בשנות השמונים יזם פרופ' צבי דורי, בנו של הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי, את הקמת המדעטק בחיפה, וביקש להקים שלוחה נוספת בשכונת גבעת אולגה בחדרה. את מיזם הטכנודע הגה בשנת 1986, בחדר אוכל קטן ששירת כ–20 ילדים, ומה שהחל כפרויקט צנוע התרחב עם השנים למתחם משגשג, שמשתרע היום על פני 15 דונם וזוכה לכ–300 אלף ביקורים בשנה.
המתחם כולל, בין השאר, את הפלנטריום ומצפה הכוכבים הגדול בארץ הפתוח לקהל, מוזיאון ופארק המדע ע"ש אלה ועוזיה גליל, מעבדות משוכללות ומוזיאון רפואה, הייחודי מסוגו בעולם. ההצלחה הכבירה של הטכנודע מיוחסת גם למנהלו זה כ–33 שנה, ד"ר גדי מדור, שערכי הנתינה והמעורבות החברתית ליוו אותו מילדותו והובילו אותו למסלול שבו חינוך מדעי נחשב לאמצעי לגישור על פערים חברתיים.
בשלושת העשורים האחרונים הפך הטכנודע למרכז מדעי חשוב, שאליו מגיעים מבקרים מכל קשת הגילים, מכל רחבי הארץ. הילדים המשתתפים בפעילויות מגיעים מרקעים מגוונים — עולים חדשים, ותיקים, דתיים, חילונים, יהודים וערבים. המרכז שואף למתן נקודת פתיחה שווה להתפתחות ולמידה, מתוך אמונה כי רכישת ידע במדעים ובטכנולוגיה מאפשרת לאוכלוסיות מוחלשות לצאת ממעגל העוני ולפתח את יכולותיהן, ובנוסף בכוחה להשפיע על עיצוב עתידה של המדינה.
טכנודע במלחמה
ב–8 באוקטובר נותר מוזיאון הטכנודע פתוח כמרכז חינוכי יחיד מסוגו בארץ. כל הצוותים פעלו בהתנדבות ויצאו לסייע באזורים שבהם שהו מפונים, כמו תל אביב, נתניה, שדות ים ומעגן מיכאל, ובמקביל אורגנו כ–3,000 פעילויות לילדים ונוער במרחב מישור החוף.
הודות לתרומה משמעותית שקיבל הטכנודע מקרן של משפחה ידועה בישראל, זכה המתחם לקלוט ילדים ונוער ממחניים בצפון ועד מישור החוף המערבי, ללא תשלום. "הזכות להעניק לקבוצות של ילדים ונוער הפוגה מהמצב הביטחוני הקשה, לחוות את החיוך שלהם כשהם נחשפים לתוכני מדע וטכנולוגיה, מאוד מרגשת אותנו", מציין ד"ר מדור. "שיתוף הפעולה עם הילדים וההרגשה שמספקים להם מקום מפלט בתקופה כה מורכבת מעניקים תחושת סיפוק עצומה".
חינוך מדעי מהגיל הרך ועד לבגרות
ד"ר מדור מדגיש כי כל מה שסביבנו קשור לפיזיקה — מהתופעות היומיומיות הפשוטות ביותר ועד המערכות הטכנולוגיות המורכבות שמעצבות את חיינו. "הפיזיקה היא המדע הבסיסי שמסביר את חוקי הטבע והיקום, אך גם הגנה אווירית, מערכות תקשורת ותעשיות מתקדמות נשענות על הבנה עמוקה של עקרונות פיזיקליים", הוא אומר. "הידע בפיזיקה חיוני להבנת העולם ולעיצוב פתרונות חדשניים לאתגרים גלובליים ומקומיים. עם זאת, במערכת החינוך בישראל יש חוסר קריטי במורים מקצועיים לפיזיקה, לצד ירידה במספר התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות במקצוע זה. זו עובדה שמתורגמת לחוסר באנשים מקצועיים בתחומי המדע והטכנולוגיה, הן במערכות הצבאיות והן בתעשיות ההייטק המתקדמות".
בהתאם לזאת הוא רותם את הטכנודע לטובת שינוי המציאות באמצעות תוכניות חינוך מדעי מקיפות, המתחילות בגיל הרך וממשיכות עד לבגרות. "מדובר בתשתית קריטית לפיתוח דור מדענים, מהנדסים ואנשי טכנולוגיה, שיבטיחו את מקומה של ישראל כמעצמה טכנולוגית בעתיד", הוא מדגיש.
איך מצליחים להנגיש תכנים כאלה לגיל הרך?
"אנחנו גאים בעובדה שאנחנו מצליחים להכיל ולרתק את כל קשת הגילים: מגיל גן ועד מבוגרים. פיתחנו אסטרטגיה ייחודית, תחת השם 'מדע ואגדה', שמאפשרת לחשוף ילדים מגיל שלוש לתכנים המסקרנים, ואנחנו עושים זאת במרכז חץ, מרכז ייחודי לחינוך מדעי טכנולוגי לגיל הרך, שבו הילדים זוכים להתנסות, לחוות, לגלות ולחקור. הפעילות נערכת בתערוכות ובסביבות למידה מרהיבות, שכמו לקוחות מעולם האגדות וטומנות בחובן תופעות מדעיות. מדי חודשיים מתחלפות התערוכות, וכל תערוכה עוסקת בנושא מדעי שנגזר מאגדה שונה. בנוסף, כחלק מהתפיסה החברתית של הטכנודע אנחנו דואגים לנגישות קוגניטיבית לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ומאפשרים לילדים עם אוטיזם ופיגור להשתתף בפעילויות מדעיות שונות".
על מה נשענת התפיסה שצמצום הפערים החברתיים יוביל לשגשוג בתחום המדעי?
"הטכנודע עבר שינויים מרחיקי לכת והפך ממרכז קטן בפריפריה החברתית בישראל, משמע באזור מאותגר חברתית וכלכלית, למרכז מדעי מהגדולים בארץ. באותו חדר אוכל שבו התקבלה ההחלטה להקים את הטכנודע אכל, בין השאר, משה כחלון, מי שלימים הפך לשר תקשורת ולשר אוצר בממשלה. פרופ' אהרן צ'חנובר הוא חבר הוועד המנהל של הטכנודע ויש לו חיבור אמיתי למקום, מתוך ההבנה שהוא, ומקומות עתידיים דומים שיקומו, עתידים להשפיע על דור העתיד. צוות הטכנודע מונה 150 עובדים מסורים ומחויבים, ביניהם דוקטורים למדעים מדויקים ולהוראת מדעים מדויקים, ושאר מורים 'עם נשמה' שמסייעים בהנחלה ובהקניה של ידע. החזון לשילוב פעילות חינוכית-קהילתית עם מטרות מדעיות התפתח ברבות השנים והפך אותנו למרכז שמשלב בין חינוך טכנולוגי מדעי לבין שוויון הזדמנויות. בהתאם אנחנו פועלים ללא לאות, במטרה לחשוף ילדים מרקעים סוציו-אקונומיים נמוכים למדע וטכנולוגיה, תוך עידוד למידה, בניית חוסן וכישורי חיים והקניית כלים לפיתוח קריירה עתידית בתחומים אלו. בבתי הספר היסודיים בישראל יש עוד דרך לעבור ותחום המדעים המדויקים נזנח. בעיניי החינוך המדעי הכרחי לפיתוח כישורים טכנולוגיים, וכשהוא יינתן בצורה שווה לכל שכבות האוכלוסייה המגוונות, הדור הצעיר יהיה מוכן לאתגרים העתידיים ויוכשר להוביל שינוי. בין השאר גם בכל הקשור לביטחון הלאומי של ישראל".
אילו קהילות בחברה הישראלית אפשר לפגוש אצלכם במתחמים ביום-יום?
"הערך החברתי שזורם ב-DNA של הארגון מתבטא בין השאר במאות ילדים מהשכונה, שמגיעים אלינו יום-יום, מקבלים אצלנו ארוחה וסיוע בשיעורי הבית וזוכים להשתתף בפעילויות שונות. בשנתיים האחרונות זכינו להביא אלינו 3,500 ילדים ובני נוער חרדים מירושלים, אלעד, חריש וחדרה — שנחשפו לראשונה למדע וטכנולוגיה. בנוסף אנחנו שמים דגש מיוחד על שילוב ילדים ובני נוער מהמגזר הערבי, במיוחד מהיישובים בסביבה הקרובה, כמו ואדי ערה ופוריידיס, ומציעים גם תוכניות מיוחדות לשילוב יהודים וערבים בפרויקטים שונים של רפואה. פעילות משותפת יוצרת אינטראקציה חיובית בין בני נוער בעלי רקע תרבותי וחברתי שונה, והמפגש סביב נושאים מדעיים וטכנולוגיים מספק פלטפורמה לחיזוק ההבנה והשותפות וידע חיוני להבטחת עתידם של המשתתפים. פרויקטים מסוג זה הם עוד צעד לכיוון חברה מתוקנת שמושתתת על ערכים של שוויון, הוגנות, אחדות וערבות הדדית".
מעודד לשמוע על היוזמות החינוכיות האלה.
"מי שעוסק בחינוך חייב להיות אופטימי. ואנחנו מאוד אופטימיים בראייה שלנו. המחשבה להוסיף בסיס איתן להצלחה מאוד משתלמת, ולכולנו כאן, בלי יוצא מן הכלל, מטרה משותפת לדאוג לעתיד המדינה ולדור העתיד".
אתר חברה >>
בשיתוף הטכנודע
