חיפוש

מובילים את תרבות האיכות בישראל כבר 50 שנה

בעידן שבו חדשנות, תחרותיות וחוסר ודאות הופכות לנורמה, השאלה המרכזית אינה עוד "כיצד שורדים?" אלא "כיצד מתבלטים?" — ואחת התשובות המשמעותיות ביותר היא איכות. מי שעומד בחזית ומוביל את התחום כבר חמישה עשורים הוא האיגוד הישראלי לאיכות, המקדם ומעצב את תרבות האיכות בישראל, בתעשייה, בשירותים, בחינוך ובמגזר הציבורי כגוף מקצועי עם שליחות לאומית

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
צילום: עופר עמרם
צילום: עופר עמרם
הנהלת האיגוד בסיור במפעל מנועי בית שמש | צילום: האיגוד הישראלי לאיכות
הנהלת האיגוד בסיור במפעל מנועי בית שמש | צילום: האיגוד הישראלי לאיכות
ענת יפה, בשיתוף האיגוד הישראלי לאיכות
תוכן שיווקי

תעשייה, בריאות, חינוך, ממשל — כולם מדברים על איכות, אבל האיגוד הישראלי לאיכות, שנוסד בשנת 1973, הוא מי שמחבר ביניהם. את הקמתו של האיגוד הישראלי לאיכות יזמה לאחר מלחמת יום כיפור קבוצת מומחים, חוקרים ואנשי תעשייה שהבינו כי הדרך לצמיחה כלכלית, ניהול אפקטיבי ותחרות בינלאומית חייבת לעבור בהטמעת תרבות של איכות. מאז פועל האיגוד כארגון ללא מטרות רווח, ומהווה למעשה את הגוף היציג והמרכזי בתחום האיכות והמצוינות בישראל.

צילום: עופר עמרם
צילום: עופר עמרם
שרון אנקר, יו"ר האיגוד הישראלי לאיכות | צילום: עופר עמרם
שרון אנקר, יו"ר האיגוד הישראלי לאיכות | צילום: עופר עמרם

החזון: ערכים, מקצועיות והשפעה חברתית
הייחודיות של האיגוד טמונה בכך שהוא אינו רואה באיכות רק אוסף של נהלים, אלא תפיסת עולם ניהולית ערכית — השואפת להפוך כל ארגון, במגזר הציבורי או הפרטי, למקום טוב יותר: לעובדים, ללקוחות ולחברה כולה.

האיגוד פועל לשילוב ולחיבור בין מגזרים — תעשייה, ביטחון, חינוך, ממשל, בריאות, שירותים והיי-טק — כדי להטמיע כלים, מתודולוגיות, מדידה, בקרה וחדשנות בכל הרמות. בכך הוא מבטיח שינוי מערכתי רחב, ולא רק שיפורים נקודתיים.

מאז הקמתו ניהלו את האיגוד כמה יושבי ראש, כל אחד מהם איש מקצוע מוביל בתחומו, שהובילו אותו קדימה תוך שמירה על ערכיו המקוריים. לאורך השנים עמדו בראש האיגוד היו"רים מרים מילר, סרג' סמואל, ד"ר אליעזר לוי, חיים אלמוג, ד"ר זיגמונד בלובבנד, זיוה פתיר, ד"ר אברהם חולי, חוה שר, חיים קורנפלד, דב פרי, ד"ר סיגלית מודחי וד"ר יוג'ין גולדפרכט.

מי שעומד כיום בראש האיגוד הוא שרון אנקר, שמאז כניסתו לתפקיד ב-2022 מוביל עם 12 חברי הנהלה מהתעשייה ומהאקדמיה מגמה של חיזוק האיגוד בקרב קהלים צעירים, מערכת החינוך והמגזר הציבורי, תוך חיזוק שיתופי פעולה עם גופים בינלאומיים.

חזון האיכות של האיגוד מתחיל בבית — האיגוד משמש דוגמה אישית לניהול איכותי, והוא הארגון המקצועי הראשון בארץ שהוסמך לתקן האיכות הבינלאומי ISO 9001, לא כמוסד חינוכי או עסקי אלא כגוף מסמיך וקובע ידע מקצועי בתחומי איכות, מצוינות וחדשנות. "אנחנו מאמינים שאיכות היא לא רק תקן — אלא תרבות של ניהול", אומר היו"ר אנקר שקידם את הטמעת התקן. "האיכות היא מכלול של למידה מתמדת, חשיבה חדשנית, שיפור תהליכים ושירות מיטבי".

דור העתיד של מקצועני האיכות
במהלך השנים ביסס האיגוד את עצמו כמוסד המרכזי להכשרה ולהסמכת אנשי מקצוע בתחום האיכות, וכיום הוא מציע מגוון רחב של הכשרות והסמכות — החל מהכשרה בסיסית ועד לרמות ניהול בכיר. כל תוכנית נבנית על בסיס מתודולוגיות מתקדמות, ידע עדכני מהעולם וסטנדרטים בינלאומיים, מתוך הבנה שאתגרי עולם האיכות משתנים ודורשים מיומנויות דינמיות וחדשניות.

כחלק מכך מעניק האיגוד תעודות הסמכה מוכרות ומוערכות בשוק העבודה הישראלי והבינלאומי בתחומים מגוונים, שביניהן: מהנדס איכות מוסמך (ICQE), מנהל איכות ומצוינות ארגונית (ICMQ), מהנדס אמינות מוסמך (ICRE), מבקר איכות מוסמך (ICQI), מהנדס תוכנה מוסמך (ICSQA), עורך מבדקים מוסמך (ICQA), הסמכות לLean-Six Sigma, הסמכה לניהול חדשנות (מתמחה, מומחה ומומחה בכיר).

מאז הקמת מערך ההסמכות הסמיך האיגוד למעלה מ-3,000 אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, ורבים מהם מועסקים כיום בתפקידים מרכזיים בגופי תעשייה וממשל מהבולטים במשק.

"מערך ההכשרות וההסמכות שלנו לא נועד רק ללמד — הוא נועד להוביל", אומר אנקר. "כל אדם שמסיים הסמכה דרך האיגוד הופך לשגריר של איכות, של מצוינות ושל גישה מקצועית שמקדמת שינוי אמיתי בשטח. זה לא רק ידע — זו שליחות".

האיגוד מקיים בחינת חסות עבור מוסדות הלימוד לתחום האיכות, המצוינות והחדשנות בהתאם להסמכה של האיגוד לתקן ISO 21001. עד כה ניתנה ליותר מ-30 מוסדות חסות מטעם האיגוד.

בנוסף האיגוד מקדם את פנקס העוסקים באיכות (מומחה, מתמחה ומומחה בכיר) בהתאם לוותק, וניסיון ככלי עבור הארגונים המאפשר לבחור אנשי מקצוע בעלי הכרה וסיווג בלתי תלוי בתחום האיכות, והתאמה טובה יותר לצורכי התפקיד ובעלי תפקידים בתחום.

כנסים ואירועים: הלב הפועם של קהילת האיכות
גולת הכותרת בפעילות האיגוד היא הכנס השנתי המתקיים מדי חודש פברואר, שנחשב לאירוע הדגל של תחום האיכות בישראל. בכנס משתתפים למעלה מ-1,300 אנשי ונשות איכות, מהנדסים, מנהלים, יועצים ואקדמאים ממגוון תחומים ובמסגרתו מתקיימים עשרות מושבים והרצאות, סדנאות מקצועיות, תערוכות חדשנות ודיונים מעמיקים בתחום האיכות, המצוינות והחדשנות.

הכנס השנתי הוא יותר מאירוע מקצועי, הוא חגיגה של מצוינות. בכנס מתחדדים הרעיונות, נוצרים שיתופי פעולה ומובילים מהשדה ומהאקדמיה מציגים את התובנות והכלים המעשיים ביותר.

אירוע נוסף שתפס תאוצה בשנים האחרונות הוא כנס "נשים יוצרות איכות" — אירוע פורץ דרך בהובלת נשים וומנהלות איכות בכירות, שמוקדש לקידום שוויון מגדרי ולחיזוק נוכחות נשית בעמדות השפעה בתחומי האיכות, המצוינות והניהול.

בנוסף מקיים האיגוד עשרות ימי עיון, סדנאות ופורומים מקצועיים ברחבי הארץ, בנושאים בתחום האיכות, המצוינות והחדשנות. פורומים אלה מאורגנים בשיתוף פעולה עם ארגונים ממשלתיים, מוסדות אקדמיים ומפעלי תעשייה ומספקים למשתתפים גישה לידע עדכני, כלים יישומיים ורשת קשרים ענפה עם מומחים ומובילי דעה. חלק מהמפגשים הינם ללא עלות, וזאת במטרה להנגיש את האיכות, המצוינות והחדשנות לכלל העוסקים והעוסקות באיכות.

"בכנסים ובמפגשים אנחנו רואים לא רק הזדמנות ללמידה — אלא גם מנוע לצמיחה. דרך החיבור האנושי נוצרים יוזמות, רעיונות ושיתופי פעולה שמניעים את תחום האיכות קדימה — אל העתיד", אומר אנקר.

שדולה מקומית ופעילות בינלאומית
כחלק מהרצון לעודד את המודעות לאיכות מקדם האיגוד הקמת מועצה לאומית לאיכות, אשר תיצור ותפעיל מתווה לאומי לאיכות בכל תחומי הכלכלה, החברה והממשל. יתרונות המתווה המוצע: מינוף האיכות באמצעות סינרגיה, פעילות רב-ממדית ורב-תחומית, יעילות באיגום משאבים לאומיים וניצולם. גם בזירה הבינלאומית פועל האיגוד, שחתם על הסכמי הדדיות עם איגודי האיכות המובילים בעולם ובראשם האיגוד האמריקאי לאיכות (ASQ).

מהלך נוסף של האיגוד הינו חידוש פעילותה של השדולה לאיכות שהוקמה בכנסת בשנת 2010 ביוזמת ח"כ זאב בילסקי, בשיתוף האיגוד הישראלי לאיכות ומכון התקנים הישראלי. השדולה פעלה כמה חודשים ועסקה בדיונים משמעותיים הנוגעים לאיכות במשק הישראלי, וכעת פועלים באיגוד לחידוש פעילותה.

ציון דרך נוסף הינו מהלך תקדימי, שהאיגוד לקח על עצמו: הובלת תהליך להטמעת ISO 21001, תקן בינלאומי לניהול איכות במוסדות חינוך. התקן, שטרם הוטמע במוסדות החינוך, מציע מסגרת כוללת לשיפור תהליכי הוראה ולמידה, מדידה של שביעות רצון תלמידים והורים והגברת האמון הציבורי במערכת החינוך.

"אנחנו מאמינים שהעתיד של מערכת החינוך תלוי לא רק בתוכן ובמשאבים, אלא גם ביכולת להטמיע תרבות ניהול מתקדמת", אומר שרון אנקר שקידם את הטמעת התקן, בסיוע ד"ר שלהבת צור ממכללת כנרת.

"אנחנו ממשיכים להוביל את הדרך כגוף ידע, קהילה מקצועית וחזון של תרבות איכות ישראלית מודרנית, המבוססת על שיפור מתמיד, ערכים, חדשנות והובלה ופועלים למען כל מי שרוצה להיות טוב יותר", מסכם אנקר. "לא משנה אם אתה מהנדס, רופא, מנהלת כוח אדם או סטודנטית — איכות היא לא מקצוע, היא דרך חיים".

פרס רבין — ה"אוסקר" של האיכות
מכון התקנים הישראלי והאיגוד מעניקים את הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות ע"ש יצחק רבין, שמוכר כ"אוסקר" של תחום האיכות בישראל. הפרס מוענק לארגונים שמשקיעים מאמצים משמעותיים בשיפור מתמיד של איכות השירותים שלהם ובקיימות ארגונית. מדובר בהוקרה לארגונים שמובילים את השינוי בתחום האיכות וניהול מבוסס ערכים, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים ואחריות ציבורית. השנה זכו בפרס, בקטגוריית ארגונים גדולים בית לוינשטיין ועיריית נתניה ובקטגוריית ארגונים קטנים בני הרצליה.

לאתר >>> האיגוד הישראלי לאיכות

בשיתוף האיגוד הישראלי לאיכות

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    גיל אלבז. הצטרף לאוניקס ביולי 2025, וקיבל תואר של מייסד

    גייס עשרות מיליונים ואיבד שני יזמים: הסיפור של הסטארט־אפ החשאי אוניקס

    אופיר דור
    ארגזים מלאים בפירות דוריאן. "אנחנו צריכים להתאים את שרשרת האספקה לשינוי ולייצא דוריאן טרי"

    חקלאים קצרו רווחים מהביקוש לפרי המסריח. כעת הוא נערם במחסנים

    ניו יורק טיימס
    תלוש שכר פיקטיבי

    כל השאר זה בונוס: החברה שמצאה פטנט לחסוך כסף — על חשבון העובדים

    ליאת לוי
    קלוד קוד. נהפך לתופעה ויראלית שגנבה את תשומת הלב מ–Cursor

    הסערה החדשה בהייטק הישראלי: "זה מטריף ומלחיץ ברמות משוגעות"

    שגיא כהן
    טקס השקה אוטובוסים BRT

    בתים, מגרשים ואחזקות בחברות: הנכסים של ראש עיריית נס ציונה

    טלי חרותי-סובר

    "לא תראי אותי שם": לאן נעלמו הסטודנטים, והאם זה יחסל את האוניברסיטאות?