אם יש מגזר במדינה שראוי להצדיע לו, הרי שמדובר בחקלאי ישראל. מה הם לא עוברים במקום הקטן והמסוכסך הזה: פרוטקשן ופשיעה חקלאית, מכסות מים שמגבילות אותם בהשקיה, מחסור קבוע בפועלים, נזקי טבע מגלי חום וברד, עבודה מאומצת בחורף ובקיץ, ונדמה שרק רוצים להערים עליהם עוד ועוד קשיים: פיקוח על המחירים (כאילו שהם הבעיה), קנסות ומגבלות, פיצויים שהמדינה הבטיחה ועדיין לא הגיעו. רק על מה שהם עוברים עלינו למחוא להם כפיים, ועל כך שהם ממשיכים לפתח, להשקיע ולחדש למרות הקשיים הרבים מגיעה להם מלוא ההערכה.
חקלאות מדייקת
קחו לדוגמה את "היחידה לחקלאות וחדשנות גולן". בשנים האחרונות חווה רמת הגולן התפתחות התיישבותית וחקלאית משמעותית, לצד תהליכים מתקדמים גם בתחום האנרגיה והסביבה.
בתוך כך נוסדה לפני כשנתיים "היחידה לחקלאות וחדשנות גולן" בשיתוף מכון שמיר למחקר, מוא"ז גולן, החכ"ל ומי גולן, כגוף האמון על ריכוז תחום החקלאות בגולן. היחידה פועלת לקידום מחקר יישומי, יזמויות והכשרה בפרקטיקות מתקדמות של חקלאי הגולן, פועלת לטובת טיפוח דור עתידי של חקלאים בעלי זיקה לחקלאות חדשנית ויזמית באופייה, לצד חקלאות מדייקת, משמרת ומיטיבה עם הסביבה שייחודית כל כך לגולן.
בנוסף פועלת היחידה לאתר ולפתח גידולים ייחודיים ורווחיים, דבר שעשוי למשוך חקלאים חדשים לענף, ומשקיעה בטיוב ובייעול גידולים קיימים, בחינוך לערכי החקלאות ובשמירה על הצביון החקלאי בגולן, כמו גם בהצמחת דור העתיד של חקלאי ויזמי הגולן כנדבך מרכזי בהנעת מנועי הצמיחה הגולניים.
היחידה מאמינה בחיבורים: חיבור בין חוקרי המכון לצורכי החקלאים בשטח, חיבור בין חוקרי המכון למדריכים ולמנהלי החקלאים לטובת מיזמים אזוריים, וגם חיבור בין יזמים בתחום החקלאות לחוקרי המכון. איך זה משפיע על המקרר שלכם, אתם תוהים?
בבקשה: לאחרונה החלו לגדל פה ברוקולי וכרובית במודל חדשני, אגרוטכני, הידרופוני, ראשון מסוגו בארץ. בנוסף נעשה קטיף מסחרי ראשון של הכרובית והברוקולי הללו.
"התוצאות הראשונות מעודדות מאוד", מציינת מוריה סנדלר מנהלת החווה. "המטרה המרכזית היא הוכחת גידול מסחרי של ברוקולי וכרובית בבריכות גידול (מים) ללא אדמה בקיץ החם, שבו לא ניתן לגדל את הירק המבוקש בישראל. האקלים הגולני הקריר מאפשר לנו להכניס מודל כלכלי משמעותי שאנחנו לומדים בימים אלו, בהיבט של גידול ירקות אלו בימי הקיץ, בדגש על גידול ירוק מופחת ריסוסים ובעל איכות וטעם ברמת פרמיום, לצד היכולת לפדות מחיר רווחי לחקלאי. חשוב לציין, הגידול בבריכות המים (הידרופוני) קצר ממספר ימי הגידול בקרקע. כעת אנו סקרנים לבחון את המשמעויות האלה גם בזנים יפניים מיוחדים".
"השילוב של ידע אגרונומי ביישומי עומק אקדמיים של חוקרי מכון שמיר למחקר בגולן, שת"פ עם חברות זרעים וחברות טכנולוגיה מסחריות, לצד תפיסה יזמית כלכלית מאפשרים לנו כיחידה לחשוב מחוץ לקופסה ולנהל מו"פ ייחודי מסוגו בישראל", מציין יאיר גולן, מנהל היחידה לחקלאות וחדשנות גולן במכון שמיר למחקר.
"אחת הדוגמאות היא בחינת זני חסות ייחודיים מצרפת בחוות היישום וההכשרה באבני איתן. התצפית בחנה 19 זנים שונים ומיוחדים של חסה בגידול הידרופוני (DeepWater) אשר אינם גדלים או משווקים כיום בישראל", מוסיף גולן. "במסגרת התצפית נבחנו כמה משתנים מרכזיים: התאמה לאקלים הקיצי של ישראל, גודל ומשקל ראש החסה, המראה הכללי, הטעם, הקראנצ'יות ואורך חיי המדף שלה. חקלאים, מגדלי הידרופוניקה מרחבי הגולן, אף הוזמנו להשתתף בקטיף ובמבחן טעימות מקיף, שבעקבותיו נבחרו כמה זנים מובחרים להמשך תצפיות ומחקר".
עגבניות או לא להיות
אם יש משהו שהולך מצוין עם חסה, הרי שזוהי העגבנייה, פרי (כן, העגבנייה אינה ירק) כל כך מובן מאליו שבלתי אפשרי לדמיין איך היה נראה העולם בלעדיו. בשנים האחרונות זוכה העגבנייה ליחסי ציבור מעולים וזנים חדשים של הפרי האהוב הזה אינם מפסיקים להפתיע.
לאחר עבודת מחקר של שנים בקיבוץ סעד פותח זן חדש של עגבנייה, בעל חיי מדף ארוכים וטעם ייחודי, המותאם במיוחד למזג האוויר הישראלי.
הכירו את סופי: עגבנייה ראשונה מסדרת זני עגבניות מיוחדים שהשיקה לאחרונה חברת "אדמה מכתשים" במטרה להחזיר את הטעם והריח לעגבנייה הישראלית. סופי, כאמור, היא זן חדש של עגבניית RAF שגדלה פה.
מדובר בעגבנייה איכותית בניחוח ספרדי ועם מסורת רבת שנים, שדואגת להכניס צבעים וטעמים חדשים לצלחת.
אגב, השם Sophie ניתן לה על שמה של כוכבת הקולנוע האיטלקייה סופיה לורן שהיתה מודל יופי אוניברסלי. סופי הישראלית נחשבת לייחודית הן במראה, הן בבשרניות והן בטעם ובריח שלה.
הירוק היום ירוק מאוד
וישנם כמובן גם החקלאים החדשים. למשל חממות גידולי הקנאביס. הכול פה מאוד מדויק, החל בהשקיה, דרך כמות האור ועד לדישון, ואת זה הרי מבצע רובוט.
קחו למשל את "מדיקן איקס", חברת הקנאביס הרפואי שהשיקה לאחרונה מפעל ייצור בטכנולוגיה חדשנית המאפשרת גידול טבעי של צמח הקנאביס ללא מצע, ללא מגע יד אדם וללא חומרי הדברה וחומרים ביולוגיים.
מדובר במפעל קנאביס ייחודי מסוגו בעולם, המגדל בשיטה איירופונית מבוססת אוטומציה. כאמור, הכול פה ללא מגע אדם וללא חומר הדברה, כימי או ביולוגי. המפעל עובד בעזרת מתקנים אוטומטיים המאפשרים תנאי גידול אחידים, טמפרטורה, לחות ולחץ, והמערכות הפועלות באופן עצמוני.
השיטה האיירופונית חסכונית באנרגיה, היא אוטומטית לחלוטין ומאפשרת תדירות גבוהה בתפרחות ובמחזור גידול קצר. בנוסף המערכת משתמשת בהתזה של מים ממוחזרים ומדושנים לכיוון השורשים החשופים של הצמחים ומאופיינת ביעילות אנרגטית גבוהה.
חדרי הגידול נשלטים על ידי מערכות אקלים שפותחו במיוחד, ללא תלות בעונה או במזג האוויר השורר בחוץ. כל המערכות הן מתוצרת כחול לבן ומאופיינות בחיסכון אנרגטי של 70% בצריכת החשמל.
בשורה טובה לחקלאים
כיף לשמוע שבארץ יש עדיין מישהו שמפתח עבור החקלאים את הבסיס — האדמה. שמחנו לשמוע שקרן קיימת לישראל יצאה לאחרונה בבשורה טובה: 9,400 דונם של שטח חקלאי יוכשרו על ידה למען חקלאי הדרום.
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" חקלאי העוטף עומדים מול שוקת שבורה. במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר פגע חמאס במכוון גם בשטחי חקלאות, בלולים וברפתות כדי לשתק את כלכלת ישראל. נוסף על הנזק הרב כתוצאה מהשריפות הכריז צה"ל על שטחים רבים בעוטף כשטחים צבאיים סגורים, מה שהותיר את החקלאים בחבל ארץ זה ללא האפשרות לצאת לשדות ולחממות — והמצב רק מחריף.
קק"ל, כאמור, מבצעת הכשרות חקלאיות בשטחים פנויים המתאימים לגידולים חקלאיים ובימים אלו עובדיה עוסקים במשימה במטרה להגדיל את השטחים הניתנים לעיבוד עבור יישובים במועצה האזורית אשכול ובמועצה האזורית מרחבים.
באשכול ההכשרה מתבצעת על פני שטח של כ–7,355 דונם, שהופשר עבור החקלאים ביישובים כרם שלום, חולית, סופה, יתד, שדה אברהם, יבול, דקל, תלמי יוסף, שלומית, נווה ואבשלום. העבודות כוללות חילוץ אבנים מבטן האדמה, פינוי האבנים, חריש האדמה וגיבוב האבנים בגבולות ההכשרה.
במרחבים מכשירה קק"ל 400 דונם לחקלאות, המיועדים לבניית חממות ודרכים חקלאיות לתושבי שבי דרום ומפוני גוש קטיף. מדובר בעבודה מורכבת ומקצועית שמתבצעת באמצעות כלים הנדסיים.
המטרה הנעלה היא להשלים את פיתוח השטחים החקלאיים בהקדם, על מנת לאפשר למשפחות שימוש בקרקעות, השלמת הקמת המשקים החקלאיים ויכולת השתכרות.
הכשרת השטחים היא בשורה ותקווה לתושבי המועצה בצל האסון הכבד שפקד את האזור, ולכם נותר לנו לומר: אל תשכחו את דבריו של טרומפלדור: "קו המחרשה הוא קו הגבול".
