"טביעת רגל פחמנית" היא מונח שנועד לתאר את גזי החממה שנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מהנוכחות של בני האדם, פעילותם ותהליכים שמתרחשים על פני כדור הארץ.
ככל שפליטת גזי חממה מפעילות אנושית עולה, הם מצטברים באטמוספירה ומחממים את האקלים, מה שמכונה "אפקט החממה", המוביל לשינויים רבים אחרים ברחבי תבל להם אנו עדים בשנים האחרונות. לרבים מהם השפעות שליליות עלינו בני האדם אך גם על הצמחים, על בעלי החיים, ועל הסביבה הימית.
בין השנים 1990-2015 עלתה פליטת גזי חממה העולמית נטו מפעילות אנושית ב-44%, כשפליטת פחמן דו חמצני, המהווה כשלושה רבעים מסך הפליטות, גדלה ב-50% בתקופה זו.
כדי לתת מענה לקטסטרופה המתקרבת, הושקה ביוני 2020 יוזמת "המרוץ לאפס" (net zero) של האו"ם, במטרה ליצור קואליציה של עסקים, ערים, אזורים ומשקיעים סביב יוזמות שאמורות לעודד אפס פליטות פחמן דו חמצני עד לשנת 2050.
למרות זאת, דו"ח עדכני של האו"ם מציג תמונה עגומה לפיה ההתחייבויות של ממשלות עד היום נופלות בהרבה ממה שנדרש. "כדי לשמור על התחממות כדור הארץ ללא יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס, כפי שמתבקש בהסכם פריז, יש להפחית את הפליטות ב-45% עד 2030 ולהגיע לאפס נטו עד 2050.
כדי להגיע לאפס נטו נדרשת כל הממשלות לחזק באופן משמעותי את תרומתן ברמה הלאומית, ולנקוט בצעדים נועזים ומידיים לקראת הפחתת הפליטות כעת", כך נרשם בדו"ח. אין ספק שמדובר בקריאת השכמה, אליה הצטרפה גם ישראל.
"מנגנון שעת האפס" - כחול לבן
כדי להצטרף למגמה הירוקה ולקחת חלק במרוץ העולמי להפחתת פליטות גזי חממה, הוקמה בישראל תשתית מקצועית ישראלית לקביעת יעדים להשגת המטרה. זאת כחלק ממחויבותה של המדינה הנובעות מקבלתה לארגון ה-OECD, ומההסכמים שהם חלק מההחלטות שאומצו על ידי מדינות החתומות על אמנת המסגרת של שינויי האקלים. כך נקבע ש"מנגנון שעת האפס", הוא למעשה הרחבה של המערך הוולונטרי שהוקם בשנת 2010. מנגנון זה כולל ארגונים וחברות מהמגזרים השונים בארץ שנהנים ממידע מקצועי וקבלת כלים מותאמים, בנוסף לקהילת עמיתים המאפשרת שיתוף ידע וניסיון ויצירת שיתופי פעולה.
עם כניסתו לתוקף של "הסכם פריז" בשנת 2015, נדרשה גם ישראל לגבש מדיניות אפקטיבית שתכליתה להפחית את פליטות גזי החממה. כך, התחייבה הממשלה בשנת 2021 להפחית את פליטות גזי חממה עד לשנת 2030 בשיעור של 27% בהשוואה ל-2015, ולעמוד באפס פליטות עד שנת 2050.
שיטות ומוצרים ידידותיים לסביבה (climate-friendly) לצמצום טביעת הרגל הפחמנית
אחד הענפים המחויב לנושא הוא ענף החקלאות, ה"תורם" גם הוא לפליטת גזי חממה לאטמוספירה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין השנים 2003-2020 סך כל פליטות גזי החממה מחקלאות גדל ב-1.6%.
כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית החלו גם חברות בתחום החקלאות ליזום וליישם מהלכים שמטרתם לצמצם את פליטות גזי החממה. "אם עושים את זה נכון, כולם מרוויחים. החקלאים, החברות, התושבים וכדור הארץ", אומר מקס מולדבסקי, דירקטור חדשנות ופתרונות אקלים בחברת נטפים שמשתף כי בשנתיים האחרונות המודעות לנושא עלתה באופן ניכר, זאת כחלק מהתפיסה שדוגלת בפיתוח שיטות ומוצרים ידידותיים לסביבה(climate-friendly) שמשפיעה לדבריו גם על צמצום טביעת הרגל הפחמנית.
לשם כך, פועלת החברה בשתי חזיתות מרכזיות. הראשונה היא בסיוע להצלחה של החקלאי על ידי מתן שירות, פתרונות ומוצרים, כמו גם עזרה עם נבכי בירוקרטיה. "אנחנו שנים הולכים יד ביד עם החקלאים, כי חקלאי בודד לא בהכרח יכול לעשות את זאת לבדו. בנוסף, הבנו כמה זה חשוב כדי לקדם את נושא הגידולים החכמים מבחינה אקלימית". כך למעשה מסייעת נטפים לבצע את הטרנספורמציה שכוללת הפחתת עיבוד קרקע ומעבר לפרקטיקות וכלים מותאמים אקלימית. דוגמה לכך היא התוכנית המשותפת של נטפים וניבאנה, שמאפשרת את הפחתת פליטות גזי חממה מגידולי אבוקדו באמצעות שימוש בשיטות בנות קיימא של עיבוד חקלאי, מהלך שכולל גם רווח כלכלי ואפשרות לייצא את הקרבון קרדיט לגופים שלישיים בארץ ובעולם", הוא אומר ומדגיש כי זו רק אחת מהפרקטיקות שמציעה החברה, המאפשרות להקטין את טביעת הרגל הפחמנית. דוגמה נוספת היא - ™GrowSphere - מערכת ניהול חקלאות דיגיטלית מתקדמת שמתחברת לסנסורים בשטח של מערכת ההשקיה והדישון, לקבלת פידבקים בזמן אמת מכל מה שקורה בקרקע ועם הגידולים, לרבות ניטור ואופטימיזציה של ההשקיה וקבלת חיווים חיצוניים בשכבת הענן. מערכת זו מונעת גם עודף של השקיה ודישון שגורמים לפליטות גזי חממה, וכך מפחיתה עוד יותר את טביעת הרגל הפחמנית.
מולדבסקי מתייחס לחזית השנייה בה פועלת החברה, עם ביצוע תהליכים להפחתת טביעת הרגל הפחמנית, כדוגמת הרחבת השימוש באנרגיה ירוקה, פעילות שצומחת וגדלה מדי שנה ומבוססת על השימוש בפאנלים של החברה או באנרגיה סולארית שהיא רוכשת מגורמים חיצוניים. כך גם נעשה שימוש בתחום האגרו וולטאי ומתבצעת אופטימיזציה של גידולים חקלאים לצד פעילויות נוספות הנודעות לקידום אורח חיים בר קיימא בקרב העובדים והשותפים לדרך.
הסכמים לרכישת חשמל ירוק שצפויים להפחית מעל 1.25 מיליון טון Co2e
גם ICL אימצה את יעדי הפיתוח של האו"ם (SDG's) כעקרונות המנחים אותה בהשגת יעדיה. לדבריה של לילך גבע-הראל, יועצת משפטית ראשית גלובלית ומנהלת תחום הקיימות ב-ICL, קבעה החברה יעדים שאפתניים, הכוללים הפחתה של 30% בפליטות גזי חממה (מכלול 1 ו-2) עד לשנת 2030 (בהשוואה לשנת הבסיס 2018), והגעה לניטרליות פחמנית עד לשנת 2050.
"עד כה הפחיתה החברה 22.2%, כשבשנת 2023 בלבד הפחיתה 4.94%. כאחת מחברות התעשייה הגדולות בארץ, אנו מכירים בטביעת הרגל הפחמנית שיש לנו, ופועלים ללא הרף לצמצם אותה למינימום האפשרי", היא אומרת.
כחברה גלובלית מובילה לפתרונות על בסיס מינרלים מיוחדים המחויבת ליצירת השפעה חיובית בתחומי הביטחון התזונתי, האנרגיה והבטיחות, מקדמת ICL יוזמות שונות לצורך השגת יעדים אלה, בהם התקשרות בהסכמים לרכישת חשמל ירוק שצפויים להפחית מעל 1.25 מיליון טון Co2e לאורך תקופת ההסכמים, ועל כך מעידה גבע-הראל שמציינת כי מחוץ לישראל, כבר מעל ל-80% מהאנרגיה שהחברה צורכת היא אנרגיה נקייה בעוד שבישראל, לאחר ההסבה המלאה לגז טבעי, המשך ההתקדמות הינו בהמתנה לקביעת מדיניות ממשלתית מתאימה.
לדבריה ICL הייתה בין הראשונות בארץ שחתמה על הסכם מסגרת אשראי מתחדשת, מבוסס יעדי קיימות בהיקף של 1.55 מיליארד דולר, כאשר אחד המדדים מבוסס על הפחתת פליטות. זאת בנוסף להלוואה צמודת יעדי קיימות בסך של כ-275 מיליון דולר, הכוללת יעדים דומים שנחתמה עוד בשנת 2021.
"אנו נמצאים בעיצומו של מסע מאתגר ומרגש שכלל העובדים וההנהלה שותפים ומחויבים לו", היא מדגישה ומוסיפה כי "לצד זאת, אנו מאמינים שהתחייבויות חיצוניות מעודדות ומקדמות את החברה והצעדים שהזכרנו נשענים על הנחה זו. כך, אסטרטגיית האקלים של ICL נתמכת על ידי תשתית נתונים רחבה, המאפשרת מעקב הדוק וקבלת החלטות מושכלת, תוך שקיפות מלאה של הביצועים הסביבתיים, החברתיים והממשלתיים. החברה מודדת, מאמתת ומדווחת באופן קבוע על פעילותה הסביבתית, לרבות אימות של גורם חיצוני בלתי תלוי. צעדים אלו ונוספים הביאו לכך שחברות דירוג בינלאומיות בתחומי ה-ESG, בהן: MSCI, SUSTAINALYTIC ועוד, מעניקות ל-ICL דירוג גבוה כהכרה על מאמציה בתחומי הקיימות וה-ESG".
תוכנית "רפת מקיימת" לאיכות הסביבה ולצמצום פליטת גזי חממה
מחלבת יטבתה, הפועלת אף היא להפחתת טביעת הרגל הפחמנית, הגדילה ויזמה את תוכנית "רפת מקיימת", המתמקדת בצמצום טביעת הרגל הפחמנית ובשמירה על רווחת בעלי החיים, זאת באמצעות שילוב של עקרונות כלכלה מעגלית, ובחינה מקרוב של דרך ייצור החלב בהסתכלות של קיימות ורווחת הפרה.
"בהתייעצות עם מומחים מובילים מהתחום וגם וטרינרים, הגדרנו מספר מדדים המשפרים את רווחת הפרה ובוחנים כל הזמן כיצד היא חיה, איך אפשר לייצר קרבה להתנהגותה הטבעית ובריאותה, בנוסף לבחינת הטיפולים שהיא עוברת, דאגה למזון שהיא אוכלת, ושמירה על איכות הסביבה וצמצום פליטת גזי חממה", מספר אשכר גנוסר, מנהל קבלת חלב וקשרי יצרנים במחלבת יטבתה מקבוצת שטראוס.
"כמחלבה שעובדת עם 22 רפתות באזור הערבה והדרום שמספקות לנו חלב, וביחד עם הרפתנים שמטמיעים את התוכנית, אנו רואים חשיבות רבה בגידול הפרות וברווחתן ברפת יטבתה ובכל הרפתות שעובדות עמנו", הוא ממשיך ומסביר כי במשך שנים עשתה המחלבה כל שביכולתה כדי לשפר את איכות החיים ברפת ואת חיי היומיום של הפרות. "במסגרת התוכנית אנחנו פועלים לצמצם את הזיהום הסביבתי ברפת באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו ייבוש ואוורור המרבץ, תהליך המצמצם את פליטות גז המתאן, לצד שימוש בהדברה ביולוגית וטיפול בשפכים באופן שמונע את חדירתם למי התהום".
גנוסר אף מתייחס לאלמנט נוסף עליו מקפידים במחלבת יטבתה - הצבת עצים ברפתות, למען איזון בין הפחמן לחמצן ליצירת סביבה מופחתת פליטות פחמן. זאת בנוסף לפאנלים סולאריים שמוקמו על גגות הרפתות לשם ייצור חשמל ירוק המפחית את התלות בחשמל.
לצורך הזנת העגלות משתמשים בגזם חקלאי מתמרים, ובירקות שגדלים באזור ונחשבים לשאריות חקלאיות, ובכך תורמים להפחתת הטמנה וריקבון המפחיתים פליטות. "ברפת קיימת חשיבות עליונה ליצירת סביבה שמעניקה שקט ושלווה לפרות, שמובילה להעלאת תפוקת החלב ולצמצום הזיהום", הוא אומר ומסכם כי כל המהלכים הללו מדגישים את מחויבותה של יטבתה לסביבה ולאקולוגיה ברת קיימא.
התמודדות עם אתגר האקלים גם בתעשייה
אחד הענפים שלוקחים חלק פעיל ביצירת גזי חממה ונרתמים להפחתת טביעת האצבע הפחמנית הוא ענף התעשייה. "התעשייה הישראלית מכירה בצורך להתמודד עם אתגר האקלים ומחויבת לפעול באחריות על מנת לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית", אומר נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר.
לדבריו: "כבר היום משקלה של התעשייה בפליטות גזי חממה נמוך מאוד יחסית ועומד על כ-12% בלבד, משום שבשנים האחרונות התעשייה הפחיתה בעשרות אחוזים את הפליטות שלה, באמצעות השקעות עתק, יישום טכנולוגיות חדשניות וקידום כלכלה מעגלית". עוד הוסיף תומר וציין כי, הסוגייה האקלימית הפכה והופכת למהותית גם בפעילות העסקית של חברות בעולם הגלובלי.
"חברות רבות בוחנות את טביעת הרגל הפחמנית של הספקים שלהם, כחלק מהשיקולים לבחירת ספקים אלו. זה מחייב את התעשייה הישראלית להתאים את עצמה על ידי נקיטת צעדים ליצירת מציאות אנרגטית טובה יותר. בין השאר החברות פועלות על מנת לעבור לצריכת אנרגיה יעילה ונקיה יותר, להחליף ציי רכב כללי ורכבים כבדים לרכבים ירוקים יותר, לשנות אריזות כך שיהיו עשויים מחומרים ממוחזרים ושניתן יהיה למחזר אותן שוב, ועוד". בנקודה זו הוא עוצר ומצהיר כי: "לשם נקיטת צעדים אלו אנו צריכים סיוע ממשלתי. על הממשלה לעזור לנו ולספק לנו תשתית ותמריצים כלכליים להתייעלות, לצמצם את הרגולציה הכבדה בתחום ולהגדיל משמעותית את פריסת תשתיות הגז הטבעי".
