המציאות המלחמתית שעמה מתמודד המשק הישראלי מאז אירועי 7 באוקטובר היוותה טלטלה אדירה, בעלת ממשק ישיר כמעט לכל תחום בחיינו. במובנים רבים היתה זו הוכחה נוספת לחוסנו של המשק הישראלי, שהצליח גם בעיצומו של אחד המשברים הלאומיים הגדולים שידענו מאז ומעולם להתעלות לגודל השעה, תוך חיפוש מתמיד אחר פתרונות יצירתיים מחוץ לקופסה.
הוכחה ניצחת לאותה איתנות לאומית הציגה חברת נמלי ישראל, חברה ממשלתית האמונה על מכלול השטחים והקרקעות של נמלי הים המסחריים בארצנו. החברה משמשת כבעלים החוקיים של לא פחות משישה נמלים מסחריים: שלושה בחיפה, שניים באשדוד ונמל אילת, שעל הפעלתם אמונים גורמים פרטיים, מקומיים או בינלאומיים.
ברשות החברה, המעסיקה למעלה מ-400 עובדים בסך הכל, נמנות גם שתי חברות תעבורה ימיות (אשדוד וחיפה), וכן חברה בת נוספת ("קמארי") העוסקת בחדשנות ובהנדסה ימית. המחזור הכספי שלה מסתכם בכמיליארד שקלים בשנה, בעוד שכלל ההכנסות מופנות מיד לטובת פיתוח הנמלים, תחזוקת השטחים וביצוע עבודות שדרוג עבור התשתיות הפיזיות השונות.
תחרות בריאה בעקבות הפרטת הנמלים החדשים
"נמלי ישראל הינה חוליה מרכזית בפעילות המשק בישראל", מכריז יו"ר דירקטוריון החברה, עוזי יצחקי, לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה, תוך שהוא מציג את חשיבותה האסטרטגית. "99 אחוזים מסחר החוץ של מדינת ישראל, שהוא בפועל המרכיב העיקרי המניע את המשק, מקורו בסחורות, חומרי גלם או חומרים מוגמרים המגיעים דרך הים. ההובלה האווירית היא שולית (כמעט אפסית), כך שפירוש הדבר הוא שמדינת ישראל חיה, נושמת ופועלת דרך נמלי הים. בלעדיהם אין לה ערוץ אספקה ראשי, מה שעלול לפגום בהמשך הפעילות הסדירה של המשק, כולל במאמץ המלחמתי שנשען רבות על פעילות הנמלים לצורכי הצטיידות והתחמשות ביטחונית ברמה זו או אחרת".
יצוין כי בחברה השלימו עוד בטרם פרצה מלחמת "חרבות ברזל" השקעת עתק בהיקף של כ-10 מיליארד שקל לטובת הקמת שני נמלי ים חדשים בחיפה ובאשדוד, תוך עמידה מוקפדת בלוחות הזמנים ובמסגרת התקציבית. מהלכים אלו התאפשרו הודות לרפורמה שהונהגה בעשור האחרון בענף נמלי הים, שכללה את הקמת הנמלים החדשים והפרטת נמל חיפה. "הרפורמה סיפקה לראשונה תחרות בריאה ואפשרות לכל אונייה 'לבחור' את הנמל שבו תזכה לשירות היעיל והמיטבי", מבהיר יצחקי.
"לשמר רציפות תפקודית גם בחירום"
בחודשי הלחימה האחרונים, המלווים באתגרי תעבורה ימית שנדמה כי טרם הכרנו עד היום, נוכח איום החותים המוביל לירידה דרמטית בתנועת אוניות הסחר בתעלת סואץ, נרתמה חברת נמלי ישראל לנקוט שורה של פעולות כדי לצמצם כל אפשרות לעיכובים או מחסור בסחורות החיוניות לתפקוד המשק הישראלי.
"גדולתה של אומה ותפקודה של מדינה אינם נמדדים רק בכוח צבאי בחזית המלחמה, אם כי גם בהמשך התפקוד התקין של העורף", אומר יצחקי. "המשמעות היא המשך רציפות תפקודית של פעילות ביטחונית ואזרחית של כלל המפעלים והשווקים, ללא הפרעה. מדובר במשימה לאומית, שנועדה להמשיך ולשמר את הרציפות התפקודית של מדינת ישראל, בשגרה וגם בחירום".
עד כמה אירועי שבעה באוקטובר השפיעו על תפוקת הנמלים בישראל?
"מיד עם פרוץ המלחמה המשיכו כלל נמלי ישראל בפעילות רציפה. אוניות שמכורח המצב הביטחוני לא יכלו להיכנס לאשדוד התקבלו בנמלים בחיפה. כך גם לגבי אוניות שעקב המשבר בים האדום לא הגיעו לאילת, ונאלצו לבצע עיקוף עד הגעתן לנמלים באשדוד או חיפה. מדובר בהיקף סחורות אדיר, כולל סחורות ביטחוניות שהמשיכו להיקלט בנמלי הארץ בקצב גבוה מאוד. זה המקום לשבח את היקף התשתיות, איכות הנמלים וכוח האדם הפועל בתחומם, שאיפשרו להמשיך ולפרוק סחורות בצורה המיטבית, תוך הקפדה על שמירת הסטטוס-קוו, שבו הרציפים מחכים לאוניות, ולא האוניות לרציפים".
הזכרת את המשבר בים האדום. עד כמה הוא משפיע על הפעילות בנמל אילת?
"מאז נובמבר כמעט ואין אוניות שמגיעות לנמל. עם זאת, הוא ממשיך לשמור על רציפות תפקודית. צריך להבין שמדובר במשבר בינלאומי, שלמעשה כל העולם נפגע כתוצאה מהאיום החותי. אוניות נאלצות לבצע עיקוף ולהגיע ליעדן דרך נתיבים אחרים, מה שמצריך עוד ימי הפלגה ועלויות נוספות. אנו מצפים שהבעיה תיפתר באמצעות קואליציה בינלאומית, בהובלת ארצות הברית ובריטניה. על כל פנים, אנו עובדים בחברה בימים אלה על פיתוח עתידי של נמל אילת, מתוך תפיסה שלפיה מדינת ישראל זקוקה לשני מוצאי ים, כולל לים האדום, כמוצא בעל חשיבות עליונה למשק ברמה הלאומית".
יש אלטרנטיבה למקרה שבו הפעילות בנמלי הארץ לא תתאפשר?
"בלי להיכנס לפרטים, אני יכול לומר שנמלי הים ערוכים גם לתרחישים הקיצוניים ביותר, כולל אפשרות לשימוש בנמלי ים סמוכים".
בחברת "נמלי ישראל" לא שוקטים על השמרים. במקביל להמשך שגרת החירום עוסקת החברה בעבודת מטה יסודית בראייה לטווח הרחוק.
המטרה המרכזית בחברה נעוצה בתכנון נמלים חדשים, בהתאם לאומדנים עתידיים ביחס להיקף הסחורות והאוכלוסייה. כחלק מיעד זה מובילה החברה לקראת שנת המאה למדינה (2048) - תוכנית ענק אסטרטגית שתענה על הצרכים והביקושים של נמלי הים בעתיד, תוך התייחסות לכלל התרחישים האופציונליים.
"אנו בוחנים הקמת כמה חלופות לנמלים הקיימים. אחת מהן היא אי בלב ים, שחלקו יתבסס על עפר שיישאר מפרויקט חפירות המטרו בגוש דן. אנחנו נמצאים בעיצומם של הליכי תכנון ראשוניים לאי, שעל פי ההערכות יוקם מול חופי חדרה", אומר יצחקי.
נדבך נוסף המעיד על החדשנות בנמלי ישראל הינו ההשקעה בנושאי קידמה וטכנולוגיה, המתבטאת באמצעות החברה הבת "קמארי" העוסקת בהנדסה ימית ו"כלכלה כחולה" (קידום המרחב הימי האקולוגי), בדגש על שיטות בנייה והקמת מבנים ימיים, הקצאת תקציבים לחברות הזנק בתחום, ועד לפעולות בסימן אחריות תאגידית וקידום יחסי "עיר-נמל", כחלק מהתחשבות בצרכים האורבניים של הרשויות המקומיות.
יצחקי מבקש לנצל את ההזדמנות על מנת לשחרר מסר של אחדות ועוצמה ישראלית, כיאה להלך הרוח הלאומי. "נמלי ישראל, כמו מדינת ישראל כולה, הוכיחה מזה למעלה מחצי שנה כי גם בשעות המורכבות ביותר מדובר בחברה חזקה, יציבה ועצמאית הנכונה לכל אתגר. כך נמשיך גם בעתיד, עם הרבה אמונה וחדוות עשייה".
בשיתוף נמלי ישראל
