זה החל בחזון המכונית החשמלית של בטר פלייס, והמשיך עם הפתרונות של מוביל-איי ואינוביז – מדינת ישראל הפכה בעשור האחרון למוקד עולמי מוביל לטכנולוגיות תחבורה חכמה – עם יותר מ-650 סטארט אפים העוסקים בתחום במישרין ובעקיפין. תעשיית הרכב העולמית – שכמעט לא השתנתה בבסיסה במאה השנים האחרונות – עוברת שיבוש משמעותי בעקבות ההאצה הדיגיטלית העולמית, ונדרשת להשתנות בהתאם.יצרניות הרכב מוצאות את עצמן מתפקדות יותר ויותר כחברות לפיתוח תוכנה – התוכנות עליהן נשענים הרכבים החכמים.
כל יצרניות הרכב העולמיות שלחו נציגים לישראל כדי לחפש כאן אחר טכנולוגיות מקומיות שישפרו את הרכבים העתידיים שלהן, בהן גם יצרניות הרכב הגרמניות, הידועות במוניטין המעולה שלהן: פורשה, מרצדס בנץ, BMW, פולקסווגן ורבות אחרות כמו בוש וקונטיננטל. באופן מפתיע, על אף התחרות, הנציגים בישראל של יצרני הרכב השונים נמצאים בקשר טוב האחד עם השני, יש להם מפגשים עסקיים משותפים ואף מתן עזרה הדדית מתוך הבנה שהמטרה של כולם זהה – להכיר את התעשייה המקומית ולקדם את תעשיית הרכב העולמית.
הילדגרד מולר (Hildegard Müller) היא נשיאת האיגוד הגרמני של תעשיית הרכב (VDA) וסגנית נשיא לשכת המסחר והתעשייה ישראל-גרמניה. בראיון מיוחד היא מספרת על חשיבות היחסים בין ישראל לגרמניה בתחום הרכב בכלל והתחבורה החכמה בפרט.
ספרי לנו בבקשה מהי הפעילות המרכזית של איגוד תעשיית הרכב, ומה עושה הארגון כדי לקדם את שיתוף הפעולה בנושאי תחבורה וניידות בין ישראל וגרמניה?
הילדגרד מולר: "באיגוד אנחנו מאחדים את האינטרסים של כ-650 חברות הפועלות בתחום תעשיית הרכב בגרמניה, ומייצגים אותם במישור הפוליטי והציבורי. אנו מחויבים - במיוחד בגרמניה ובאירופה - למיקום חזק ולתנאי מסגרת המאפשרים חדשנות. בנוסף, אנו מפתחים תקנים טכניים בוועדות שלנו ומעריכים התפתחויות טכנולוגיות. אנחנו גם המארחים והמארגנים של ה-IAA Mobility במינכן וה-IAA Transportation בהנובר. חברות ישראליות מוזמנות לשם, ולא רק לשם, להציג את הפתרונות החדשניים שלהן.
"תעשיית הרכב היא ענף תעשייה בינלאומי, ולכן אנחנו מקנים חשיבות רבה לקשר עם ישראל. אנחנו מקיימים במקום רשת קשרים ענפה המאפשרת לנו לקדם את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בענפי התעשייה השונים. השנה תהייה זו הפעם הראשונה שבה נציג דוכן גרמני משותף בשבוע ה-EcoMotion".
ישראל ידועה במספר רב של חברות הזנק בתחום הטכנולוגיות עבור רכבים חכמים – האם התעשייה הגרמנית מגלה עניין בטכנולוגיות ישראליות חדשניות בענף הרכב? כיצד זה בא לידי ביטוי?
"אנחנו בוחנים בתשומת לב רבה את האקוסיסטם הישראלי. זה נכון גם לגבי החברים שלנו באיגוד שעושים את זה באמצעות איתור שחקנים טכנולוגיים, השתתפות באירועים של הענף או גם באמצעות משרדים שהם מנהלים בתל אביב והסביבה. החברות המיוצגות במקום, מקיימות קשרים הדוקים עם חברות הזנק, מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות מחקר. אירועים כמו למשל שבועEcoMotion, או Smart Mobility Summit, היו בינתיים לאירועים שבהם ההשתתפות של חברי ה-VDA היא חובה.
"הסיוע והעזרה שאנו מקבלים באמצעות לשכת המסחר והתעשייה ישראל-גרמניה, נציגויות המסחר של שגרירות ישראל, רשת ה-EcoMotion, מכון היצוא, האגודה הכלכלית הגרמנית-ישראלית אבל גם מרשתות לא רשמיות, תורמים להתנהלות נוחה ישירה וידידותית".
כיצד ניתן לשפר את היחסים בין ישראל וגרמניה התחום התחבורה החכמה? אילו פתרונות מחפשת תעשיית הרכב הגרמנית בימים אלה?
"בשנים האחרונות חווינו חיזוק והידוק שיתוף הפעולה בין חברות גרמניות וישראליות. היזמות הישראלית מאופיינת על ידי סקרנות ומהירות. הישראלים מזהים, מפתחים ומביאים לשלב הייצור במהירות טכנולוגיות חדשות ומודלים עסקיים, או כאשר הם מגלים קשיים באפשרויות השיווק מייד הם מניחים לדבר. אנשי עסקים ויזמים גרמניים מנצלים את מהירות המימוש. לעומת זאת חברות ישראליות נהנות מאוד מהחוסן הכלכלי, ההשפעה והרלוונטיות של תעשיית הרכב הגרמנית. מי שעובד עם יצרן גרמני, יודע ששיתוף הפעולה עשוי לפתח כוח גלובלי משמעותי.
"ישראל ידועה זה שנים רבות כחזקה באבטחת סייבר ופתרונות תוכנה. חברות ישראליות פיתחו פתרונות מרשימים בתחום החיישנים וטכנולוגיות הצילום החיוניים, למשל, למערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS). תחום זה נבחן בקפידה רבה על ידי התעשיינים הגרמנים. בנוסף קיים עניין רב בכל הקשור בחשמול מהיר, סוללות בעלות תוחלת חיים וניצולת גבוהה והשימוש בדלקים סינתטיים.
"כדי לשפר את מבנה שיתוף הפעולה גרמניה-ישראל בתחום התחבורה, אפשר לחשוב על מפגשי שולחן עגול. נציגים של לשכת המסחר והתעשיה ישראל-גרמניה, האיגוד הגרמני של תעשיית הרכב,EcoMotion ואחרים יכולים להתכנס למפגש שנתי, כדי לדון באתגרים אקטואליים, ה-IAA Mobility יכול למשל לארח מפגש שכזה".
מהם האתגרים הטכנולוגיים שאתם צריכים מפתחי הרכבים החכמים להתמודד היום?
"אפשרויות התחבורה המרושתת, רכבים אינטליגנטיים המנהלים ביניהם תקשורת, הן עצומות – ולא רק לבטיחות, לנוחות ולצמצום נפח התחבורה, אלא בדיוק באותה מידה גם לתחום ההגנה על האקלים. למעשה, הדיגיטליזציה בתחום ענף הרכב אולי לא פחות מהפכנית מהמעבר לרכבים חשמליים. אבל תמיד יש לדאוג: לבטיחות (סייבר) מרבית".
מתי נוכל לראות רכבים אוטונומיים לחלוטין, שינועו בדרכים בבטיחות מרבית?
"לאחרונה חווינו מעין נסיעה ברכבת הרים בכל הקשור לציפיות. בעקבות ההתרגשות האדירה באה ההתפכחות, ועכשיו האופטימיות שוב הולכת וגדלה. העובדה היא: הנסיעה האוטונומית מתקרבת ותגביר בשיעור ניכר את הבטיחות בתנועה. לדוגמה: אם מהירות התגובה של הנהגים לזיהוי סכנה והשימוש בבלמים עומדת על שנייה אחת, הטכנולוגיה מגיבה במהירות גדולה פי אלף. לצד ההתפתחות הטכנולוגית ואפשרות הנסיעה האוטונומית, יש חשיבות מרכזית למסגרת חוקית הולמת".
פולקסווגן – הקימה מרכז חדשנות בישראל
הגדילה ועשתה חברת פולקסווגן שלא רק שלחה לכאן נציג לאיתור טכנולוגיות חדשניות, אלא הקימה כאן בישראל מרכז חדשנות של ממש בשם KONNECT. חמדת שגיא, סמנכ"לית האסטרטגיה והפיתוח העסקי של KONNECT מסבירה: "אנחנו פועלים בשוק הישראלי מאז 2018 כחברה ישראלית לכל דבר ועניין, כשהמטרה שלנו היא לאתר טכנולוגיות ישראליות בהתאם לצרכים של פולקסווגן עבור המותגים השונים שלה כולל זרוע המשאיות וזרוע התוכנה. פולקסווגן העולמית הקימה זרוע תוכנה המעסיקה 5,000 עובדים המפתחים תוכנה לרכב. 60% מהפיתוחים שלנו הם אין-האוס, וזה מעיד על השינוי העצום שהחברה עברה מחברה מבוססת חומרה לחברה שגם מעמיקה בתחום התוכנה. המוטו של החברה כיום הוא: Software Driven Mobility Company והחברה כאן בישראל תומכת בצרכים הללו של החברה העולמית. אנו עושים זאת על ידי איתור טכנולוגיות חדשות, חיבור בין הסטארט אפים ליחידות השונות בארגון, ליווי עד בדיקת היתכנות שנעשית ברכב או במפעל, מימון בדיקת ההיתכנות, גם כאן בישראל, עד להגעה לחוזה עם החברה, אם אכן בדיקת ההיתכנות מצליחה".
מה היתרון שלכם כגוף עצמאי בישראל?
"אנחנו מאפשרים תהליך הרבה יותר מהיר. הסטארט אפים חותמים מולנו על הסכמי סודיות ובדיקות היתכנות בהליך קצר, כאשר אם היו מחכים לחתימות מהמטה בגרמניה – התהליך היה יכול לקחת הרבה יותר זמן, לעתים יותר משנה. למהירות התגובה יש משמעות בשוק הטכנולוגי ואנחנו מאפשרים זאת. בזכות זאת יש הרבה יותר שיתופי פעולה והרבה יותר הטמעות של טכנולוגיות ישראליות בפולקסווגן. יש כבר כמה סטארט אפים ישראלים שהם ספקים שלנו ואנחנו מחפשים עוד".
מהו המודל העסקי לפיו אתם עובדים?
"אנחנו בודקים את הטכנולוגיות של הסטארט אפים בתוך המכוניות שלנו – ואם זה עובד – הם הופכים להיות ספקים שלנו. אנחנו לא משקיעים בהם כסף. ברגע שסטארט מראה למשקיעים שלו שהוא עושה בדיקת היתכנות עם פולקסווגן – זה מעלה את הערך שלו ומסייע לו לגייס כספים".
איזה סוגי טכנולוגיות מחפשת קבוצת פולקסווגן בישראל?
"טכנולוגיות לרכבים אוטונומיים ולרכבים חשמליים הכוללות אפשרויות שיפור חיי הסוללות, טכנולוגיות לזיהוי מצב הנהג דרך מצלמות וחיישנים, וטכנולוגיות המסייעות להפחתת פליטות מזהמים לאורך כל שרשרת הייצור של המכוניות. מעניינים אותנו מאוד סטארט אפים שיודעים לבנות תהליכי ייצור סביבתיים יותר, אפילו ברמת חומרים חדשים בתוך הרכב. אנחנו מחפשים גם טכנולוגיות לייצור מתקדם כדי שפסי הייצור במפעלים שלנו ייהפכו ליעילים ודיגיטליים יותר. בסך הכל בקבוצה שלנו יש צרכים רבים, הן סביב הרכב והן סביב תהליך הייצור שלו".
גם אינוביז, חברת הסטארט אפ הישראלית המבטיחה המפתחת ומייצרת חיישני לידאר לרכבים אוטונומיים, החלה את דרכה עם פולקסווגן דרךKONNECT. "הם כבר הפכו להיות ספקים שלנו מזה כמה חודשים", מספרת שגיא. "הם גם אמורים לספק טכנולוגיות למותג התוכנה שלנו".
אתם עוסקים לא מעט בפיתוח תוכנה פנימי בתוך החברה, מדוע יש צורך לרכוש טכנולוגיות חיצוניות?
"לא הכל יכול להיות מפותח פנימית ופולקסווגן רוצה להיות פתוחה לגמרי לכל החידושים הטכנולוגיים שיש בשוק".
תוכלי לספר על סטארט אפים ישראלים אחרים בנוסף לאינוביז שהטכנולוגיה שלהם נבחרה על ידכם?
"חברה ישראלית בשם אפולו פאוור המפתחת יריעות סולאריות דקות שאותן ניתן להטמיע על גג הרכב זכתה לאחרונה בחוזה גדול עם אחד המותגים שלנו לרכבים מסחריים – לצורך אספקת היריעות להטענת המצברים שלהם. בתחום אבטחת המידע לרכבים חכמים יש לפולקסווגן מיזם משותף עם חברת Cymotive”.
מרצדס – מרכז מו"פ להגנת סייבר
חברת מרצדס בנץ לא רק מחזיקה כאן נציג לחיפוש אחר טכנולוגיות חדשניות, אלא מקיימת בישראל מרכז פיתוח שלם בפני עצמו.מרכז הפיתוח של מרצדס בישראל הוא חלק ממערך ה –R&D CENTER הגלובלי של קונצרן מרצדס ונפתח כאן בשנת 2017. המרכז, הממוקם בתל אביב, עוסק בעיקר בתחומי אבטחת סייבר, שירותי ניידות, תקשורת ודיגיטליזציה בין כלי רכב, ומהווה חלק חשוב בתהליכי הפיתוח של הרכבים העתידים של מרצדס בעולם. זהו מרכז מצוינות בכל הקשור להגנת סייבר למכוניות. עיקר הפוקוס שלו הוא בתכנון ארכיטקטורת סייבר לפלטפורמות של החברה וכן הגנה על הרכבים שעל הכביש ברמת הסייבר.
עדי אופק, מנהלת מרכז הפיתוח של מרצדס בישראל, מספרת על הטכנולוגיות אותן מחפשת מרצדס בנץ בישראל: "מרכז הפיתוח של מרצדס בישראל מחפש אחר טכנולוגיות בכל התחומים המשיקים לרכבי העתיד, כולל תוכנה לרכב, טכנולוגיות חשמל וסוללות, טכנולוגיות למערכות עזר מתקדמות לנהיגה (ADAS) ונהיגה אוטונומית, טכנולוגיות ייצור למפעלים שלנו (Industry 4.0). בנוסף, בהתאם להחלטה האסטרטגית של מרצדס לייצר מכוניות חשמליות בלבד החל משנת 2030 (בהנחה שתנאי השוק יאפשרו זאת), והיעד שסימנו לעצמנו של אפס פליטות נטו (ניטרליות פליטת פחמן) עד 2039, אנחנו מחפשים גם טכנולוגיות ירוקות למפעלי הייצור שלנו וחומרים ידידותיים לסביבה לשימוש במכוניות שלנו".
מה הייחודיות של השוק בישראל בתחום התחבורה החכמה עבור חברות הרכב הגרמניות?
"ה-ECOSYSTEM של ישראל בכל הקשור לחדשנות וטכנולוגיות, הוא רלוונטי מאוד למרצדס. בכלל בכל הקשור ל-TALENTS שמאוד רלוונטיים למרצדס – לאור ההעמקה של החברה בפיתוח תוכנה. בישראל כסטארט אפ ניישן יש טכנולוגיות רבות שהן רלוונטיות מאוד לפיתוחים בעולם הרכב. המיקוד שלנו במרצדס בנץ הוא בתחום הגנת הסייבר על כלי רכב מקושרים. האסטרטגיה של מרכז הפיתוח של מרצדס בישראל היא רעננה וחדשנית. הדרך בה אנו ניגשים לפתרון בעיות, הדרייב החזק של הכישרונות "לעשות היסטוריה" ולתרום לחברה עם פתרונות פורצי דרך – הם השראה!"
מה החזון לעתיד של מרצדס בתחום התחבורה החכמה וכיצד ישראל משתלבת בו?
"החזון של מרצדס הוא להמשיך ולספק ללקוחות מוצרים ושירותים מתקדמים ולהמשיך ולייצר חוויית משתמש אינטואיטיבית באמצעות פתרונות תוכנה מתקדמים. מרצדס היא חברת הרכב הראשונה בעולם שקיבלה אישור ל-L3 drive pilot. ובכך מספקת ללקוחותיה רמת אוטונומיה גבוהה במשך זמן רב יותר. מימוש החזון הזה דורש איתור טכנולוגיות מתקדמות – ובישראל יש מגוון רחב מאוד של סטארט אפים הנותנים פתרונות נדרשים לשם כך.עבורנו. במרצדס – האמון שהלקוחות נותנים בנו וברכבים שלנו – דורש מאיתנו לוודא שכל הפיתוחים המתקדמים יהיו מאובטחים, מכיוון שהמשמעות היא שמירה על הביטחון של הלקוחות שלנו ושל המידע שלהם ברכבים שלנו".
מדוע סייבר סקיוריטי הוא ליבת המיקוד של מרכז הפיתוח של מרצדס בישראל?
"בישראל סייבר זו לא רק תיאוריה, ובמרכז הפיתוח של מרצדס בישראל עובדים אנשים עם ניסיון רב בסייבר עוד משירותם הצבאי. הערך המוסף עבור החברה הוא עצום. אנחנו כמובן גם עובדים עם חברות רלוונטיות בתחום הסייבר לרכב בישראל".
שת"פ עם דויטשה טלקום
אל תחום התחבורה החכמה אפשר להיכנס במגוון דרכים, וגרמניה היא שוק מעניין לחברות ישראליות להתחיל בו את דרכן. חברת Parknav לדוגמה, שהוקמה על ידי ד"ר איל אמיר, מנכ"ל החברה, יחד עם מייסדים נוספים, מפתחת אפליקציה ומוצרים לחיפוש ואיתור חניה בזמן אמת. אמיר מחלק את זמנו היום בין גרמניה לישראל, מתוך הבנה שהשוק הגרמני הוא משמעותי מאוד עבור החברה.
אמיר הוא דוקטור למדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד, שהתמקצע בבינה מלאכותית. הוא הקים את פארקנב לפני כשמונה שנים, בתחילה כאפליקציה נפרדת לחיפוש חניה בזמן אמת. עם השנים המודל העסקי השתנה וכיום החברה מוכרת את מוצריה לערים חכמות, המספקות שירותי חניה חכמה עבור התושבים. במסגרת זאת זכתה החברה בחוזה שיתוף פעולה עם דויטשה טלקום – חברת התקשורת המסייעת לערים לפתח את חזון שירותי העיר החכמה – כשאחד מהשירותים הללו הוא שירותי החניה של פארקנב.
"המטרה של הערים הללו היא לעשות כסף בעתיד ממכשירים מחוברים –IoT", מסביר אמיר. "המידע שאנו אוספים עובר דרך העיר לתושבים, אך לא רק. העיר עצמה זקוקה למידע בנושאי חניה וההתנהגות של נהגי המכוניות כדי לדעת כיצד לתכנן את העיר בעתיד: האם לאשר בנייה, לשנות בנייה, איפה כדאי לבנות חניון, איפה לא, באילו רחובות משתמשים לחניה, באילו פחות. הערים משתמשות במידע שלנו על הדרישה והשימוש בחניות ברחובות ובחניונים לצורך תכנון עתידי של העיר עצמה – זה מידע קריטי, כי אחרת בונים יותר מדי או פחות מדי".
מדוע הנוכחות שלך בגרמניה חשובה?
"החוזה עם דויטשה טלקום הוא רק חלק מהפעילות שלנו כאן. יש כאן פוטנציאל שוק אדיר, ואנחנו עוברים מעיר לעיר, ממש מכתתים את רגלינו ועוסקים בפיתוח עסקי משמעותי. לעתים העיר מעדיפה לקנות את השירות ישירות מאיתנו".
בשיתוף לשכת המסחר והתעשייה ישראל-גרמניה
