הם התיישבו בגבולות הארץ, הפריחו את השממה וייבשו ביצות. חקלאי ישראל היוו לאורך עשרות בשנים נדבך עיקרי בתקומתו המחודשת של עם ישראל בארצו, אך בשנים האחרונות מתרבים אתגרי הישרדות החקלאים נוכח מגמות הממשלות האחרונות לצמצם את החקלאות המקומית תוך פתיחת שוק המזון ליבוא. מגמות אלו הן מכה אנושה עבור המגזר החקלאי. מי שנמצא בחזית מאבקם של החקלאים במדיניות זו הוא עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל.
"החקלאות הישראלית קריטית לעצמאותה של ישראל בכל הקשור לביטחון המזון ואספקת תוצרת טרייה ומגוונת - הן בשגרה והן בעתות חירום", הוא מצהיר בראיון מיוחד עימו. "החקלאות מייצרת תועלות לאומיות ייחודיות מעבר לתועלת הישירה של ייצור המזון כמו: מחקר ופיתוח, תיירות כפרית, ביטחון ושמירה על קרקעות הלאום, התיישבות בפריפריה, קשרי חוץ, שימוש במי קולחין, ריאות ירוקות ומשילות".
מהם האתגרים העומדים כיום בפני החקלאים ואילו צעדים לראייתך המדינה צריכה לעשות על מנת לחזק את החקלאות הישראלית?
"האתגרים המרכזיים בחקלאות הינם משבר האקלים וביטחון המזון. אלו אתגרים עולמיים ולא רק מקומיים והם מהווים כבר עובדה קיימת. לכן עלינו כמדינה ללמוד אותם ולהיערך אליהם בהתאם. מחקר שערכנו באמצעות מכון יסודות, מלמד כי מקורות המזון העולמיים מצויים בטלטלה שצפויה להתגבר עם החרפת משבר האקלים ועל ישראל לבחון דרכים לשמור על ביטחון המזון שלה".
חשיבות ביטחון המזון
יפרח מסביר ומפרט כי "אנו צופים כי ההשלכות של אתגרים אלו על ישראל עלולות להיות קשות: אספקת גידולים רבים תיפגע אם ישראל לא תפתח אסטרטגיה ארוכת טווח שתשמר את הייצור המקומי ותגוון את מקורות האספקה שלה בעולם. לפיכך, חשיבות הייצור המקומי ועצמאות אספקת המזון הינם אינטרס שיאפשר רשת ביטחון לאזרחי ישראל לעמוד בצורה מיטבית עם האתגרים הללו. חקלאות ישראלית חזקה ומגוונת בוודאות תציב אותנו בעמדת התמודדות טובה וחזקה. למעשה, החקלאות הישראלית הוכיחה זאת במשבר הקורונה עם אספקת התוצרת הטרייה לאזרחים, בעת משבר רפואי עולמי, ועל אחת כמה וכמה עולה חשיבותה בהתמודדות מול אתגרי האקלים וביטחון המזון".
מלבד תפקידך כיו"ר התאחדות חקלאי ישראל אתה מכהן גם כמזכ"ל תנועת המושבים. עד כמה מהווים המושבים לתפיסתך, נכס אסטרטגי למדינה?
"לפני שנה ציינו 100 שנה למושב העובדים הראשון. זוהי נקודת ציון היסטורית שמחייבת אותנו להתבונן פנימה אל תוך המושב של ימינו, ללמוד את צרכיו המשתנים ושוב - להתרומם מעלה ולהשקיף קדימה למושב העתידי אליו אנו מכוונים. תנועת המושבים היא תנועה חקלאית, חברתית וערכית הרואה בחזונה יצירת מרחב כפרי חדש המשלב בתוכו חקלאות, תיירות כפרית ועסקים קטנים, לצד חיי קהילה עשירים, כאשר בסיס קיומו ומימושו של החזון הוא בהמשך עיבוד הקרקע החקלאית במושב ושמירת אופיו הכפרי וייחודו של המושב".
"החזון שלנו, כתנועה, הינו הובלת התארגנות ליצירת מרחב כפרי ירוק ומעובד, שבו מתנהל אורח חיים כפרי עם תשתיות, רמת חיים ואיכות חיים נאותות, בהם מתקיים פוטנציאל להשגת הכנסה סבירה לבעלי הנחלות, תוך מתן דגש לצרכים הייחודיים של מושבי התנועה. אין ספק, כי המושב בעתיד יהיה שונה מהמושב שאליו נולדנו וגדלנו שהיה חד-ממדי. גם בהיבט התעסוקתי שלו - שבעבר עסק רק בחקלאות - וגם בהיבט הקהילתי שלו - שבעבר גרו בו רק בעלי נחלות".
אם כך, כיצד ייראו המושבים בעתיד?
"המושב העתידי צריך לעמוד על חמישה עוגנים מרכזיים: הראשון, החקלאות הפרטית, ואנו משקיעים מאמץ גדול בשימור המשק המשפחתי הבינוני במושב. השני, חקלאות משותפת. השלישי, הפל"ח (פעילות לא חקלאית) של חבר המושב, שייצר הכנסה ומנוע צמיחה בתוך המושב. העוגן הרביעי הוא הפל"ח המושבי של האגודה, שהם אזורי תעסוקה והאנרגיה הסולארית. המיזמים הכלכליים הללו יכולים להבטיח הכנסה קבועה לאגודה החקלאית, שישפרו את מצבה ויכולים להוות פנסיה לחברי האגודה. העוגן החמישי הוא הקהילה. מה שמייחד אותנו זו הקהילה וככל שהקהילה חזקה יותר, כך איכות החיים במושב תהיה גבוהה יותר".
"בסופו של יום המושב הינו מפעל ציוני מפואר, שהוכיח לאורך השנים את חשיבותו האסטרטגית עבור מדינת ישראל. פריסת אוכלוסייה, ייצור מזון טרי, שמירת עתודות הקרקע, שימוש במי קולחין, ייצוא תוצרת חקלאית, ריאות ירוקות ומסדרונות אקולוגיים - כל אלה הם מהיתרונות שמספק המושב למדינה. על כן, בכל תכנון עתידי לשנים הבאות, יהיה למושבים בישראל תפקיד מכריע. כך היה וכך יהיה!".
בשיתוף תנועת המושבים
