כל תקשורת הנתונים של ישראל עם העולם מתקיימת באמצעות תשתית פיזית של סיב אופטי, העובר בתוך כבל תת ימי המחבר את ישראל לאירופה. בישראל יש שלושה כבלים כאלו, כשאת אחד מהם פרסה ומתחזקת קבוצת Exelera. הכבל של הקבוצה היה למעשה הכרזת העצמאות שלה, כשנוסדה ב-2012. מאז היא פועלת בתחום התשתיות הדיגיטליות על צדדיו השונים, עם דגש על אותו כבל שמנכ"ל הקבוצה, תום קורן, מכנה "חמצן".
"שברנו את הדואופול שהיה לבזק ולטלקום איטליה, חברות שלא היה להן אינטרס להוריד מחירים, והכנסנו לשוק הישראלי את הכבל התת-ימי השלישי. זו הייתה בשורה גדולה שיצרה כאן אימפקט אדיר שנמשך עד היום", הוא אומר. "כבל תקשורת תת-ימי הוא תשתית חיונית למדינה לא פחות ממים ומחשמל. אי אפשר להיות מעצמת טכנולוגיה ללא תשתית דיגיטלית משמעותית מאחור - וזה מה שאנחנו עושים. המשק הישראלי בכלל וחברות טכנולוגיה בפרט, חייבות לא מעט ל'צנרת הדיגיטלית' הזאת, שבלעדיה חברות בין-לאומיות רבות כלל לא היו מגיעות לכאן. בלעדיו היינו יכולים רק לחלום על שחקניות ענן מובילות ועל 400 מרכזי פיתוח. השקעות של חברות גדולות לא היו קורות אלמלא הייתה התשתית הזו".
ישראל כגשר לתעבורת מידע מאסיה לאירופה
קורן מציג נתונים שלפיהם מכניסתה של קבוצת Exelera לשוק ירדו מחירי השימוש בכבל התת-ימי ב-95% וכמות השימוש בו צמחה פי-1,000. בכל יום עוד ועוד לקוחות מצטרפים לשימוש בכבל: ממפעילי תקשורת ישראלים ובין-לאומיים ועד תאגידי טכנולוגיה ענקיים כאינטל, אמזון, פייסבוק וגוגל. "רבים מהשחקנים הגדולים נשענים על התשתית שלנו", הוא מכריז בגאווה. "30% מהתעבורה הנכנסת ויוצאת לישראל וממנה עוברת בו. ולא נשכח שמבין החברות שנמצאות כיום על מגרש התשתיות הדיגיטליות בישראל - אנחנו היחידה שהיא 100% ישראלית. בזק בבעלות אמריקאית והכבל השני הוא איטלקי".
היכן עוד מסייע הכבל לתקשורת של ישראל?
"ישראל משמשת כגשר לתעבורת מידע מאסיה לאירופה ומתפקדת כנקודת חיבור משמעותית בתחום הקישוריות. בעצם, כל התעבורה בין המזרח התיכון, המזרח הרחוק ואירופה מתבצעת דרך תעלת סואץ. זוהי נקודת קשר מרכזית, בה עוברים 95% מתעבורת המידע. הודות לגיאוגרפיה שלה, ישראל יכולה לשמש כנקודה נוספת של יתירות, המונעת כשלי תקשורת בצומת המרכזי הזה. מכרז נימבוס, לאספקת שירותי ענן לממשל, הוא דוגמה נוספת. התמודדו למכרז גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואורקל וזכו בו גוגל ואמזון. זה פרויקט שדומה למה שעשו מדינות מרכזיות באירופה, ששם את המדינה על מפת העננים הבין-לאומיים. כיום ישראל היא אחד מארבעים אזורים בעולם המהווים את השדרה העולמית של הענן. ללא היכולת לחבר את המרכזים אל השדרה העולמית בצנרת רובוסטית ומשמעותית כמו הכבל התת-ימי שלנו - זה פשוט לא היה קורה".
הזכרת את חברות הענק שגם כן מחזיקות כבל תת-ימי בישראל. קבוצת Exelera נמצאת בליגה שלהן?
"כל מה שאנחנו עושים אינו 'קפיצה מעל הפופיק'. הכל באמת קורה והרבה כבר קרה. אנחנו שחקן מרכזי בתחום שלנו והמשק הישראלי מכיר ביכולותינו. אנחנו אמנם גוף פרטי ולא חברה ציבורית, אבל כבר השקענו מאות מיליונים בפרויקטים השונים שלנו. השוק מבין שבעבודה עמנו מגיעים ל-Win-Win עסקי: לנו, ללקוחות ולמדינה. כל פעילותנו משרתת את חזון הטכנולוגיה הישראלי".
מחברים את כל מרכזי הנתונים בישראל
קבוצת Exelera לא הסתפקה בכבל התת-ימי. התמורות והשינויים בתחום התקשורת הובילו אותה להתפתח למקומות נוספים בשרשרת הערך של עולם התשתיות הדיגיטליות. כך, למשל, היא מספקת פתרונות אירוח בחוות שרתים, כשלקוחותיה זוכים לקבל אירוח בשלוש שכבות: שתיים בישראל ואחת בקפריסין. תחום נוסף עליו שמה הקבוצה דגש הוא סיבים אופטיים. לפני כשנתיים היא רכשה את חברת "יוניגאה", המתמחה בפריסת סיבים. מאז הרכישה פרסה החברה בישראל כ-400 ק"מ של סיבים אופטיים, המחברים את כל מרכזי הנתונים בישראל, בשיהוי נמוך במיוחד. "לכך הוספנו תשתית ציוד אופטי חדשני שאינה קיימת במקום אחר בישראל, תוצרת חברה אמריקאית שהיא מובילה עולמית בתחום", מספר קורן.
מה על הכוונת של Exelera כיום?
"בשנה האחרונה אנו לוקחים חלק ב'פרויקט אנדרומדה', במשותף עם חברת בת של מונופול החשמל של יוון. הפרויקט הענק - השקעה של למעלה ממיליארד שקלים - צפוי להימשך עוד כשנתיים וחצי. הוא מתחיל בסיבים יבשתיים בערב הסעודית, חוצה את ירדן ואת ישראל עד לים התיכון - ומשם ממשיך בכבל תת-ימי חדש עד לקפריסין ויוון. זהו נדבך משמעותי ביותר בהפיכתה של ישראל ל'האב' תשתיות דיגיטליות מרכזי בעולם ולמרכז עולמי של בינה מלאכותית".
איך הבינה המלאכותית מתקשרת לזה?
"בסופו של דבר, מדובר באבולוציה של שירותי הענן. גם הם דורשים תשתיות דיגיטליות רובוסטיות. הבינה המלאכותית תאתגר את התשתיות עוד יותר, בשל הצריכה המרובה. ברור שלכמויות האנרגיה והחישובים שהיא דורשת יש לתת מענה הולם מכל הבחינות. לישראל, להבדיל ממדינות רבות בעולם, יש גם את התשתית המתאימה וגם כוח אדם מיומן. לכן, זו ההזדמנות של ישראל להפוך לכוח טכנולוגי אזורי משמעותי יותר. הגשר הזה למדינות שכנות שאנו מסייעים לבנות יסייע להפוך את ישראל למוח מרכזי בתחום ה-AI. אם נעשה אנלוגיה לשווקים אחרים: זה כמו שישראל מספקת מים לירדן וגז לירדן ולמצרים. גם הכבל הזה יתפקד כסוג של אספקת מים לשכנים שלנו, ויש לכך כוח גיאו-פוליטי משמעותי באזור. לא בכדי מדינת ישראל שמה זאת כפוקוס מרכזי לשנים הבאות. אנחנו נמשיך להשקיע רבות כדי לייצר את התשתית הדיגיטלית הרובוסטית ביותר, שתאפשר לישראל לעמוד במרכז עולם התשתיות הדיגיטליות ועולם הבינה המלאכותית ולשמר את יכולתה לתפקד כ-Hi-Tech Nation. להבדיל מלא מעט האבים (מרכזי תקשורת) של תשתיות דיגיטליות אחרות בעולם, ישראל היא גם מקום שמייצרים בו טכנולוגיה - והרבה. כך שנושא אומת ההייטק הוא חלק מאוד משמעותי בסיפור הזה".
לאתר>>>
בשיתוף קבוצת Exelera
