירס" (דווייט אייזנהאואר). בפני החקלאות הישראלית של ימינו עומדים אתגרים משמעותיים וביניהם שמירה על ביטחון המזון של אזרחי ישראל והתמודדות עם משבר האקלים, תוך שיפור ופיתוח כושר התחרות של החקלאים והוזלת המחירים לצרכן, עידוד חדשנות ופריון, פיתוח טכנולוגי ומקצועי וקידום ופיתוח חקלאות משמרת סביבה.
התמורות שחלו ביחס הציבורי כלפי ההתיישבות והחקלאות, מציבות קושי נוסף איתו מתמודדת החקלאות הישראלית, שהיא מהמתקדמות, המפותחות והמצליחות בעולם כולו. למזלנו החקלאות הקיבוצית הצטיינה מאז ומעולם, ולמעשה מתאפיינת גם היום ביכולתם של הקיבוצים לשתף פעולה, הן במסגרת שותפויות מקומיות (ענפי גד"ש משותפים, איחוד רפתות וכיו"ב) והן במסגרת הארגונים האזוריים. בדרך זו מצליחה החקלאות הקיבוצית ליהנות מיתרון הגודל המהווה אלמנט כלכלי מרכזי וחשוב בעולם תחרותי.
נושא מעניין בחקלאות הקיבוצית הוא שממנה צמחה התעשייה הקיבוצית: חברות דוגמת "נטפים" ומפעלי ההשקיה, "תמה" ומפעלי האריזה, "חרושת מתכת" של בית השיטה שנרכשה ע"י ג'ון דיר, חברת "פלסאון" וכמובן המפעלים האזוריים לעיבוד מוצרים מן החי והצומח. למעשה, בהרבה מאוד מקרים התעשייה התפתחה ומאפילה על החקלאות, אך ללא החקלאות הקיבוצית, לא הייתה באה לעולם.
מרכז כנרת לחדשנות – יישום חקלאות העתיד
בעמק הירדן מיישמים כבר כיום את חקלאות הדור הבא. במקום בו נולדו הקיבוץ והחקלאות הקיבוצית הוקם ב-2018 "מרכז כנרת לחדשנות", ביוזמה משותפת של המכללה האקדמית כנרת, "צמח מפעלים" וקק"ל שחברו באומץ מתוך בחירה אסטרטגית במאמץ לשנות את המשוואה האזורית. הכוונה היא לחבר את עוצמותיו של כל אחד מן הארגונים בכדי להצמיח את ההתיישבות בצפון. ההערכה היא כי הישגי המיזם יביאו בשורה ישראלית לאתגרי העולם בתחומי החקלאות המתקדמת, מים, אקלים וקיימות. מרכז כינרת לחדשנות מאכלס תוכניות חינוכיות, הכשרה ליזמות, חדשנות ומיומנויות העתיד כבר מגילאי העשרה, תוכניות עתודה, האצה לסטודנטים יזמים והובלת תהליכי חדשנות בארגונים האזוריים. כל אלה מחזקים באופן המשכי וסינרגטי את המרחב באמצעות יכולת ההטמעה של פיתוחים חדשניים, תהליכים טכנולוגיים בני-קיימא ושמירה על משאבי הסביבה. השאיפה היא להביא לחיזוקה המתמיד וטיפוחה של החקלאות המתקדמת כמשאב אזורי מקיים, שמירת מעמדה המוביל של ישראל בתחום המים והאקלים, ויצירת מנוע צמיחה וחזון לחדשנות כמקור הכנסה ותעסוקה לרבים במרחב סובב כנרת, עמקים וגולן.
בעמק החם מייעלים שימוש במים ודשן
עמק הירדן הוא אזור חקלאי המתאפיין בתנאי מזג אוויר המחייבים השקיה מרובה ויעילה של גידולי החקלאות. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשימוש ובמחירי תשומות חקלאיות כגון מים ודשנים. מחסור בשטחי גידול וההתחממות הגלובלית מתחילים גם הם להשפיע לרעה על היבולים ואיכותם. לכן, קיימת חשיבות גדולה לעבור לחקלאות מדייקת הכוללת ניטור ומעקב צמודים יותר של המדדים הצמחיים עוד לפני שלב ההבשלה והקטיף של הפרי.
בצמח מ. טכנולוגיות חקלאיות בע"מ, מבית משקי עמק הירדן, משלבים בין מחקר לשירות לחקלאים כבר למעלה מ-70 שנה. לאחרונה אימצו ויישמו שיטה חדישה ודינאמית של בדיקת מוהל עלה (SAP) שעשויה להוביל לחיסכון משמעותי בדישון ולהשפיע לטובה על היבול בעקבות יישום דשן במהלך עונת הגידול בהתאם לשלב של התפתחות הצמחים. פיתוח המוצר כלל מחקר יישומי ובדיקות מעבדה, ויישומו כולל ליווי מקצועי, הדרכה, פיקוח מזיקים, ומעקב מטאורולוגיה חקלאית. צוות נוסף בחברה אמון על סקרי קרקע לייעוד קרקעות לקראת נטיעות.
בארגון מילואות מפתחים את חקלאות העתיד
החווה האזורית לניסיונות גליל מערבי, הוקמה בשנת 1923 על ידי הבריטים ופועלת עד היום בבעלות משותפת של המועצות מטה אשר וזבולון ושל תשלובת מילואות.
החווה פועלת לפיתוח המו"פ החקלאי בגליל המערבי בתחומי חקלאות הצומח ומטרתה שיפור הידע והרווחיות למגדלים. עיקר הפעילות מתבצעת במטעים ובגד"ש כאשר המיקוד הוא בעיקר בגידול המתאים ביותר לאזור הגליל המערבי, האבוקדו, שהוא גם הענף הגדול ביותר בייצוא החקלאי של מדינת ישראל. באזור הגליל המערבי מתבצעת רוב פעילות המו"פ של ענף האבוקדו הישראלי. בנוסף, עורכים בחווה גם ניסיונות בבננות ובליצ'י.
חוות הניסיונות עובדת עם מיטב החוקרים ממוסדות המחקר: הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה רחובות, מנהל המחקר החקלאי מכון וולקני, מו"פ צפון, אוניברסיטת בן גוריון וחוקרים פרטיים. המטרה של מומחי החווה היא להגיע לממשק הגידול הטוב ביותר, אשר ישפר את כמות היבול האיכותי לאורך שנים, תוך שילוב הדברה טבעית למזיקים ומחלות וע"י שימוש נרחב במיגון ביולוגי בשטחי הגידול. מעבר לניסיונות המתבצעים בשטחי החווה, יוזמים במקום שיתופי פעולה הדוקים עם מגדלי האזור באמצעות כ-20 ניסיונות המתבצעים בשטחי המגדלים, בכל רגע נתון.
למעשה, תשלובת מילואות ומשקי מפרץ מובילות חדשנות בחקלאות החל משנת הקמתן והן משקיעות במספר מיזמים חקלאיים, עוסקות בפיתוחים טכנולוגיים התומכים בחקלאות מסורתית, תוך ראייה לעבר חקלאות העתיד. כתשלובת הנמצאת בחוד החנית של הפיתוח בענף החקלאות, מילואות תומכת בחברות סטארט אפ ומשקיעה רבות בפיתוח, תוך בחינה של שיטות חדשניות. בין השיטות הללו נבחנת גם כניסה לתחום הבשר המתורבת והרחבת סל המוצרים הקיים של הצרכן הישראלי.
בשיתוף התנועה הקיבוצית
