אם יש משהו שמלחמת "חרבות ברזל" לימדה אותנו, זה עד כמה חשוב להחזיק טכנולוגיות חדשניות כאן אצלנו בבית, בלי לסמוך על מדינות אחרות שיושיטו יד. זהו חלק מהעוצמה הישראלית, וזה נכון שבעתיים כשמדובר בטכנולוגיה הקוונטית.
תעשיית המחשוב הקוונטי העולמית נחשבת צעירה, רק מאות בודדות של חברות עוסקות בתחום ברחבי העולם. Quantum Art הישראלית היא אחת מכ–30 חברות בלבד העוסקות במימוש מערכות מלאות למחשוב קוונטי (Full-stack), לצד חברות ענק כמו IBM, גוגל ואמזון.
השלכות אסטרטגיות על התחום הביטחוני
"בעולם מזהים שמדובר בתחום אסטרטגי ומשקיעים בו כספים עצומים", אומר ד"ר טל דוד, מנכ"ל החברה ומייסד שותף. "למשל, ההשקעות הממשלתיות הגלובליות כבר עברו את סך ה–40 מיליארד דולר בשנים בודדות, בנוסף להשקעות של גופים פרטיים וקרנות הון סיכון".
"מדובר בטכנולוגיה דיסרפטיבית בכל תחום, כלומר טכנולוגיה המשנה את כל המודלים הקיימים בשוק, שיכולה לשפר אותם ולהחליפם", אומר פרופ' רועי עוזרי, המייסד המדעי של Quantum Art. לדבריו, יש לכך השלכות אסטרטגיות גם על התחום הביטחוני. "מדינות נזהרות מלשתף אותה, וככל שהיא מתבגרת עולות החומות. לכן אם לא נהיה שם", טוען עוזרי, "כלל לא בטוח שנוכל לרכוש את הטכנולוגיה מיצרנים אחרים בעולם. מצד שני, הטכנולוגיה אצלנו יכולה לפתוח לישראל דלתות בעולם, משום שנהיה שותף שמקבל אבל גם נותן".
עוזרי הוא פרופסור לפיזיקה במכון ויצמן, ומחקרו עוסק בעיקר בפיתוח כלים לחישוב קוונטי באמצעות יונים לכודים. הוא הראשון, ועד היום גם היחיד, שבנה מחשב קוונטי בישראל, קטן, מבוסס יונים לכודים. לפני כשנתיים חבר לדוד, גם הוא פיזיקאי, שעמד בראש התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיות קוונטים בישראל, שפעלה בהיקף של כ–1.5 מיליארד שקל ויצאה לדרך ב–2019. בעבר הקים בתעשייה האווירית קבוצה לחישה קוונטית, פעילות שקיימת עד היום. במסגרת עבודתו במפא"ת במשרד הביטחון ניהל את המחקר והפיתוח של הפורטפוליו הקוונטי במערכת הביטחון.
השותף המייסד השלישי הוא ד"ר עמית בן קיש, פיזיקאי בוגר תוכניות יוקרתיות שאת רוב הקריירה המקצועית שלו עשה ברפאל, שם כיהן כ-CTO של אחת החטיבות הגדולות בחברה וריכז את תוכנית הקוונטים. לצד פרויקטים רבים שעליהם עבד, אף קיבל את פרס ביטחון ישראל. את הפוסט-דוקטורט שלו עשה בן קיש בקבוצתו של Dr. David Wineland, שזכה בפרס נובל על עבודותיו החלוציות למימוש מחשוב קוונטי ביונים לכודים.
החיבור של שלושת המוחות המבריקים הללו הוליד את הסטארט-אפ Quantum Art, השוכן בפארק המדע בסמוך למכון ויצמן, בצמוד לקבוצה האקדמית שממנה צמחו. בשנתיים הללו הצוות שוקד על פיתוח טכנולוגיית מחשוב קוונטי מבוסס יונים לכודים בכל ההיבטים של המחשוב הקוונטי — חומרה, תוכנה ויישומים.
"אנחנו שועטים קדימה עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום — יונים לכודים. טכנולוגיה זו מובילה ברמות הביצועים בעולם", אומר דוד. לדבריו, המחשוב הקוונטי מתמודד עם שני אתגרים גדולים: הראשון, כיצד להמשיך ולשפר את הביצועים במינימום שגיאות; השני, כיצד להגדיל את כוח החישוב לכמות קיוביטים (ביטים קוונטיים) גבוהה יותר. "בחרנו לעבוד עם הקיוביטים הטובים ביותר בעזרת כלים ייחודיים שאין במקומות אחרים", מוסיף בן קיש. "יש לנו ארכיטקטורה המאפשרת להגיע כמה שיותר מהר למחשב קוונטי בקנה מידה גדול, שיכול לפתור בעיות בעלות משמעות וגם להביא ערך מסחרי גבוה".
כיצד הטכנולוגיה הקוונטית פותרת בעיות?
דוד: "למשל בתחום הביטחון, מחשב קוונטי יעזור בשבירת הצפנות וביישומים ביטחוניים שאני מכנה יישומי 'למצוא את המחט בערימת השחת'. כלומר, איך מבליל המידע האינסופי של מערכות המודיעין אני מוצא את הידיעה שאני צריך וכיצד אני מוצא חולשות ברשתות סייבר".
לדבריו של דוד, הטכנולוגיה פותרת בעיות גם בתחומים אחרים, כמו תחום הבריאות. "חברות ענק כמו פייזר משקיעות עשור וכמיליארד דולר בפיתוח כל תרופה חדשה. החישובים הדרושים לפיתוח מורכבים מאוד, ולכן מתבססים לא מעט על ניסוי וטעייה. חישובים קוונטיים יחסכו בזמן הפיתוח, יקצרו את שלב הניסוי והטעייה ונוכל להגיע למוצר מוגמר בזמן מהיר באופן משמעותי ובהרבה פחות כסף.
"מעבר לכך", אומר דוד, "יש כאן גם אלמנט סביבתי. כל חישוב מנצל אנרגיה עצומה בחוות השרתים, בין אם מדובר בחישוב בנאלי עבור בקרת אקלים או אופטימיזציה של רשת החשמל, ובין אם בתחום הפטרוכימי. מחשב קוונטי יעשה זאת בצורה הרבה יותר טובה וכך ישפיע על נושא הקיימות בעולם כולו".
מתי אנחנו צפויים ליהנות מהיתרונות של המחשוב הקוונטי?
דוד: "התעשייה עדיין נמצאת בחיתוליה. כרגע אנחנו מדברים על שלוש עד חמש השנים הקרובות לתחילת פתרון בעיות יישומיות בנפח גדול, ואנחנו עושים כל מה שאפשר כדי שנעמוד בשורה הראשונה כשהטכנולוגיה פורצת ולהוביל את התעשייה בעולם".
מנגישים את הטכנולוגיה הקוונטית
Quantum Art מונה כיום כ–30 עובדים והיא כבר מפעילה מערכת ראשונה במעבדה. החברה רואה חשיבות עליונה בפיתוח טכנולוגיה עצמאית בתחום קריטי כל כך לישראל, ועד כה גויסו כספים מקרנות הון סיכון ישראליות מצוינות וכן משותף באירופה. החברה מובילה קונסורציום של חברות וקבוצות אקדמיות ישראליות עבור רשות החדשנות, זהו מַאֲגָד של חישוב קוונטי משמעותי בהיקף של כ–30 מיליון דולר.
"אנו שמחים על כך שרשות החדשנות מצאה לנכון לשים אותנו בפרונט", מתגאה דוד, "ועל שיתוף הפעולה עם חברות מצוינות כגון קלאסיק, קדמה והתעשיה האווירית, כמו גם קבוצות מחקר כמעט מכל האוניברסיטאות בארץ, וכן קבוצות אלגוריתמיות החל מרפאל ועד בית החולים סורוקה, שעבורם אנו מנגישים את הטכנולוגיה הקוונטית ורואים כיצד היא יכולה לפתור בעיות שמעניינות אותם".
"למחשוב קוונטי צפויה תרומה אדירה לביטחון הלאומי של ישראל", אומר בן קיש. "ההיבט הביטחוני הוא אחד מהם, אך חשוב לדעת שמחשוב קוונטי יכול להיות טכנולוגיה דיסרפטיבית גם בפיתוח תרופות, בכלכלה, במערכות מודיעין, תחבורה ואנרגיה, ולספק למשתמשים בה יתרונות משמעותיים".
"האקוסיסטם האקדמי הקוונטי של ישראל הצמיח כאן מובילים בתחום", אומר פרופ' עוזרי. "משקיעים צריכים לדעת שאנחנו יכולים לייצר עבורם ערך כלכלי. אסור לפספס את ההזדמנות להיות המובילים בעולם, הרגל חייבת להישאר על הגז".
"כעת", אומר דוד, "אחרי שהתבססנו, אנחנו מתרכזים בהמשך פיתוח הביצועים והיכולות, פיתוח היישומים והצד העסקי והנגשת הטכנולוגיה לארגונים, לדאטה סנטרים ולתאגידים".
"יש לנו את הדרך להוביל את התעשייה העולמית", מסכם דוד, "גם Quantum Art כחברה, וגם האקוסיסטם הישראלי בכלל".
לאתר Quantum Art
בשיתוף Quantum Art
