"נמל ללא שטחי עורף, הינו 'נמל נכה'. פעולתו הרציפה של הנמל מחייבת פינוי מהיר של שטח הנמל לטובת קבלת סחורה או העמסתה ולעורף הנמלי יש תפקיד חשוב בכך שהוא מאפשר זאת. בעורף הנמלים מתמקמים גופים מגוונים הנוגעים לשלל הסחורות המגיעות אל מדינת ישראל ויוצאות ממנה"
"נמלי הים מהווים תשתיות אסטרטגיות לצמיחת המשק הישראלי ולחוסנו. מטרתה של חברת נמלי ישראל היא להעמיד אופק תשתיות ימיות ולוגיסטיות כאחד לכלכלת ישראל ובהתאם לכך פועלת החברה לפיתוח עתידי ימי, תחבורתי ולוגיסטי המקדם תשתיות עבור כל קהילת הים וסחר החוץ של המדינה", כך מצהיר מנכ"ל חברת נמלי ישראל,יצחק בלומנטל.
לדבריו, "קיים קשר הדוק בין שיפור ושדרוג התשתיות בנמלי הים לבין הפחתת יוקר המחייה של כל אזרח ואזרחית בישראל. ככל שהרצף הלוגיסטי שמבוסס על תשתיות הנמלים, הן מהצד של הים והן בצד היבשתי ובעורף הנמלים, יהיה יעיל וחסכוני יותר, כך הדבר ישפיע על כיסם של הישראלים לטובה. חברת נמלי ישראל עוסקת באופן שוטף בפיתוחם של שני האספקטים הללו בצורה הוליסטית ויעילה".
כיצד הדברים באים לידי ביטוי בשטח?
"מהפן הימי, הפעלנו שני נמלים חדשים - נמל המפרץ ונמל הדרום ויש לנו כעת זכיין חדש, קבוצת אדאני, שמפעילה כעת לאחר ההפרטה את נמל חיפה שעבר לבעלות פרטית. בנמל אשדוד הקמנו מסוע גרעינים חדש בהשקעה גדולה וכל פעילותנו בנמלים נעשית באמצעות הציודים המתקדמים בעולם. בנוסף, אנו ממקדים את עצמנו כעת בפיתוחו של נמל אילת בו אנו רואים יעד אסטרטגי לפיתוח הדרום".
"מהפן היבשתי, אנו מפעילים מספר פארקים לוגיסטיים המשרתים את צרכי לקוחות הנמלים, יבואנים ויצואנים, וכן בנינו תוכנית ארגונית חדשה שמהותה היא מתן מענה מדויק לצרכי המשתמשים בשירותים של הלוגיסטיקה הימית והיבשתית גם בחיפה וגם באשדוד. למעשה, אנו רואים בנמלי אשדוד וחיפה כנמלי HUB – נמלים מרכזיים שיוכלו לספק אופציה של שיטעון מטענים הן לישראל והן למדינות נוספות. כחלק מתפיסה זו אנו מפתחים מסילות חדשות בנמלי אשדוד וחיפה ובעתיד גם באילת".
בניית מנהרת התשתיות
חברת נמלי ישראל נמצאת בימים אלה בעיצומה של בניית מנהרת התשתיות שתשלב בתוכה, בנוסף לתשתיות קונבנציונאליות תשתיות חומ"ס (חומרים מסווגים). מנהרה זו, הראשונה מסוגה בישראל, הינה פרויקט חלוץ שתוכנן עפ"י תפיסות הנהוגות באירופה. בלומנטל טוען כי ממנהרה זו "ילמדו רבות לקראת יישום של מנהרות נוספות מסוגה ברחבי המדינה. מבנה המנהרה הינו תת קרקעי ואורכה כ-2.2 ק"מ. המנהרה תאגד לתוכה את כלל תשתיות החומ"ס באיזור (תשתיות שעד הפעלת המנהרה היו מונחות בקרקע) ובעתיד גם צנרת התזקיקים של מסוף התזקיקים החדש יפרסו בה. המנהרה תצויד במערכות ניטור, ותנוטר מסביב לשעון על מנת להבטיח כי מצב בתשתיות במנהרה תקין. מנהרת התשתיות היא חזון שחברת נמלי ישראל עוסקת בו מזה שנים, פרויקט ראשוני בארץ, שהוא דוגמא מוצלחת לטיפול במסדרונות תשתית ארציים באזורים צפופים בישראל, לטווח הארוך".
"המנהרה תעניק ערכים מוספים רבים, בהם תרומה סביבתית. המנהרה מסדירה באופן בטיחותי מעבר של עשרות צינורות שחלקם הלא מבוטל הם צינורות של חומרים מסוכנים, ותצמצם סיכונים סביבתיים, זיהום קרקע וזיהום מי תהום. ערך נוסף נוגע לחיסכון במשאב הקרקע - המנהרה חוסכת קרקע רבה שהיא משאב במחסור במדינת ישראל הצפופה".
מסוע עבור יבואני הגרעינים
בלומנטל מזכיר פרויקט משמעותי נוסף בו עוסקת החברה בימים אלה – פרויקט מסוע הגרעינים. "מסוע זה מחבר את רציף 21 לממגורת אשדוד מהווה בשורה לענף הגרעינים והוא פרי השקעה משותפת של חנ"י וחנ"א בסכום של כ-250 מיליון ₪", הוא מסביר. "מטרת הקמת המסוע היא לשפר את רמת השירות הניתנת ליבואני הגרעינים באזור המרכז ודרום המדינה ובפעם הראשונה להנגיש להם את אותה רמת השירות הניתן בחיפה מזה שנים. המסוע בעל יכולת שינוע של 1,800 טון/שעה ובהקצאת צוותים נכונה של המדלים בחנ"א (חברת נמלי אשדוד) ניתן יהיה לפרוק אוניית גרעינים גדולה (פנמקס) של 60,000 טון בחמישה ימים לעומת שבועות של שהייה ברציף כיום בחברת נמל אשדוד".
מה הקו המחבר בין הפרויקטים הימיים ליבשתיים?
"חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ פועלת בשני אספקטים חופפים. מצד אחד פיתוח ימי - החברה בונה מבנים ימיים ושוברי גלים, ומשדרגת, משקמת ומתחזקת רציפים קיימים, ומצד שני היא LANDLORD של המרחב הנמלי במדינת ישראל, זאת מתוך הבנה שנמל אינו יכול להתקיים בצורה עצמאית ללא עורף נמל המכיל את התשתיות הנדרשות לנמל, דרכי גישה, מסילות רכבת, מכס ומגוון של שרותי לוגיסטיקה, אחסנה ושירותים נלווים לפעילות הנמלית. למעשה,נמל ללא שטחי עורף, הינו "נמל נכה". פעולתו הרציפה של הנמל מחייבת פינוי מהיר של שטח הנמל לטובת קבלת סחורה או העמסתה ולעורף הנמלי יש תפקיד חשוב בכך שהוא מאפשר אתזאת. בעורף הנמלים מתמקמים גופים מגוונים הנוגעים לשלל הסחורות המגיעות אל מדינת ישראל ויוצאות ממנהכגון מלט, גרעינים, ברזל, מכולות, חומרי גלם, כימיקלים, דלקים, ועוד".
"חנ"י פועלת להכשיר ולשווק שטחים בעורף הנמל בהתאם לצרכי השרשרת הלוגיסטית והגדלת היקפי הפעילות בנמלי הים. במסגרת זאת, שיווקנו בשנים האחרונות שטחים בפארק נמלי ישראל באשדוד, לטובת חברות לוגיסטיקה ואחסנה העוסקות בפעילות הנמלית. פארק נמלי ישראל הינו פארק מודרני עם נגישות תחבורתית ישירה לנמלי הים באשדוד (נמל אשדוד הוותיק ונמל הדרום החדש) וכיום פועלת חנ"י להשלים את התשתית התחבורתית שתאפשר גישה ישירה לכביש 4. במקביל, פועלת חנ"י להכשיר ולפתח פארקים לוגיסטיים נוספים בהיקפים של מאות דונמים בעורף נמל אשדוד ובעורף נמל חיפה, על מנת לתת מענה לביקושים העתידיים הצפויים וכחלק מהתייעלות השרשרת הלוגיסטית".
תוכניות פיתוח לנמל אילת
נמל אילת הוא השער הדרומי של מדינת ישראל למזרח הרחוק והקרוב, למדינות המפרץ הפרסי לאוקיאנוס ההודי ולמזרח אפריקה. חנ"י רואה בפיתוח הנמל דרך ליצירתה של תשתית לאומית אסטרטגית, חיונית לתפקוד המשק הישראלי.
מסביר בלומנטל: "חברת נמלי ישראל רואה בנמל אילת נכס אסטרטגי וכלכלי לכלל המשק, לנוכח מיקומו הגיאוגרפי והגיאופוליטי הייחודי, נוכח הגידול הצפוי בהיקף מטעני סחר החוץ של ישראל, השינויים בתעבורה הימית באזור ובעולם, הסכמי אברהם ושינויים גיאופוליטיים נוספים, וכן יתרונותיו הפיזיים של מפרץ אילת לפיתוח תשתיות נמליות. פיתוח הנמל חשוב מאוד לחיזוק קשרי הסחר וקשרי החוץ בין ישראל למדינות באזורים גיאוגרפיים אלה".
"פיתוח הנמל כולל פארקים לוגיסטיים מתקדמים ואוטומטיים יהוו חוליה בשרשרת הלוגיסטית, יהיו מנוף כלכלי ראשון במעלה להתפתחות העיר ולחוסנה. בערי הנמל האחרות בישראל, בהן מתקיימת פעילות נמלית ענפה, לרבות פארקים לוגיסטיים נמליים הקשורים ישירות לסחר החוץ הנמלי של ישראל. התרומה של הפעילות הנמלית הכללית לכלכלה העירונית היא לפחות 1.5-1.8 מיליארד ש"ח בשנה נכון להיום, אך נמל אילת במצבו הנוכחי אינו מספק את הצרכים העתידיים ונדרשים צעדים להגדלתו ולהתאמתו לרבות הארכת רציפים, התאמה למכולות, פיתוח פארקים לוגיסטיים וחיבור לתחבורה יבשתית בדגש על רכבת. הסביבה העירונית הנושקת לנמל תפותח, תהיה סינרגטית לפעילות הנמל ותקיים עמו יחסי גומלין מיטבי ללא יצירת מגבלות על פעילותו. הפיתוח משמעותי של הנמל יהיה על פי עקרונות הקיימות, לפיתוח כלכלי תעסוקתי של העיר תוך מקסום החיים בצוותא ויצירת יחסי עיר נמל מיטביים לתועלת הקהילות המקומיות, האזוריות והארציות".
לבסוף, חזונכם היבשתי-ימי מושתת בצורה מכרעת על פיתוח מסילות הרכבת לשני הנמלים החדשים. כיצד הליך זה מתקדם?
"פיתוח מסילת נמל המפרץ (חיפה מקודם כיום מול משרד התחבורה ע"י חנ"י) מיועד להסתיים בתחילת שנת 2025, כאשר חנ"י לקחה על עצמה את ניהול הפרויקט עד לחיבור המסילה לכניסה לנמל, וכן אחראית לבניית המסילה בתוך הנמל. הפרויקט מיועד לחבר בין הנמל לרשת המסילות הארצית, ולאפשר שינוע ומעבר מטענים לכל חלקי הארץ, ובכך להוות נמל תחרותי לנמלי אשדוד וחיפה, אשר יוזילו את עלויות השילוח ובהתאם יוזילו את עלויות הצרכן. כמו כן, פרויקט זה יאפשר העברת מטענים במהירות, ביעילות ובחסכון סביבתי רב, כיוון שיוריד מעומס המשאיות הקיים היום באזור המפרץ, והזיהום הרב שמתלווה אליו".
"במקביל פיתוח מסילת נמל הדרום (אשדוד) מקודם על ידי רכבת ישראל למול משרד התחבורה והוא מתוכנן להסתיים בשנת 2025 תוך שהוא מחבר את נמל הדרום לרשת המסילות הארצית באמצעות תחנת המיון באשדוד. חנ"י ביצעה חלק מהמבנה התחתון של המסילה וקידמה שימוש בשטחיה לטובת הפרויקט, וכן קידמה הבנות בין הרכבת לבין גורמים שונים בשטח בכדי להקל על ביצועו. פרויקט זה יאפשר העברת מטענים במהירות, ביעילות ובחסכון סביבתי רב, מכיוון שהוא יוריד מעומס המשאיות הקיים היום על כבישי ישראל, ובמיוחד על כביש 41 באשדוד".
בשיתוף חברת נמלי ישראל
