האימפקט העצום של אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" השפיע באופן ישיר על מערך הרפואה בישראל. לנוכח המצב המורכב והמאתגר, המערך הרפואי נאלץ למתוח את יכולותיו הטיפוליות, הטכנולוגיות ומעל לכל את יכולות צוותי הרפואה, הסיעוד והדיסציפלינות הנלוות עד הקצה. כל זאת כשהמטרה היא לטפל, לנתח, לשקם ולהציל חיים. אלא שגם במקרה זה, ובאופן אירוני, מעז יצא מתוק והאסון שפקד את החברה בישראל, חידד וחיזק את מעמד הצוותים הרפואיים בישראל כמומחים ומובילים ברמה העולמית בקביעת נהלים, שיטות עבודה וסטנדרטים, במיוחד כשמדובר באירוע רב נפגעים (אר"ן).
לא נעים להודות, אבל ישראל "מצטיינת" באירועים טראומטיים, מלחמות, פיגועים ואסונות. נדמה כי זו המציאות שנכפתה עלינו ואנחנו "מנהלים חיים" בתוך שגרת חירום שמיקמה את הצוותים הרפואיים בארץ כמובילים ובעלי דעה נחשבת בתחום. אחת החוזקות היא איכות הטיפול הרפואי שניתן כבר בשטח, בשדה הקרב, ומהירות הפינוי של הפצועים ישירות אל ידיהם המקצועיות של הרופאים/ות וצוותי הרפואה, שממתינים להם על מנחת בית החולים ומשם ליחידות הטראומה, לחדרי הניתוח ולמסע המאתגר להצלת חייהם.
כן, בישראל מראה של מסוק שמפנה פצועים על מנחת בית החולים, הוא לא סצנה מסדרת בית חולים הוליוודית אלא סצנה מהחיים.
את עקרונות הטיפול והפינוי בטווח של "שעת הזהב", התווה לפני כ-4 עשורים פרופ' אבי ריבקינד, כירורג כללי ומומחה לטראומה. פרופ' ריבקינד הקים את מערך הטראומה הראשון בישראל במרכז הרפואי הדסה עין כרם, וליווה כיועץ את הקמתם של מערכי טראומה במרכזים רפואיים נוספים.
התוצאות מדברות בעד עצמן, והנתונים מוכיחים ש"שיעור תמותה של פצועים" – בחיל רפואה הינו 6.7% לעומת 15% בצבאות אחרים. וכשהנתונים האלה מתורגמים לחיי אדם, הרי שמדובר בעולם ומלואו.
לנוכח נתונים אלה ובעקבות מלחמת "חרבות ברזל", נרשמה התעניינות רבה של מדינות שונות בעולם, אשר ביקשו ללמוד וליישם את הידע והניסיון שנצברו בישראל בניהול ובהתמודדות עם אירועי טראומה.
הצלחה בינלאומית נרשמה לפני כחודש עם קיומו של וובינר בהובלת אגף הכלכלה במשרד החוץ והמרכזים הרפואיים איכילוב וסורוקה, תחת הכותרת "A Glimpse into Israel's Experience in Mass Casualty Management".
כי מהוובינר תצא בשורה
האירוע עסק בהיערכות מערכת הבריאות למצבי חירום ואירועים רבי-נפגעים ונכחו בו כ-1,300 משתתפים מלמעלה מ-80 מדינות, בהם מנהלי בתי חולים, צוותי רפואה וחירום, נציגי ממשלות, קובעי מדיניות וארגוני בריאות וסיוע בינלאומיים. האירוע התקיים בשיתוף משרד הבריאות, מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, מגן דוד אדום ומכון היצוא. במוקד הוובינר עמדו הלקחים והניסיון המצטבר מניהול מתקפת הטרור הקשה של 7 באוקטובר: תרחיש חסר תקדים בהיקפו, שדרש תגובה מערכתית כוללת ומידית.
ד"ר דניאל טרוצקי — סמנכ"ל רפואה באיכילוב, ד"ר צחי סלוצקי — סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה וזאב לביא, מנהל היחידה הבינלאומית באיכילוב, היו בין הדוברים המרכזיים באירוע. הם מספרים על ההיענות והתגובות החיוביות שהביאו לפניות רבות מצד מדינות וארגונים בינלאומיים שמעוניינים ללמוד את שיטות העבודה שפותחו בישראל. לנוכח ההצלחה נשקל כעת קיום סדרת וובינרים יישומיים נוספת ואף קידום הגעתן של משלחות מקצועיות ללמידה בישראל.
"הרעיון עלה מהשטח. נוצר עניין מצד מערכות בריאות, בתי חולים וממשלות בעולם, ללמוד מהניסיון שצברנו לאחר ה- 7 באוקטובר בכל הקשור ברפואת חירום, בהיבט הקליני והאופרטיבי. אין מה לעשות, נוכח המציאות בישראל אנחנו פשוט יודעים טוב יותר כיצד לנהל שגרת חירום בבית חולים", מספר לביא.
כיצד בעצם מוגדר אר"ן -אירוע רב נפגעים?
ד"ר טרוצקי: "אר"ן הוא אירוע חריג בו הצפי לכמות הפצועים גדול יותר מכמות המשאבים. מי שמכריז על אר"ן הוא הדמות הבכירה ביותר שנמצאת בבית החולים בזמן אמת. אנו מבחינים בין סוגי אר"ן: אר"ן קטן (כ-10 פצועים), אר"ן בינוני (עד כ-30 פצועים), אר"ן גדול (מעל 30 פצועים) - ומגה אר"ן שדומה באופיו למה שקרה ב–7 באוקטובר. קביעת סוג האר"ן מאפשרת הפעלה של פרוטוקול מדויק וגיוס משאבים בזמן קצר, כדי להעניק שירותי רפואה לאותו גל נפגעים. לגל הנפגעים שמציף את בית החולים באר"ן קוראים surge capacity והוא מגדיר את היכולת להכיל את אותו זרם ועומס בזמן קצר ולהצליח לעמוד בפרוטוקול. הפרוטוקולים כוללים ידע והוראות על שימוש בציוד, הכשרות צוותים וצורת הפעלה בהולה של שיטות עבודה שמתאימות למצב. לצורך הדוגמה באר"ן לא משתמשים במערכת ממוחשבת בקליטת הנפגעים, אלא עובדים עם כרטיסיות ובכתב יד, כדי לפנות זמן קריטי. כך למעשה ממקסמים את היכולת ומשקיעים בפעולות מצילות חיים ומצילות גפה".
מי הן המדינות שהתעניינו והשתתפו בוובינר? בעיקר כאלה שמתרחשת בהן מלחמה?
"לא כולן מדברות על מלחמה. אמנם נציגים מקוריאה, יפן או אירופה אכן התחברו מהזווית הזו, אבל מדינות אחרות הגיעו כי הן חוששות מאירועי מגה כמו פיגוע בהופעת ענק, או אירועי דריסה וטרור. כך גם לגבי התמודדות עם אסונות טבע שנחשבים אירועי חירום רבי נפגעים לכל דבר ועניין. אירועי חירום כאלה כוללים ממשק וסנכרון בין גופי ממשל כמו משרד החוץ, משרד הבריאות ומד"א. בנוסף, לטובת האירוע התחברנו גם עם בית החולים סורוקה שמהווה מוקד מבצעי משמעותי שקולט אלפי פצועי טרור ומלחמה במהלך השנים", מדגיש לביא.
האם יש מדינה שבה מיישמים כבר את הידע שנצבר בישראל?
"עם ההתעוררות העולמית והכמיהה לשיתוף פעולה, קיבלנו פנייה מגרמניה שהיא מדינה חשובה מאוד ברמת היחסים הדיפלומטיים. העברנו לנציגיה ידע אקדמי ובמקביל יצאה משלחת של מומחים לאחד המרכזים הרפואיים בגרמניה לטובת שיתוף הידע. מדובר במרכז רפואי ענק, מהגדולים והמתקדמים בעולם, עם מעל 16,000 עובדים. ביצענו תרגיל שמדמה אירוע רב נפגעים גדול, בו השתתפו 150 נפגעים (שחקנים), צוותי חירום, משרד הבריאות הגרמני ועוד. בנוסף בימים אלה אנחנו נערכים לארח באיכילוב משלחות מהעולם, שכוללות דרגים קליניים ודרגים ניהוליים מנהיגותיים: מנהלי מחלקות, מנהלי בתי חולים, מנהיגות עירונית ואנשי אקדמיה מדיסציפלינות שונות. הלמידה היא לא רק איך להגיב בזמן אמת, אלא גם איך לבנות חוסן ולהיערך לשיקום", מסביר ד"ר טרוצקי.
מה הניע את המדינות להשתתף?
ד"ר טרוצקי: "אני חושב שבתקופת הקורונה, מערכות הבריאות בעולם הבינו את ההשפעה של מגה אירועים על בריאות הציבור ועל ההערכות הנדרשת. ההבנה שאנחנו עלולים להתמודד בעתיד מול אירועים כמו פנדמיות, מלחמות, זיהומים, אסונות טבע או טרור ביולוגי התחדדה. הערכות נכונה לאירוע רב נפגעים, מחזקת את החוסן והעוצמה", מציין ד"ר טרוצקי.
מה מבדל את ישראל משאר מדינות העולם, מדוע היא מכתיבה את הטון והדיסציפלינה?
ד"ר טרוצקי: "כל הסיפור הוא הניסיון הישראלי. תמיד הובלנו בכל הקשור לעולמות הרפואה והביטחון. אנחנו מדינה שבעל כורחה הייתה צריכה להיות מוכנה תמיד ולהוכיח את עצמה והצוותים הישראלים מנוסים ובעלי חוסן. הפרופיל הממוצע של איש צוות רפואי מישראל, כולל ברוב המקרים שירות צבאי -מבצעי וחיי שגרה במציאות מדממת".
לביא מוסיף: "הנקודה היא לא הפרוטוקולים כי ברוב המקרים בבתי החולים בחו"ל קיימים פרוטוקולים למצבי חירום וטראומה. ההבדל האמתי טמון בצוותים הישראלים ובניסיון הרב שמהווה חלק מארגז הכלים המקצועי שלהם. הניסיון הבלתי מעורער הזה מוביל את שינוי התודעה המהיר (Mind set) מאפס למאה בשניות בודדות".
המעבר הבלתי ייאמן וההרואי הזה, מאפיין בתי חולים רבים בישראל, אחד הבולטים שבהם הוא סורוקה - מרכז רפואי אוניברסיטאי החולש על כל הנגב.
"המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי סורוקה היא מהגדולות והעמוסות בעולם. בדרום אנחנו מתמודדים לאורך השנים ובלי קשר למלחמת 'חרבות ברזל', עם אירועי חירום רבים שנובעים מהקרבה לעזה ומאופי האוכלוסייה. אלה גרמו לנו בעל כורחנו להתמקצע ולהיות מוכשרים באירועים רבי נפגעים", מספר ד"ר סלוצקי.
כיצד אתם משתפים את הידע שנצבר בסורוקה?
ד"ר סלוצקי: "בסורוקה אנחנו מארחים פעם בשבוע משלחת מאחת המדינות בעולם. במהלך שהותה בסורוקה, אנחנו מתרגלים מצבי חירום שכוללים פרוטוקולים ברורים. חשוב להבין שבזמן אמת ולמרות הפרוטוקולים וההוראות, ישנן הפתעות והתרחשויות לא צפויות. כשניצבים אל מול אירוע כמו ה-7 באוקטובר, הפרוטוקול לא תמיד תופס. כך למשל, בשעות הבוקר המוקדמות, חוסר המידע והבלבול היו עצומים. כשנפגשנו ב-07:40 בבית החולים, היו רק 10 נפגעים שהגיעו למיון. בכל זאת, בגלל שרבים מאתנו תושבי הדרום והידיעות לגבי גודל האסון החלו לזרום, הכרזנו על אר"ן. לא כולם הבינו אותנו באותו הרגע, כי לכאורה לא הייתה סיבה, אבל ההכרזה שלנו על אר"ן בשלב כל כך מוקדם, הצילה חיים רבים. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו היינו מכריזים עליו רק לקראת השעה 09:30. ההכרזה המוקדמת גרמה לנו להפעיל מיד את הפרוטוקולים ולייצר יעילות בתוך הכאוס".
לבד מהצלת חיים ושיתוף בידע, מהי תרומתן של היכולות הישראליות בהיבט הבינלאומי?
לביא: "יש מושג שנקרא דיפלומטיית בריאות, וישראל היא לא אי בודד, האירוע שקיימנו חשוב מאוד לטובת ההסברה הישראלית, תוך מינוף היכולות והידע בתחומי בריאות וחדשנות. צוותים רפואיים, מנהלי מערכות וגורמי ממשל איתם אנחנו נפגשים, מהווים שכבות מאוד חזקות באוכלוסיית העולם ויש להם קרבה למוקדים משני מציאות - הן בהיבט המדיני והן בהיבט הכלכלי".
איך לדעתכם יראו אירועים רבי נפעים בעתיד? מהן הבשורות החדשות?
ד"ר טרוצקי: "לדעתי הגדרת אר"ן מבחינת מספר נפגעים מול משאבים, לא תשתנה בעתיד. השינוי יתחולל ביכולות הניהול ובקבלת ההחלטות בזמן האירוע. בעתיד התקשורת בין ארגוני החירום והמרכזים הרפואיים תהיה טובה יותר, בהסתמך על כלים דיגיטליים. כבר עכשיו אנחנו נעזרים בכלים כאלה, שממפים מצבים ובכך מייעלים וממקסמים את טיב הטיפול. באיכילוב פועל מרכז בקרה דיגיטלי ה-Control Tower, עם יכולות ניהול נתונים קריטיים לטובת ניצול משאבים. באירועי חירום מתמשכים הוא מסייע להזרמת נתונים והצפת בעיות כמו עומסים וצווארי בקבוק, כך שניתן לטייב את תפעול בית החולים. בנוסף, בימים אלה יש כבר פיתוחים שונים של אפליקציות דיגיטליות שמסייעות בהעברת מידע מהשטח אל בתי החולים, למשל שידור נתוני מספר הפצועים וחומרת הפציעות אשר עתידים להגיע אל בית החולים, תוך פיזור העומס בין המרכזים השונים על פי תמונת המצב".
עמיתו ד"ר סלוצקי מוסיף: "בסופו של יום, אר"ן הוא אירוע של אנשים. תוצאותיו יהיו תלויות בעיקר בהבנה המקדימה ובהתארגנות המהירה של הצוותים. הטכנולוגיה תבוא ותיכנס למקומות בהם ניתן לייעל את שרשרת הטיפול".
