במחצית הראשונה של שנת 2024 כל רכב רביעי שנמסר בישראל היה רכב חשמלי. המשמעות היא שמהפכת הרכבים החשמליים צוברת תאוצה גם בישראל. אך המהפכה החשמלית לא עוצרת ברכבים הפרטיים והיא שועטת ובמהירות גם לעולם המשאיות והציוד ההנדסי הכבד (צמ"ה). הסיבה לכך כפולה: קודם כל, הכדאיות הכלכלית של מעבר מדלק לחשמל, שהיא אפילו משמעותית יותר כאשר מדובר במשאיות ובצמ"ה, שצורכים מדי יום מאות ליטרים של דלק. שנית, הקטנה משמעותית של עלויות האחזקה השוטפות הנלוות למנוע בעירה, כמו למשל שמנים, מסננים, אוריאה ועוד, שאינן קיימות בכלים חשמליים. החשבון פשוט — מעבר להנעה באמצעות חשמל מקטין באופן דרמטי את הוצאות התפעול ומשפר את הרווחיות.
באופן טבעי, הביקוש הגובר להנעה חשמלית מייצר את ההיצע ובימים אלה הגיעו, לראשונה בישראל, כלי הצמ"ה החשמליים המיוצרים על־ידי חברת XCMG הסינית שמייבאת נציגתה הרשמית בישראל, חברת י.ד. שחקים. XCMG, יצרנית הציוד ההנדסי הכבד השלישית בגודלה בעולם והגדולה ביותר בסין, נחשבת כיום לחלוצה ולמובילה בייצור כלים הנדסיים ומובילי עפר חשמליים, שהפכו להיות חלק שגרתי ממערך התפעול של מחצבות ומפעלים רבים בסין. XCMG, המצטיינת בחדשנות טכנולוגית, מייצרת כלי צמ"ה חשמליים הניתנים לטעינה או להזנה באמצעות שלוש חלופות שונות: טעינת הסוללה מרשת החשמל באמצעות עמדת טעינה מהירה (DC) בדומה לאופן שבו טוענים כיום רכבים; החלפת סוללה ריקה בשטח בסוללה מלאה (בדומה לעיקרון של רכבי בטר פלייס); והזנה ישירה מכבל חשמל באופן שבו לא נדרשת טעינה כלל.
"שוק הכלים ההנדסיים הוא שוק רווי תחרות, שבמשך שנים התאפיין בשמרנות ובהעדר חדשנות", אומר מאיר טפירו, מנכ"ל חברת י.ד. שחקים, הנציגה והיבואנית הרשמית של XCMG בישראל. "כשהתחלנו לייבא את הכלים ההנדסיים הראשונים של החברה נתקלנו בספקנות מצד הלקוחות באשר ליכולת של יצרן צמ"ה מסין לחדור לשוק רווי שחקנים ולהתחרות במותגים הוותיקים והמוכרים בענף. האתגר הגדול שלנו היה לתווך את המצוינות הטכנולוגית ועקומת הלמידה של XCMG ללקוחות בישראל. כיום כבר אין צורך, המציאות מדברת בעד עצמה. זה בהחלט מתכתב גם עם הפיכתה של סין למעצמה בתחום הכלים החשמליים, אך לא פחות עם השקעות העתק של XCMG במחקר ופיתוח".
עבודה רציפה ללא טעינה
תחום הכלים ההנדסיים החשמליים מעלה לדיון ארבע סוגיות מרכזיות. הראשונה נוגעת למשך הזמן שבו הכלים יכולים לעבוד ללא טעינה. השנייה מתייחסת לאפשרות טעינת הכלים, ובהקשר זה — משך זמן הטעינה הדרוש וזמינות מקור החשמל. השלישית נוגעת לעצם היכולת של הכלים לעבוד באותם תפוקה וכוח כמו כלים בעלי מנועי בעירה. הסוגיה הרביעית נוגעת לצורך להתמודד עם החסם הפסיכולוגי הנלווה לכל תחום חדש ולא מוכר. טפירו מתייחס לכל אחת מהן.
שאלת משך הזמן הרצוף שבו יכול לעבוד כלי הנדסי חשמלי דומה לשאלת טווח הנסיעה המקסימלי של רכב חשמלי, והתשובה לה נגזרת כמובן מגודל הסוללה. בעניין הזה, הוא מסביר, נהנים הכלים ההנדסיים החשמליים מיתרון בהשוואה לרכבים משום ששימוש בסוללה גדולה יותר בכלי הנדסי לא בהכרח פוגע בפונקציונליות של הכלי ולפעמים אף להפך. סוללה גדולה יותר לעתים מחליפה שימוש במשקולת, שבה נעשה שימוש בכלים הנדסיים כדי לייצר איזון ולהקנות יציבות לכלי ההנדסי. למעשה, ככל שהסוללה גדולה יותר, כך הכלי ההנדסי מאוזן ויציב יותר, ובו בזמן גם נהנה ממשך זמן פעולה ארוך יותר.
"בסוף צריך לזכור שאותם גורמים שמשפיעים על טווח הנסיעה של רכב משפיעים גם על משך הזמן שבו הכלי ההנדסי יכול לפעול, למשל טמפרטורת הסביבה, תוואי הנסיעה ומהירותה", מדגיש טפירו. "כלי הנדסי חשמלי, כמו מחפר (באגר), שעוסק בהזנה של מגרסה, יצרוך פחות חשמל בהשוואה לאותו כלי שעוסק בכרייה של מחצבים ולכן גם יכול לעבוד משך זמן ארוך יותר".
לדבריו, הכלים החשמליים המיוצרים כיום על ידי XCMG מתוכננים לעבודה בטווח זמן ממוצע של שמונה שעות, אם כי חשוב לזכור שמספיקה חצי שעה טעינה למילוי של כ–30% מהסוללה, כך שגם אתרים שזקוקים למשך עבודה ארוך יותר יוכלו ליהנות מעבודה רציפה. עם ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הסוללות והמעבר לסוללות יעילות יותר, ניתן יהיה להגיע למצב שבו כלים הנדסיים יוכלו לעבוד גם 12 שעות ואף יותר ללא טעינה.
"כלכלת החשמל" החדשה
הטעינה של כלים הנדסיים חשמליים היא סוגיה מרכזית היום במכלול השיקולים למעבר לכלים הנדסיים חשמליים. בשונה מרכבים, כלים הנדסיים חשמליים מחייבים טעינה באמצעות עמדות טעינה מהירה (DC) של לפחות 180–240 קוט"ש. עמדות כאלה מחייבות תשתית חשמל מתאימה, שאינה קיימת בכל מפעל ובוודאי שאינה קיימת באזורי עבודה פתוחים, כמו למשל צדי כבישים או אזורי פיתוח. מכאן שקיומה של תשתית חשמל מתאימה הוא תנאי הכרחי למעבר לכלים הנדסיים חשמליים.
"באתרים ובמפעלים בישראל, שבהם ניתן להתקין עמדת טעינה מהירה, או במקומות שבהם מתאפשרת גישה נוחה לעמדה כזו, הלקוח יוכל להגיע לטעינה מלאה של הסוללה (מאפס למאה) בטווח זמן שנע בין שעה לשעתיים, כתלות בסוג הכלי וגודל הסוללה", מבהיר טפירו. "אך עולם הכלים ההנדסיים החשמליים מסעיר את הדמיון לא רק בגלל האפשרות לחסוך מיליוני שקלים בשנה, אלא גם בגלל 'כלכלת החשמל', שניתן לפתח באופן יצירתי סביב המעבר לכלים הנדסיים חשמליים".
למה הכוונה?
"מפעל שמקים עמדת טעינה מהירה לטובת הכלים ההנדסיים החשמליים צפוי לעשות בה שימוש למשך כמה שעות בודדות בלבד, רובן בשעות הלילה. כלומר, במשך רוב שעות היממה עמדת הטעינה יכולה להיות זמינה לטובת טעינה מהירה של משאיות ורכבים חשמליים. אלו יכולים להיות רכבים של עובדי המפעל, משאיות ורכבי שטח או פיק-אפ גדולים, שנכנסו כיום לשוק ומשמשים את המפעל ומחייבים טעינה מהירה בגלל גודל הסוללה שלהם, וכמובן גם טעינת רכבים מהירה ובתשלום של עוברי אורח מזדמנים, באמצעות מערכת סליקה שתותקן בעמדת הטעינה".
דוגמה נוספת היא היכולת לעשות שימוש במערכת אגירת חשמל שתשודך לעמדת הטעינה ותזין אותה. "מערכות אגירת החשמל, שמחיריהן נמצאים בירידה עקבית, מאפשרות קנייה של חשמל בתעריפים נמוכים ושימוש בחשמל בזמן שבו התעריפים ביום נעשים גבוהים יותר. יש לא מעט מקומות עבודה בישראל שנמנעים מלרכוש רכבים חשמליים לצי הרכב שלהם מכיוון שלחלק מהעובדים אין כיום אפשרות טעינה זמינה ומהירה. כך גם באשר להחלפת הפיק־אפים, דוגמת שברולט סילברדו, בכאלה חשמליים. הקמת עמדת טעינה מהירה צפויה להזמין הצטיידות בעוד כלים הנדסיים, רכבים ומשאיות חשמליים ובעצם להקטין דרמטית את עלויות התפעול של העסק".
וזו רק ההתחלה, מציין טפירו. עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיית הסוללות, לא רחוק היום שבו אל השטחים הפתוחים, שבהם אין חיבור לחשמל, יגיעו משאיות שיטענו את הכלים ההנדסיים בחשמל במקום בסולר. זה נשמע כמו תחזית רחוקה, אבל בקצב שבו מתפתחת הטכנולוגיה זה להערכתו עניין של כמה שנים, לא יותר.
יותר כוח, יותר יעילות
ומה באשר לכוח וליעילות של הכלים ההנדסיים החשמליים בהשוואה לכלים בעלי מנועי בעירה? בעניין זה מציין טפירו, כי שוב ובאופן לא מפתיע אפשר ללמוד לא מעט משוק הרכבים החשמליים. "מנועים חשמליים בכלים ההנדסיים של XCMG נהנים מיותר כוחות סוס בהשוואה לכלים בעלי מנוע דיזל, לעתים בעשרות אחוזים. יתרה מזו, המנועים החשמליים לא צריכים 'לפתח טורים' כמו מנוע דיזל ולכן העוצמה והיעילות שלהם הן מיידיות. ואלו לא היתרונות היחידים של המנועים החשמליים. מנוע חשמלי לא זקוק לשמן, לא זקוק למסננים ומכיוון שהוא לא פולט מזהמים לאוויר הוא אינו זקוק למערכת אוריאה הקיימת במנועי בעירה ואשר גוררת עלויות אחזקה גבוהות ומביאה ללא מעט ימי השבתה של הכלים. מכאן שגם עלויות האחזקה השוטפות של הכלים ההנדסיים החשמליים הן קטנות יותר. בעוד שטיפול אחזקתי שוטף של כלי הנדסי יכול להגיע לאלפי שקלים, בכלי חשמלי מדובר על מאות שקלים בלבד".
מענה מהיר לכל דרישה
כשאני מציין שהכל נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, טפירו מפנה את תשומת לבי ל"פיל שבחדר", שחייבים לדבר עליו. הוא מספר כי בכל הפגישות שהוא מקיים עם מנהלי חברות ומפעלים בקשר למעבר לכלים הנדסיים חשמליים, התועלת הכלכלית במעבר לכלים חשמליים מתבררת לכולם בעשר הדקות הראשונות, וביתרת הזמן עוברים לשוחח על מה שהוא מכנה "החסם הפסיכולוגי". בעוד שרכישה של רכב חשמלי כבר לא גורמת להרמת גבה, כלים הנדסיים חשמליים זה משהו שעדיין לא ראו ולא מכירים בישראל, כך שהחשש של הלקוחות מה"פלא" הזה מובן והוא שקול לאותו חשש שליווה לקוחות של רכבים חשמליים בתחילת המאה ה–21.
"מצד אחד ניצב החיסכון הכספי העצום שהלקוח יכול להשיג, אך מצד שני ניצב החשש מכניסה לטריטוריה לא מוכרת", הוא אומר. "אבל זה בהחלט משהו שגם אנחנו וגם היצרן הבאנו בחשבון. באמצעות שיתוף פעולה ותמיכה שאנחנו מקבלים מ-XCMG יצרנית הכלים, שכבר חוותה את התהליך הזה במדינות אחרות בעולם, אנחנו מעלים לאט ובבטחה את רמת הביטחון של הלקוח בכלים החשמליים שלנו ובכך מאפשרים את חדירתם לשוק. למשל, XCMG שולחת לישראל מהנדסים בכירים ללוות את חדירת הכלים לשוק ומקדישה משאבי כוח אדם, ניהול ותשומות רבות כדי לתת מענה מהיר לכל שאלה או דרישה מצד הלקוח. עם הזמן והגידול במפעלים שיעברו לתפעול באמצעות משאיות וכלים חשמליים נהיה עדים למהפכה של ממש, 'מהפכת חשמל' נוספת, שתלך ותתהווה לצד מהפכת הרכבים החשמליים שכבר נמצאת בעיצומה".
תועלת סביבתית משמעותית
לקראת סיום אני שם לב שלא דיברנו כלל על התועלת הסביבתית של הכלים ההנדסיים החשמליים ועל התרומה שלהם להפחתת זיהום האוויר, ואני שואל את מאיר טפירו אם יש לו משהו להוסיף בעניין. הוא מחייך ומשיב שהלוואי שהמציאות במדינתנו היתה מאפשרת לנו להתחיל את הריאיון עם סוגיית הפחתת זיהום האוויר. מסיבות שונות אין כיום בישראל תמריצים משמעותיים למעבר לרכבים חשמליים ובוודאי שלא לכלים הנדסיים חשמליים. תמריצים יכולים ללבוש צורות שונות, החל מהפחתת מסי רכישה או פחת מואץ, דרך מתן עדיפות במכרזי מדינה לבעלי כלים חשמליים וכלה באיסור של רשויות עירוניות להכניס כלים שאינם חשמליים למרכזי הערים. "אם אפשר להילחם בגודש התנועה כחלק מהרצון להפחית את זיהום האוויר, למה לא נכון לעשות את זה גם בקשר לכלים הנדסיים, שפועלים לעתים מתחת לחלונות של בנייני מגורים?" מקשה טפירו. "במקרה שלנו התועלת הסביבתית והתרומה להפחתת זיהום האוויר יכולות להיות משמעותיות מאוד".
מתבקשת מילת סיכום.
"התחושה הכללית של כולנו היא שאנחנו חלק ממשהו חלוצי, של מהפכה בהתהוות, עם 'כלכלת חשמל' שמתפתחת במהירות ואשר צפויה לשנות דפוסי חשיבה מסורתיים של תפעול ולהשפיע על ענף התשתיות והתעשייה באופן שלא הכרנו".
לפרטים: 050-3134318 | shehakim.com
בשיתוף חברת י.ד. שחקים
