מגפת הקורונה שפרצה בתחילת 2020 הביאה לעמית טורמן רעיון וחזון. בעיני רוחו הוא ראה תרופות שתוקפות נגיפים בתוך התא ולא מחוצה לו. טורמן חבר לרו"ח אהרון ויסטוך, שהפך לשותפו, והשניים החלו במלאכת המחקר. אבל רק בשנת 2022, עם הצטרפותה של ד"ר עמית פילוסוף, הצליח הצוות להגיע לפריצת דרך בפיתוח הרפואי: טכנולוגיה חדשה המאפשרת ייצור תרופות נגד וירוסים, הנכנסות לתא, משמידות את הווירוס ומתפרקות תוך זמן קצר — וכך מונעות סיכון ותופעות לוואי. כיום טורמן הוא מנכ"ל Viritis, ויסטוך, יוצא משרד האוצר ומומחה לשוק ההון, הוא יו"ר החברה וד"ר פילוסוף היא סמנכ"לית הטכנולוגיות.
"שיטת ההתמודדות הקיימת עם וירוסים אינה יעילה מספיק", אומר טורמן. "הווירוסים תמיד עוברים איזשהו שינוי או מוטציה ונהיים יעילים יותר מהתרופות ומהחיסונים שיש נגדם. הבנתי שצריך לשנות את זה".
"רוב הכיוונים שהיו עד היום התמקדו ביצירת חיסונים במטרה לתקוף את הווירוס מחוץ לתא ועצירת חדירתו לתוך התאים על ידי הפעלת מערכת החיסון, המזהה רכיב חיצוני בווירוס", מוסיפה ד"ר פילוסוף. "המולקולה הייחודית שפיתחנו לא מתיימרת לתפוס את הווירוס מחוץ לתא. הווירוס יגיע לתאים ושם הוא יפגוש את המולקולה, אשר יודעת להשמיד את הווירוס ולהפחית משמעותית את העומס הוויראלי כך שלא תתפתח מחלה. זהו הבסיס של הפלטפורמה שלנו, המחוזקת ברכיבי בינה מלאכותית".
אזורים אופטימליים לתקיפה
איך בעצם הגעתם לפיתוח הזה?
ד"ר פילוסוף: "עשינו אינטגרציה בין שני חלקים שידועים בספרות המדעית. החיבור והשילוב שלהם הביא לפתרון הייחודי שלנו, שמוגן בפטנט. זה נותן מענה לכל החסרונות שהיו עד כה לטיפולי Antisense (מונח המתאר את הגדילים המשלימים של DNA או RNA — א"ל). Antisense ידועים כלא יציבים, ואף יכולים לפגוע באורגניזם עצמו. הדור הבא של ה-Antisense, שאותו פיתחנו, הוא יציב מאוד. בתרופה קיימת מולקולה נוספת, שהמאפיין הייחודי שלה הוא פגיעה ישירות בווירוס ולא בתאים האחרים, מה שמאפשר פיתוח תרופות יעילות ובטוחות לשימוש".
ואיך הבינה המלאכותית משתלבת בזה?
טורמן: "החולשה העיקרית של החיסונים היא התפתחות מוטציות מוגברת בווירוסים. כדי להתגבר על חולשה זו אנו מתמקדים באזורים שמורים בגנום של הווירוס, השונים מהגנום האנושי. טכנולוגיית הבינה המלאכותית לא רק מאפשרת למצוא רצפים מתאימים בזנים קיימים, אלא בודקת את כל הזנים אחורה, עם דגש על אלו שהיו הכי נפוצים בשנים האחרונות. היא גם מאתרת את האזורים האופטימליים לתקיפה, אלו שפגיעה בהם אכן תפסיק את פעולת הווירוס, וגם מאפשרת ביצוע תחזיות למוטציות בעתיד. אנחנו רוצים לפתח תרופה לטווח ארוך. המטרה היא שלכל וירוס תהיה התרופה היעילה לו ביותר, מבלי שיהיה צורך לשנות אותה בשל וריאציות ומוטציות, כמו שקרה בקורונה שתוך פחות משנה הופיע וריאנט האומיקרון".
ומהן התוצאות בשטח?
ד"ר פילוסוף: "בניסויים שעשינו עד כה ראינו שהתרופה יעילה ב-97.1% בהגנה על התאים מהווירוסים. בנוסף, רוב התרופות שמפתחים נגד וירוסים מעכבות פעמים רבות יצירה של חלבונים תקינים. לכן במינון גבוה או לטווח ארוך הן מסוכנות ויכולות לפגוע במאחסן. בזכות הוספת מולקולת הבקרה לטיפול שלנו, שיודעת לפרק את מולקולת הטיפול לאחר זמן מסוים, השימוש צפוי להיות בטוח יותר מתרופות קיימות".
טיפולים יעילים ומהירים
עמית טורמן הוא מהנדס ביוטכנולוגיה במקצועו, אך בעשור האחרון הוא עוסק בעיקר ביזמות, עם דגש על ניהול אקסלרטורים ותוכניות יזמות בצפון הארץ. ד"ר פילוסוף עשתה את הדוקטורט שלה בווירולוגיה מולקולרית וביו-אינפורמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. היא גנטיקאית בעלת רקע קליני, שעבדה בתחום במכון הגנטי ובמכון ויצמן ואף הקימה מעבדות מולקולריות-גנטיות בתעשייה ובאקדמיה. את Viritis הם הקימו רשמית ב-2022. הם קיבלו מענק מרשות החדשנות, גייסו סכום ראשוני לביצוע ניסויים ולאחר שאלו נחלו הצלחה — נכנסו לסבב גיוס נוסף, במטרה להגיע לניסויים קליניים. החברה לוקחת חלק בתוכנית Nvidia Inception, ובאמצעותה היא בונה אלגוריתמים שבכוחם לאתר את הווירוסים ולמצוא את אזורי התקיפה בצורה יותר מהירה ויעילה. את הפיתוחים שלה כבר רשמה Viritis כפטנט בארה"ב, אירופה, הודו, סין וישראל.
"בעזרת הטכנולוגיה שלנו לא רק שנוכל ליצור טיפולים יעילים במיוחד לווירוסים — גם נוכל לעשות זאת בצורה מהירה מהרגיל", מדגיש ויסטוך. "ומעבר לכך: הטכנולוגיה שפיתחנו עובדת כך שברגע שיהיה אישור FDA ראשון — שאר האישורים יינתנו בקלות ובמהירות, כי פיתוחי המשך שאחרי המקור יהיו דומים מאוד מבחינת המבנה. הנקודות האלו חשובות מאוד לחברות פארמה שאיתן דיברנו, אשר הביעו עניין במודל פיתוחים משותפים ואף בחתימה מהירה על הסכמים מסחריים".
אז אם יתפרץ נגיף חדש וויראלי כפי שקרה עם הקורונה — התרופות שלכם יוכלו לבלום את ההתפשטות?
ד"ר פילוסוף: "נוכל לפתח במהירות טיפול נגדו. יש לנו את היכולת לרצף את הנגיף, להריץ את כלי הבינה המלאכותית על הריצוף, להבין לאיזו משפחה הוא שייך, מהם הגנים המהווים את הליבה שלו והיכן יש לתקוף אותו. אני מאמינה שתוך שלושה-ארבעה חודשים מרגע הגילוי כבר תהיה לנו תרופה".
טורמן: "חשוב להדגיש שלא מדובר בחיסון, אלא בתרופה שתשמש את מי שכבר נדבק וסובל מסימפטומים. התרופה תאפשר למטופל להתאושש מהווירוס תוך זמן קצר. מכיוון שהתרופה מתבססת על מולקולות מאוד יציבות, גם לא יהיה צורך בשינוע בקירור של מינוס 80 מעלות. יהיה ניתן לאחסן ולשנע אותה לכל מקום בטמפרטורת החדר. זה Game Changer של ממש למצב של התפרצות".
ותרופה יכולה להחליף חיסון? אנשים רבים מתו מהקורונה.
טורמן: "רוב אלו שמתו — מתו מתגובת יתר של מערכת החיסון לנוכחות הנגיף, או מעומס ויראלי משמעותי. הם מתו רק לאחר שהווירוס התחלק והתרבה בתאים וגרם לתגובה חיסונית שקשה היה לגוף להכיל. אצלנו, המולקולה שבתרופה מורידה את העומס הוויראלי כדי לא להגיע למצב קשה של מחלה. ככל שלוקחים אותה יותר מוקדם — היא עוצרת את מפל התחלקויות הווירוס מהר יותר וכך מונעת הגעה למצב קשה. מעבר לכך: מי שיהיה חשוף לנדבק בנגיף כזה יוכל לקחת את התרופה כטיפול מונע וכך גם אם יידבק — לא יפתח סימפטומים. אני יכול לספר שכבר בדקנו את הפיתוח שלנו על נגיפי קורונה ושפעת וראינו שהוא יודע לתקוף את הנגיף ולא מושפע ממוטציות שונות. זהו טיפול שמתאים לרוב הזנים של הנגיף, כך שאם יתגלה זן חדש של שפעת — הוא אמור להתאים אליו".
להיכן הולכת החברה מכאן?
טורמן: "כיום אנו מגייסים כסף במטרה לסיים את כל הניסויים הפרה-קליניים כדי שנוכל להתקדם לניסויים בבני אדם כמה שיותר מהר. במקביל אנו ממשיכים לפתח את כלי הבינה המלאכותית שלנו. בעתיד הרחוק יותר אנו רואים את הטכנולוגיה שפיתחנו מותאמת לסוגים שונים של מחלות. על בסיסה יהיה אפשר לפתח תרופות אפילו לסרטן".
בשיתוף Viritis
