בקרוב נציין מלאת שנה למלחמת "חרבות ברזל", שהשפעותיה ניכרות גם על ההייטק הישראלי. מגזר זה החל לאבד גובה כבר מסוף 2021 בואכה 2022 וכמובן 2023 בעקבות הרפורמה המשפטית. אך מהי תמונת המצב העדכנית של ההייטק הישראלי? כדי להשיב על כך פנינו לכרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, האחראית במסגרת תפקידה על כלל עבודת הרשות מול סקטור ההייטק, מהשלבים המוקדמים ועד לחברות הגדולות בתעשייה.
"קודם כל, חשוב לומר - ההייטק הישראלי הפגין חסינות מרשימה מאוד בשנתיים האחרונות, על אף האתגרים המשמעותיים עימם התמודד", משיבה נבו. "שנים אלו היו שנים לא טובות לסקטור ההייטק בכל העולם, עם עליית הריביות מסביב לעולם ועדיין, על אף האתגרים הגלובליים והמקומיים, אנו רואים יציבות במדדים עיקריים - תעסוקה ברמות יציבות והשקעות יציבות.
"עם זאת, אנו מזהים קיפאון במספרים. ההייטק בסוף הוא מגזר צומח והצמיחה מייצרת את התנועה של המכונה - ההשקעות מניעות תעסוקה, המניעה חדשנות וחוזר חלילה. כל עצירה או האטה של המכונה עלולה להביא להתדרדרות אחורה, שכן ההשקעות עלולות לזלוג למקומות אחרים".
מה אומרים המספרים?
"מאז שהתחילה המלחמה גויסו בישראל כ-8.8 מיליארד דולרים בכ-419 עסקאות. נתון זה משקף אמנם יציבות בסכומים שגויסו, אך מעיד על ירידה בכמות החברות שמצליחות בפועל לגייס השקעה. סבבים אלו בוצעו בעיקר בסטארט-אפים בוגרים עם סיכון מופחת ובתחומים הנחשבים לבטוחים יחסית, מה שמעורר דאגה לגבי השלבים המוקדמים והתעשיות הנחשבות מסוכנות יותר".
מהי התחזית לעתיד לבוא, בהינתן גם קשיים אחרים שמשפיעים על ההייטק, כמו קיצוץ בתקציבי הממשלה, בריחת מוחות, סגירת מרכזי מו"פ ועוד?
"ההייטק הישראלי הוא מנוע צמיחה מרכזי מאוד במשק הישראלי ומבוסס מאוד על מצוינות. על כן, תכנון לטווח ארוך הוא הכרחי, גם בשנים פחות מאתגרות מהשנים שאנו עוברים. ישראל חייבת להשקיע בתשתיות ההייטק - ראשית, עלינו לייצר כוח אדם מצוין, אשר חשוף מגיל צעיר לטכנולוגיה ורוכש כישורים טכנולוגיים. שנית, עלינו לבנות את התשתית להובלת ישראל בטכנולוגיות העתיד, תוך היערכות לגלי הטכנולוגיה הבאים שהמקור שלהם לאו דווקא יהיה בידע הנצבר ב-8200. שלישית, עלינו לייצר תשתית עסקית בריאה ותחרותית בישראל, כזו שנותנת לחברות ישראליות וגלובליות ולמשקיעים וודאות לגבי הסביבה העסקית ויתרונות אל מול מרכזי חדשנות אחרים בעולם".
האם ההייטק הישראלי עודנו אטרקטיבי למשקיעים וחברות רב-לאומיות?
"זו שאלה טובה, שעוד קשה לענות עליה מתוך ערפל הקרב. עם זאת, ובהמשך לנתוני ההשקעות שהצגתי, ישנם מספר נתונים מדאיגים וכמה מעודדים. בצד השלילי, אנו רואים שתי תופעות מרכזיות. קשיים של קרנות הון סיכון ישראליות לגייס ממשקיעים שלהם, במיוחד ממשקיעים מוסדיים זרים. תופעה זו מדאיגה כי היא משליכה על כמות ההון שיהיה זמין כאן בשנים הקרובות ועל קצב ההוצאה של כספים שנצברו כבר בקרנות אלו. נתון מדאיג נוסף הוא נסיגה של משקיעים זרים, שהיו דומיננטיים מאוד בישראל בשנים האחרונות, וירידה בהשקעות שלהם. עם זאת, בצד החיובי אנו רואים משקיעים חדשים נכנסים דווקא עכשיו משום שהם מזהים הזדמנות השקעה אמיתית בשוק הישראלי. זהו גורם מעיד חשוב לאקו-סיסטם".
למקסם הזדמנויות ולהוריד חסמים
נבו מספרת על שלושה מהלכים משמעותיים שהובילה הרשות חודש לאחר פרוץ המלחמה. "הראשון הוא הפעלת ערוץ מהיר של כ-400 מיליון שקלים לסטארט-אפים שהיו באמצע סבב גיוס עם פרוץ המלחמה ומצאו עצמם בסכנת סגירה. המענק שלנו הותנה בהשקעה מקבילה של משקיעים פרטיים על מנת להוריד את אותם משקיעים שמהססים להשקיע בישראל מהגדר.
"המהלך השני היה פתיחה של קרן ההזנק, קרן מרכזית של הרשות אשר נועדה להשקיע בסטארט-אפים באותם התחומים הנחשבים מסוכנים יותר (טכנולוגיות עמוקות). קרן ההזנק משקיעה בעצם כחלק מסבב הגיוס של החברות בשלבים המוקדמים (פרה סיד, סיד ו-A) ומורידה, הלכה למעשה, את הסיכון עבור המשקיעים המצטרפים לסבב, שכן הרשות אינה מדללת את בעלי המניות.
"המהלך השלישי הוא השקת קרן יוזמה, קרן המתמרצת מוסדיים להשקעה בקרנות הון סיכון ישראליות, כאשר המדינה משקיעה לצד הגוף המוסדי ומגדילה את התשואה הפוטנציאלית שלו. צעד זה נועד להתמודד עם הקושי של קרנות ישראליות לגייס כיום ממוסדיים זרים ולחזק את הקשרים בין המוסדיים הישראליים ותעשיית הון הסיכון הישראלית".
האם בעקבות המלחמה אתם תומכים יותר בטכנולוגיות ביטחוניות?
"כמי שמקשיבים לשוק ונמצאים עימו בקשר ישיר, שמחנו מאוד לשמוע על פריחה אמיתית ומסקרנת של סטארט-אפים בתחומים הביטחוניים בשלבים המוקדמים. זהו שוק שנשלט באופן היסטורי על ידי חברות ענק, ויזמות מלמטה, אשר מנסה להעשיר את השוק הזה, יכולה להפוך למנוע צמיחה משמעותי עבור המשק הישראלי. התפקיד שלנו כאן הוא לוודא שישנם מספיק כספים זמינים להשקעה והתמחות של משקיעים בתחום על מנת למקסם את ההזדמנות הזו ולהסיר חסמים במידת הצורך".
קשובים לצרכים
כרם נבו מונתה לתפקידה באוגוסט שנה שעברה ולפני כן ובמשך שמונה שנים היא כיהנה במגוון תפקידים בחברת Wix. במקביל לעבודתה היא הקימה וניהלה את "פורום חברות הצמיחה", שמטרתו להסיר חסמים ולסייע לחברות הייטק ישראליות לצמוח בישראל. היא בעלת תואר ראשון במדע המדינה ותואר שני בחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
מהו תפקידה המרכזי של חטיבת הצמיחה ואילו כלים היא מפעילה להגשמת מדיניותה?
"חטיבת הצמיחה היא חטיבה שפונה בעצם אל לקוחות הרשות - תעשיית ההייטק הישראלית והמשקיעים, ואחראית על הקשר והצרכים של חברות אלו, משלב הסיד ועד לחברות ההייטק הגדולות במשק, ישראליות וזרות. מתוקף תפקידנו אנחנו נמצאים בקשר רציף עם כלל החברות והמשקיעים בכל השלבים וקשובים לצרכים שלהם. לחטיבה יש שני כלים עיקריים. הראשון הוא הכלי המימוני, במסגרתו אנו מפעילים את קרן ההזנק וקרנות נוספות המיועדות לקהלים בוגרים יותר (קרן הפיילוטים, הקרן להצתת חדשנות בתעשייה הבוגרים ועוד) ומימון עקיף הממנף כסף חיצוני לרשות כמו קרן יוזמה. בנוסף, חטיבת צמיחה אחראית על הסרת חסמים להייטק הישראלי בכל השלבים".
מהי האסטרטגיה שמדריכה אתכם ביחס לתחומים בהם תתמכו? האם החטיבה מכתיבה לשוק או מקשיבה לו?
"בגלל שחטיבת צמיחה אחראית על חברות אחרי לידתן, אנחנו מחזיקים בגישה אשר מקשיבה לשוק ומסייעת ולא בגישה המכתיבה לשוק את צעדיו הבאים. האקו-סיסטם של ההייטק בישראל הוא בוגר יחסית, מורכב ויעיל והתפקיד הממשלתי הוא לא לעצב אותו, אלא להסיר חסמים לצמיחה מהירה ואפקטיבית שלו".
לסיום, ובנימה אישית, כמי שהועסקה במשך עשור במגזר הפרטי, בחברות הייטק, מה את יכולה לומר על ההבדלים בין הסקטור העסקי לציבורי?
"התחלתי את תפקידי ברשות החדשנות ב-8/10, 'אחרי החגים', כך שגם אני סוגרת שנה בתפקיד. חייבת לומר שהופתעתי מאוד מרמת המקצועיות, המסירות והמהירות של עובדי הרשות ועובדי חטיבת צמיחה. גיליתי צוות סופר אכפתי, שעובד לילות כימים על בניית כלים לצמיחת ההייטק בישראל. עם זאת, ברור שהמוכנות לשאת סיכון נמוכה יותר, מה שמאריך מאוד את התהליכים. בסוף, בממשלה אי אפשר לעבוד לבד. אנחנו עובדים בסביבה מורכבת שבה צריך לרתום המון שחקנים עם אינטרסים שונים בכדי להעביר מהלך, וגם זה מאוד שונה מזהות האינטרסים היחסית בסביבה עסקית. אבל עם כל זה, יכולת ההשפעה מתוך המגזר הציבורי היא ענקית וגורמת סיפוק אדיר בעשייה היום-יומית".
