ביום חנוכת המשרדים החדשים של מטא (פייסבוק) בישראל – 35 אלף מ"ר של חללים פתוחים, צבעוניים ומרובי אפשרויות – עמד מיכי סתר, מהאדריכלים הבולטים בישראל ומייסד משרד סתר אדריכלים, וחש את אותה התרגשות שחווה בתחילת דרכו. לא בשל גודל המעמד או היוקרה, אלא מהפידבק האנושי. "כששומעים קריאות התפעלות מהעובדים שמביאים את בני המשפחה וחבריהם לסיור, אתה מבין שהצלחת לגעת באמת", הוא אומר. "זו שמחה אמיתית, ליצור תחושת חוויה, מעבר למשרד יפה. מקום שמזמין להיות בו".
זו אולי לא חוכמה, ליצור אווירה מזמינה במשרדים החווייתיים של פייסבוק – כשהעולם כבר מכיר בכך שסביבת עבודה צריכה להרגיש כמו בית שני, או כמו לונה פארק, אבל סתר אדריכלים היו שם הרבה קודם. כשעיצבו את פרויקט גוגל בישראל, ופתחו דלת למהפכה בעולם המשרדים.
מאז, הם לא מפסיקים לחקור את גבולות המשרד, לא רק במובן האסתטי, אלא גם הרגשי, התרבותי והארגוני. עבורם, עיצוב הוא קודם כל דרך לספר סיפור: של החברה, של האנשים שפועלים בה, ושל הערכים שהיא מבקשת לקדם.
רשימת הלקוחות שלהם לא מסתכמת בענקיות טכנולוגיה כמו מטא, גוגל וחברות סייבר – אלא כוללת גם בנקים, משרדי עורכי דין ותאגידים תעשייתיים. כל אחד מהם מקבל שפת עיצוב מותאמת, ייחודית, שמגוללת את הסיפור שלו.
המשרדים הופכים לבית שני
"אנחנו לא מעצבים רק קירות, אלא כמעט מעצבים את חוויות ותפיסות העובד", אומר סתר. "המשרד הוא לא תפאורה – הוא משתתף פעיל ביומיום של העובדים, ויכול לגרום להם לרצות לבוא לעבודה, ליצור אינטראקציות, לשתף פעולה ולהרגיש שייכים". מאז אותו פרויקט גוגל אייקוני ב-2012, שהגדיר כאמור מחדש את גבולות הדמיון המקומיים בכל הקשור לעיצוב משרדים, הפך משרד האדריכלים סתר לחוד החנית של התחום בישראל, תוך שהוא מלווה מקרוב את מהפכת העבודה הגלובלית: מריבוי משרדים עם חדרים סגורים לתרבות של פתיחות ושקיפות באופן-ספייס, מעבר מעיצוב פונקציונלי לעיצוב רגשי, ומהסתכלות טכנית על "עמדות עבודה" לתפיסה הוליסטית של מרחב, תנועה וחוויה.
"העובדים היום לא זקוקים בהכרח לשולחן כדי לעבוד, אלא למגוון אפשרויות", אומר סתר. "שקט למי שזקוק לשקט, פופים למי שמעדיף להתרכז במקום פחות מחייב, חללים קטנים לפגישות, ומרחבים פתוחים שמעודדים זרימה. כל משרד הוא בבחינת מיקרו-עולם, והשאיפה שלנו היא שזה יהיה עולם שכיף לשהות בו".
כך, למשל, עיצבו עבור חברה שבוחנת שבבים משרד ששואב השראה מהעולם האופטי. מחד, הפן המיקרוסקופי שמגולם בצ'יפים עצמם, ולחילופין, גם שבבים שיוצרו באופן מוגדל ומוגזם. "הצבנו בקפיטריה צ'יפים מוגדלים, שנראים כמו בלוקים של בניינים", הוא אומר. "העובדים מייד קולטים שזה הסיפור שלהם, אבל מבקר חיצוני לא בהכרח יבין מה הוא רואה, וזה גם לא העניין. מבחינתנו הרעיון בעיצוב הוא 'לפגוש' את הזהות של החברה, ולא סטייל אוניברסלי".
בעידן ההייטק אתה סבור שכל האמצעים כשרים – לרבות מגלשות, פופים וחדרי גיימינג –כדי לגרום לעובדים לרצות להישאר במשרד?
"עד גוגל המשרדים היו יותר פונקציונליים ומסורתיים בהגדרה. פתאום נכנסו הרבה צבע, חומרים לא שגרתיים, המון 'גימיקים', אבל השינוי הגדול היה בתפיסת המשרד לא רק כמקום עבודה, אלא כחוויה. מאז כולם רצו 'משרד כמו גוגל', עד שהשוק עבר אבולוציה. האנרגיות האלו נרגעו עם השנים, וכיום אנחנו מחפשים את העומק והאותנטיות. אנשים כבר לא מתלהבים ממגלשות – הם רוצים סביבת עבודה שמרגישה קשובה להם. זה לא חייב להיות נוצץ – זה צריך להיות מותאם אישית ומדויק. לכל אחד יש סגנון עבודה שונה, והמשרד צריך לתת מענה לכל האפשרויות האלה".
ומה עם מה שקורה מחוץ להייטק, במשרד עורכי דין או בבנק?
"מה שמאפיין את הדרך שלנו, הוא שלכל משרד אנחנו בונים שפה שמחוברת לסיפור של החברה. לעיתים הסיפור ברור וקל, ולפעמים, כמו במשרדי עורכי דין או בחברות סייבר, האתגר הוא למצוא איך בכלל לספר את הסיפור דרך העיצוב. זה תהליך מורכב שמבוסס על דיאלוג עמוק בינינו לבין הלקוח. אנחנו לומדים את הארגון, את התרבות שלו, הערכים, הקצב, האנשים – ומתרגמים זאת לאדריכלות. המטרה היא ליצור מרחבים ש'מרגישים' כמו החברה עצמה. לדוגמה, בפרויקט שביצענו עבור כתר פלסטיק, שילבנו מוצרים וחלקים של כתר לא כחלל תצוגה, אלא כחלק אינטגרלי מהשפה העיצובית – במסדרונות, בחללים הציבוריים. אתה לא 'מסתכל על', אלא 'עובר בתוך'. זה יוצר חיבור רגשי ואורגני לחברה".
גם הבנקים מאמצים תפיסות עיצוב חדשניות?
"בהחלט. אחד הפרויקטים שמגלמים את זה הוא קמפוס דיסקונט, פרויקט ענק שתוכנן בתקופת הקורונה. כל העובדים בו יושבים ב'אופן-ספייס'. זו ממש מהפכה תרבותית. לא מדובר בטקטיקה לחסכון במקום או במשאבים, אלא בתפיסת עולם ובתרבות ארגונית שמבקשים לקדם. זה מייצר נגישות, פתיחות, עבודת צוות, סינרגיה אמיתית - אנשים רואים אחד את השני. כמובן שתכננו גם איזון: עושר של חדרי ישיבות בכל הגדלים, וגם עמדות טלפון אישיות ('פון בוטס') המספקות פרטיות. המטרה היא לא לוותר על כלום – אלא ליצור מרחב שמגיב לצרכים השונים".
מצוינות שטבועה ב-DNA
סתר מצביע על עקרון אחד מרכזי שמחזיק את המשרד כבר שנים: איכות נטולת פשרות. "כל סט תוכניות שיוצא מהמשרד עובר תהליך ביקורת פנימי מוקפד", הוא אומר. "זה מה שמנהלי פרויקטים וקבלנים אוהבים, שהכל מדויק, בלי הפתעות. טעויות זה כסף. אנחנו משתדלים למזער אותן מראש".
מסורת המצוינות נבנתה מתוך צוות מקצועי, מגובש ומנוסה – בראשות השותפות בלה ונטורה ומיכל לייטנר, שרובו מלווה את המשרד שנים רבות.
לדבריו, חלק מהדיוק הזה נובע מהעבודה עם חברות גלובליות מהשורה הראשונה. "לקוחות כאלה מאלצים אותך לחשוב הרבה מעבר לאסתטיקה. יש דרישות גבוהות של קיימות, אקוסטיקה, ותכנון חללים שמעודדים חדשנות ודיאלוג. זה מחייב אותנו לדייק לא רק בחומר, אלא גם במהות".
לאתר>>>
בשיתוף סתר אדריכלים
