בערב רגיל של הקרנת סרטים בסינמטק ירושלים, קשה לדמיין שההיסטוריה של הקולנוע הישראלי שמורה כאן בבניין. מאז הקמת הסינמטק לפני 50 שנה בדיוק, פועל בו גם ארכיון הסרטים הישראלי שהקימו בני הזוג וים וליה ון-ליר.
לצד אוסף הקולנוע הישראלי המקיף בעולם, הארכיון מחזיק בין כתליו אוצרות שערכם לא יסולא בפז, בהם למשל קטעי הצילום הנדירים של חלוצי הקולנוע האחים לומייר, המתעדים את נופי ירושלים, יפו ובית-לחם בשנת 1896. סרטים אלה נחשבים לתיעוד הפילמאי הראשון של פלשתינה. עוד ניתן למצוא בארכיון סרטים אילמים המתעדים את ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ונועדו לגיוס כספים למפעל הציוני; אוסף מקיף של יומני חדשות הנוגעים באירועים האקטואליים בארץ משנת 1927 ועד סוף שנות ה-60' של המאה הקודמת, תחילת עידן הטלוויזיה הישראלית; סרטי קולנוע ישראליים, החל מהסרט העלילתי הראשון "עודד הנודד" (1932) ועד היום; אוספים היסטוריים של ארכיון המדינה, שירות הסרטים הישראלי, אולפני הרצליה, הקיבוץ המאוחד, ההסתדרות הכללית ועוד. אוספי הארכיון השונים מרכיבים יחד תמונת מלאה המשקפת את ההיסטוריה הוויזואלית והאודיו-ויזואלית של ארץ ישראל ומדינת ישראל משלהי המאה ה-19 ועד ימינו.
ציוד ייחודי מהמתקדמים בעולם
כל האוצרות הללו שמורים על סלילי פילם, בקופסאות פח סגורות בחללי אחסון עם בקרת טמפרטורה ולחות קפדנית, כדי להבטיח את שימורם לדורות הבאים. אבל צוות ארכיון הסרטים הישראלי לא מסתפק בשימורם הפיזי של הסרטים. "סרטים נועדו לצפייה, ולא להיות סגורים בקופסה", אומר מאיר רוסו, המנהל המיתולוגי של הארכיון. "לכן יצאנו לפני כעשור לפרויקט הדיגיטציה. העברנו את הסרטים מהטכנולוגיה של המאה ה-19 ישירות לטכנולוגיה של המאה ה-21".
כדי להתמודד עם פגעי הזמן וההתכלות הבלתי נמנעת של עותקי הפילם, וגם כדי להנגיש את הסרטים לציבור הרחב, הוחלט בסינמטק ירושלים להתחיל במהפכה דיגיטלית ולהקים מעבדת שימור מקצועית להעברת סלילי הפילם למדיה דיגיטלית. במסגרת המיזם נרכש ציוד ייחודי מהמתקדמים בעולם, בעלות של מיליוני שקלים, ובאמצעותו מתבצע תהליך ניקוי הסרטים וסריקת התמונות והסאונד. שלל עותקי הפילם מועתקים ומומרים לכדי תוצר קולנועי דיגיטלי מתקדם. צוות הארכיון מנהל מערך תשתיות, אחסון וניהול של קבצי מאסטר, התומך בקליטה, אִחזור, טיפול, ניגון, מיפוי וניהול מיטבי של נכסי הארכיון הדיגיטלי - כולל הפקדות דיגיטליות חדשות ותוצרי סריקה.
"עד כה סרקנו כ-55% מסלילי הפילם המופקדים בארכיון", מספר רוסו, "אך האוסף מוסיף לגדול כל הזמן. אנחנו ממשיכים לקלוט אוספי פילם שמגיעים אלינו מארגונים, יישובים ומשפחות. לאחרונה קלטנו בארכיון גם אוספי סרטים מארכיונים של קיבוצי העוטף. כולם יעברו תהליך שימור דיגיטלי.
"בנוסף, במדינת ישראל קיימת כיום חובת הפקדה של כל יצירה קולנועית שנתמכת על ידי אחת מקרנות הקולנוע. כיום סרטי הקולנוע החדשים מופקדים אצלנו בפורמט דיגיטלי, ואנחנו עושים מאמצים לשמור על אוסף מקיף ועדכני של כלל הקולנוע הישראלי, בכל פורמט שקיים".
התעניינות עצומה
צוות הארכיון רואה חשיבות גדולה בהנגשת הסרטים לציבור הרחב, ולכן בשנת 2020 עלה לאוויר אתר ארכיון הסרטים הישראלי, המאפשר לכל אחד לצפות באוצרות הארכיון מכל מקום ובכל זמן. "מאז עלייתו לאוויר הגיע האתר לכ-4 מיליון כניסות", מספרת שירה מאירסון, ראש תחום הארכיון הדיגיטלי. "יש התעניינות עצומה בחומרי הארכיון ההיסטוריים ובסרטי הקולנוע הישראלי, שאת חלקם לא ניתן לראות בשום מקום אחר. באתר משתמשים תלמידים, חוקרים, יוצרי קולנוע וטלוויזיה ומשתמשים שצופים להנאתם. לרשותם מונגשים באתר כבר כ-13,000 קטעי ארכיון וכ-800 כותרים של קולנוע תיעודי ועלילתי, ובכל שבוע עולים לאתר חומרים חדשים".
רוני מהדב לוין, מנכ"ל סינמטק ירושלים, מסכם: "הארכיון הדיגיטלי כולל אלפי סרטים והוא הולך וגדל עם חלוף הזמן. כל סרט וסרט הוא חלק חשוב, פיסה מההיסטוריה האודיו-ויזואלית של ארץ ישראל ומדינת ישראל. פיסות חשובות אלה, שהיו בסכנת הכחדה של ממש, עברו תהליך שהציל והנגיש אותן לציבור הרחב. נתוני הצפייה באתר מרגשים ומעידים על חשיבות הדיגיטציה ועל נגיעתה לזהות הישראלית. אנו נמשיך בשנים הקרובות לפעול להרחבת הארכיון הדיגיטלי והשימושים בחומרי הארכיון, בין השאר על ידי פעילויות חינוכיות לתלמידים, הפקת רסטורציות והמשך דיגיטציה, תוך שימור וקטלוג חומרי ארכיון".
מיזם ארכיון הסרטים הישראלי מתאפשר בזכות תמיכתם ושותפתם של שורת גופים ובהם קרן יגלום, קרן ברכה, מפעל הפיס, משרד המורשת, משרד התרבות, קרן עזריאלי וקרן משפחת אוסטרובסקי
