"אין להכחיש שבעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' נרשמה פגיעה מסוימת ביצוא הישראלי, החל מהרבעון האחרון של שנת 2023. אך יחד עם זאת, סך יצוא ההייטק, שהוא קטר הצמיחה של המשק, הסתכם ב-2023 ב-80 מיליארד דולר, בדומה להיקפו בשנת 2022, והוא חולש על למעלה ממחצית מסך היצוא הישראלי", כך אומר אבי בלשניקוב, יו"ר מכון היצוא, בריאיון מיוחד.
בלשניקוב נכנס לתפקידו בדצמבר 2023, אך מכון היצוא לא זר לו. הוא שימש בעבר כסמנכ"ל המכון ומילא במהלך השנים כמה וכמה תפקידים ציבוריים. למרות אי הוודאות הכלכלית עקב המלחמה הוא נמנה על מחנה האופטימיים וסבור כי היצוא הטכנולוגי ישמור על מעמדו המכובד. "ידענו כבר ימים קשים ויכולנו להם. המלחמה האחרונה ממחישה את הכוחות הגנוזים של החברה הישראלית ואני משוכנע שהם ינותבו גם לחיזוק הכלכלה והיצוא", הוא מדגיש. "בשבועות האחרונים התבשרנו על שתי רכישות ישראליות של חברת אינבידיה (Run:ai, Deci AI) במטרה לייעל את עומסי העבודה של מערכות ה-AI. רכישות אלה מצטרפות לפעילות ענפה של החברה בישראל מזה כעשור וממשיכה גם בימים מורכבים אלו למרות איומי דירוג האשראי, יציבות הממשלה והמלחמה".
בסקר שערכתם בקרב יצואנים בתחילת השנה, כמעט כל המשיבים בנושא צפו קשיים בגיוס השקעות בשנה הקרובה.
"אכן קיים חשש כזה, לאור המלחמה וההאטה בצמיחה העולמית ובכלכלות המובילות. החשש בולט בקרב חברות בשלבים ראשונים. למרות החשש, אפשר לשאוב אופטימיות מנתוני ההשקעות בשנה החולפת וכן מנתוני הרבעון הראשון לשנת 2024. היקף הגיוסים בישראל בשנת 2023 חזר להיקפי טרום המגפה (שבעה מיליארד דולר) בעוד שבעולם נרשמה ירידה. גם התחזית לרבעון הקרוב משקפת אופטימיות עם רבעונים גבוהים מהצפוי".
כיצד נערכתם לסייע לייצואנים מאז פרוץ המלחמה?
"משבעה באוקטובר, שמנו לנו למטרה להבטיח המשכיות עסקית של פעילות המכון, תוך הבטחת רציפות הסיוע לחברות היצואניות. המשימה שעומדת לנגד עינינו היא לסייע ליזמים ולחברות עצמן בהמשכיות עסקית, ולהראות שכפי שידענו והוכחנו בעבר, שגם היום הכלכלה הישראלית יודעת להמשיך ולעבוד בתקופות מורכבות.
"זה החל בסיסמה של חברות ההייטק ISRAEL TECH DELIVERS NO MATTER WHAT שהפכה לסיסמת הקרב של החברות הישראליות בכלל והיא שיקפה גם את התחושות והמוטיבציות של עובדות ועובדי מכון היצוא ושותפיהם הרבים במגזר הציבורי. בנוסף, שמנו דגש על הגברת פעילות הפיתוח העסקי בחו"ל, לאור הקשיים בהבאת לקוחות לארץ בתקופה זו. יחד עם שותפינו במנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, בנינו תוכנית עבודה ענפה שכוללת מאות פעילויות בכ-50 מדינות שונות. לשמחתנו, אנחנו רואים שתוכנית העבודה שלנו מתקדמת כמתוכנן ומעט מאוד פעילויות מתבטלות או נדחות".
העולם מאמין בישראל
לדברי בלשניקוב, למרות העיסוק באתגרי המלחמה, מכון היצוא ממשיך במשימת העל שלו לקדם את היצוא הישראלי, תוך שיתוף פעולה הדוק עם הסקטור הפרטי והציבורי. "נבחן כל אפשרות לסייע לחברות ישראליות באמצעות שימוש בכלי הסיוע המסורתיים שלו, אך גם תוך יישום אמצעים חדשניים ופתרונות מחוץ לקופסה. דוגמה אחת לכך היא השקתה של מערכת מקוונת, מבוססת AI, שהצגנו לאחרונה לאיתור הזדמנויות עסקיות וכבר קוצרת הישגים", הוא מספר.
האם העולם ממשיך להאמין בישראל וביכולות הטכנולוגיות שלה? ציינת כבר שלמעלה ממחצית מהיצוא הישראלי מקורו בהיי-טק.
"העולם מאמין בישראל! כ-3% מההשקעות בטכנולוגיה נכנסות לכאן, מדינה שאוכלוסייתה מהווה רק 0.12% מאוכלוסיית העולם. מערכת הסטארט-אפ הישראלית לא רק שרדה אלא שגשגה באתגרים רבים לאורך השנים. אני גם מזכיר שישראל מדורגת במקום השלישי אחרי ארה"ב ובריטניה כמובילה בחדשנות בתחומי התוכנה, חומרה ובריאות (על פי מדד הסטארט-אפים העולמי שהתפרסם בספטמבר 2023). ישראל היא גם המדינה השנייה בגודלה ביחס של מספר חברות סטארט-אפ פר נפש (אחרי ארה"ב). כ-9,000 חברות טכנולוגיות פועלות בישראל, כמחציתן מוגדרות כחברות בשלבי סטארט-אפ. תוסיף לכך כ-500 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות שפועלים כיום בישראל. יש לנו גם אקדמייה חזקה ומערכת ביטחון שמהן צומחות חברות הזנק רבות. האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון וצה"ל - ממוקמים בראש המוסדות מהם צומחים יוניקורנים בעולם, נכון לדוח שהתפרסם בדצמבר האחרון. כל התשתית הזו תמשיך לתמוך בהייטק הישראלי".
בניגוד להון האנושי והטכנולוגיה העילית, ישראל מפגרת אחרי מדינות אחרות במערב בתחומים כמו תשתיות, חינוך ואקלים העסקי. מה על המדינה לעשות כדי לשפר את מעמדה התחרותי של ישראל בתחומים אלה?
"ההון האנושי, הרוח היזמית והפעילות הבין-לאומית של חברות טכנולוגיה הם המנוע העיקרי לצמיחה בישראל. בניגוד לכך, לצערי, אנחנו כמדינה לא מצטיינים בפיתוח התשתיות, בחינוך ובאקלים העסקי - לטווח הרחוק חוסר הטיפול הממשלתי בנושא זה לא לטובתנו. למעלה מ-80 חדי קרן ישראלים פועלים כיום בארה"ב ולא בישראל. אני קורא לממשלה, למרות האתגרים הכלכליים, להשקיע ולטפח את היזמים-היצואנים בישראל ולמנוע את הליך בריחת המוחות בשל האקלים העסקי המורכב, ולקדם בכל דרך את המשך המעורבות של משקיעים וחברות רב-לאומיות בישראל. זו הזדמנות הכרחית להמשכיות היצוא הטכנולוגי של ישראל".
הנגשת הזדמנויות לחברות קטנות ובינוניות
מכון היצוא שם דגש נרחב על סיוע לחברות קטנות ובינוניות. אני שואל את בלשניקוב מהם להבנתו האתגרים המרכזיים שבפניהן ניצבות חברות אלה. "היזמים שמובילים חברות בתחילת דרכן, או בסדר גודל הנחשב קטן עד בינוני, הן מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה הישראלית", הוא משיב. "אנו כמובן ערים ומודעים לאתגרים בהם החברות הללו נתקלות ביום-יום, ובפרט בזמנים אלה. על כן, אנו עושים כל שביכולתנו להרחיב את הפעילות הבין-לאומית והנגשת ההזדמנויות העסקיות לחברות אלה. כמו כן, פועל המכון יחד עם שותפינו לבניית תוכנית סיוע לחברות מקו העימות בפעילותן הבין-לאומית.
"לומר שהיצואנים הקטנים הם עמוד השדרה של המשק - זו ממש לא סיסמה שיווקית עבורנו, אלא זהו חלק מליבת העבודה שלנו - להעניק סיוע וכלים להצלחה. כך יוכלו היצואנים הקטנים להשקיע בשיווק וקידום הפעילות בחו"ל ללא חשש שבחודש או השנה העוקבת כבר לא יוכלו להתקיים".
לסיכום, מהו המסר שלכם לייצואנים הישראלים?
"המסר שלנו לייצואנים הישראלים הוא חד-משמעי - אנחנו כאן בשבילכם. במכון היצוא, אנו מחויבים לספק תמיכה מקצועית וכלי עבודה, שיסייעו לכם לפתח את עסקכם ולהגיע לשווקים בין-לאומיים. האופטימיות והיזמות הן הדלק למנוע הצמיחה של מדינת ישראל, ובמכון היצוא אנו חושבים שכל עסק ישראלי יכול להצליח בשוק העולמי בעזרתם. אנו מזמינים כל יזם ויזמית להצטרף אלינו במסע המרתק של היצוא הישראלי, כדי לחדור לשווקים חדשים ולהצליח בעולם הגלובלי. בואו אלינו עם שאלות, אתגרים ורעיונות. אנו כאן כדי לעזור לכם להגיע להזדמנויות העסקיות".
ובנימה אישית - כמי ששימש בעבר כסמנכ"ל מכון היצוא, האם המינוי לתפקיד יו"ר המכון הוא בבחינת סגירת מעגל מבחינתך. מה אתה מאחל לעצמך?
"המינוי לתפקיד של יו"ר המכון היא בהחלט סגירת מעגל עבורי, לאחר שלל תפקידים ציבוריים שעברתי ובהם מנכ"ל משרד התקשורת, מנכ"ל הכנסת, מנכ"ל בית הנשיא, מנכ"ל משרד מבקר המדינה ועוד רבים. אני רואה בתפקידי כיו"ר מכון היצוא תפקיד מפתח בכלכלה הישראלית - אותו אני עושה בהתנדבות מלאה. אני מאחל לעצמי להוביל את המכון לשפע ולצמיחה, תוך קידום היזמים והכלכלה הישראלית, בתקווה לימים שקטים, השבת חטופינו והחלמה לפצועינו".
בשיתוף מכון היצוא
